*קוסמטיקה טבעית-
קוסמטיקה ירוקה
natural cosmetics

*צמחי מרפא הבושם:
medicinal plants

*לימודים,קורסים
וסדנאות.
כתובת:
קיבוץ כברי
ד.נ אושרת
25120
המייל שלנו:
mrphbosem@gmail.com‏

טל: 049952122
טלפקס:049952152
נייד: 0505211607

חדש באתר
 

ידע והיסטוריה

ידע והיסטוריה

ידע והיסטוריה-מרפא הבושם-קוסמטיקה טבעית מצמחי מרפא :
עוד משחר ההיסטוריה ,ידע האדם לסגל עצמו לטבע ובמיוחד להתנסות בצמחי היקום כמקור מחיה ,רפואה ,פרנסה ועוד.
אנו "במרפא הבושם" שקדנו עבורכם חקרנו ואף בדקנו את הפולקלור של צמחי המרפאשל א''י בפרט ומצאנו נישה מיוחדת המסוגלת להביא חדש ישן לפרט ולכלל!
מהנסיון העשיר בהתחקות אחר שרידי היסטוריה והטבע.( לצערינו האדם שוכח חסד נעוריו לטבע ולפעמים כמעט ולא נשאר טבע!)מצאנו שצמחי מרפא של א''י פשוט עובדים יפה על אנשי א''י וזאת בהקבלה מוחלטת עם חכמי עם ישראל לדורותיו, מהם האבות .כמו: אברהם שנטע אשל, יצחק שיצא לשוח בשדה, יעקוב שפיצל מקל שקד, משה שהלך עם מטה, אהרון שרכב על הקטורת, יוסף ששלט במצרים, מרכז החוכמה אז. לימים הכהנים והלווים ,הנביאים שהיו מרפאים גדולים, אליהו ואלישע, ירמיהו וישעיה ועוד התנאים והאמוראים גדולי המרפאים בעולם .עד לנשר הגדול הרמב''ם ר' משה בן מימון.
ולא זאת בלבד אסף הרופא הגאון,טוביה הרופא ,ר' נתן פלקירא,ר' בנימין בינש-אמתחת בנימין
ר' אברהם הרואה ,הרמב''ן ,ר' חיים פלאג'י ,הרמח''ל,ר'חיים וויטל ובכלל האר''י
כל תק' הגאונים מהם רב אי גאון.הגאון מווילנה ועד הבעל שם טוב ורבי נחמן מברסלב כל אלה ועוד. שורש למשנת חוכמתנו וחוכמת ישראל בכלל, בלימוד מעמיק ובמהלך הלכה למעשה חברנו להקים את המרכז ללימוד צמחי מרפא של א''י ואת המרכז לקוסמטיקה טבעית -"מרפא הבושם". במקום מופעלת תוכנית לימודים קצרה וארוכה במסגרת ימי עיון ,סדנאות ,השתלמויות ,סיורים והדרכה אפילו אישית לכל אשר חפצה נפשו ללמוד!

אודות הרמב''ם

אסף הרופא

אסף הרופא
אסף הרופא בן ברכיהו (המאה ה-6), רופא יהודי, שחי בארץ ישראל בסביבות טבריה.
את ספר הרפואות שלו הוא מייחס למסורות מימי שם בן נח.
מסממניו הייחודיים בספר זה: לשון רפואית עברית (לא מושפעת מהרפואה הערבית), דגש על תרופות חסכוניות, שניתן להעניק גם לעניים, הבלטת הקשר בין מחלה לגאוגרפיה ולטיבה של המדינה.
ההשפעה עליו הייתה משני כיוונים, תלמודית (למשל - היווצרות העובר ברחם - ארבעים יום אחרי ההפריה) ויוונית (בעיקר היפוקרטס).
מתבסס הרבה על תורת ארבע הליחות, אך כללי הרפואה המונעת שלו יפים בחלקם עד היום: רחצה, התעמלות, מים נקיים, מזון בריא ועוד.
האמין בקשר המקראי שבין עבירות למחלות.
מפורסמת שבועת הרופאים שחיבר:
"אל תצודו להמית כל נפש במשתה עקר (אסור להרעיל), ואל תשקו אישה הרה לזנונים להפיל (אסור לסייע בהפלה לאישה נואפת), ואל תחמודו כל יפי תואר בנשים לנאפה בהן, ואל תגלו סוד אדם אשר האמין לכם... ואל תקשיחו לבב מלחמול על דל ואביון לרפא..."
על-שמו נקרא בית החולים "אסף הרופא" שליד מחנה צריפין בין ראשון לציון לבאר יעקב.

§ אור = ידע – גורם לאנשים להיות מודעים. תודעה מזמינה למשימה, ומשימה מובילה לביצוע. פחדים נגרמים על ידי חוסר תודעה. אנרגיה = אהבה.

.אשמח לראותך במעגל הלומדים והעוסקים ברפואה היהודית במוסדנו

צמחי מרפא וערכם ברפואה

שם המאמר: צמחי מרפא וערכם ברפואה המודרנית
שם המחבר: פלביץ דן
פרטים ביבליוגרפים: (1978) "מדע" כרך כ"ב, חוב' 6, ע' 264.
סוג המאמר: מאמר כמעט מלא
הנושא: צמחי מרפא

צמחי מרפא וערכם ברפואה המודרנית

הצמחים משמשים את האדם למטרות שונות ורבות. בחיפושיו אחר צמחים כמקור למזונו, גילה האדם הקדמון צמחים רבים שלא צלחו כצמחי מזון, אולם אצרו בחובם חומרי טבע שונים שתרמו לשיפור מצב בריאותו. צמחים שימשו כאמצעי לשיכוך כאבים, למניעת עייפות, לחיזוק הגוף, למזור לתחלואי מערכת העיכול, לרוממות הרוח ועוד.

במהלך הדורות התפתחה תעשיית תרופות שהתבססה על מיצוי החומרים הפעילים בצמחים, זיהוים הכימי וניצולם במנות מדודות, לצורכי מרפא. המאה ה- 19 מציינת את המהפכה הפיטוכימית, שהביאה למציאת דרכים לזיהוי המרכיבים הכימיים הפעילים בצמחי המרפא ולבידודם.

התפתחותה של הכימיה האורגנית הביאה לייצורן של תרופות סינתטיות. רובן פותחו אמנם על סמך מיבנם ופעולתם הפיסיולוגית של חומרי הטבע, אולם ללא הזדקקות לצמחים, כמקור להפקתן. מספרן של התרופות הסינתטיות גדל והלך, ופחת מספרן של התרופות שמקורן צמחי. בשנת 1818 היו תרופות אלה 89% מכלל התרופות שנזכרו בספרי התרופות המומלצות; שיעורן ירד ל- 26% במחצית המאה ה- 20, ול- 6% בלבד בעשור האחרון.

אולם ירידת מספרן של התרופות שמקורן בצומח, אינו משקף כיאות את תרומתם של הצמחים העילאיים למדע הרפואה. בסקרים שנערכו באחרונה, בעיקר בארה"ב, הוברר שערכם השימושי של התרופות הצמחיות עולה במידה ניכרת על מספרן. רבע עד שליש ממרשמי הרופאים הכילו תרופות בעלות מרכיבים צמחיים. שיעור יחסי זה לא ירד במשך 25 השנים האחרונות: נהפוך הוא, כיום ניכרת נטייה להגדלת שיעורן היחסי של תרופות שמקורן צמחי. שמות התרופות החשובות שלהן לא נמצא עד היום תחליף סינתטי, מובאות בטבלה 1.

טבלה 1: המרכיבים הצמחיים העיקריים של תרופות שרשמו רופאים בארה"ב ב- 1973.
% מכלל המרשמים המשפחה הבוטנית המקור הצמחי העיקרי חומר טבע
14.7 טמוסיים Dioscorea spp. סטרואידים
2.9 סולניים Datura spp
Duboisia spp. Atropa
Belladonna אטרופין,
סקופולאמין
2 פרגיים Papave r somniberum קודאין
1.5 הרדופיים Rauwolfia spp רזרפין
1.1 לועניתיים Digitalis lanata
Digitalis purpurea דיגוכסין, דיגיטוכסין
0.3 פיגמיים Pilocarpus jaborandi פילוקרפין
0.2 פואתיים cinchona spp. כינידין
* בסקר זה נבדקו 1.5 מיליארד מרשמי-רופאים

מספרם של חומרי הטבע המתגלים חדשים לבקרים מגיע מדי שנה לכ- 1000. חומרים אלה מתווספים למאגר של 12.000 חומרי טבע שנתגלו בשנים עברו. מעריכים, שעד היום נבדקו כ- 5% בלבד מכלל 300.000 הצמחים העילאיים המצויים על פני כדור הארץ. כ- 100 מתוך 263 משפחות המייצגות את הצמחים העילאיים לא נבדקו כלל.

עולם הצומח מהווה, אפוא, מקור לא אכזב לחומרי טבע חדשים, שלפחות חלקם עשויים להיות יעילים בריפוי מחלות שונות. אולם עד לשנים האחרונות הושקעו מרבית האמצעים, שיועדו לייצור תרופות חדשות - לתעשייה הכימית, ורק מיעוטם הופנו למציאת תרופות צמחיות חדשות.

עם העלייה בעלות ייצורן של תרופות סינתטיות חדשות, והקשיים באישורן לשימוש, חלה ירידה בולטת במספרן. לדוגמה: בשנת 1960 שוחררו לשימוש בארה"ב 33 תרופות חדשות כאלה, בעוד שבשנת 1970 ירד מספרן ל- 17 בלבד. חרף מיעוט העניין בתרופות שמקורן צמחי, פותחו שמונה תרופות חדשות ב- 20 השנים האחרונות, וביניהן שתי תרופות המסייעות לריפוי מחלת הסרטן. כן נערכים סקרים לאיתורם של צמחים העשויים לסייע בריפוי מחלות שונות.

המאמצים מוקדשים בעיקר לחיפוש אחר צמחים העשויים להביא מזור לחולי מחלות ממאירות. המכון הלאומי לחקר הסרטן בארה"ב בדק בשנים האחרונות יותר מ- 2500 מיני צמחים לאיתורם של חומרי טבע, העשויים לסייע בריפוי מחלות ממאירות.

מבט אל העבר
עדויות ראשונות בדבר השימוש בצמחי מרפא מצאו אצל האשורים כבר לפני כ- 6000 שנה. צמח פרג האופיום (Papaver somniferum) היה אצלם אחד מצמחי המרפא החשובים. בשנת 2700 לפה"ס פורסמה בסין רשימה שכללה 365 צמחי מרפא ולפי עדויות של משלחת אמריקאית מגדלים כיום בסין כ- 250 מיני צמחים שונים למטרת ריפוי.

בפפירוס שנתגלה במצרים משנת 1150 לפה"ס - פפירוס אברס (Abers), על שם החוקר שגילה אותו - הוזכרו 800 תרופות שונות, שרבות מהן הורכבו מצמחים. חלק מצמחים אלה ידוע עד היום בשימוש רפואי או בשימוש כתבלין. מעניין שחלק ניכר מהצמחים המשמשים כיום לתיבול, שימשו בעבר כצמחי מרפא, בעיקר לתחלואי קיבה.

הרופאים הקדמוניים היו רופאי עשבים (Herbalists). הידוע בהם הוא היפוקרטס בעל שבועת הרופאים, שחי בשנים 460-377 לפה"ס. הוא השאיר תיאור רב ערך של צמחי מרפא שונים. מ- 400 צמחים שהוזכרו על ידו משמשים עד היום 200 בערך כצמחי מרפא. רופא מפורסם אחר, דיוסקורידס, שחי במאה הראשונה לספירה, היה הראשון שכתב ספר בוטאני-רפואי (Materia medica) שבו נזכרים שמותיהם של כ- 500 צמחי מרפא, בצירוף מידע בוטאני ומידע רפואי. גם בתקופת האיסלאם ובימי הביניים רווח השימוש בצמחי מרפא. גני הכנסיות, שגידלו צמחים שונים, היוו מקור חשוב להתפתחות מדע הרפואה. ואמנם, עד היום ניתן למצוא בחצרות הכנסיות ובמנזרים צמחי מרפא שונים.

במאה ה- 17 חלה הפרדה בין מדעי הרפואה והבוטאניקה, עקב התפתחותם המהירה של שני מדעים אלה. עם התפתחות הכימיה האורגאנית במאה ה- 19, היא השתלבה במדעי הרפואה והבוטאניקה. עובדה זו הביאה לייצור מספר רב של תרופות המבוססות על חומרי טבע צמחיים, התפתחות זו מאפיינת גם את דורנו, שבו מהוות תרכובות כימיות את החלק הארי של רשימות התרופות.

המורפין היה חומר הטבע הראשון שבודד מצמחים בשנת 1805. מאז ועד היום בודדו, זוהו והורכבו אלפי חומרי טבע, מהם כאלה המהווים יסודות חשובים בתרופות.

השימוש בתרופות מן הצמח
הדרך העיקרית לניצול מרכיבים צמחיים היא במיצויים. כך למשל, מופק המורפין מצמח הפרג, הסקופולאמין מופק מצמח הדובואזיה או הדטורה, ודיגוכסין ודיגיטוכסין מופקים מצמח האצבעונית (Digitalis).

דרך אחרת לשימוש במרכיבים צמחיים היא שיטת החומרים הסינתטיים- למחצה (Semisynthetic components). המרכיב הצמחי משמש כעין שלד, שעליו מופעלים תהליכים כימיים שונים, המגבירים את עוצמת פעולתו וסגוליותו. דוגמה לכך הן התרופות הסטרואידיות, כגון הידרוקורטיזון, המיוצרות מחומרים שהופקו מצמחים.

הכימאים הרפואיים משתמשים לעתים במרכיב צמחי פעיל, לייצור חומר פעיל אחר, תוך הכנסת שינויים כימיים קלים. דוגמה לכך היא הפיכת מורפין, המופק מצמח הפרג, לקודאין. כיום, עובר למעלה מ- 90% מכלל המורפין המופק באופן רשמי הפיכה כימית לקודאין, מאחר שהשימוש במורפין מוגבל, בגלל סכנת ההתמכרות ותופעות הלוואי שהוא גורם. דרך זו משמשת גם לצורכי הפקת סמים, כמו הפיכת מורפין להרואין, בדרך כימית פשוטה למדי.

הצמחים משמשים לכימאים כמודל לייצורם של חומרים סינתטיים. דרך זו רווחת בעיקר בחומרי טבע שהשימוש בהם בצורתם הטבעית אינו רצוי, בשל סכנת התמכרות, תופעות לוואי וכד'. כך מייצרים תרכובות סינתטיות הדומות לקוקאין המופק מצמח - Erythroxlum coca שהשימוש בו גורם להתמכרות, ואת האספירין כתחליף לחומר הטבעי סאליצין (Salicin) הגורם לתופעות לוואי מזיקות, בעיקר במערכת העיכול.

דרך אחרת היא השימוש בחלקי צמח. על שיטה זו מבוסס השימוש בצמחי מרפא ברפואה העממית, אולם גם הרפואה המודרנית נעזרת בכך, בעיקר לריפוי תחלואים שונים במערכת העיכול (רשימת הצמחים העיקריים מרוכזת בטבלה 4).

רפואה עממית
תורת העשבים (Herbalism), המבוססת על הרפואה העממית, היא אחותה הבכירה של הרפואה. במשך אלפי שנים התבססה הרפואה על שימוש בפרחים, קליפות שורשים ועלים.

רפואת העשבים התבססה בעבר, מלבד על ידע בוטני-רפואי, גם על אמונות ומיסטיקה. התורה המפורסמת - תורת החותמות המתבססת על העובדה שצורת הצמח ואזור חיותו מרמזים על תכונותיו הרפואיות. מספר הדוגמות הוא רב: צמחים שלעליהם צורת לב, חזקה שיהיו יעילים בריפוי מחלות לב; והוא הדין בצמחים שלהם צורת כבד. לצבע הפרחים נודעת חשיבות רבה: פרחים צהובים עשויים להיות יעילים בריפוי מחלת הצהבת, ופרחים אדומים, חשובים לניקוי מערכת הדם. עלים נקודים - יעילים בריפוי יבלות וגידולים שונים, ושורשים דמויי דמות אדם, רב ערכם בשמירת בריאותו; כך לדוגמה - צמח הגינסנג (Panax ginseng) שנחשב בעבר לאחד מצמחי הרפואה החשובים ברפואה העממית במזרח אסיה וכיום מוכרת חשיבותו בעולם כולו.

לפי תורה זו גם למקום גידולם של הצמחים השפעה על איתור פעולתם המרפאת. לדוגמה: צמחים הגדלים במקומות לחים כביצות ונחלים, עשויים לשמש מרפא למחלות שיגרון. מעניין לציין שלפחות בדוגמה האחרונה נמצאה תורה זו יעילה: בצמח הערבה (Salix) הגדל על גדות נחלים, נמצא חומר טבע בשם סאליצין (Salicim) המשמש לריפוי מחלות שיגרון ושיכוך כאבים ראומאטיים. חומר טבעי זה שימש יסוד לייצור תרופת האספירין, המשמשת עד היום לשיכוך כאבים אלה.

ספרים רבים מפרטים את שמות צמחי המרפא למחלות שונות ואת דרכי הכנת התרופות. מספר מיני הצמחים המוגדרים כצמחי מרפא מגיע ל- 600 ויותר. עיון בספרים אלה מעיד שעיקר פעולתם של צמחי מרפא איננה קשורה במחלות ספציפיות, אלא בריפוי תחלואים כלליים יותר, כמו שיפור ההרגשה הכללית, שיפור במערכות העיכול, השתן, הנשימה וכד'. לריפוי המחלות השונות, מוצע מבחר גדול של צמחים היעילים בהגברת שתינה (Diuretic), כ- 100 מינים שונים נמצאו יעילים לחיזוק הגוף (tonic), וכ- 100 צמחים אחרים פועלים להגברת הפרשת הרוק (experctorants). צמחים שונים יעילים למספר רב של תחלואים. למשל, לשום מייחסים סגולות ריפוי ל- 22 מחלות שונות!

לא בכל המקרים מסייעים הצמחים לבריאותו של האדם. במספר צמחים מצויים חומרי רעל העלולים לגרום למוות או למחלות שונות. למשל, צמחים המכילים את קבוצת החומרים הפירוליזידינים (pyrolezidines) עלולים לגרום למחלת סרטן הכבד. שיעור התמותה הגבוה מסרטן הכבד בשבטים אפריקאיים אחדים מיוחס למציאותם של חומרים אלה בצמחי מזון ומרפא אשר בני שבטים אלה משתמשים בהם.

הרפואה העממית נפוצה גם כיום ומספר התומכים בה הולך באחרונה וגדל. מצדדיה טוענים כי השימוש בעשבי מרפא טבעיים עדיף על חומרים כימיים, הזרים לגוף האדם. על סמך השקפה זו פותחו תורות כמו הנאטורופאתיה (Naturopathy) וההומופאתיה (Homoeopthy), המתבססות על עשבי מרפא, תוך שילוב גורמים טבעיים אחרים כגון, התעמלות, דיאטה, אוויר צח וכד'.

ההבדל היסודי בין הרפואה המודרנית ורפואת העשבים, טמון בדרך ניצולם של הצמחים. ברפואה העממית מושם דגש על הכנת התרופות בדרך פשוטה, היפה לכל נפש. שיטות ההכנה הפשוטות מתבססות על חליטה, תה רפואי, סירופ, משחות, אמבטיות וכד'; בעוד שבשיטות אלה אין בקרה על כמות המרכיבים הפעילים וריכוזם, יתרונן של התרופות המוכנות הוא בדיוק המינון. מצדדי הריפוי בעשבים טוענים שדווקא באיטיות הפעולה יתרון רב ערך, מאחר שבתקופת הטיפול נחלץ גופו של החולה למלחמה משולבת במחלה, בניגוד לתרופות הכימיות, שפעולתן מהירה וספציפית לאיבר המטרה.

השפעה על הלב
מחלות לב ודם הן גורם התמותה העיקרי במדינות המפותחות, שעליהן נמנית גם ישראל; יותר ממחצית מקרי המוות בארצות אלה, מקורם במחלות לב.

צמח האצבעונית (דיגיטאליס), הוא דוגמה לחשיבותם של צמחים כמקור לתרופות בכלל, ולמחלות לב בפרט. צמח זה, השייך למשפחת הלוענתיים, גילה רופא בשם ויליאם ויתרינג (Withering) שחי בבירמינגהם, אנגליה, במאה ה- 18. ויתרינג עקב אחר פעולתה של רופאת אליל, שהשתמשה בצמח זה, ומצא שיש לו השפעה רבה לחיזוק פעולת הלב בחולים שליבם לא פעל כהלכה, ונגרמו אצלם סיבוכים של הצטברות נוזלים בחללי הגוף, ובעיקר בחלל הבטן, שגרמו להתפתחות מחלה הנקראת מימת (edema). הקשר בין מחלה זו ופעולת לב בלתי תקינה לא היה ידוע קודם לכן, וויתרינג היה הראשון שגילה זאת, למרות שבימיו עדיין לא הומצא הסטאטוסקופ. מאז ועד היום משמשים עלי צמח זה כתרופה יעילה למחלות לב; בעיקר רב השימוש בחומרים הממוצים מהעלים, שהעיקריים בהם הם: דיגוכסין (Digoxin) ודיגיטוכסין (Digitoxin).

חומרים אלה, הנקראים גלוקוזידי הלב (Cardiac glycosides) הם בעלי מבנה סטרואידי, ועיקר פעולתם בהגברת כוח התכווצותו של שריר הלב ללא צריכה מוגברת של חמצן. מנגנון פעולתם של חומרים אלה אינו מחוור כל צרכו עד היום, אולם משערים שהם משפיעים על מאזן היונים החד-ערכיים - נתרן ואשלגן, ויון הסידן הדו-ערכי.

עלי צמח האצבעונית מנוצלים מזה כמאתיים שנה. באחרונה מגדלים אותם גם בקנה מידה תעשייתי, להפקת התרופות הללו. למרות רעילותם הגדולה של חומרים אלה, המסכנים מאוד את נתינתם לחולים, לא נמצאו להם תחליפים יעילים יותר. בארה"ב נזקקים מדי יום כ- 3 מליון חולים לתרופות המכילות חומרים המופקים מצמח האצבעונית. לא רק מצמח האצבעונית מפיקים חומרים פעילים, היעילים בריפוי מחלות לב. בטבלה 2 מובאים מספר צמחים השייכים למשפחות בוטאניות שונות שפעילותם ידועה. חלק מצמחים אלה גדלים בצורה מסחרית, כמו מטעי הצינקונה.

מצמח הצינקונה מפיקים בעיקר כינין (quinune), המשמש להדברת מחלת הקדחת (מלריה). תרופה זו שזורה בתולדות ההתיישבות בארץ ישראל, שבה חלו רבים בקדחת. כיום מצויות אמנם תרופות סינתטיות להדברתה של מחלה זו, אולם באחרונה מתברר שגורמי המחלה מגלים חסינות לתרופות אלה, וחוזר השימוש בחומר הטבעי - כינין, שנגדו אין גורמי המחלה מפתחים תנגודת. האיזומר האופטי של הכינין הוא הכיננידין, שהוא חומר יעיל בהסדרת קצב פעימות הלב (Antiarrhythmic).

יתר לחץ דם (Hypertensive) מסכן את בריאות האדם. מקורות צמחיים אחדים משמשים להורדת לחץ הדם, כמו אג'מאליסין (Ajmalicin), המופק מצמח הראוולפיה או מצמח הקאתאראנתוס. הצמח האחרון (הידוע גם בשם וינקה) גדל כיום בארץ, בהקף של מאות דונאמים, לשם הפקת אג'מאליסין משורשיו. מצמח הראוולפיה מופק גם האלקלואיד - רזרפין, המשמש להורדת לחץ הדם ולהרגעה. צמח הראוולפיה משמש ברפואה העממית למטרות דומות, בעיקר בהודו. חסרונו של הרזרפין בתופעות הלוואי שהוא גורם לחולים, כגון - הגברת הדיכאון והפרשת מיצים מוגברת.

טבלה 2. צמחים המכילים חומרי טבע המשמשים לריפוי מחלות לב (רשימה חלקית)
מקום הימצאם בצמח שם החומר הפעיל המשפחה שם המין
זרעים Ouabain הרדופיים Strophanthus gratus
בצלים Proscillaridin A שושניים Urginea maritima (חצב מצוי)
קליפת הגזע Quinidine פואתיים Cinchona spp.
שורש Reserpine הרדופיים Rauwolfia spp.
שורש Ajmalicine הרדופיים Catharanthus roseus
פרי (זרע) Khellin סוככיים Ammi visnaga (אמיתה קיצית)


השפעה על מערכת העצבים
מספר רב של צמחים, משמשים את האדם לריפוי מחלות במערכות העצבים השונות. יקצר המצע לציין את כולם. נתרכז אפוא בצמח הפרג (Papaver sommiferum), הנמצא בשימוש מזה 6000 שנה. עד היום לא התגלו תחליפים סינתטיים יעילים לחומרים כגון מורפין וקודאין המופקים מהלקטי צמח זה, צמח הפרג גדל בארצות רבות והתאמתו האקלימית לאזורים שונים, מסקנדינביה בצפון ועד ארגנטינה בדרום, פותחה במשך השנים. מקובלות שתי שיטות להפקת החומרים הפעילים בצמח הפרג, האחת - הנהוגה מאז ימי קדם היא פציעת ההלקט הבלתי בשל ואיסוף החלב (Latex). חומר זה, המתקשה בבואו במגע עם האוויר, הוא האופיום (opion - מיץ ביוונית).

הפקה זו כרוכה בעבודה מרובה, והיא אופיינית לארצות בלתי מפותחות. שיטה חדישה יותר היא קציר ההלקטים ומיצוי החומרים הפעילים מההלקטים היבשים. האופיום מכיל 25 אלקאלואידים שונים, שהעיקרי שבהם הוא המורפין (morphine).

המורפין - (נקרא על שם מורפיאוס - אל החלומות), נמצא עד היום במין אחד בלבד - סומניפרום ("גורם שינה" בלאטינית). תכולתו שונה בזנים שונים ובתנאי גידול שונים. שימושו ברפואה - בעיקר כמשכך כאבים - מוגבל בגלל סכנת ההתמכרות של החולים לתרופה זו. כ- 95-90% מהמורפין המופק באופן רשמי, משמש כחומר מוצא להפקת אלקאלואיד אחר הנמצא בריכוזים נמוכים באופיום, והוא הקודאין.

הקודאין, שהוא מתיל-מורפין, משמש כתרופה חשובה למניעת שיעול ולשיכוך כאבים. לקודאין לא נמצא תחליף סינתטי יעיל והביקוש לחומר טבע זה הוא רב. אולם, עקב הסכנה שהמורפין המופק מצמח הפרג יודלף לשוק הסמים, בעיקר לשם ייצור ההרואין (הנגזרת האצטילית של המורפין), צומצמו באחרונה שטחי גידול הפרג בעולם וחל מחסור חמור בקודאין.

כפתרון לבעיית המחסור בקודאין הוצע לגדל מין אחר של פרג נטול מורפין. במין זה (Papaver bracteatum), שמקורו בהרי איראן, מצוי בהלקטים האלקאלואיד תבאין (Thebaine). מחומר זה, המהווה כ- 98% מכלל האלקאלואידים, ניתן להפיק בתהליכים תעשייתיים את הקודאין, ללא מעורבות של מורפין.

התבאין משמש גם כחומר מוצא לתרופות המונעות התמכרות למורפין, כגון החומר נאלוכסון (Naloxon). בארצות רבות בעולם, ובכלל זה בישראל, נעשים מאמצים לפתח שיטות גידול של מין בר זה כמקור לייצור קודאין. בטבלה 3 מובאת רשימה חלקית של הצמחים העיקריים שמהם מופקים חומרי טבע הפועלים על מערכת העצבים.

טבלה 3: חומרי טבע המשמשים יסוד לתרופות הפעילות על מערכות העצבים (רשימה חלקית).
חלק הצמח המשפחה המקור הצמחי חומר טבע
הלקט פרגיים Papaver somniferum מורפין, קודאין Codeine, Morphine
עלים, שורשים סולניים Duboisia spp. סקופולאמין Scopolamine
עלים, שורשים סולניים Datura spp. אטרופין Atropine
עלים, שורשים סולניים belladonna Atropa היוסציאמין Hyoscyamine
עלים Erythroxylacea Erythroxylum coca קוקאין Cocaine*
זרעים Loganiaceae Strychnos/nux-vomica סטריכנין Strychnine
עלים פיגמיים Pilocarpus jaborandi פילוקארפין Pilocarpine
הלקט פרגיים Papaver somniferum פאפאוורין Papaverine*
ריזומים ואלריאניים Valeriana officinalis ואלריאן Valerian
קליפת השורש הרדופיים Rauwolfia spp. רזרפין Reserpine
* באחרונה הותמרו בתחליפים סינתטיים.

הצמחים ומערכת העיכול
תקלות רבות נגרמו לאדם הקדמון בגלל הרגלי אכילה והוא סבל ממחלות עיכול רבות. מזונו היה חד-גוני מבחינת הרכבו ולרוב מזוהם בגורמי מחלות, בשל אחסון בתנאים בלתי נאותים. במאמציו למצוא מזור למחלות אלה, איתר מספר גדול של צמחים, המסייעים למערכת העיכול בפעולתה. צמחים אלה מהווים עד היום מרכיב חשוב ברפואה העממית, ומספר מיני הצמחים המסייעים למערכת העיכול הוא הגדול ביותר. רוב צמחי התבלין, שמקורם באזור הים התיכון, שימשו בעבר בעיקר כמזור למחלות קיבה ופחות כתבלינים. כיום מוגבל שימושם של תבלינים אלה לתיבול מזון, כמו קימל, מרווה, רוזמרין, אניס, שבת.

שמן קיק, המופק מצמח הקיקיון, שימש את המצרים הקדמונים כגורם משלשל, שימוש המקובל עד היום. לטיפול במערכת העיכול נהוג בעיקר השימוש בחלקי הצמחים, ולא בחומרים ממוצים, המעובדים בתעשיית התרופות.

צמח הלחך הסגלגל (Plantago ovata), הגדל בארצנו כצמח בר מהווה מרכיב לאחת התרופות העיקריות, להסדרת פעולת המעיים. קליפת הזרע מכילה שיעור גבוה של חומרים מוצילגיים, הסופגים רטיבות פי כמה ממשקלם. לארה"ב בלבד מיובאים (בעיקר מהודו) כ- 50.000 טון זרעים בשנה, לשם הפקת קליפות הזרעים. קליפות אלה, בתערובת עם דכסטרוזה, בעיקר, משמשים כתרופה עממית נפוצה. בארץ נזרעו באחרונה שטחים מסחריים בהיקף של מאות דונמים, לבחינת כדאיות גידולו למטרות ייצוא.

עד לפני זמן קצר לא נמצאו חומרי טבע יעילים לריפוי מחלות כבד. באחרונה נתגלה שחומרים פלאוונוליגנאניים, המופקים מזרעי הגדילן המצוי, יעילים בריפוי מחלות כבד, ובעיקר למניעת הרעלות. צמח בר זה נפוץ מאוד בארצנו, ומעטר באביב את צידי הדרכים ושדות הבור.

השוש הקרח ממשפחת הקטניות, הידוע גם בשם ליקוריס גדל בר בארצנו ומכיל חומרים המסייעים לריפוי כיבי קיבה. החומר היעיל ביותר הוא חומצה גליצריטית (Glycirhitic acid). מעניין לציין שכבר במאה ה- 17 השתמשו בצמח זה לטיפול במחלות קיבה שונות.

טבלה 4: צמחי מרפא עיקריים בעלי פעולה מרפאת במערכת העיכול
חלק הצמח בשימוש משפחה שם הצמח שם התרופה
שורש, עלה סולניים Atropa belladonna בלאדונה
שורש פואתיים Caphaelus ipecacuanha איפקאק
חלק ההלקט פרגיים Papaver somniferum אופיום
קליפת הגזע אשחריים Rhamnus purshiana קסקרה סגרדה
פרח מורכבים Matricaria chamomilla בבונג
קליפת הזרע לחכיים Plantago ovata לחך
עלעל, תרמיל קיטניות Cassia spp סנה
זרע חלבלוביים Ricinus communis שמן קיק

הסטרואידים ומקורותיהם הצמחיים
הסטרואידים הם חומרים כימיים המופרשים מבלוטות המין ומיותרת הכליה. הם מהווים את קבוצת התרופות הנפוצה ביותר כיום בשימוש רפואי. בארה"ב היוו הסטרואידים כ- 15% מכלל התרופות שנרשמו בשנת 1973 (ראה טבלה 1). מעריכים את מחזור המכירות של הסטרואידים ביותר ממליארד דולר בשנה!

לבד משימושם כתרופות, משמשים הסטרואידים מרכיב בגלולות למניעת הריון, פיטום חיות ושימושים וטרינריים אחרים. בתחילה נהגו להפיק את הסטרואידים מבלוטות המין ומיותרת הכליה של בעלי חיים שנשחטו בבתי מטבחיים. אולם ריכוזם הנמוך של חומרים אלה ומספרם הגדול של שלבי ההפרדה והניקוי מנעו את הפצתם כתרופות.

כימאי בעל מעוף בשם ראסל מרקר (Marker) הצליח - בשנות ה- 40 של מאה זו - להפיק את הסטרואידים ממקורות צמחיים. הוא מצא שאפשר להפוך חומרי טבע בשם סאפגונינים, שהם גליקוזידים המקציפים בעת טלטול במים, להורמוני מין ולחומרים קורטיקוסטרואידים. במספר קטן של שלבי ביניים קיבל מרקר את ההורמון הנקבי החשוב פרוגסטרון ואת ההורמון הזכרי העיקרי טסטוסטרון, וכן את ההידרוקורטיזון והקורטיזון - שהם חומרים שמפרישה יותרת הכליה באדם ובבעלי חיים. מאותם מקורות צמחיים ניתן להפיק גם חומרים שהם במרכיבי הגלולה למניעת הריון.

ממצאים חשובים אלה אפשרו את הרחבת השימוש בסטרואידים כאמצעי ריפוי ולמניעת התפוצצות האוכלוסייה. הצמח המכיל את ריכוז הסאפגונינים הגבוה ביותר, הוא צמח ממשפחת הטאמוסיים מהסוג דיאוסקוריאה (Dioscorea). מרקר גילה שפקעותיו של צמח הגדל ביערות העד, בעיקר במקסיקו, מכילות כ- 6% מהחומר היבש קליקוזיד, בשם דיוצין (Diocin). צמח זה נבחר לאחר מבחן של כ- 400 מינים. עד היום הוא המקור העיקרי להפקת הסטרואידים.

נוסף למקורות שצוינו לעיל קיימת הפקה מסחרית מצמח האגבה. בעלים נמצא הספוגנין, שהוא הקוגנין (Hecogenin) המשמש כחומר מוצא לייצור סטרואידים. צמח אחר אשר עשוי להיות בעל שימוש פוטנציאלי להפקת חומרי מוצא לסטרואידים הוא הגרגרנית היוונית, הידוע בארץ בשם חילבה, ומקובל בעיקר על בני העדה התימנית.

מקור מבטיח אחר לחומרי רפואה הם זרעי הסויה. קיים ידע כימי להפקת מרבית הסטרואידים במעבדה, אולם עלות ייצורם גבוהה, ולכן מיוצרים למעלה מ- 80% מכלל הסטרואידים מחומרי מוצא צמחיים. החלק הארי של החומרים המופקים משתייכים לקבוצת הקורטיקו-סטרואידים, המשמשים לריפוין של כ- 90 מחלות שונות, בהן מחלות אלרגיה, עור, עיניים, שגרון והפרעות גניקולוגיות שונות, התרופות הידועות הן: הידרוקורטיזון, פרדנזון וקורטיזון.

5% בלבד מכלל הסטרואידים נכללים כמרכיבי הגלולה למניעת הריון. אולם נראה שהשימוש בהן למטרה זו ילך ויגדל, עם גידול מספרן של הנשים המשתמשות בגלולה, בעיקר בארצות מרובות אוכלוסין כסין וכהודו, שבהן נזקקות כיום רק כ- 5% מהנשים בגיל הפריון לגלולה, לעומת 12% מהנשים בארצות המפותחות.

צמחים ומחלת הסרטן
מחלות הסרטן הן גורם התמותה השני בגודלו לאחר מחלות לב. מחלה מפילת אימה זו מלווה את האדם מימי קדם. במומיות מצריות אחדות שהתגלו בפירמידה של גיזה נמצאו סימנים לסרטן העצמות. בפפירוס של אברס, שהתגלה במצרים לפני כ- 3500 שנים, מתוארים סימני מחלת הסרטן. היפוקרטס (400 לפני הספירה) מציין אף הוא את סימני המחלה ומציע מספר צמחים לטיפול בה. לפי הספרות הקדומה יש לכ- 3000 מיני צמחים שונים, פעילות אנטי סרטנית, אולם לרוב הצטמצמה פעילות זו בהקטנת סבלם של החולים ולא בריפוי המחלה. מאחר שקיימים סוגי סרטן רבים, אין להניח שצמח מסוים יהיה יעיל נגד כל המחלות הסרטניות. אף נמצא במקרים רבים שצמחים שהיו יעילים בחיות מעבדה, לא פעלו בטיפולים בבני אדם.

צמחים כמו שום (Allium sativum), סאנגוינאריה (Sanguinaria canadensis) או פודופילום (Podophyllum peltatum) הוזכרו בפרסומים רבים ברפואה העממית כצמחים העשויים לסייע בריפוי מחלות סרטניות. אולם עד היום לא נמצאו הוכחות מדעיות ישירות לפעולתם המיטיבה של צמחים אלה.

באחרונה נעשים מאמצים רבים לאיתורם של חומרי טבע העשויים לסייע במלחמה בסרטן. במכון הלאומי לחקר הסרטן בארה"ב נערכו 180.000 בדיקות כימיות של חומרים שהופקו מ- 2500 מיני צמחים שונים. רוב המינים שנבדקו מקורם בספרות הרפואה העממית ובפולקלור עממי. אולם, למעשה, אותרו עד היום רק 2 חומרים ממקור צמחי, בעלי היתר בשימוש ברפואה הומאנית, לריפוין של מספר מחלות סרטניות. שני החומרים מופקים מעלי צמח הידוע בשם וינקה רוזיאה (Vinca rosea). צמח זה מקורו במדגסקר והוא נפוץ כיום במדינות רבות כצמח נוי. ממנו בודדו מספר רב של אלקלואידים (כ- 100), ששישה מהם גילו פעילות אנטי סרטנית.

כאמור, 2 מחומרים אלה אושרו לשימוש והם: וינבלאסטין (Vineblastine) או Oncovin, וכן וינקריסטין (Vincristine) ובשמו המסחרי Velban. חומרים אלה פועלים בהצלחה רבה לריפוי מחלות סרטניות שונות. לדוגמה, החומר וינקריסטין הביא להפוגה (remission) באחוז נכבד מאוד ממקרי מחלת סרטן הדם בילדים (Acute limphocytic leukemia) ואחוז ניכר מהחולים הבריאו בתום שלוש שנים.

ריכוזם של חומרים אלה בעלי הצמח הוא נמוך ומגיע ל- 0.005% בלבד. להפקת גרם אחד של חומר פעיל דרושים אפוא כ- 2 טונות של עלים טריים. מנה זו מספיקה לטיפול של כ- 6 שבועות בלבד, וברור על כן מה יקר מחירו של טיפול זה. בארץ נעשים כעת מאמצים להגדיל את ריכוז החומרים הללו ולשפר את דרכי הפקתם מעליו של צמח הוינקה.

גילוין של התרופות היעילות בצמח הוינקה פותחת פתח תקווה שלא ירחק היום ויתגלו גם חומרים יעילים אחרים ממקורות צמחיים, למלחמה במחלה קטלנית זו.

 צימרים צימר צימרים לפי שעה צימר קידום אתרים   וילה  חדרים לפי שעות  וילה ©  All rights reserved -צימרים
 

צימרים לפי שעה בתל אביב

צימר לפי שעה

חדרים לפי שעה

צימרים לפי שעות

חדרים לפי שעה במרכז

וילות