*קוסמטיקה טבעית-
קוסמטיקה ירוקה
natural cosmetics

*צמחי מרפא הבושם:
medicinal plants

*לימודים,קורסים
וסדנאות.
כתובת:
קיבוץ כברי
ד.נ אושרת
25120
המייל שלנו:
mrphbosem@gmail.com‏

טל: 049952122
טלפקס:049952152
נייד: 0505211607

חדש באתר
 

כח האותיות

שם האדם וכח האותיות

שם האדם וכח האותיות סוד חכמת האותיות- "נפלא-אות" בן-ציון בר-עמ"י
בעזרת השם
מה זה שם?
לשם שלכם בודאי יש השפעה על המסלול שלכם בחיים !!!
אם לא באופן ישיר, בודאי באופן עקיף.
אנשים רואים בשם שלהם, הכתוב בתעודת זהות, יותר מאשר אוסף מקרי של אותיות. הם רואים בשם שלהם חלק מאישיותם ומחייהם.
היהדות טוענת שאותיות השם מעידות על נשמתו של הנושא אותו וצירופן קובע את גורלו. ה"זוהר" מגלה לנו שכל אות יש בה קדושה ובאמצעות האותיות של השם, עוברת הקדושה מהאלוקות אל האדם הנושא את השם.
כעקרון, שם של עריסה, הניתן לאדם בזמן לידתו הוא השם הקובע, ואין להחליפו. ישנם מקרים מיוחדים שמומלץ להוסיף אותיות לחיזוק השם, כגון אותיות משם "הוי'ה" ,כמו אברם אשר הוחלף שמו אברהם ושרי הוחלף שמה לשרה.
לקראת סוף החוברת נברר ענין של החלפת השם.
קיימת תפישה מענינת !
הנשמה היורדת לעולם , יורדת כבר עם השם המקורי שלה.ההורים רק "חושפים" את השם ע"י זה שהם "בוחרים" את השם למי שנולד.
הגישה הנז' מסבירה, כי הנשמה שמקורה בעולם העליון, יורדת לעולם הזה עם תכניות והתחיוביות, וגם מתווה לעצמה ייעוד ומטרה נכספת בעולם הזה כדי לחזור לאחר "מאה ועשרים" עם "תיקונים" שזכתה בה הנשמה על פי התכנית המיועדת לפני בואה לעולם הזה. הנשמה עושה זאת כדי לזכות במעלות רוחניות גבוהות ונשגבות בעולם ממנה באה.
לפני ירידתה אל העולם הזה, היא מתחייבת, כאילו "חתמה חוזה" ומקבלת על עצמה, התחיוביות, של התנהגות מסוימת, היא יודעת לכמה זמן היא מגיעה לכאן, היא מקבלת על עצמה אילו ייסורים ועוצמות של סבל יהיו לה בעולם הזה.. הכל רשום בהתחייבות..
אין זה סותר את ענין הבחירה החפשית, כי האדם במרוצת חייו יכול לעשות כרצונו ב"זמנו החפשי". אך לעולם לא יחוש סיפוק פנימי אם סטה והחטיא את מטרת ייעוד חייו! הנשמה כאילו זועקת לו מבפנים--- לא זו הדרך!!!
רעיון זה מצאנו אצל בעל "שפת אמת" שכתב כי כל כוכב וכל מלאך נבראו לדבר מיוחד, שליחות מהקב"ה. לכן קודם נקבע לכל אחד "שם עליון" כדי שתדבק פעולתו בכח עליון. כלומר, נתינת ה"שם" היא הכח של שליחותו ותפקידו, אותם הוא צריך להוציא מן הכח אל הפועל. כמו כן כל איש ואיש מישראל יש לו שם מיוחד שניתן לו ע"פ שליחותו ותפקידו בזה העולם ובקביעת שמו נטבע בו הכח להוציא לפועל את שליחותו ותפקידו, וכאשר האדם מוציא לפועל את הכח שבו אז עובר האדם ל רמה הבאה והיא:"שם-טוב"
כמו שהנשמה בחרה את ייעודה בחיים האלה, היא בחרה מי יהיו ההורים שלה, באיזו משפחה תיגדל,.. והיא גם בחרה לעצמה שם כדי שלא תשכח את ייעודה. השם בשבילה הוא מעין מצפן למסלולה בחיים.יש הרואים בתוך המילה "נשמה" את האותיות הפנימיות "שמ" המחוברות גם אל השם יתברך, שהוא נשמה לנשמה..
ההורים בזמן שמחפשים שם, נעזרים כביכול בכל מיני כוחות עזר,.. עד שהם חושפים ומגלים בעצמם את השם של הנשמה אשר בחרה בהם כהורים.
אימתי נדע כי אכן זה השם האמיתי של הנשמה?
כלל זה יהיה נקוט בידכם!
השם האמיתי יתגלה ויקבל עוצמה רוחנית גבוהה ביותר וחיובית ביותר,כאשר שני בני הזוג מרגישים ביחד אושר ושמחה משותפת בזמן קביעת השם.
ראו עד כמה הדברים עמוקים! נמצא ברמז
כי גימטריא:"שם אדם"= 385= "שכינה"= "שפה"

נאמר בבראשית "נפש חיה היא שמו" . בשמו של האדם נגבלת נפשו ותמצית מהות חייו. השם של האדם מורה על הפעולה שעליו לעשות בחייו ולכן מובא ב"שער הגילגולים" שקביעת השם היא מעין נבואה קטנה.בספר "אהבת שלום" בפרשת וירא,,, כותב, כי עיקר חיותו של האדם הוא שמו, והיא היא נשמתו, הוא מוכיח זאת בדוגמא : כאשר מנסים להעיר אדם מתרדתמו קוראים לו בשמו ואז הוא מתעורר. (כאשר יקראו שם אחר – הוכח שאינו מתעורר ..) כן הוא מעודד אותנו להזכיר בשבת את המילה:"שבת" כי מילה זו מעוררת חיות קדושת שבת שהיא "צרורא דלעילא דביה חיי כולא" (שורש רוחני העליון שבו חיי הכל) וכן :"שבת- שמיה דקודשא בריך הוא" (שבת- היא שמו של הקב"ה). מכאן סגולה כאשר מבקר אדם חולה בשבת, צריך שיאמר לו בזו הלשון:"שבת היא מלזעוק ורפואה קרובה לבוא" אז מעורר את הכח העצום והנורא הטהור והזך שכולו חסד ורחמים גמורים אשר נקרא "שבת" וע"י הזכרת המילה :"שבת" גורם שהחולה יזכה לקבל את רפואתו במהרה. בספר "בני-יששכר" נכתב כי היה צדיק קדוש שהיה כותב שם "שבת" בקמיעות והיה מועיל לשמירה מפגעים כי כפי שהוסבר כי השם "שבת" הוא שורש רוחני הכולל סודות גבוהים לאין שיעור. תיקון השם
האדם הצועד במסלול ייעודו הרוחני בחייו מאיר את האותיות שבשמו, והם הופכים להיות מקור של אור להמשיך את דרכו בעולם . כל מעשיו אחר כך יהיו בעלי משמעות וזרימה מחיל אל חיל. לעומת זאת, אדם אשר מקלקל את דרכיו והתנהגותו הרוחנית פוחתת, באותה מידה , פוחת האור באותיות שמו ויוצר חסימות של שפע והצלחה, המגיעים לכל אדם הנמצא בדרגות גבוהות.
האדם המתקן את מעשיו , יכול להעצים את האורות שבשמו.
יכול להתבונן באותיות שמו, בעצימת עיניים ולראות אותן מאירות...
כל אות יש לה כוחות משלה. כל שם יכול להיפתח לאותיות נוספות ועוד יותר ועוד יותר.. אפילו שם קצר כמו "גד" יכול להתחלק לאותיות "ג.י.מ.ל. ד.ל.ת," ואותיות אלו יכולות להיפתח לאותיות נוספות ...


שם משפחה:
הרוצים לדייק באותיות השם מבינים כי האותיות הראשונות בשם הפרטי שלנו הן האותיות בעלות עצמה גדולה יותר מאשר האותיות האחרונות שבשם. אנו מבינים כי האות הראשונה בעלת הכח הדוממינטי הגדול ביותר ואפילו בעצמה כבולה כדין בכור אשר יש לו את הזכות של כפליים. ויתר האותיות , החל מהאות השניה, ערכה ללא שום הפחתה, ויתר האותיות ערכן יורד ב2% מאות לאות..(כדין תרומה.. תרי ממאה.)
גם לאותיות שם המשפחה יש השפעה על חיי האדם כביכול כהמשך טבעי של השם הפרטי. כמובן על פי ההגדרה כי ערך האותיות הולך ופוחת החל מהאות הראשונה של השם הפרטי.. שם משפחה של אשה נשואה עדיין מלווה אותה שם משפחתה הקודם ברמה של שם שלישי..

חכמת האותיות
כל אות מהווה אינפורמציה בסיסית מקורית.
כל אות אוצרת בתוכה , חכמה, כח , עצמה ויכולות הקשורות להתהוות היקום כולו.
האותיות נחשבות לד.נ.א של כל ההוויה כמו שרים של מעלה אשר כל העצמה
הא-לוקית עוברת דרכן. הן בריות-קודש.
בספר הניקוד לרב יוסף גיקטיליא באר את עצמתן וקדושתן של כ"ב האותיות בשרשן, אשר בהן נבראו שמים וארץ, כל העולמות כולן. בספר היצירה מגלה לנו אברהם אבינו חושף מעט מזעיר מסודות האותיות ואחר כך, התנא הגדול "אביר יעקב" הלוא הוא "רבי עקיבא" שהיה דורש אותיות וכתרי אותיות. .. כל חכמת הקבלה מדברת על סוד האותיות, כל הצירופים כל השמות אשר דרכם אנו מסוגלים להוריד שפע ומבטלים גזרות.. שה"פשע" ייהפך לדבר חיובי ל"שפע". שה"רשע" ימצא לעצמו "שער" כדי להיכנס לעולם חכמה "זה השער לה' צדיקים יבואו בו". שה"נגע" יהפף ל"ענג" ו"צרה" לצהר" ועוד ועוד.. הכל בנוי, כל הכוחות הבנויים על סוד האותיות
יש להתחבר אל האותיות הקוסמיות הראשיתיות, אשר הופיעו בהוויה עם תחילת הבריאה, כפי שנרמז לנו: בראשית ברא א-לקים: " א-ת "
כדי להתחבר אל העצמה של האותיות, מומלץ ביותר להכיר אותן מקרוב יותר, להבין את המשמעות שלהן, את הביטוי שלהן, את מה שהן מייצגות, לחקור מה מסתתר בתוכן להתחבר אליהן ולדעת אותן, מעין הביטוי: "וידע האדם את..."
הנועזים יותר, ישכילו גם לחלום עליהן, לדבר איתן, גם אם בהתחלה, כביכול, לא יענו לדובר אליהן, כי חכמות הן, בודקות מי באמת אוהב אותן, מי חפץ בהן, ומי משתדל להתחבר אליהן.. כפי שנאמר : תחילה, אני לדודי .. נזכה שגם דודי יהיה לי..
אז! יתעוררו האותיות לתחיה ! יתחילו האותיות לרחוש כדבר חי, תתעורר הנסיכה, ותניע את אבריה , ותמלא כל משאלות לבך הטהורות, להיות לך לעזר ולפעול לפניך למשימות חשובות להעשיר את חייך וחיי קרוביך וחיי כל הדורשים בטובתך.
יגלו לך האותיות החיות את סודות ההוויה, סודות היקום, סוד העצמה שבשמך, תשמע את האותיות מספרות כי סוד הנשמה של האדם הוא סוד שמו.
יבקשו ממך האותיות לראות את המלה הפנימית שבמלה "נשמה" ותגלה את האותיות: "שם"
כאן יחשפו האותיות "ש" ו"מ" את מה שהן מייצגות,
ויגלו לך כי האות:"ש" רומזת לאנרגית ה"אש" ה"זכר" המשפיע, והאות "מ" תרמוז ל"מים" האנרגיה ה"נקבית" המשלימה , את ה"כלי" המקבל, אשר בו תתקיים ההשפעה..
(בפירוש ובהדגשה! אין קשר בין מה שנאמר בשורות האחרונות, למושגים של "זכר" ו"נקבה" אשר אנו רגילים להשתמש בהם בשפת היום יום, המושגים "זכר" ו"נקבה" הבסיסיים כן רומזים ל"אין" ו"יאנג")
האותיות "ש" ו"מ" רומזות לאיזון בין כוחות מנוגדים, והמושג "מנוגדים" פירושו ""משלימים"!
האותיות הללו נמצאות במקום אשר שם נמצא איזון כגון :"שלום" "מקדש" משיח" "משכן" "ירושלים" כעיר שחוברה לה יחדיו. "מחשבה" ועוד..
בפועל המבטא את איבר האיזון "שמיעה" וסביר להניח כי בשמות של אנשים שיש בהם את האותיות "ש" ו"מ" יש שם פוטנציאל של איזון!
אכן מהו ה"דבר" המאוזן ביותר בהוויה? הוי אומר "השם"!!!
כפי שמנסים לכנות "אותו" אנשי החסידות והקבלה :"הכח המחבר בין הניגודים"
ואידך זיל גמור (למד)...
האותיות ככוכבים הן. ראית אותן מרחוק ראית אותן כנקודות אור זעירות. התקרב אל הכוכב. ככל שתתקרב אליו יותר תגלה את עצמתו וגדלו המדהים וזכית בהתפעלות הנשמה...
ככל שנהיה קרובים אל המקור של עצמת האות כך נזכה לקבל את המושגים החיוביים הנובעים ממנה... כמו המים הזכים והטהורים נמצאים קרוב לבקיעת המעין....





תיקון השם
האדם הצועד במלול ייעודו הרוחני בחייו מאיר את האותיות שבשמו, והם הופכים להיות מקור של ר להמשיך את דרכו בעולם . כל מעשיו אחר כך יהיו בעלי משמעות וזרימה מחיל אל חיל. לעומת זאת, אדם אשר מקלקל את דרכיו והתנהגותו הרוחנית פוחתת, באותה מידה , פוחת האור באותיות שמו ויוצר חסימות של שפע והצלחה, המגיעים לכל אדם הנמצא בדרגות גבוהות.
האדם המתקן את מעשיו , יכול להעצים את האורות שבשמו.
יכול להתבונן באותיות שמו, בעצימת עיניים ולראות אותן מאירות...
כל אות יש לה כוחות משלה. כל שם יכול להיפתח לאותיות נוספות ועוד יותר ועוד יותר.. אפילו שם קצר כמו "גד" יכול להתחלק לאותיות "ג.י.מ.ל. ד.ל.ת," ואותיות אלו יכולות להיפתח לאותיות נוספות ...


מצאנו בספר "ערבי-נחל" רמז למציאות שיכול האדם
להעצים סוד שמו, את האותיות היוצרות את שמו. כאשר האדם מתעלה מבחינה רוחנית, (תיקון המידות וקיום המצוות) אותיות המילוי הנלוות לאותיות היוצרות את שמו מתחילות להתחזק ולהאיר. לדוגמא השם "יצחק" מורכב מארבע אותיות, אבל כל אות בנויה בד"כ משלוש אותיות יסוד: י.ו.ד. צ.ד.י.ק. ח.י.ת. ק.ו.ף. וכאשר יצליח להגיע לרמות רוחניות גבוהות יותר, יכול להאיר גם אותיות הנחשבות למילוי של מילוי.. כנראה עד חמש רמות כנגד חמש הרמות הרוחניות "נפש, רוח, נשמה, חיה, יחידה." הרמות הללו הן בשורש הרוחני הנמצאות "למעלה".
כאשר האדם מרשיע מקלקל את מידותיו, מתחילות בהתחלה להחלש האותיות דמילוי ורק אח"כ אותיות היסוד של שמו וזה סוד: "ושם רשעים ירקב"



סגולות הקשורות לשם האדם
להלן יובאו סגולות אחדות היכולות ומסוגלות לעורר באדם עוצמות רוחניות.

סגולה ללידה קלה
הרב שלמה מניקילשבורג מביא סגולה. לכתוב שם הבעל ושם אמו ע"ג דף או קלף. לקפל קיפול מיוחד ולשים מתחת מראשותיה של היולדת, אז תלד לידה קלה מאד!

הכנה לקראת קריאת השם
קודם הברית וקודם קריאת השם ישתדלו ההורים באותו יום או לפני כן להשתדל מאד לגמול חסד בגופם, לסייע אפילו בזמן קצר לאדם הזקוק לעזרה, לבקר חולים, יכולה היולדת להתכוון בזמן שהיא בבית חולים לבקר את חברותיה היולדות לשם מצות ביקור חולים. או ישתדלו לעשות חסד ממונם, לתת צדקה הגונה לאדם הזקוק לעזרה כספית טוב יותר לתת הלוואה ללא ריבית, או להקים קופת גמ"ח (להתחיל) לנזקקים
ברכה

.שינוי שם
דעות שונות וכמעט סותרות זו את זו נאמרו ביחס לשנוי שם.
כעיקרון! אין לשנות שם של עריסה. שם שניתן לאדם ביום מילתו או ביום הולדתה. שם זה אי-אפשר להינתק ממנו, אלא במקרים מיוחדים מאד, כאשר יש בעיה חמורה, בעיה בריאותית קשה, יש להתייעץ עם אדם מוסמך...
כשלב ראשון מומלץ רק להוסיף שם ולא להחליפו, כדי לתת חיזוק לשם המקורי.
אם הוחלט על שינוי שם או תוספת, כדאי שהדבר ייעשה ע"י 10 אנשים מומחים, מומלץ שייעשה בטקס מאורגן, מלווה בהשפעות רוחניות, כגון מתן צדקה, הקמת קופת גמ"ח סעודה לנזקקים וכדומה.. כל אלה משפיעים רוחנית ..
עשרה נוכחים יהיו בזמן שינוי השם, וחשוב ביותר , אם אפשרי שהאדם אשר מתייחסים אליו יהיה נוכח בזמן הטקס. "כל בי עשרא שכינה שריא"
אם אין להשיג עשרה אנשים , יעשה טקס זה לפחות לפני שלושה יהודים כשרים לעדות(לא קטנים...)
אם האדם שמשנים את שמו, נמצא בהכרה ויכול להביע את הסכמתו, הענין חשוב ביותר לקבל את הסכמתו.
מומלץ ביותר לעשות זאת בבית הכנסת, לקרוא שם שלושה פרקי תהילים. פרק כ':..פרק ק"ל ופרק קמ"ב
לאחר מכן יאמרו את התפילה הבאה בכוונה גדולה.
"ה' ה'א-ל רחום וחנון ארך אפים ורב חסד ואמת נוצר חסד לאלפי נושא עוון ופשע ופשע וחטאה ונקה, הרי אנחנו נושאים עינינו למרום ומבקשים רחמי שמים על פלוני (יזכיר את השם הישן) בן פלונית,שיפתחו שערי ישועה ורחמים , שערי רפואה ושפע טוב, והרי אנחנו מקיימים את דברי רבותינו הקדושים, ששינוי השם קורע גזר דינו של אדם של אדם ועתה אנו מכריזים כי שמו של פלוני בן פלונית יהיה מעתה אלמוני (שם חדש או תוספת השם..) בן פלונית, ולסלק ממנו מידת הדין בגזרות קשות, ולבטל מעליו כל קללה ועין הרע וייחשב לפניך אלמוני(שם חדש) בן פלונית כתינוק שנולד. ואם נגזר על(שמן הישן) פלוני בן פלונית גזרה קשה או רוע מזל, על אלמוני בן פלונית, לא נגזר כי אחר הוא.
ויהי רצון שייתקיים באלמוני בן פלונית הפסוק :"והסיר ה' ממך ממך כל חולי וכל מדוי מצרים הרעים אשר ידעת לא ישימם בך ונתנם בכל שונאך""אז יבקע כשחר אורך וארוכתך מהרה תצמח", "כי אורך ימים ושנות חיים ושלום יוסיפו לך " אמן סלה.


לאחר תפילה חשוב שייקראו פסוקים נבחרים מפרק קי"ט עפ"י אותיות של שמו החדש, ולאחר מכן פסוקים של אותיות "ה.צ.ל.ח.ה."
יקפידו ללכת לבית הכנסת ולעשות "מי-שברך.." עם השם החדש.
במקרה דחוף ביותר, כאשר אין שהות לארגן את כל הדרך הנז' לעיל, יאמרו מיש ברך עם כוונה גדולה בבית הכנסת, וה' ישלח רפואה שלמה לכל מי שזקוק בכלל כל
חולי עמו ישראל אמן.

להלן רמזים לכוחות האצורים באותיות,
רמזים בלבד!
"א" –מה סודך?
אחדות ומקור החכמה
האות הנחשבת לאות הראשונה, מבטאת את העולם הרוחני עולם האידאיות, עולם הערכים, עולם האין-סוף ! היא כוללת בתוכה את כל הכוחות של כל האותיות כקרן אור לבנה הכוללת בתוכה את כל הצבעים.
צורתה: ללא גבולות, אין לה גג מעליה ולא בסיס מתחתיה גם לא "קירות" חוסמים בצידיה, מסמלת:אין-סוף
היא אות המייצגת אמת אבסלוטית, המחברת את כל מה שאפשר לחבר ואכן שמה :"אלף" המורכב מאותיות "א" "ל" ף" רומזות לכך
יש הרואים בצורתה כי היא מורכבת מ- 3 אותיות "י" ו" "י" שערכן: 26 כמספר שם הוי':
האות "א" רומזת ל"חכמה".
האדם הנושא בשמו את האות "א" יש בו חכמה ודרכיו לא תמיד מובנות למי שנמצא לידו. יש בו מידה של קנאות ושל מי שמחמיר, ויש בו גם את מידת הרחמים.
הוא מסוגל לחדש חידושים בחבר או בעולם כי יש בו מוטיב של הראשיתיות.
יש בו תכונה מאלפת, המסייע לאנשים אחרים, מקנה למישהו הרגלים עד לדרגת אומנות, הופך להיות מעין אולפן לאחרים.
צורתה יכולה להסביר גם את עצמתה. היא מעין סולם המטפס ועולה מעלה, כשהוא נתמך ברגל אחת יציבה בצידו התחתון ומעליו "יוד" נוספת השואפת להגיע לשמים, נטיה לרוחניות או לחבר גשמיות עם רוחניות. שואף לעלות ולהשפיע על הסובבים אותו לענינים רוחניים.
רוחניות פירושה התעלות מעל האגו ולהשפיע ולהעניק לאחרים.

כתוספת או כסכום חלקי לנ"ל:
האות "א" היא האות הראשונה, התנועה הראשונה, המייצגת את הראש.
תכונות:
החלטיות- מאמצים, כח רצון, תקיפות, תכלית, מטרה,
יזמה- פתיחות, שאר רוח, דחף אנרגיה.
אומץ- תעוזה, אי-רתיעה, עשייה ללא חת, בטחון עצמי.

כאשר ה"א" היא האות הראשונה, בשם, הדבר מציין עניין כללי רב בחיים וטבע עצמאי. "א" נוספת בשם, מעידה על יכולת שכלית רבה וכשרון לפתור בעיות סבוכות.
"א" שלילי- (אם מדכאים אותו) הוא טיפוס הנוהג לשלול את מאמצי זולתו ולזלזל בהם.

"ב" מה-סודך?
ברכה ובריאה, פילוג וריבוי
האות המבטאת את העולם הגשמי, האות בה התחיל ספור בריאת העולם הפיזי.
אות המבטאת את הגוף ביחס לנשמה המבוטאת באות "א"
האותיות "א" ו"ב" משלימות זו את זו. "ב" מהווה "כלי" משלים לאות "א".
"ב" רומזת לחלוקה לריבוי לשפע וברכה גשמית כפי שנאמר: "להניח ברכה אל ביתך.."
הנושא בשמו את האות "ב", הוא בעל עצמה, לראות את העולם הדואלי להתייחס אל מכלול הדברים לראות קצוות וגם לחבר אותם. נכון, הוא נמצא פעמים רבות בתוך דילמה, וענין הבחירה היא מנת חלקו, , לפעמים יתגלה כחלש כמתלבט ולעמים דוקא בזכות האופק הרחב שלו, והנתונים הרבים שהוא שולט בהם, יש לו יכולת ניתוח אנליטי ויכול להגיע למסקנות נבונות ביותר.
דבר והיפוכו, לבעל האות "ב", אינו מסמל ניגוד אלא השלמה והרמוניה הנוצרת ממיזוג שבין ההפכים. (זכרו את המושגים "אין ויאנג").התורה התחילה באות "ב" רומזת כי העולם שלנו הוא עולם דואלי. כל החכמה האזוטרית והמושגים היסודיים בתורת ישראל מתבססים על רעיון הזוגיות: התורה ניתנה לנו על שני לוחות הברית, אדם וחוה תורה שבכתב ותורה שבע"פ, מצוות שבין אדם למקום ומצוות שבין אדם לחבירו, העולמות גשמיות ורוחניות, העולם הזה, העולם הבא... יצר הטוב ויצר הרע, איברים בגופנו השלם מורכבים בזוגות..
אפשר לשתף איתו פעולה, נוח להתחבר אליו.
אות זו יוצרת 50% של המילה:"לב" כי הלב מסמל רגשות אשר מסומלות ע"י קצוות וקיצוניות. "אהבה, שנאה, קנאה, רחמים, רעות, הבנה, רכות, רגשנות, עליזות, שמחה, גבורה, פחד, אומץ, חום, רוע ועוד... המילה :"לב" נכתבת גם כמילה :"לבב" "ויין ישמח לבב אנוש.." אדם הפותח את ביתו
האות "ב" מבטאת גם רגש, ביחס לאות "א" אשר יכולה לסמל "שכל".
האות "ב" פתוחה מצד שמאל רומזת על אפשרות של פתוחה לקראת הבאות לקראת מה שצופן העתיד גם רומזת לפתיחת הדלת בפני אורחים ובפני הזולת, רומזת לאפשרות לקבל רעיונות חדשים, אנשים חדשים שכן אלה יגרמו להעשיר את חיינו.

כתוספת או כסכום חלקי לנ"ל
"ב" היא האות השניה, ומייצגת את הרגשות, אות הניתנת להשפעה.
תכונות:
ידידות- סימפטיה, רעות, אירוח
משפחתיות- אהבה למען המשפחה, שקט, שלוה, "ב" נקבה, תצטיין כאם אוהבת, בעוד ש"ב" זכר, יפגין אהבה רבה לטבע ולחיי כפר, לשניהם צורך לחיים משותפים עם בן-זוג, ורתיעה מחיי רווקות.
דעות קבועות- רגשות שאינם משתנים, אמונות מעוגנות,
"ב" שליליים (אם מדכאים את זרימתו) עלולים להיות מאד אנוכיים, שקועים בעצמם, רכושנים ורודפי-בצע, דעות חסרות גמישות
עודף רגישות- נרגשים עד למתיחות, יתר , ואף עצבנות גלויה.




"ג" מה סודך?
חסד והתעלות לשיא
"לגמול" פירושו "להעניק" "לתת".
האות רומזת לכח הנתינה. גמילות חסדים,
צורתה כאדם שיצא מביתו (מהאות "ב") וצועד לעבר ה"דל" כדי להעניק ולספק לו את צרכיו, להשלים את חסרונו..
הנושא בשמו את האות "ג" יהיה בעל מוטיבציה חזקה לתת להעניק לתרום לחברה, להשפיע, הרעיון של הנתינה חרוץ בנפשו של האדם אשר מעורר בעצמו מתוך פנימיותו את הערך של נתינה. הנתינה תגרור בעקבותיה הצלחה שפע ומזל לאדם הנותן, כי בפעולותיו האדם מניע את גלגלי השפע בעולם, ובזכות זה יקבל גם הוא מהשפע הזורם בעולם.
אדם זה מכיר בסגולות הנתינה, ויכולת פנימית להבין כי כל "ביזבוז" מצידו הוא רק השקעה אשר תביא בעקבותיה, הצלחה חוזרת. הביטוי: " הטיפש נותן והחכם לוקח" מוסבר על ידו כי הטיפש חושב שהוא נותן ומבזבז.. ואילו החכם מבין כי הוא גם מקבל, מקבל אישיות של נדבנות, מקבל את החיים הערכיים שיש בהם סיפוק.. ועוד..
עצמתה של האות "ג" יכולה לאחד את הניגודים , ליצור שלמות אחת משני ניגודים לחבר את הקיצוניות שבין "א" ל"ב", תפקידה לאחד את האיברים השונים והמנוגדים, ליצור מהם ישות אחת . להיות גשר ביניהם.
יכלתה של האות "ג" להביא לגמר הבשלה, כלומר להתפתח עד תום עד שניתן להינתק מהמקור, כמו תינוק היונק משדי אמו וכאשר הוא חדל הוא נגמל.
יש באות זאת גם ענין הקשור לתשלום עבור למי שעשה מעשה, להחזיר למישהו כגמולו.

כתוספת או כחלק מסכום לנ"ל:
האות "ג" מייצגת אנרגיה
תכונות:
מזג-נח- עליז,מלא חיים, חביב, בעל רצון טוב, אדיב חפשי מדאגה,
הפרזה- מתון, רחב-לב,
מומחה- מימן, בקיא, גמיש, חרוץ וזריז.
נואם- מליצי, גלוי-לב, מרצה, בקיא בשיחה.
מארגן- מתכנן, מקדם, מהנדס, ממציא, ספונטאני.
אות "ג" שלילית (אם ידכאו את זרימתו) יכול להיות חסר בושה, מוזנח, חסר הבנה,
לא מוסרי, חסר מצפון וחסר עקרונות.
הפרזה, בזבזן, אינו רואה את הנולד, פזרן,
אימפולסיבי- חסר סבלנות, פועל בדחף רגעי.


"ד" מה סודך?
ארבעה מימדים ודאגה לזולת
האות "ד" רומזת לכח הקבלה.
כח הקבלה הוא עצום ביותר. בלעדי כח זה לא יוכל הנותן להעניק לאיש..רק המקבל, מגלה את כוחו של הנותן ולכן חשיבותו רבה.
(חובה להבדיל בין המושגים "מקבל" ו"לוקח" הראשון חיובי והאחרון שלילי..)
כח המקבל הוא יכולת "ספיגה", לקבל גם את הזולת כפי שהוא, לקבל את העולם כפי שהוא, כמובן מתוך יכולת הבנה בין מה לקבל בגלל שאי-אפשר לשנות ובין מה שניתן לשנות ...
חשיבות רבה לנתינה, אדם המעניק מעצמו וממה שיש לו לאחרים, נחשב למי שקיבל גם הוא דבר מה, הנמדד ביסודות רוחניים. עצם הנתינה, נותנת לאדם תחושה טהורה שעשה מעשה נעלה ונכון. הוא עצמו מקבל מעצם המעשה שעשה הרבה מאד, אין לראותו מבחינת נותן בלבד, אלא גם בבחינת מקבל. אין דבר שישווה לתחושה הפנימית המלווה אדם שזכה לתת מעצמו לאחרים ולעזור לזולתו. הקבלה יש בה יסוד מוצק של נתינה, כי ללא קבלה אין מציאות של נתינה!
באות "ד" יכולת ריפוי..ריפוי אנרגטי הוא ריפוי של קבלת האדם כפי שהוא וממקום זה לעזור לו.. רופא אינו כועס על חולה שפתאום מקיא עליו.. הוא מקבל את המגבלות שלו..
צורת האות "ד" עומדת רק על רגל אחת לעומת שלושת האותיות הראשונות שיש לכל אחת מהן שתי רגליים או בסיס לעמוד עליו. כך גם האות "ר" (דל ורש)
אות הצניעות.
ג-ד: החיבור בין שתי אותיות אלה רומז למזל כי רק ע"י כח ההשפעה, כח הנתינה, והיכולת של הזולת לקבל, אפשר לזכות במזל טוב שפע והצלחה, נרמז באות שתבוא אחרי האות "ד". (באנגלית מכנים את הבורא: "גד")

כתוספת או כסכום חלקי לנ"ל:
האות "ד" מייצגת איזון.
תכונות:
כח רצון- תכלית, מטרה.
התמדה- סבלנות, יכולת עמידה, ריכוז, עשיה.
מארגן- מתכנן, בנאי, מעצב, מקדם
במקום שבעל האות "ד" ינצל את כוחותיו החיוביים יכול ליצור לעצמו תכונות של הפעלת סמכות, עצמה, מנהיגות, השפעה, הכרעה, פיקוד. החלטיות. תקיפות (לא תקפנות)
אות "ד" שלילי (אם ידכאו את זרימתו) יכול להיות עקשן, חסר תקנה, שאינו מוכן לפשרות.



"ה" – מה סודך?
הצלחה, שפע נועם הליכות וייחודיות
אות ההצלחה, השפע, הפריון והיכולת לשגשוג והשפעה כפי שאמר יוסף הצדיק השולט בעושר העולמי במצרים: "הא לכם זרע וזרעתם.."
המלה "הצלחה" והמילה :"השפעה" מתחילות באות "ה" ומסתימות באות "ה"
(אין הסיק מכאן שכל אות המתחילה ומסתיימת באות "ה " מבטאת שפע) "הא לכם זר" מבוטאת בצורה הקלה ביותר, היא אות בה נברא העולם הזה.
אולי יש מכאן רמז לאמונה העממית שהמספר "חמש" יש לו סגולה לשפע ועצירת כל מרעין בישין..עין הרע וכדומה. (ראה גם הסבר לאות "נ" הרחבה של האות "ה")
האות "ה" נכתבת כאות: "ד" ובתוכה האות "י" הרומזת לחכמה. גם צירוף האותיות:"י" ו"ד" יוצר את המלה:"יד" ומכאן ערך ההצלחה הקשור לאות הזאת המסמלת "יד" "במקום שאתה עוזר (גם לעצמך..) בשמיים יעזרו לך בהצלחה, כפי שנאמר:"וברכך ה' א-לקיך בכל מעשי ידיך אשר תעשה" אם האדם עושה- מתברך ואם לא-לא.
האות "ה" מוצמדת לצורת הנקבה בלשון הקודש, רומז ל"אשה" ואכן אמרו חז"ל בלשון ארמית:"אוקירו נשייכו בדיל דתתעתרו: פירוש: "כבדו נשותיכם בשביל שתתעשרו" וכן נאמר :"ולאברהם הטיב בעבורה" ודרשו חז"ל בזכות :שרה. או בלשון אחרת :בעבור–ה בעבור האות "ה" שנמצאת אצלו, או אצל שרה אשתו.
האות "ה" אות קלילה להגיה וביטוי, רומזת ליכולות גבוהות ללא התאמצות, וכנראה עוד יותר אם ישקיע ...אין צורך בהתאמצות..
לאות "ה" תפקיד חשוב בשפה העברית, "ה" הידיעה. שכן היא אחראית ליידוע, מילים מקבלות את משמעותן הייחודי בזכות תוספת ה"ה" לפניהן. הבה ונזכור כי היא משמשת גם כאות השאלה. לרמוז על אפשרות התבוננות וחקירה שתוביל ל"ה" הידיעה.
אות זו מבטאת גם את חופש הבחירה של כן בן אנוש להיות חפשי ולהחליט בעצמו מה הכי מתאים לו בשבילו..יש לו אפשרות להשתמש בפרצות שנתנו לו ולעשות בחייו כראות עיניו,על האדם לבחור בדרך הנכונה מתוך רצון כן שלו ולא מתוך כפיה.
היא אות של חזרה אל המקוריות אל הרוחניות, , היכולת לחזור בתשובה.
כתוספת או כסיכום מתומצת:
אות חזקה במיוחד, מייצגת תקשורת בונה.תכונות:
בעל חושים לריפים- בעל חוש התמצאות, בעל ראיה מפוכחת.
אינטלקטואל- נבון, מלא מחשבה, ראות מעמיקה, מודע.
עצמאי- זקוק לחופש, מרחב תנועה, שונא מגבלות.
מיומן- גמיש, חרוץ, בקי.
בעל דמיון- אידיאליסט, יוצר,מקורי, מחדש.
משעשע- מבדר, מענין, מסיח דעת, משיב נפש.
במידה והאות "ה" נמצאת ראשונה בשם,- ההדגשה מציינת, שנושא השם, יזכה לחיים מרגשים מלאי אירועים.
אדם שבשמו יותר מ"ה" אחת, יתגלה כבעל מזג חם במיוחד, בפרט במקרים של "ה" פותחת ו"ה" מסיימת את אותו שם עצמו.
אם נושא אות זו בשמו, יעוכב בזרימתו בחייו, עלול האדם הזה, לסגל לעצמו תכונות שליליות, חוסר אחריות, חוסר מהימנות, חוסר יציבות,, אימפולסיבי (ר"ש או ט"ג), קל דעת.


"ו" – מה סודך?
שלימות וחיבור
האות "ו" נחשבת לאות החיים. משום היותה אות החיבור רומזת לחיבור בין הנשמה לגוף והרי כך נוצר ו החיים. גם נאמר: " וייצר ה' א-לקים את האדם עפר מן האדמה ויפח באפיו נשמת חיים".
האות ו' רומזת לכח החיבור של האדם. בעיקר כח חיבור במובן של העולם הגשמי. יוסף הצדיק שהוא המידה הששית , ספירת היסוד, שלט בעולם החומר.
האות: "ו" רומזת לעולם החומר אשר בנוי מששה כיוונים: קדימה אחורה, ימין שמאל, למעלה ולמטה.
מי שיש בשמו אות "ו" סביר להניח שיש לו יכולת להשכין שלום.
מחברת בין ימין חמין שמאל, בין ידידים לאויבים בין שונים לשוים, בצורתה היא זקופה ואיתנה, כולם יכולים להישען עליה.היא אינה מתכופפת כי אין לה סיבה להתבייש או להיכנע, אינה תופסת מקום לרוחב, היא מצמצמת את מימדיה, כדי שאפשר יהיה להתקרב אליה. היא אינה חוצצת בין המתקרבים, נהפוך הוא , היא משמשת כדבק ביניהם.
האות "ו" מציינת שלמות, דבר מושלם שאין בו מתום, מסמלת משיכה ישירה מלמעלה למטה, וחיבור ביניהם. לכן היא נחשבת לעמודו של עולם, מסמלת את ספירת התפארת, כפי שאפשר לראותה במרכז עץ החיים היא בין ספירות הדין לבין ספירות החסד, בין הספירות העליונות לבין התחתונות,היא היחידה המקשרת בין כל הספירות, היא מתעלה מעל מימד הזמן, מערבת עתיד עם עבר, מה שמביא להרמוניה מושלמת
האות "ו" מסמלת את הדרך האידיאלית את שביל הזהב.
לאות ,ו" יש תפקיד נוסף והוא "ו" ההיפוך. הנושא את האות "ו" בשמו יש בו גם את התכונה לראות את הצדדים השונים הקיימים במציאות וגם להתייחס אליהם.

כתוספת או כסיכום מתומצת:
אות ו" מייצגת את האהבה
תכונות:
מבוית- אוהב חיי בית, אבהי/ אימהית
ידידותי- סימפטי, חברי, מארח, נעים הליכות
מתכנן- מארגן, מקדם, מעצב, בנאי.
עוזר—אדיב, חם-לב, אוהב, אינו אנוכי
מנחם- חנון, אנושי, עדין ומתחשב
נאמן- אחראי, איש כבוד, מוסרי, מצפוני, נאמן להתחיבויותיו
אם תתעכב זרימת חייו של הנושא את האות "ו" עלול להיות מלנכולי, עגום, מדוכא ועלוב, יכול להיפך טיפוס מודאג מוטרד ומטריד, מאוד לא נעים, נודניק שקשה להיפטר ממנו.



"ז"- מה סודך?
רווח, מחיה ומאבק, נקודת המוקד.
האות "ז" רומזת לפרנסה, למזון, למלחמה, למלחמת הקיום, מלחמת היצר ועוד..
צורתה כצורת חרב, המבטאת התנצחות ונצחון.
מענין כי מצאנו שמות משותפים בלשון העברית הקשורים לאוכל מחיה ומלחמה, כגון:"לחם" "מלחמה" ,"שלחן" "שלח"= חרב, "מאכל" "מאכלת", סכין" "סכנה", "מזון" "כלי-זין" ועוד..
נושא אות זו בשמו, יש לו יכולת טובה להתפרנס בכבוד , לחיות בכבוד, תהיה לו הרגשת ביטחון והרגשה פנימית של הגנה עצמית. בעל יכולת הישרדות טובה במיוחד.
האות הזאת רומזת גם לקדושה בתוך הטבע, וגם נאמר "כל השביעין חביבין"
האות הזאת רומזת לאות שיש בה כשרון ויכולת לחולל ניסים. גם פרנסה נכלל בתוך הקטגוריה של ניסים. מפתח הפרנסה נמצא רק בידי בורא עולם (תשאלו את העצמאיים והם כבר יספרו לכם כמה זה נכון ומוחשי)
בשל האות "ז" הוא אדם מהרהר אודות הערכים והממטרות של חייו , השקפותיו וחזיונות ה"אני" שלו, לבין הסביבה שבה הוא חי, כל דבר המתרחש מסביבו נשפיע עליו. הוא שואל את עצמו ,עד כמה עליו להשקיע מאמצים, עד היכן יריק נדוד כדי להשתכר למחייתו? עם אילו אנשים עליו לבוא במגע? האם שכניו ותנאי חייו הולמים את ציפיותיו מעצמו? אילו דברים עליו ללמוד מסביבתו ומשכניו, ואלו השפעות עליו לדחות?.
האדם נמצא במרכזה של מערכת גורמים, כאילו עומד הוא במרכז ומסביבו ששת המימדים:- מזרח, מערב, צפון, דרום, מעלה ומטה. ששת הכיוונים הללו משפיעים ופועלים עליו באורח מתמיד.
היא אות מאוזנת , אות זקופה ויש לה שני קוים מאוזנים בראשה, לשני הצדדים, מסמלת גם את אישיותו של נושא בשמו אות זו.
יש בו כוחות מאוזנים, כמו השבת המסוגלת לאזן באדם את כוחותיו הפיסיים עם כוחותיו הרוחניים . כן נמצא כי השבת נמצאת ב"אמצע" השבוע. פירוש: שלושה ימים לפני השבת כביכול הכנה לקראת שבת , ושלושה ימים אחרי השבת אשר אנו חשים עדיין את השפעת המנוחה והקדושה מהשבת שחלפה.
ציטוט מהפיוט :"לכה דודי" : "לקראת שבת לכו ונלכה כי היא מקור הברכה.."

כתוספת או כסיכום מתומצת לנאמר לעיל

האות שביעית מייצגת את הנסתר והאמונה
תכונות:
תכליתי- החלטי, בעל רצון חזק עושה את דברו, תקיף
ממציא- בעל דמיון אידיאליסט, יוצר מקורי.
ייצרי- בעל חוש התמצאות, , בעל שאר רוח, בעל ראיה מפוכחת.
מסודר, - שיטתי, ממושמע ערוך ונכון, מצטיין בנקיון.
אם נדכה את בעלי האות "ז" או נעצור את מסלול זרימתם בחיים, ייהפו להיות בעלי תכונות שליליות: אימפולסיבים, מזלזלים בזולת, מתעבים עצות, יתרחקו מהזולת ויחששו מחדירה לתחום הפרטי שלהם. עלולים לרכוש תכונות של ספקנות עקשנים וקשים לשכנוע.


"ח"- מה סודך?
על-טבעי, חן-א-להי וחיים
האות ,ח" מסמלת את יכלתו של האדם לפרוץ את גבולות המציאות הגשמית, לכן האות הזאת יכולה לרמוז לדברים שהם מעל-לטבע. יכולת טובה לפתוח ולהתבונן דרך ה"עין-השלישית" ולגלות דברים נסתרים. אנשים בעלי אות "ח" יש להם תכונה להיות קשורים למיסטיקה.
מצאנו את המספר שמונה במקורות שלנו במושגים רוחניים נעלים ביותר, כגון התורה, שמחת תורה שנקרא גם שמיני עצרת, חג השבועוות חל בשבוע השמיני של ספירת העומר, ברית מילה, בגדי הכהן הגדול,, שמונה פתילים בציצית.. ועוד.
בעל האות "ח" יש לו את הסגולה המיוחדת להוציא תכניות מן המחשבה אל המעשה מן הכח אל הפועל , הוא כביכול מקבל מתנת חנם מ כוחות על-טבעיים והוא בעל חן חנון כמו נח שמצא חן וניצל הוא ובני ביתו מהמבול.. גם משה רבינו בקש להשיג את התכונה הזאת, "הודיעני את דרכיך למען אמצא חן בעיניך.." וגם אנו מבקשים זאת בברכת המזון .."ונמצא חן ושכל טוב בעיני א-להים ואדם..".
לכן היכולת של האות "ח" לקבל אורות מיוחדים והם אנשים מקובלים ותורמים בחן לחברה.. קרוב לודאי שנמצא אנשים שיש בהם אות ,ח" שפניהם מאירות במיוחד..

האות "ח" מסמלת "חיים" חן וחנינה. קשורה לחכמת חיים בעיקר התארגנות מחוכמת של החיים. היא נוצרה בכתיבה המקורית משתי אותיות "ז" כאשר יש חיבור ביניהן
מלמעלה.
משום שהאות "ח" יכולה להיחשב לאות רוחנית היא יכולה לגרום לחוסר התקרקעות ו ריחוף, כך היא גם יכולה לרמוז על פחד (חיתת, חת) ועל חטא שהם חלק בלתי נפרד מחיי האדם בעולם.


כסיכום או כתוספת לנזכר לעיל:
בעלי האות "ח" מייצגים יצירה ועצמה
תכונות:
איפוק- עצמאי, שלם,
אוהב טבע- משמר טבע, מתענין בחי ובצומח.
מנצח- זוכה בהצלחה, נושא רווחים מנצח שאינו מובס.
גורף כספים- פורע חשבון, אמיד, מושך כסף, אשף פיננסי, עשיר כקורח
אם החיים יחסמו את זרימתו של בעל האות "ח" עלול להיות גרגרן רודף בצע,, זאב בודד, רכושני, מעוגן בעצמו ואנכי.




"ט" – מה סודך?
טוב
האות "ט" רומזת למושג החשוב: "הטוב- המוחלט"
"הרואה "ט" בחלומו סימן יפה לו.
האות "ט" רומזת לחיים טובים לבריאות טובה לעסקים טובים לשנה טובה.. הצלחה גשמית.
סגולת האדם שבשמו האות "ט" לעבור מגשמיות עבה למציאות רוחנית ויכולת להפוך התחפרות והתבוססות להתקדמות אל עבר התוצאות הרצויות והטובות.

הנושא בשמו את האות "ט" יש בו את התכונה לראות בכל דבר את הטוב הצפון בכל דבר, כי בסופו של דבר על פי האמת כל מושגי העולם הם יחסיים. האדם הוא בן אנוש ומתייחס אל הטוב על פי ראות עיניו. הראיה היא מאד סוביקטיבית ותלויה יותר במה שצפון בלבנו . הכלל ידוע ,"אין מראין לו לאדם אלא מהרהורי לבו". מה שנראה לאדם חיובי, יכול להתפרש בעיני רעהו כדבר שלילי בתכלית לא כולנו מייחסים למושג "טוב" אותה משמעות. בעל האות ,ט" הוא אופטימי מטבעו ויכול להראות לאחרים את הטוב המסתתר בכל ענין.
כדאי לכם לזכור את הסיפור בידוע על רבי זושא..

לפעמים בעל האות "ט" אופטימי במיוחד וכמעט ללא גבולות אז יכול הוא לשקוע בתוך עולם של טיט וחומר גשמי עבה ביותר שאפשר להתבוסס בו ולא להתקדם לשום מקום.
מסקנה: לאדם כזה יש צורך להמשיך ולהיות אופטימי עם זהירות מסוימת..!

יש לו יכולת גם להוריד טוב אל העולם, דרך ברכות תפילות ואיחולים.. מומלץ מאד לעשות זאת, כי ע,י כ הוא גם זוכה בעצמו לטוב המגיע לעולם בזכותו.


כתוספת או כסיכום לעיל:
האות ,ט" מייצגת את החוק והמשפט.
תכונות:
חן- סגנון, טעם, רגישות, אמנותיות.
חם-לב- עוזר, חסוד, אוהב, דואג לזולת
עדין- חנון, אנושי, ענוג מתחשב, מתמצא, מלא השראה.
אם החיים יחסמו את זרימתו של בעל האות ,ט", תכונות שליליות יבלטו בו: עלול להיות עצבני, חסר בטחון עצמי, נפחד מהוסס, בעל מזג רע. נוח להתרגז ונפגע בנקל. עלול להיות גם אימפולסיבי וייצרי.




י" – מה סודך ?
יסוד ההוויה, בריאה ומטאפיסיקה
האות הקטנה ביותר ובעלת העצמה הגדולה ביותר! עצמה רוחנית המובילה ליצירה נפלאה של עולם מאורגן יפה ומסודר.
האות "י" נחשבת לאות הראשונה שבקעה בשרשרת האותיות אשר יצרו את העולם. אות זו נחשבת למקור כל הכוחות, להתחלה של כל ענין רציני וחשוב.
אמרו אנשי הסוד:"מאן דאיהו זעיר איהו רב" פירוש: מי שהוא קטן הוא באמת גדול ובעל עצמה. כפי שאומר המשל העממי :"דברים גדולים נארזים באריזות קטנות".
כמו שראינו, את האות "א" הרומזת לחכמה, האות "י" היא מקור החכמה.בפיוט "בר-יוחאי" נאמר "יו"ד חכמה קדומה.."
האות יו"ד רומזת גם לענוה . אכן הענווה האמיתית היא העצמה הגדולה. מי לנו כמשה עליו נאמר: "והאיש משה עניו מכל האדם על פני האדמה.." ענוותנותו הטהורה: "ונחנו מה.." "מי אנכי .." הובילה אותו שלא מבחירתו להיות איש הא-להים איש שזכה בחייו מה שלא זכה אדם עלי אדמות.
האות "י" מציינת בצורת כתיבתה המינימליסטית, כי דווקא הדברים הגדולים והנשגבים, ראוי להם כי תהיה בהם מידה של קטנות וצניעות. אמנם האות הזאת מסמלת את המיטפיסי העל-אנושי והעל טבעי, אך היא מורכבת משני רווים קצרים, כמעט "פסיקים" בלבד. דווקא בשל גדלה ועצמתה הגדולה היא מרמזת לכך, שכדי להגיע לדברים שהם מעבר לגשמיות ולארציות ומעבר למקום, לזמן ולחומר ולמרחב, אין צורך בשימוש בדברים ראוותניים. היא מציינת כי יש לנקוט דרך של צניעות וענווה.
עם ישראל נמשל לאות "י" ומכאן רמז לשם "יהודי",,בעל כח הישרדות מדהימה וכח ההתבוננות והחכמה.. מה המודד? צאו וחשבו..כמה בעלי פרס נובל בעולם שהם יהודים. ?

כתוספת או כסיכום לנאמר לעיל:
נאות "י" מייצגת גם שאפתנות
תכונות:
כן- הגון,ישר, נבון, ייחודי, מהימן, נאמן.
יצרני- מקורי, חדשן, בעל דמיון.
עוזר- חסוד, בעל תכונות טובות, טוב לב, חם לב
נבון- מבריק, משכיל, מחונן, מזהיר, פיקח.
אם בשם האדם נמצא את האות הראשונה אות ,י" תהיה אישיות מזהירה. במידה והיא מופיעה פעמיים, הרי זו הדגשה חיובית של מעלותיה. שלוש פעמים ומעלה, מעידים על קו הפרדה דק מאד בין השלילה והחיוב .
אם החיים יפריעו לזרימתו של בעל האות ,י, יתפתחו בו תכונות שלילות. עלול להיות עצלן, קהה חושים וחסר חיים- ייתכן כי יאבד גם את המטרה מוגדרת של חייו



"כ" – מה סודך?
הכתרה והגשמת מטרות

אות העשיה והגשמת המטרות.
אות "כ" רומזת למילה "כף" – כף יד המבצעת הפועלת ועובדת..
אות המגיעה אל דרגת המלכות. המלה :"מלך" יכולה להידרש "מל" מלשון דבור ("מי ימלל..) ו"ך" האות "כ" מלשון "עשיה". "ברוך אומר ועושה"
האות "כ" רומזת גם ל"כתר" המגיע למישהו הנמצא ברמה גדולה ביותר. מובן שהאות הזאת רומזת לעשיה , פרקטיקה המסמלת השגות גבוהות ואכן מגיע לאדם כזה- כתר על ראשו!
האות "כ" ערכה "עשרים" ו"עשרים" הם בגימ' 620 בדיוק כמו המילה:"כתר".
האות "כ" יש בה כח הדמיון ההשוואה, הכשרון ליחס דברים זה לזה ולבדוק את ההבחנה ביניהם. נראה כי האות הזאת היא התפתחות של האות "ב" שהיא מייצגת את ה"בינה" להבין דבר מתוך דבר. כאילו האות הזאת מייצגת כפיפות לקראת ראיה עמוקה יותר לראות מקרוב את מה שאנו רוצים לראות כהלכה.
הנושא בשמו את האות "כ" יכול לבטא כי סגולתו לשלוט, כביכול כל הדברים נמצאים מתחת ידו. יש לו יכולות פוטנציאל, לשלוט בעצמו או לכוון ולהדריך אחרים, "הכל בשליטה"
לאות ,כ" בתור "כף" יש סמליות כפולה. מחד גיסא , מיצגת היא את כף היד המשמשת כבית קיבול, ומאידך גיסא, את נפחו של אותו בית קיבול. כף מסמלת גם פוריות והישגים המגיעים על-ידי מאמצים פיזיים או נפשיים, שלא כמו האות "י'=יד, המייצגת כוח, קנין, ואחיזה ברכוש.
נזכיר כי בברכת ההבדלה במוצאי-שבתות וחגים, מתייחסים למעבר מקודש לחול. כדי להצביע על ההבדל הזה, אנו נוהגים לפתוח ולסגור את כף היד אל מול הנר. היד מסמלת את מנוחת השבת היוצאת החופשית מעבודה, בעוד היד הסגורה מבטאת נכונות לפעולה ורכישה, נכונות לשוב אל עולם המעשה והעבודה.
נוכל להבין כי סגולת האות "כ" יכולה לתת תכונות מיוחדות של הבחנה בין העבודה והמנוחה, מתי להשקיע יותר ומתי להפסיק את ההשקעה.

תוספת או סיכום לנאמר לעיל:
האות "כ" מייצגת גם קיצוניות.
תכונות:
חיוני- חזק, כוחני, בעל-און, תאוותן, עצום
אינו נכנע-עמיד, מאריך ימים,אינו חדל, יציב.
גמיש- מגיב מהירות, בעל תחושה, נלהב.
יצרני- מקורי, בעל דמיון, ממציא, אידיאליסט.
סמכותי- מנהיגות, השפעה, פיקוד, שלטון.
אם ידכאו את בעל האות "כ" או יחסמו אותו בזרם חייו, עלול להגיע למצבים שלילים, ללקות בהתקפי פחד,, הססנות, בהלה ועצבנות או רפיון ידים כללי, עליבות רבה וחוסר סיפוק.
"ל" – מה סודך?
לימוד ומטרה
שמה של האות "ל" מבטא את תכונתה, תכונת הלימוד.
האות "ל" היא האות האמצעית , האות ה-12 בין 22 האותיות.היא מהווה לשון מאזניים של החיים, כי ללא לימוד אין חיים משמעותיים. היא האות היחידה הגבוהה מכל האותיות, כמגדלור המאיר או כצופה העומד על מגדל גבוה ורואה למרחקים. האות שלפניה היא האות ה"כפופה" ואחריה האות המתנשאת לגובה, והמבין יבין כי דוקא מתוך כפיפות תבוא הגדולה..
האות "ל" היא האות הגבוהה ביותר, מרמזת לכך שיכולת זו של לימוד היא הכישרון הנעלה ביותר של האדם, תפישתו השכלית היא מתנה נשגבה לו מאת יוצר האדם, באמצעותה הוא יכול להגיע להשגות גבוהות ביותר של קדושה והתחברות לבורא וכן להשרות רוחניות על הזולת.
האות "ל" רומזת למרכז - ללב, או כל דבר הקשור ברגש ובמחשבה. היא האות המשלימה את הרעיון של "כ" (במובן של כ' הדמיון) גם האות "ל" מייצגת את הבינה :"לב-מבין" .
מצאנו את הביטוי "חכם-לב" בכל מעשה המשכן, הבא לבטא את השילוב האידיאלי בין "מח" ובין "לב" =רגש. כמו שהמשכן מטרתו היתה אמצעי לחבר עולם גשמי עם עולם רוחני, כך כל התורמים וכל העושים במלאכה היו צריכים להיות "חכמי-לב". מכאן גם סגולת הנושא בשמו את האות "ל" יכול לחבר עצמות גבוהות ורוחניות עם עולם חמרי וגשמי. אולי נבין יותר את צירוף האותיות "י" "כ" ו"ל" המצטרפות במשמעויות שלהן למילה :"יכול". יש הרואים בה הרחבה של האות "י"
האות "ל" סגולתה להיות כלי מעביר מצד לצד אחר, גם היא יכולה לחבר הפכים, או להיות כלי עזר להיות גשר בין דברים משני הקצוות.בנוסף לזה גם משפיעה על התכונה הבסיסית של האדם אשר יחוש בתוכו ויגלה בעצמו את היעוד והמטרה של חייו.
יש הרואים באות "למ"ד" ראשי תיבות המביעות את סגולותיה: "ל'ב מ'בין ד'עת"
הנושא בשמו את האות "ל" יש בו את הסגולה ללמד את עצמו,לימוד עצמי וגם ללמד אחרים. מבחינה צורנית אפשר לראות אותה כאות "כ" ועליה אות "ו"
(ראה רמזים של שתי האותיות הללו ערכן יחד 26 רומזים לשם "הוי'ה")

תוספת או סיכום לנאמר לעיל:
האות "ל" מייצגת גם פעילות
תכונות:
טוב-לב, נדיב, עושה צדקות, שופע.
ניהול- פיקוח (מגדל פיקוח) שליטה, מנהיגות, יכולת-ניהול.
נאמן, הגון, ישר, מדויק, ייחודי, בעל מוסר, מהימן.
מוכשר- פיקוח, מבריק, משכיל, נבון, אינטלקטואל.
מאוזן- אחיד, הרמוני, מתואם, אינו משוחד.
נסיעות- שינויי מקום תדירים,תנוע, טיולים.
"מ" – מה סודך?
נגלה ונסתר, משה ומשיח
האות "מ" קרובה ודומה ביותר למים.
המים מצמיחים , המים יוצרים המים הם החיים לעולם. לכן האות הזאת מבטאת יצירה. כל מקום שנזכר המספר 40 הוא מבטא יצירה. 40 יום ו-40 לילה. 40 שנה במדבר.. 40 יום יצירת הוולד במעי אמו.המילה: " מים" באה בלשון העברית בלשון רבים ולא ככל השפות הידועות שהיא באה בלשון יחיד. לשון זו באה לייצג את עצמתה של הפרדה וחיבור של כוחות נמוכים וכוחות עליונים, סגולתה, לחבר וליצור, הרי היא כקשת בענן ששתי רגליה על האדמה וראשה מגיע השמימה. כפי שהקשת היא חיבור בין אדי המים הגשמיים שבאויר עם קרני האור הרוחניים, כך האות הזאת מסמלת חיבור.
לא בכדי נמצאת האות הזאת באמצע המילה "אמת" המבטאת את משמעות המילה "אמת" חיבור של כל גווני הקשת יחד עם התחלת האותיות "א" וסוף האותיות "ת" היא כוללת הכל!
על משה רבינו נאמר :"כי מן המים משיתיהו.."
תכונת הנושא בשמו אות זו, לראות דברים נסתרים וסתומים וגם לפתוח אותם.
יש באדם זה תכונות של יצירתיות ברמה גבוהה ביותר, לא כל דבר שיעשה בעל האות "מ" יהיה מובן לכל אחד כמעט רק לו ולעצמו. (רמב"ם). משה רבינו מתחיל באת "מ" מייצג את ה"מ" הפתוחה את החלק הנגלה בתורה, משה החל לחשוף את חכמת התורה האינסופית בפני בני-אדם, ברמה שיוכלו לקבלה.את התורה קבלנו לאחר 40 יום ולמדנו אות ההסבר 40 שנה במדבר. אולם משה לא העביר את כל התורה לבני-ישראל, החלק הנסתר שבה ייתגלה ע"י המשיח, אשר גם זמן בואו- הקץ נסתר מבני אדם.
יש לשים לב כי גם ב"מם" הפתוחה יש אות "מ" סתומה- פירוש: גם בדברים הנראים לכאורה ברורים ומובנים עדיין יש בהם משהו מסתתר.
הנושא בשמו את האות "מ" יכול להיות נחן בתכונה מיוחדת של בעל רחמים.

תוספת או סיכום לנאמר לעיל:
האות "מ" מייצגת גם רוחניות.
תכונות :
חרוץ- עמלני, פעיל, אינו נלאה, שקדן, יעיל, אינו מותש.
אמיץ- לוחם, סוער, נועז, חוצפן חיובי, בוטח בעצמו.
סבלני- סובלני, אינו מתלונן, עמיד, מתנזר, בעל כח סבל.
מבוית- אוהב בית,צורך עז לבטחון אמהי.
כוחות נפש- רחב אפקים, בעל תפיסה, בעל ראיה המפוכחת.
אם ידכאו את זרימתו בחיים, עלול להגיע לתכונות שליליות, להיות פזיז ללא הבחנה, חסר סבלנות, נדחף ודוחק, רע מזג ונוח לכעוס.




"נ" – מה סודך?
נאמנות, נשמה וצמיחה.
האות "נ" רומזת לדג אשר נמצא במים (האות שלפניו)
דג מסמל פריה ורביה והמשכיות. היא נמצאת במילים : בן, נכד, נין ..
האות "נ" יש לה קביעות, מבטאת יציבות,זאת אפשר לראות כאשר האת "ן" נוספת למילה, היא מצביעה על ההבדל בין תופעה מקרית להרגל, על מקרה פרטי או על מצב קבוע.יש מתעצל ויש עצלן יש סולח ויש סלחן יש מתלוצץ ויש ליצן..
משום שיש בה תכונה של קביעות היא גם מבטאת נאמנות, אדם המקיים את דברו ושאפשר לבטוח בו.
היא אות הנשמה, היא מסמלת את הניצוץ הא-לוקי היא מעבר לגבולות השכל הרציונאלי. יש הרואים את הנשמה כאות "נ" כפופה הנמצאת "שבויה" בתוך הגוף,והיא מסוגלת להגיע אל "ן" שערי בינה, החזון הגדול ביותר הניתן להשגה.
בספר אותיות של רבי עקיבא נאמר: "כל נשמה ונשמה, פעמים שהיא רובצת כמו ה"נ" הרבוצה ופעמים שהיא זקופה כמו האות "ן" הזקופה- שעה שאדם רובץ, חסר תנועה ופעילות גם נשמתו רובצת. ובזמן שאדם מלא חיות ושאיפות, נשמתו מזדקפת לגובהה המלא.
האות "נ" מבטאת נצחיות- האדם יעסוק בדברים והשקעה רבת-טווח עד כדי יצירתיות הקשורה לנצח.



תוספת או סיכום לנאמר לעיל:

האות "נ" מייצגת גם דמיון
תכונות:
בטוח- ודאי, חיובי, לא ניתן לערעור, בטחון עצמי, דעות עצמאיות.
עוסק בכתיבה- מחבר, עורך יומן אישי, עיתונאי, עורך רשימות.
דובר- שליח, מוצי לאור, שגריר, מתווך.
בעל יכולת לדימוי- יצרני חדשן, בעל השראה, בעל תחושות.
הנאה- שביעות רצון, בריאות בגוף ובנפש.
אם יחסמו את מרוצת חייו, עלול להגיע לתכונות שליליות,כגון התמכרות לתענוגות, עלול להיות צר-עין, חמדן וקנאי,צריך להיזהר במיוחד ביחסים זוגיים.

"ס" מה סודך?
תמיכה הגנה וזכירה.

אות ,ס" מגלמת שלמות, הרמוניה בזמן ובחלל.
האות "ס" פותחת שתי מילים: שמדגישות את אופיה: "סביב ו-סגור"
"סביב" פירושו- מכל הצדדים, במלוא ההיקף, סחור סחור. אנו מוצאים כי משמעות המילה "סביב" מתאימה לקווי האופי של האות "ס". הדבר הבולט בה הוא האינסופיות, המעגל שאינו נגמר, המסגרת שסובבת ללא התחלה וללא סוף.גם המילה :"סגור" מתחילה באות "ס" ומתייחסת לדבר שאין לו פתחים, ולעיתים הכוונה ב"סגור" היא לדבר נעול כלומר סגור ומסוגר גם משמעות המילה הזאת היא מידה של רציפות, של היקף.
שם בעל האות "ס", הגנה כחומה, אדם המוגן וכן אדם שאפשר לסמוך עליו. נושא הבטחון האישי שלו וכן הבטחון של אלה הצמודים אליו הוא ברמה גבוהה.
נאמר בשיר השירים "הנה מטתו שלשלמה ששים גבורים סביב לה מגבורי ישראל כולם אחוזי חרב מלומדי מלחמה איש חרבו על ירכו מפחד בלילות". האות "ס" ערכה ששים=60 מכאן שהאות "ס" רומזת להגנה וחומה . יש המבינים כי המספר 60 הן 60 אותיות של ברכת כהנים שיש בשלושה פסוקים של ברכת כהנים בדיוק 60 אותיות.והן:
"יברכך י-ה- -ו-ה וישמרך, יאר י-ה-ו-ה פניו אליך ויחנך, ישא י-ה-ו-ה פניו אליך וישם לך שלום" האות "ס" רומזת גם לשוויון. נאמר" לא היו ימים טובים לישראל כט"ו באב ו.." וחכמים דורשים שהרמז הוא על האות ה-15 ("ט"ו) של הא"ב והיא האות "ס" הסגורה כמעגל ומסמלת שוויון בין כולם.
אכן גם ב-4 הרמות של חכמת התורה הנקראות:" פרד"ס" האות האחרונה, היא האות "ס", הרומזת לחומה שאין האדם יכול להגיע עדיו, סודיות, סופית סמוי ועוד..
הנושא בשמו את האות "ס" יהיה בעל תכונה חיובית של משען ועזר לנופלים והזקוקים לעזרה. סומך- מך. גם נאמר :"סומך ה' לכל הנופלים" אפשר לסמוך עליו.
עוסק תורת הנסתר והמיסטיקה.


תוספת או סיכום לנאמר לעיל: האות "ס" מייצגת גם "סבלנות"
תכונות:
מלומדות- בוחן כליות ולב, חקרן, תולעת ספרים, שכלתן, מגלה בקיאות.
אינטלקטואל- מעודכן, בעל מודעות, נאור.
עילוי- חסיד, דתי, ירא א-לוקים, מוסרי
אם האות "ס" מופיעה בראש השם, היא מדגישה גילוי לב ויסודיות. אם היא מופיעה פעמיים בשם, הדגש הוא על תמימות רבה. יותר מפעמיים (כולל שם המשפחה) הציון הוא עקשנות, מונוטוניות,- דבור איטי טיפוס כבד ואיטי.
אם יחסמו את זרימת חייו של נושא האות "ס" יהיה אדם חסר שליטה ברגשותיו, יגזים לפעמים בשיחה אודות רגשותיו העמוקים "יענוד את לבו על צוארו" ועלול להגיע לקנאה הרסנית.

"ע" – מה סודך?
ראיה חיצונית ופנימית

האות "ע" רומזת לחכמת ההתבוננות בעולם הגשמי, מסמלת את ההבנה ואת היכולת לראות מעט יותר פנימה. העין חושפת הרבה יותר מאשר שאר החושים. גם אמרו חז"ל :"אינה דומה ראיה לשמיעה".
החושים, הבנויים בפניו של האדם, אשר אנו גם מתייחסים אליהם בשעת ההבדלה, הם: הטעם, הריח והראיה, הם נמצאים גם בפנים ביחס מלמטה למעלה:חוש הטעם כמו חוש המישוש יכלתו לקלוט רק אם מקרבים משהו קרוב ממש אליו , רק בצורה כזאת יכול לחוש את הטעם. חוש הריח , אנו מסוגלים לקלוט ריחות גם ללא מגע וקרבה פיזית, גם במרחק של מספר מטרים. חוש הראיה כמובן הולך עד מרחקים עצומים..נוכל אולי להעריך את עצמת המחשבה לאן היא מסוגלת להגיע... ואם עיני השכל לנו ..נצליח להגיע בתפישתינו לא רק למרחבים אלא גם לעומקים ופנימיות...
"החכם עיניו בראשו" יש בשמו את האות "ע" ובמיוחד בראש שמו.מבחינה צורנית לאות "ע" הן בדפוס והן בכתב, כעין משושים (אנטנות) המשמשים כקולטנים.
גם עשיר וגם עני מתחילים באות "ע" וההבדל הוא שונה לחלוטין
מי הוא ה"ע"-"ני"? הוא האדם המסתכל בעינו במה שיש לו אך אינו שמח בחלקו, הוא מילל הוא בוכה ("ני"= בכי) ! ומי הוא ה"ע"-"שיר"? הוא האדם המסתכל בעיניו במה שזכה להגיע ומאושר ושמח ושר "שיר".
האות ע" רומזת לראיה כוללת רחבת אופקים, שלמות אמיתית.ערכה 70 , כפי שנרמז 70 פנים לתורה, בסנהדרין שנקראו עיני העידה יש שם 70 חכמים, שכל אחד היה צריך לדבר 70 לשון ועוד המספר 70 יש לו ערכים רבים..לכן גם מנהיגי העם נקראים "עיני העידה", שיש להם עצמה של ראיה ודאגה לכל אחד בפרט, על הדור כולו באור דומה.נאמר גם בתלמוד:"כלה שעיניה יפות אין כל גופה צריך בדיקה. דהיינו משום שעיניה מביעות חום אנושי, רשאים אנו להניח שאופיה הכללי טוב.
אדם הנושא בשמו את האות "ע" מבטא גם טוב לב ועזרה לזולת, השתתפות והזדהות. עזרה הבאה מתוך הנפש פנימה. עזרתו תתבטא גם ברוחניות וגם במוסריות.
סגולת האות "ע" לשאוב גם עושר גשמי. היא יכולה לבטא כלי מושלם לקבל אור רוחני גבוה ביותר. בספר תורה ה-עור של הקלף אוצר בתוכו אור הקדושה של אותיות התורה. כן גם גוף האדם, כולו עטוף ב-עור אשר מתחבר לאור ההילה עוטפת ויוצרת את הגוף הפיזי.
תוספת או סיכום לנאמר לעיל:
האות,ע" מייצגת גם עצמה.
תכונות:
מחונן- מבריק נבון, פיקח, משכיל.
נאור- בעל ידע נרחב, מודעות רבה, מעודכן, אינטלקטואל.
חכם- מלא מחשבה, "ראשו על כתפיו", ריאליסט, עניני.
בעל כושר ביטוי- נמרץ, מובן, ישר לענין, הגיוני.
בעל השפעה- משליט, פוקד, עצום, מרשים
אם יחסמו את זרימת חייו עלול להיות סוער, פזיז חסר סבלנות, ממהר, דחוף ומבוהל. עלול להיות רכושן, מעוגן בעצמו ואנכי לחלוטין, לא יקדיש לזולת מזמנו או מאמצעיו


"פ" – מה סודך?
פתיחה דיבור ושתיקה

האות "פ" מסמלת פתיחה, התחלה, פריצה של דבר שהיה חסום עד עכשיו ומרגע זה הוא נפתח. בדיוק כמו ה"פה" של האדם אשר נמצא סגור ואין מכירים את טיבו, אבל לאחר שפותח הוא את פיו, מכירים הכל מי הוא , לטובה או לרעה ח"ו.
מקומה של ה"עין" הוא לפני ה"פה" רומז לרעיון כי כל דבר הנשמע כמעט ואין לו ערך, גם לא ערך משפטי, ולכן כל עדות של פתיחת פה ,או כל התייחסות לדבור של אחר , לא די שיספרו לנו אלא חייבים אנו לראות זאת בעינינו ורק אז לשפוט ולהגיב..
מבחינה צורנית יש הרואים את האות "פ" כאות "כ" ובתוכה האות "י". רומז לענין של שילוב גשמי עם הרוחני. אכן זה הדיבור של האדם משולב בכלים גשמיים מיתרי הקול האויר היוצא מהריאות ומחשבה רוחנית המסדרת את הדיבור להיות משמעותי.
בכתיבה המקורית, בקרבה של האות "פ" קיימת אות אחרת והיא האות "ב" (החלל הלבן של פנים ה"פ" צורתה "ב". כאשר האות "ב" מבטאת פנימיות ("מבית ומחוץ תצפנו..") והאות "פ" מבטאת חיצוניות המגלה את הפנימיות.
האדם הוא הפה! ידוע שישנם ארבע דרגות בבריאה: דומם, צומח, חי ומדבר. כל התקשורת של האדם היא דרך הפה. משם הוא שואב אויר, משם מקבל את מזונו,ודרך דבורו הוא ייוצר קשר עם בני אדם מסביבו.
באמצעות הדיבור, יכול האדם לבטא את הגיגי נפשו ולהעבירם לאחרים. כל מעשה ופעולה ויהיו בכל מישור שיהיו, במישור הרוחני, הגשמי או הרגשי לא יצאו מן הכח אל הפועל, אלא אם כן ימצאו ביטוי במילים.
הנושא בשמו את האות "פ" יש לו יכולת ריפוי. "פותח שערים" פותח את דלתי הכלא בו נמצא האדם החולה ומוציא אותו לחפשי. נמצאת בפתיחת המילים :"פדות" וגם "פקד פקדתי.."
משום שהמילים והפה הוא כל האדם, מומלץ לזכור: המילים יכולות להיות כמו הים, רוגעות או סוערות- מלים טובות הן יקרות ערך, כפנינים אשר על קרקע הים.

תוספת או סיכום לנאמר לעיל:
האות "פ" מייצגת גם מקוריות.
תכונות:
פיקוד- סמכות-, מנהיגות, השפעה שלטון.
תקיף- החלטי, חזק, עניני, מצטיין בכח רצון.
פיקח- משכיל, נבון, מבריק.
נואם- דובר, מרצה, דובר גלויות, מליצי.
להוט- מרוכז, נלהב, מסוגל למאמץ רב.
עלום- איש חידה, מעמיק, מסתורי, קשה לניתוח, אינו מוכר במלוא מהותו.
אם יחסמו את מרוצת חייו עלול להגיע לתכונות שליליות : אגרסיבי, עלול להיות משעמם באופן קיצוני. במידה והוא פטפטן, נושא שיחתו יהיה הוא והישגיו בלבד

"צ" – מה סודך?
צדקות וענווה

האות "צ" רומזת בשמה לערך: "צדק" או לערך "צדיק"
היא נמצאת ברשימה של האותיות "א"ב" במקום ה-18 המבטא את המילה: "חי" על פי מה שנאמר: "וצדיק באמונתו יחיה..".
יש הרואים בה צירוף של שתי אותיות:"נ" ו"י" כאשר הבסיס היא האות "נ" ומעליה האות "י" "האות "נ" רומזת לענווה והאות "י" רומזת לחכמה ענווה ורוחניות המשולבות זו בזו. נכון שקיימת שאלה נוקבת המנסרת בחלל העולם כבר דורות על גבי דורות "צדיק ורע לו..! רשע וטוב לו! באירוניה שכנראה יש בה מן האמת נוכל לענות בשאלה נגדית. ונתחיל ב"רשע" האם באמת אנו רוצים שיהיה לרשע –רע? ! לא די שהוא רשע , עוד נוסיף לו עונש כפול שגם יהיה לו רע? ולצדיק? נאמר לא די שזכה להיות "צדיק" עו נוסיף לו שכר כפול ומוכפל שיהיה לו טוב?!
לפי סוקרטס: עושה הצדק יוצא נשכר, כי אין נזק של ממש בעולם- אלא הנזק לנשמה. ואין אבדן- אלא אבדן של המידות..
נוכל בהחלט לדון ולשאול האם היינו ממליצים ללכת בכל צעד ושעל בחיינו לפי הצדק, לפי הדין..? אולי מומלץ לפעמים להשתמש בתכונה : "לפנים משורת הדין" !!!
"צדיק יסוד עולם"- בעל האותיות "צ" יש לו יכולת לפרנסה טובה, בזכות מעשיו הטובים יקבלו אנשי שלומו שפע והצלחה גשמית.
יש לו יכולת טובה לשאת תפילות ובקשות ליושב בשמים כדי להגן , לעזור לאנשים הנמצאים במצוקה, כדי שיצאו מאפילה לאורה. יש להם את הסגולה להוציא כוונה למעשה.
אנשים בעלי האות "צ" יש בהם אנשים מיוחדים המקרינים אור כלפי הסובבים אותם, ההילה שלהם מוגברת במיוחד, עקב מעשיהם הטובים. יש לו את הכח הפנימי הם בעלי יושר כנות, דרך האמת, נכונות, בעל מידות שעושה צדק,ישר ותמים. המילה צדיק" מופיעה בתנ"ך כמתארת גם את מידתו שדל הבורא וגם מידותיו של יציר אנוש ההולך בדרכיו..
אכן האידיאל הוא להגיע לדרגה של צדיק. כל אחד הוא בפוטנציאל להיות כזה. גם נאמר "ועמך כולם צדיקים".נראה כי האדם הזה עומד בנסיונות רבים בעולמו, ועליו להתגבר עליהן. כי דרך חייו זרועה במשוכות רבות, ויש לו כח פנימי לעבור את כולן!

תוספת או סיכום לנאמר לעיל:
האות "צ" מייצגת גם אפשרויות והזדמנויות.
תכונות
- חם לב- עוזר, חסו,אוהב, חושב על הזולת.
רחום- עדין, ענוג, מתחשב, אנושי.
סבלני- סובלן, בעל מזג יציב, רגוע, מאוזן, מיושב בדעותיו.
נלהב- תאב, פעיל, מלא חיים, מסור עמלני.
אם יחסמו את מרוצת חייו עלול להגיע לתכונות שליליות, עלול להיות טרחן, מרגיז. נוהג לאבד חפצים, או להניחם בפינה נשכחת. פועל בניגוד לכללים- או מפר חוק. נפגע להחריד, כשמונעים ממנו להפר חוק. מכביד בנוכחותו וקצר רוח.


"ק" - מה סודך?
קדושה ומעגלי צמיחה

האות "ק" רומזת לשני עקרונות כמעט הפוכים או לשני כוחות המנוגדים ובכל זאת יש קשר ביניהם.
מצד אחד האות "ק" רומזת לקדושה, לפנימיות, להעמקה של החכמה עד דרגת הקדושה, ומצד אחר היא האות המביעה את ההיקף, או את ה"קוף" המחקה את האדם כקוף בבני אדם.
נוכל לומר כי האות היכולה לבטא מטוטלת של כוחות מהמרכז החוצה ומההיקף פנימה, זאת הודות לחכמה האצורה. כי הרי האות "ק" היא הרחבה של האות "א" ושל האות "י" המביעות חכמה. "חכמה" היא כח אדיר, אבל כמו כל כח בעולם יכול להיות בעל משמעות חיובית או להיפך בעל משמעות שלילית.
יש הרואים בה רמז לקב"ה אשר משני צדדיו נמצאות האותיות "צ" או "ר", קרי:"צדיק או רשע" שניהם נמצאים בקרבתו של הקב"ה. אולי מובן יותר מאמרו של אחד מגדולי החסידות "הלואי ויכלתי לאהוב את הצדיק הגדול בישראל כמו שהקב"ה אוהב את הרשע הגדול ביותר בישראל".
יכולת האדם הנושא אות "ק" בשמו יש לו יכולת של שליטה עצמיתיכולת לשלוט על יצריו ועל תאוותיו, ולצמצם עד למינימום האפשרי, טהור ונעלה במוסריותו. משתדל מאד לעשות ומעל ומעבר למצופה ממנו, רצונו להתחבר בצורה כמעט מוחלטת אל המקור הרוחני.
הגימטריא של שמה המלא-"קוף", כמו זו של השם-"מקום" אחד משמותיו של ה'.(רמז: שם ההוויה בהרחבה) חלקה הנסתר וחלקה הנגלה של האות גם הם מרמזים, כל אחד בפני עצו, לשם משמות הקדושים את החלק הנגלה, יש סופרים הכותבים את האות "ק" ע"י חיבור שתי אותיות : "כ" ו-"ו" ביחד ערכן 26 הרומזות לשם הוי'ה, אשר רק בו קיימת השלמות האבסלוטית, הטוהר המוחלט. את החלק הנסתר-"וף" ערכו בגימטריא 86 כמו הגימטריא של השם :"א-להים"=86. גם בחיבור זה נראה חיבור של שני ניגודים של שם של רחמים,שם הוי'ה ושם של דין:השם:"א-להים" שהוא גם בגימ' "הטבע".
מסמל את הקצוות ואת כשרון ההיקף מקצה לקצה, גם בעולמות הרוחניים וגם אפשרות של ירידה והתבוססות בחמריות הטבע.
האות "ק" היא הרחבה של האות "א" וגם של האות "י" הרומזות לחכמה, הרואה את הכל בשלמות אחת את ההיקף בשלמותו.
תוספת או סיכום לנאמר לעיל:
האות "ק" גם מייצגת התחלות
תכונות:
רגשות חזקים- להיטות, מסירות, ריכוז מאמצים ויכולת גדולה לשאת בהם.
משיכה- קסם, ברק, השפעה, שובה לב, התפעמות.
אהבה,- חום, נועם, תשוקה, התקשרות, מסירות.
כספים- עושר, אמצעים, הון, סולידי מבינה פיננסית.
ראשוניות- התחלות, דף חדש, פתיחות חונכות.
אם יחסמו את מרוצת חייו עלול להגיע לתכונות שליליות כגון אלימות, עלול גם לחוות מפלות וזעזועים רבים במהלך חייו, נוטה לפעול באימפולסיביות וללא מחשבה.

"ר"- מה סודך?
תנועה בחירה בין גדולה ושפלות
האות "ר" מביעה תנועה, היא המנוע, הגלגלים, המניעים את כל מה שזקוק להנעה.
היא הרחבה של "האות "ב" ושל האות "כ" המביעות יצירה, יצירת כפיים , פעילות, ואכן זו האות "ר" מביעה את הכח המניע.
האות "ר" מבטאת את המושג ראשית, " ראש", כמו שהראש פורץ קדימה בזמן הלידה כך האות הזאת מבטאת את הפריצה..כמובן מי שעובד רק עם הראש ואינו עושה משהו מעשי נחשב ל"רש" או "ראש" ללא "א", יהיה רש כי הבורא מצווה עלינו להמשיך ולעשות את מה שהשאיר לנו לעשות כפי שנאמר "..אשר ברא א-לקים לעשות"
ה "ר" נחשבת לפרוזדור, אשר סגולתה לחבר עולמות שמים וארץ.
אדם הנושא בשמו את האות "ר" יש בו סגולה להצית למריץ לעודד לעורר כל דבר ולדחוף קדימה רעיון, להוציאו מן הכח אל הפועל, ובזה הוא זוכה להיות ראש וראשון בכל מקום אשר השפעתו נמצאת שם.
בעל האות "ר" יכול להיכנס לתכונה חיובית של פתיחת ערוצים חדשים , או פריצת דלתות סגורות אפילו במנעול ובריח. יכול להתחבר , לחדור ללבבו אשר סגורים ואינם נפתחים בקלות לכל אדם. מצד אחר הסגולה הניתנת לו בכשרונו המיוחד לפתיחה, יכולה להיות "מסוכנת". כביכול עלול הוא ללא חשש לפתוח תיבות פנדורה, בלי להתייחס לתוצאות..
צורת האותיות "ד" ו"ר" כמעט זהות.ההבדל ביניהן הוא בפינה הימנית העליונה. שם מתעקלת ה"ר" כדי להתאים את עצמה לקו האנכי. בעוד ה"ד" מייצגת זוית חדה ובלתי מתפשרת. ה"ד" מסמלת קביעות ונאמנות ואילו ה"ר" יכולה לייצג הלך רוח וכח בלתי יציב.
אנשים בעלי עצמה פנימית יזכו לכח חזק בסגולת האות "ר" ואילו אנשים שעדיין לא מצאו את נתיבם, עלולה ה ה"ר" ה"רוח" הזאת להוביל אותם אל חוף מסולע ולא אל חוף מבטחים. כמעט כמו ההבדל במילים :"להפקיד" או "להפקיר" "א-ל אחד" "אל אחר"
יש הרואים באות הזאת גם רמז ל"רש-ע", אשר יש לו את תכונות ההתפרצות ללא גבולות והאות "עין" נמצאת רק בסופו, ולא כמו החכם שעיניו בראשו.


תוספת או סיכום לנאמר לעיל:
האות "ר" מייצגת גם צמיחה
תכונות:
פעולה- תנועה, פעילות,
סמכות- מנהיגות, שליטה, השפעה, פיקוד, שלטון.
יצירה- סגנון- עשייה מתייחס לצורות עיצוב, תכנון אפנה, ייצור.
התפתחות- צמיחה, בנייה גידול, התעצמות, התרחבות.
דתי- חסיד, רוחני, רציני, ייחודי, מוסרי.
אם יחסמו את זרימת חייו, עלול להיות בעל תכונות שליליות, שוטטות לשוא, חוסר מנוחה, חוסר שקט. עלול להיות רגשן מעבר למידה, מושפע בנקל מדעות . אנשים אלה מומלץ שילמדו ללמוד שליטה עצמית, הן במחשבה והן במעשה



"ש" – מה סודך?
כוח וכתב א-לוקי אך גם שחיתות

האות "ש" מבטאת את האנרגיה , את הדלק ואת האש הבוערת בתוך המנוע.
תלוי בגודל ה"מנוע" , ככל שנפח ה"מנוע" גדול יותר, נכנסת בו אנרגיה בהתאם.
החכמה במקום שיש עצמה היא לנווט אותה למקום הנכון , האיזון שבאנרגיה, באנרגיות היוצרות תופעות חיוביות והאנרגיות אלה אשר בצד השני כוחות ההרס, מאוזנות יוצרות את ה"שלום" , היא אות המסמלת את הקשת אשר רומזת לשילוב כל הכוחות כל הגוונים שבצבעי הקשת. האות הפנימית של המילה:"קשת" היא האות "ש".
האות בנויה משלושה קווים, ימין, שמאל ומרכז, מסמלת איזון וחיבור.ה"גרון" מסמל בכל החכמות חיבור. דרך הגרון אנו מתחברים אל העולם הזה דרך המזון האויר ודרך הדיבור אשר בוא בעצמו נוצר ע"י חיבור האויר, המח ומיתרי הקול הגשמיים. "גרו"ן" יכול להיות
"ג'וף ר'וח ונ'שמה", שלשתם מכלילות את שלימות האדם.
המתבוננים באות "ש" רואים בשלושת הקוים המאונכים היוצאים מבסיסה, כשלהבות אש העולות למעלה. יש הרואים בה שרשים של שן הקבועה בפה, הרומזת לתכונות שינון, חקירה, התבוננות חודרנית, כך גם השן לועסת ומפרקת ומבררת כתכונת האש.
יש המעמיקים לראות בה את ספינת השמים, את מרכבת האש אשר איתה עלה אליהו הנביא בסערה השמימה.
עלי פרח השושנה היפה,יש בו תכונה של פריחה והסתעפות כמו האות "ש".
סופר סת"ם אשר יוצר את האות "ש" כותב בתחילה שלוש פעמים את האות "י" ומחבר ביניהן,-רומז לחכמה מורכבת ומשולשת.
יש הכותבים את האות "ש" שלוש פעמים האות "ו" ומחברים ביניהן רומזות לערך המילה "חי", המבטא את אנרגית החיים. האש יוצרת ומניעה עולם מלא אך גם צד אחר לה, היא עלולה לכלות כל חלקה טובה, יש צורך בעצמה גדולה ביותר לכוון אותה לדרך החיובית והיוצרת. לכן במקרים קיצוניים היא יכולה לבטא שחיתות.
האות "ש" דומה לספינה השטה על פני מערכות ההוויה ובה שלושה מלחים, או שלושה משוטים, ומגלים בה סודות ורמזים על הליכות העולם, סיבובו, מסעיו ומטרותיו הסופיות. בגללה "שין" שב"שמה" קוראים לה ל"שין" ספינת השלום של אחרית הימים.
האות "ש" יכולה לרמוז לכח השינוי שסגולתו חשובה בחיי האדם, כדי להגיע אל ה"תכלית" הנרמזת באות הסמוכה לה, האות "ת" האחרונה.

תוספת או סיכום לנאמר לעיל:
האות "ש" מייצגת גם שמחה והתלהבות לחיי זוגיות.
תכונות:
תענוגות- נהנה מחייו , אוהב נוחיות.
חושני- רגיש לכל ענין בסביבתו, ומשתדל ליזום ולהשפיע.
הנושא את האות "ש" בשמו בגלל תכונותיו החיוביות והמעלות בעלות עצמה מיוחדת , כגודל עצמתו כך סכנת נפילתו.
אם יחסמו את מרוצת חייו עלול להגיע לתכונות שליליות רבות. שקרן, אינו כובש את יצרו, מתמכר, כועס, כעסן, הולל, מגדיש את הסאה, רודף ריגושים, עשוי להיות אישיות חסרת הבחנה, שאינה נאמנה להתחיבויותיה או למי שמוסר לו אהבה.


"ת" – מה סודך?
תכלית אמת ושלמות

האות "ת" מבטא :"תכלית" אמת שלמות,אמת וחיים.
סגולת האדם שיש בשמו את האות "ת" יש בו יכולת להתבוננות, לתפישה על חושית. מושגים של "אמת" "שלמות" ותכלית הם מושגים אשר מגיעים אליהם רק בסוף, כמו האות "ת" הנמצאת בסוף רשימת האותיות. אנו תמיד ב"דרך" כדי להגיע אל כל האידיאלים הנזכרים.האות "ת" היא אות החיים , כי במשך כל ימות חיינו אנו נמצאים בשלב של להגיע ולהשיג :"תכלית" "אמת". חיים שיש בהם משמעות !
אנו רואים את האותיות כמעגל אשר "תחילתו" האות "א" ו"סיומו" האות "ת".
מספר האותיות הוא 22 , הן קודים מיוחדים לנשמה, והן גם רמז למעגל השלם ,אשר את נוסחתו אנו משתמשים ע"י החלוקה של המספר 22 ב-7!
האמת היא שהאות "ת" לא נחשבת כסיום ממשי אלא היא חוזרת ומתחברת אל האות "א", היא שואפת לקבל את כוחה מהאות הסמוכה לה במעגל האותיות מהאות :"א", מהאות הרוחנית, כך היא מקבלת משמעות, ולא סיום וניתוק חלילה.
לכן מומלץ מאד לנושאי האות "ת" בעיקר בסוף שמותיהם להתחבר אל הרוחניות,אל החכמה, לעזרה לזולת, כדי להעצים את כוחם ! מענין שנמצאו רבים ששמותיהם מסתיימים באות "ת" מתחברים לרוחניות בצורה חזקה ובאופן טבעי, כי האות "ת" צמודה לאות "א". יש כאן רמז למילה "תא" הרומזת ליחידה בסיסית שמרכיבה אורגניזם שלם חי .
האותיות הצמודות לאות "ת-יו" הן אותיות "יוד" וגם "וו". "י" רומזת לחכמה "ו"רומזת לחיבור, כך שסוף האות "תי-ו" היא האות "ו" אות חיבור המתחברת אל האות הסמוכה האות "א".(שתי אותיות אלו:י' ו' הן אותיות משם ה' אותיות של רחמים)
אות של תמימות, שלמות, התמימות נמדדת ומוערכת רק בסוף.היא מיוצגת ע"י יעקב אבינו, אחרון האבות לפני יצירת האומה היהודית משבטי י-ה. תכונתו היתה שלמות ומידת האמת.
אדם הנושא בשמו את האות "ת", לא ייראה כמשכנע או מבטיח או מושך. לא יתגלה במלוא עצמתו בהתחלה, אך לאחר חקירה ובירור, סופו יתגלה עצמתו ואיכותו.
ידעו כולם כמה אמת וצדק יש בו, וכמה איתנה ומוצקה דעתו.

תוספת או סיכום לנאמר לעיל:

האות "ת" מייצגת גם תקוה.
תכונות:
אמון- מהימנות, תקווה, ציפיות, אמונות.
מתינות- עדין, מבין, מתחשב, אנושי, ענוג.
שכל ישר- מוכשר, מהיר מחשבה, בעל יכולת, מעשי עניני.
דיפלומטי- מתווך, עושה שלום, דיסקרטי, חכם, מאוזן.
אם יחסמו את מרוצת חייו עלול להגיע לתכונות שליליות, עלול להיות חסר סבלנות במידה קיצונית, עקשן במידה לא רגילה, חייב ללמד את עצמו לחשוב בטרם יפעל.
לסיכום:
כל אות היא עולם בפני עצמו, עם יכולות מגוונות של כוחות ועצמה.
כל מה שנאמר לעיל הוא בסיס להבנת משמעות האותיות. עולם האותיות עולם קסום רוחש בתוכו את כל ההווי'ה וסודותיה.
מומלץ להבין גם את צירופי האותיות, כיצד הן מתחברות זו ליד זו ומה משמעות החיבור שביניהן. אם נתחבר שכלית ורגשית אל סוד האותיות נשיג השגות גדולות ויתגלה לפנינו עולם שלם נפלא וקסום. יהיו האותיות כיצורים של שליחי הא-ל, לנו לעזר לכל תכלית ומשימה.
מהאותיות הללו נבנות מלים, מהמילים, משפטים, אותם אנו מדברים במשך כל ימי חיינו. האם הצלחנו להבין כי המשפטים אשר אנו מוציאים מפינו יש להם כח לפעול,להחיות נשמות, לעודד את רוח האדם ועוד,
כוחו של האדם כיצור חי, אינו נמדד בכוחו הפיסי, כי הרבה יצורים חיים, יש להם יכולות גבוהות יותר. לא בריצה ולא בשחיה , אף לא בחוש ההתמצאות שלו (זכרו מה כוחן של הצפרים והדגים בקט

ספר התמונה

ספר התמונה


תמונה ראשונה - הקדמה

הקדמה לספר התמונה:

מיוחס לר' נחוניא בן הקנה ור' ישמעאל כהן גדול:

בכל עת יהיו בגדיך לבנים ושמן על ראשך אל יחסר. והם בגדי קודש בגדי כהן לשרת ולהקריב ולהדביק הנפש למקום מחצבתה. הוא מקום השמנה בגדים הלבנים הטהורים הקדושים הוא היכל הפנימי וקודש הקדשים והם ימים העליונים בשער החמישים הנקראים י"ס במחשבה, כי הם כחות עליונות כולם לכח אחד ועצם אחד אצולים ולא ברואים. הם הנקראים צבאות אלהים, ה' צבאות אל רם ונשא, והם תארי כח פעולות. וכל אלו הם באמת כ"ב אותיות התורה העליונה ואותיות העליונות מקדם, ומהם נרשמו ונחקקו בלוחות בכח אלהים דכתיב ה' קנני ראשית דרכו קונה שמים ממעון קדשו, דכתיב קונה שמים וארץ, ארץ מארץ החיים, בהמ"ק מכסא כבודו, ישראל מן הימים בז' דגושה שנאמר עם זו קנית והכל ברישום ע"ד הקשר וזה רישום אותיות. נשלם ההקדמה מספר התמונה:




תמונה ראשונה

אות א:

אות האלף מורה כתר עליון, וציורו מורה ג' מדות חכמה בינה תפארת, כי גם הת"ת עצמו ממדת האלף, ואלף לשון ואאלפך חכמה, והיא נקראת עוזו ותפארתו של הקב"ה ועליה ארז"ל שהקב"ה מניח תפילין ונאמר ושם חביון עוזו ונתנה לישראל ע"י עטרת כשאין עושים רצונו של מקום, ואם עושים רצונו של של מקום ע"י התפארת, וצורה של א ב' יודי"ן ו' ביניהן, ושעת נוגה ממשלתה:

אות ב:

צורתה מורה שני מדות והוא דלת ואו. והיא נתיבות חכמה עלאה ותתאה, והיא בי"ת לתפארת ר"ל בית דינו של הקב"ה בעבור שע"י הוא נפרע מרשעים ומשלם שכר טוב לצדיקים שנאמר בצדק תשפוט עמיתך, ומדתה גבורה ושעת לבנה ממשלתה:

אות ג:

מורה על כח הבינה. ואות גימל מורה כי משלמת נוראות בין דבר לדבר, ושם גימל מלשון הגמל את יצחק בנו, ומלשון ויצץ ציץ ויגמל שקדים. והיא המדה הגוברת על הכל דכתיב וזרועו משלה לו. וציורה שני כחות י"ז המורה על מדותיה הלובשת פאר ועוז, ושעת חמה ממשלתה:

אות ד:

יושבת בשער הוי"ו והוא שער התפלה והיא עשירית בין למעלה בין למטה ואין לה אות שני כי היא לבדה עומדת ומבטת בין ת"ת לחסד ומדתה מחסד, ושמה דלת לשון ודלת ראשך כארגמן, והיא יחידה וגדולה בחסד וברחמים, ובשעת כוכב ממשלתה:

אות ה:

גבורה נמצאת היא בכל צד, אם למעלה אם למטה, והיא מכוונת לשתיהן דכתיב הנה שכרו אתו ופעולתו לפניו כי היא לפנים ולאחריו אם קשה ואם רפה, וציורה כולל ב' מדות הרפה והקשה, והן מהשלישית העליונה ושלשתן אחד רמוז לשם המיוחד אשר מהם, וציורו מוכיח כאמרו היד ה' תקצר, וגם יד ה' היתה בם, ולבנה ממשלתה:

אות ו:

הו' עצמו תפארת והיא עמוד לעולמה שנאמר הנה מקום אתי, ו' מלשון ווי העמודים שהם חצי שם ואין לה ציור כ"א העמוד לבד, ומשגיח מעלה ומטה ופניו מכנגד הה' בעבור שאין צורך ה' לו' כי הה' צורך שנאמר ויגבה ה' צבאות במשפט וממשלתה לבנה:

אות ז:

היא רומזת למדה הנוצחת שנאמר והיה כאשר ירים משה ידו מלשון כלי זיין כי היא כלי מזויין ומזומן לנצוח, והנה הרמת ידי משה בציור הז' וציור מדתו וארז"ל מכאן לנשיאת כפים בתורה, וחותמו אמת והוא ישיש כגבור לרוץ אורח כי ממשלתה בשעת חמה:

אות ח:

היא מדת ההוד, והיא היא הוד לכל המדות כי היא שמינית וציורה עשר, והיא שלישית למדה ראשונה ואחרונה כאמור תומיך ואוריך לאיש חסידך, ונשפעת מן הרמה הגבוה (נ"א הגוברת) אבל עצמה מורה בשמינית הכוללת ג' מדות, והיא כנגד ח' לבושי הכהונה, ושמה חי"ת מלשון וחתו גבוריך תימן, וציורה מורה בשני מדות חסד ורחמים ומורה כי השפע שלה בעשירית כמו שארז"ל בגבורה יורדין גשמים לעולם לפיכך השולחן נתון בצפון, וממשלתה בשעת לבנה:

אות ט:

מדתה יסוד שבת וזו היא המדה הפנימית כי איננה נמצאת והיא בחשבון תשעה ט' או תחת יו"ד ובית מדתה ו' זעירא רומז ליוסף קטן מיעקב וזה שארז"ל שיוסף נברא בדמות דיוקנו של יעקב, והנה מדתו כל ושבת כל הוא לשון חמדה ותכל נפש דוד וגם לשון כליון, ושבת לשון מנוחה, ולשון חורבן ומדבר, והנה הוא מזוקק הכסף הטוב שבעתים כי היא מדה שביעית לבנין ולמנין ר"ל הכסף הטוב לשון חמדה וחנינה ולשון מטונף וחורבן וכליון עולם. ובציורה יש ז' לרמוז הדבר זה. ולמה פתוחה למעלה כי בו כלה הצדיק והרשע, והיא נוטה לצד צפון שנאמר צדיקים ילכו בם ופושעים יכשלו בם, והיא שבירה כשארז"ל אם יש בכל אלה האומות כח לתקן השבר. ושמה טי"ת לשון במטאטא השמד טאטאתיה. ושעת שבתאי ממשלתה:

אות י:

היא עשירית מדת מלכות קודש מכוון למקום הקודש שכל ואור, והיא רומז לברית קודש וחתם באות ברית קודש צדק יקראהו לרגליו רמז לה' אחרונה צדק ילין בה, והיא ברכה וחיים ומזון לארץ התחתונה כי היא נקודה אמצעית כולה אור השכל בלי שום צורה ודמיון רומז לכתוב ואל מי תדמיון אל ומה דמות תערכו לו, ובה נבראו עליונים ותחתונים ונתקדש והיא מגזירת יודו לה' חסדו ונפלאותיו לבני אדם, ושעת לבנה ממשלתה:

ע"כ י' אותיות רומזין לי' ספירות אוחזין זה בזה וכולם לדבר אחד ולכח אחד:

אות כ:

היא מדת מלכות אבל היא רומזת למשכן של מטה בעבור שהיא בית קיבול לשכינה וזו צורתה כ וכל הקדושות באו לה. ולעולם זו המדה מבקשת לקבל מן הלמ"ד שהיא בינה חסד ורחמים, והיא מלשון כף אחת עשרה זהב כמו כפו של אדם הוא בית קיבול כך היא הכף, ונקראת רחל הקטנה רמז לאור הקטן ולמשכן עם כל הכלים. וממשלתה בשעת לבנה:

אות ל:

הוא לשון המלמד לאדם דעת, וזה האות ל שוה עם האות אלף במדה ובלשון ולא במבטא, כי המבטא משונה כאשר הציור כי האלף מורה בכתר והלמ"ד בבינה, וצורתה גבוה ורמה על כל ומורה כי הת"ת גובר ומתעלה בה כי הם ב' מדות מקבל ומשפיע הנקראין מלך עליון ר"ל שהיא כו בראשה כסדר האלפא ביתא בהפוכא ר"ל אלף למד אל מס כל אחד הוא כ"ו, והוא מורה על היחוד והעד בתוכו כפול ועל זה נאמר גדול אדונינו ורב כח ולתבונתו אין מספר, והאות שבתוכו מורה על השכינה של מטה ' והכל אחד וממשלתה בשעת שבתאי. והם ד' אותיות הקודש ומורין כ"א בשם המיוחד ועדותו כפול בו, הראשון א מורה בקודש הקדשים שהיא בכ"ל מכ"ל, והשני ל מורה בעולם הגלגלים החוזרים בכח וגבורה והוא מרוב אונים ואמיץ כח, והשלישי מ מורה בעולם השפל בית קיבול האחרון וע"ז רומז כפול עדות ור"ל כי לא תבטא מ' בלתי מ' אחרת מ"ם שנאמר לה' הארץ ומלואה תבל ויושבי בה, והרביעית ס מורה מעלה ומטה במקדש ה' ובסיבוב הרים שנאמר ירושלים הרים סביב לה רמז לירושלים של מטה וירושלים של מעלה, והשם כך הוא סביב לעמו מעלה ומטה דכתיב מעתה ועד עולם כי השכינה מסבבת מעלה ומטה דכתיב אני אהיה לה חומת אש סביב ולכבוד אהיה בתוכה נאום ה':

אות מ:

מורה כי הוא אות מוחזק וכפול בלי שום מום כי היחוד כפול בו כי מ' הא' מורה על שפע ברכה ושלום, והשני מורה על בית קיבול הדין, ושניהם אות א' כי הם לעולם אחד שנברא ברחמים, והיא פתוחה למטה מעט להשגיח אל התהום להכין המים במקומם שלא יצאו לעולם ושלא ימנעו לבוא למעיינות ולא יניחו מלפעול פעולתם פעולת המעיינות. וממשלתה בשעת הצדק:

אות נ:

היא שער החמישים ומדתה האלהים למעלה התפארת הסתלקותה המנצחת על השמינית, והיא המדה הגבוה ונעלמת מעין כל חי כשארז"ל עד ולא עד בכלל, והיא יושבת כגבור במלחמה והוא מלשון נינם יחד שממנה השפע, ומשגחת להרבות צבאות וחיילות ותולדות ומשפחות כאמור פרה ורבה גוי וקהל גוים וגו', וממנה ה' אחרונה לפרות הבשן וכח לאילנות וזרעים וממגד תבואת שמש וממגד גרש ירחים ומראש הררי קרם ומתחת זרועות עולם. וממשלתה בשעת לבנה:

אות ס:

מורה כי העיר ירושלים משענתה עליה והיא מלשון סומך ה' לכל הנופלים והיא אות סתומה מכל צד רומז לעיר שמסובבת בהרים כחומה סביב העיר שלא יכנוס בתוכה ערלה וטומאה שנאמר לא יבוא בך עוד ערל וטמא כי היא כולה קודש לה' וה' סביב לה כחומת אש. שלא יבא בה עוד ערלה וטומאה ומ' הכפול בה מורה בשכינה של מטה וכולם מורים לקשור מקדש במקדש האמת והשלום ובמלכות בית דוד ובשעת נוגה ממשלתה:

אות ע:

הוא לשון וישכון ישראל בטח בדד עין יעקב והוא שישכון חררים במדבר ארץ מלחה ממולח טהור קודש לא תשב, כשארז"ל אין שם לא ישיבה ולא עמידה כי היא עין יעקב שנאמר הנה עין ה' אל יראיו, ואותו עין נקרא יסוד שבת וציורה נ ז, ומדתה עם זיי"ן למדה אחת והיא אל עין המדבר היא קדש מדבר קדש מדבר קדמות. וממשלתה בשעת כוכב:

אות פ:

פ"א והוא מלשון לפאה האחת לפאת צפון, והיא המדה העשירית והעטרת תוך המלכות והוא מצד ארון ברית ה', וציורה מורה במקדש של מעלה ומקדש של מטה זה בתוך זה והוא שארז"ל שהקב"ה משים כלי גדול בתוך כלי קטן. ובשעת צדק ממשלתה:

אות צ:

והוא מלשון מצד ארון ברית ה', וציורה מורה בשני מדות העשירי והשמיני ומדת נצח היא מדתה על השמינית. ובשעת חמה ממשלתה:

אות ק:

הוא לשון ותקופתו על קצותם ותקופת השנה, ומדתה התפארת בכח הנו"ן לשער לה לכן היא פתוחה למטה וארוכה, רומז לשפע היוצא ממנה ויורד למטה. וציורה מורה בינה העליונה המשפעת במלכות. ושעת לבנה ממשלתה:

אות ר:

הוא מלשון עלה רש, והיא צורה אחת לבדה, והיא מדת יסוד מקום מנוחת נפשות הצדיקים והשבים כי היא ירושה שלמעלה ירושת עולם עין קדש, ובשעת שבתאי ממשלתה:

אות ש:

מדתה נצח העליונה ונקראת שמן וסולת מצה למנחה, וציורה ג' מדות העליונות הנשפעים כאחת זכר לאבות, והקשת שלמטה רומז לחותם הברית אשר כרת לארץ לתת לאברהם ליצחק וליעקב אשר למעלה ולא שינה כי אין בו שינוי, והשין מלשון אני ה' לא שניתי. וממשלתה בשעת כוכב:

אות ת:

והוא מלשון תתאו לכם הר ההר ומלשון והתוית תיו על מצחות הנאמר ביחזקאל וארז"ל כי מיד שנשתלחו לירושלים ששה מלאכי חבלה נגד רגל התי"ו כי הוא הפוך והנה התי"ו הוא גבול קודש ומקודש במדת הדין כמו שנאמר והגבלת את העם מיד אמר השמרו בנפשותיכם כי היא מדה קדושה ומגבלת כל האותיות. ובשעת שבתאי ממשלתה. סליק:

ואלו הן הכ"ב אותיות שנכתבה התורה עמהם:

א כתר עליון נוגה:

ב חכמה לבנה:

ג בינה חמה:

ד חסד כוכב:

ה גבורה לבנה:

ו ת"ת לבנה:

ז נצח חמה:

ח הוד לבנה:

ט יסוד שבתאי:

י עטרת לבנה:

כ עטרת לבנה:

ל בינה שבתאי:

מ חסד צדק:

נ בינה לבנה:

ס עטרת נוגה:

ע יסוד כוכב:

פ עטרת צדק:

צ נצח חמה:

ק בינה לבנה:

ר יסוד שבתאי:

ש בינה כוכב:

ת גבורה שבתאי:

והנה הם מפורשות בסוד גדול ונסתר מאוד והיא תמונה האמיתית בלי שום ספק שנאמר ותמונת ה' יביט והוא סוד שמותיו של הקב"ה וכח פעולותיו שלא ניתנו לבאר כי אם מקצתן והם סוד הספירות והמדות וסוד המלאך וסוד אלוה וסוד המלאך הכתוב בתורה התמימה וסוד הספירות שהם כדמות וציור אדם:

ולזה ישמור האדם מאוד את נפשו לבוא אל הדרך הזה בלא קבלות אחרות והמה חזקות מאד וביארו את התורה המפורשת על קו היושר ודעתו חזק בהם מאד בקבלה מקובלת, ושמא האדם ישים דעות מפוזרות בלא קישור בספירות או במדות או במוצאם או במובאם או בקשרם ובחבורן בלי פירוד או בצורתם שהוא ציור אדם. ובכל זה יהא דעתו צלול בהן ומובן להבין בכל דבר ודבר בעיון דק מאוד ודעת חזק לרב מאוד לבוא אל הקודש פנימה, ויבין דבר מתוך דבר בריאת עליונים ותחתונים על ידי הכ"ב אותיות כי הן כחות עליונים הנקראים אלקים חיים ולהבין מדות אלוה:

וסתום וחתום הדברים והוא שנאמר רכב אלקים רבותים אלפי שנאן ה' בם סיני בקודש והוא כלל העשר ספירות, והסוד תבין אם אתה משכיל כי הזכיר תחלה רכב אלקים רבותים ואח"כ הזכיר ה' כי הוא כולל כי הולך הכל אל מקום אחד ובין וסתום וחתום הדברים כי אין הפרש בין ה' לאלקים לבד כמו שאמרתי למעלה והיא מדת אלוה ותבין וסתום, ואומר לך למה נקרא מלאך על שם שליחותו וכבר ידעת כי מדת מלאך ופעולתו היא הספירה ההיא והנה מצאנו כי היא הספירה, ותבין כל מה שכתוב בתורה מלאך מן הסוד שכתוב למעלה אלקים ה' כי הכל דבר אחד והכל הולך אל מקום אחד והתורה מוכיח אם תבין ותסתיר הדבר וטוב לך כמו במלאך העקידה, ותבין בונתתי מטר ארצכם ונתתי עשב בשדך ועבר ה' לנגוף, ולא יתן, וגם אנכי האל בית אל עליהם, ועל כיוצא בהן נאמר ונקרא אלקים חיים והם מלאכי אלקים ובני האלקים ומלאכי אלקים וסוד אלוה אלהי אברהם אלהי יצחק ואלהי יעקב כי הכל דבד אחד שנאמר האל הגדול הגבור והנורא הוא שנקרא ה' אחד, ותבין מה שנאמר ה' צבאות אלקים צבאות וכדומה לו וזהו סוד עמוק ונורא מאוד והעשר ספירות שהם בצורת אדם ואז תבין היטב בכל דבר:

ועוד ארמוז לך ואתה סתום הדברים וישלח מלאך כמו וישלח ידו ויקחה, וישלח אברהם את ידו ויקח את המאכלת, והרבה כאלה והמבין כאן יבין כל סוד עליון ושפל, ויבין מהו אל אלוה אלהים ומדת מלאך ומלת האבות וסוד עשר ספירות וע"ז נאמר תמים תהיה עם ה' אלהיך וכ"ז הוא סוד הספירות שהם בצורת אדם כי כאשר האדם שולח ידו או אחד משאר איבריו מיד נעשה רצונו בלי שיצטרך לצוות אותם כי המה יודעין דעת האדם ותן דעתך והבן ואל תטעה:

והנה הכל דבר אחד והנה הקב"ה שולח אחד מעבדיו משרתיו עושי רצונו כי אין שינוי ולא תמורה ותבין היטב. ועוד תבין משמות המלאכים ששמם כשם רבם כמו אכתריא"ל גליצו"ר אכתריא"ל י"ה ה' צבאות וכיוצא באלה, ושמות מלאכים אחרים כשמות אברים של אדם כמו מיכא"ל גבריא"ל וכיוצא בהן וכל אלו נקראים מלאכי אלקים חיים, וכ"ב אותיות הם כחות של מעלה לאלפים ולרבבות, ובין תבין הכל היטב ודעתך חזק מאוד וסתום וחתום הדברים כי כבוד אלקים הסתר דבר וכבוד מלכים חקור דבר:

סליק ספר תמונה ראשונה:




תמונה שניה - הקדמה

הקדמה לספר התמונה השנית:

רגלי עמדה במישור וכו'. נר לרגלי דבריך ואור לנתיבתי נר אלהים נשמת אדם חופש כל חדרי בטן. כי נר מצוה ותורה אור, כי נשמתו של אדם נר עולמי כענין דמות דיוקנו של יעקב חקוקה כי זה נר בעולמו וזה נר בעולמו ובו רואה האדם ומביט עד סוף כל ומחזה שדי יחזה כענין אני בצדק אחזה פניך אשבעה בהקיץ תמונתיך ר"ל כי במדת צדק יחזה אור פנים אור האמונה המאירים שהיא אור האמונה אור התמונה וממנה יביט אור התמונה וסודה אשר היא למעלה מן בגדי כהונה בגדי הקודש והוא היכל הפנימי וקודש פנימי אשר ממנה ג' שבתות ה' יובל ושמיטה ויום הנו"ן שהוא הבינה וז' שבתות תמימות הרי עשר וא' כנגד אין סוף הרי עשר וכ"ב אותיות, וכולם אצולים מן המנורה הטהורה מקשה אחת והיא התמונה אשר בה הביט משה רע"ה ונתקשה בצורתה כי לא ידע כפתוריה ופרחיה ממנה היו אשר בין הכל מ"ט כענין אז תבין יראת ד' ודעת קדושים תמצא:

ואלו הם מ"ט כחות אשר מהם נאצל כל האצילות והם כ"ב אותיות התורה העליונה האור הראשון מימי קדם האור הגנוז למעלה בכסא עליון כענין קדם מפעליו מאז, ומהם כל כח נורא ונעלם והם הנקראים אלהים חיים ועשר ספירות נוראות, וגם מדת האבות וחיות ושרפים ואופנים וכתות המלאכים והם רבבות אלפי ישראל ה' בם סיני בקודש כענין לשכני בתוכם ושכנתי בתוך בני ישראל כאשר היתה כי הוא דבר יקר כי יקר הוא בתוך הגוף והגוף יקר מחמתו כענין מלא כל הארץ כבודו:

והנה הם כ"ב כוחות נוראות עליונות כתובות באצבע אלהים היקר מה' אצבעות העליונות, ועשר אצבעות נגד יו"ד אלהים הכתובין חמשה מצד זה וחמשה מצד זה מחציתה בבוקר ומחציתה בערב כענין את הכבש אחד תעשה בבוקר ואת הכבש השני תעשה בין הערבים כי הלוחות מעשה אלהים והמכתב מכתב אלהים חיים כי שם האותיות על שם המדות וצורות האותיות מצורות האותיות העליונות מימי קדם כל אחת שמה מתוך כוחה ובעת שבירת הלוחות פרחו האותיות למעלה כי רצה הקב"ה להרוס הבנין ולהשים כח האותיות למעלה במקומן ואחז משה בכח אות ציורו כענין והיה כאשר ירים משה ידו וגבר ישראל, כי האבות צורותיהן בלא חיבור וכשישראל חוטאין לה' עומדות הג' צורות בקומה זקופה והקב"ה מביט בהן ואומר וזכרתי את בריתי יעקב וכו' ואף את בריתי אברהם אזכור והארץ אזכור כי ביעקב בו עיקר הזכירה וע"כ התחיל בו וכשישראל הם חוטאין לה' מתפרדות ומתפרקות הצורות והולכים למקומן רמז כי נסתלקה מהם השכינה, ומשה בכלל האבות ומדת יצחק משונה כי זה סוד עמוק לא חיבור בה ולא פירוד כי היא אמצעית לכל הכוחות זה בתוך זה או זה למעלה מזה או זה למטה מזה והכל ממחצב אחד והיא השורפת הבשמים הטובים אשר בקטורת והעולה כליל וריח בשמיהם עד האלקים יבוא דבר שניהם:

ואחז משה בכח מדתו בגבורה עד שבאו האותיות ונתחבר צורה בחברתה ונחקקו בלוחות שניות באצבע האלהים עליון אלהים חיים והכל ברישומים וברמזים עליונים פנימיים דקים והיא התמונה הנוראה והנעלמה מאוד, ואשרי האיש ירא את ה' ואם יעמיק אדם בעצמו וישים דעתו בחכמה ובבינה ובדעה צלולה ובמחשבה דקה להבין ולהכיר בתוך התמונה הטהורה והנוראה להמציא לו תמונה כי תחלת הבניין היא האמונה וסופו היא התמונה, כלומר מאלף אמונה עד ת"ו תמונה כענין בכל ביתי נאמן הוא ותמונת ה' יביט והיא הנקראת ים כי היא הים הגדול ועמוק עד אין סוף ונקראת נפש חיה היא שמו אלהים חיים והנה מלאכי אלהים עולים ויורדים בו ומקבלין כל אחד וא' שליחותו, והצדיק הבין זה בחלומו וידע כי יש תמונה עליונה וכנגדה למטה ויש שלוחים עולין ממקומם לתמונה העליונה ועל הסולם יורדים למטה לתחתונה כי אין השכינה יורדת למטה מעשרה:

והנה ה' נצב עליו כענין שנאמר ויקרא לו אל אלהי ישראל כי אז נחשב שלם כשהצורות זיי"ן עמו אז נאמר והיה ה' לי לאלהים קדושים ונוראים וזהו ענין התמיד כי לא לקח דרך מעשה בראשית להקדים הלילה כי המאור הגדול לממשלת היום תחלת הבוקר ואת הכבש השני תעשה בין הערבים ויתקרב הערב ליום כענין ויהי ערב ויהי בוקר והיה המשכן אחד ושמו אחד. כי האדם עולם הקטן כי כל אחד מהשבע כענין ואת שבתותי תשמרו וכל ישראל חשובין כאחד כאיש אחד וצורה אחת לכולם וזאת התפלה להם לאמר יהי ה' אלהינו עמנו וכו' למען דעת כל עמי הארץ כי ה' הוא האלהים אין עוד. ולזה ישמור האדם את דרכו ונתיבותיו לבוא אל הדרך הזה להבריח ממנו כל המחשבות זרות וישארו מחשבותיו טהורות שמח וטוב לב להבין נוראים גדולים ודברים עמוקים ותמונת ה' יביט כענין והיה כנגן המנגן וכו', ומתוך כך יהיו פניו מאירים ויחזה פנים המאירים כאמור אשבעה בהקיץ תמונתיך שהוא בהקיץ. ומה שתשיג תשיג ותבין ומה שלא תשיג הרחק ממנו כי הנגלות לנו והנסתרות לה'. ואפרש לך התמונה הזאת בפחד ובמורא כאשר קבלתי מפי המקובל מהמקובלים הראשונים אשר הביטו והיו וגנזו אותה (נ"א וגנזי אורה) מחכמי ישראל ומתינוקת של בית רבן הדורשים בתורה במ"ט פנים:

והן היו משתמשין בה כאשר קבלו מהמקובלים את כל הכחות לחברם בצורה ולצייר כל אות בכחה. ומתוכה יוצאת קול ומכרזת הלכה כפלוני כי היא מורה קול דממה דקה והיא המדריגה הקטנה שבנבואה היוצא מתוך התמונה ובזה הציצו המשיגים אשר הלכו בדרך הישרה ונדבק יקר אל יקר ואשר לא השיג כל הצורך יצא לשלום ולשמור מעוות לא יוכל לתקן, והיו רואין את לבוש הבדים ומביטים באכתריא"ל י"ה ה' צבאות שמו המחשבה ומסתכלין ביופיו ובצורתו הראוי לו בפנים המאירים ובעשר כתות האופנים וחיות האומרין שירה לפניו וכל כוכב וגלגל ומלאך משתחוה למול אורו והוא יושב על כסא בראש למעלה התמונה לראות היש משכיל את אלהים, ואשרי אדם הדורש ומשכיל בזה הדבר לשמור את נפשו ממים צוריים כענין בזאת יבא אהרן אל הקודש ולא ימות כי אם בזאת יתהלל המתהלל השכל וידוע אותי והחי יתן אל לבו:

נשלם הקדמה בעזרת שוכן רומה:




תמונה שניה

ספר התמונה השניה:

אות א:

אלף מורה כתר כי בו אהי"ה המהווה כל, והוא עליון על כל כי בו צדק עליון ותחתון ושם הצורה אכתריא"ל י"ה ה' צבאות, וציורו כולל שנים כרובים זהב והקול בתווך כענין ו' קולות מקול אחד והם לא שמעו כי אם קול אחד כמו דכתיב ותמונה אינכם רואים זולתי קול, ומה הקול כענין והאלהים יעננו בקול באותו הקול דכתיב קול ה' בכח כי הקול א' שמו צדיק, והנה עזרא הסופר שהיה כותב כל האותיות בקולמוס אחד כי לא היה חושש כל כך בצורות כי היה מקובל בהם וחיכם בשניהם, והוא לבוש עליון אלף אות התפלין שהקב"ה מניח, ושם נחבא העוז בתוך התפילין ונתעלם בתוך אור הדל"ת כאמור ונוגה כאור תהיה ושם חביון עוזו ושם אור הלבנה כאור החמה וזהו האור הגנוז ביום ראשון דכתיב ויהי אור, והוא כובע ישועה בראש הצדיקים לעתיד לבא. וממשלת נוגה ממנה:

אות ב:

בית נתיבות החכמה והיא החיה של ארבעה פנים ושש כנפים ושני הכוחות האלו אשר הכנפים למטה מן הפנים כי פני האדם פניהן והמה ד' פעמים ד' מרובעות לכל צד והד' אשר לצד הימין שבהן רומז האות דל"ת כי הג' רומזת במקומה כי אין הפנים והכנפים יחד והרביעי היא העשירי הכלולה בכלל ושלשה פנים עיקרה בעבור כי שלשתם קדש ראשית חכמה ראשית עריסותיכם ראשית תבואתה, והיא החיה ההולכת בין האופנים ובה עדות היחוד כענין שאמרו בעי"ן גדולה ודל"ת גדולה של פסוק שמ"ע, והציור מורה ב' כי הרחמים בה ברפיון תחת החסד כי בחסד יכופר עון והוא צדק אשר היא בי"ת לת"ת והיא בית אל. וכח גלגל הלבנה ממשלתה:

אות ג:

היא שער החמשים הקודם לבשל פירותיה כשמה, והיא קודש עליון המקודש בגבורה העצומה המקדשת את כל, וממנה זאת אות הברית לפרות מלשון פרות הבשן ר"ת של בשן השי"ן עולה בחשבון שלש מאות קח העשירית והם שלשים והבי"ת שנים הרי ל"ב נתיבות החכמה, והנון בבינה והוא לגמול חסד כשמה, ונותן עוז ותעצומות לעם. וכח גלגל החמה ומהלכיו ממנה:

וזה ציור הברית:

שדי ש ברית ד אות י קדש:

דשי ד אות ש ברית י קדש:

ידש י זאת ד אות ש ברית:

הוא החסד ושמה אות מהשלושה כי היה אהרן הכהן הגדול מברך את העם ביד ימין כענין היד ה' תקצר ואיננו יד כי היחוד הגמור רומז בה כאשר ידע איש החסד שכתוב ויקרא בשם ה' וגם איש בצידו קרא בשם, ואות זה רמוז ביד והוא הימין ולא השמאל ולא האמצעי ולזה רומז ושאל לו במשפט האורים, והכח הזה נעלה מאוד גדולתו כי הוא נקרא אות לבוש הבדים, וממנה כח כוכב הרצון והאהבה ושלום וריעות ושם כח המדה מיכאל כלומר מי בשבעה המדות כמדה זו כי היא כלולה ורובה במקומה שכתוב ורב חסד ויחסה משה לישורון אין כאל, וסוד הדבר כי היא לובשת לבוש שמיני לבוא אל שבת שביעי לעבוד כי כהן גדול בימין והסגן בשמאל לעורר אהבה ושלום וריעות. וממנו כח גלגל הכוכב:

אות ה:

זאת האות היא רמוזה לה"א של גבורה ולה"א של מלכות לכן הביא פסוק זה לומר הנה שכרו אתו ופעולתו לפניו כי הוא מביא כל הפעולות לפני כח הד' שהיא רצון ואהבה בחסד כי היד ה' אשר לא תקצר אמצעי לקשר הימין עם השמאל כדי שתעלה לרצון לברית מן הגבורה ואותו ה' שם אהרן בקטורת וזה זכר לברית עליון היד הימין כענין ישימו קטורה באפך כי בחסד ואמת יכופר עון ואותו השם (נ"א הס"ם) הוא גנוז למלאך המות והוא הודיע למשה בעת צורך כשהקטורת עולה בימין כאשר ירים משה ידו ויזכור להם את בריתו והציור בב' סמים ושניהם ממחצב אחת הדומה להם (נ"א ה"ה ד"י וכן משמע מן הפירוש) הרמוז ליד משה. ומכחה כח הלבנה ומיעוט אורה הנשאר במיעוטה להגוף והגנוז לצורך הנשמה כי בה רמוז האור הראשון והאחרון, ושם המדה גבריא"ל המורה על המחצב. ומכח מדה זו אור הלבנה:

אות ו:

וי"ו היא כימי קדם ימי עולם הימים הראשונים, והוא חותם יעקב בצורתו אשר מהם חמה ולבנה לחדשי השנה ולשבתותיה עד השבת הגדול ראש חדש לחדשים כענין החדש הזה לכם זה אלי ואנוהו, וארז"ל המברך ברכת הקידוש לבנה כאלו מקבל פני שכינה בעבוד חידוש העתיד הבא אור הגנוז ליום השבת והוא העומד מן העולם ועד העולם כענין הנה מקום אתי כי כבודו בעצמו מקום לעולמו, וממנו ימים לכל הימים כענין ימים על ימי מלך תוסיף, והוא המאור הגדול וממנו אור הלבנה. וסביב זה האות ז' כתות של מלאכים לא מיכאל ולא גבריאל כי אם מחנה חיות טהורות לאלפים ולרבבות כי ו' פעמים ו' הוא חצי השם כי ו"פ ו' עולה שלשים וששה, והוא חצי השם של ע"ב שכנגדו משפחות בעולם עובדים דבר ומשתתפין השם עם אותו דבר העבודה, ונגדם שרים סביב המדה וחצי השם עובדים דבר עבודה בלי שיתוף, ואותן השרים הן סביב גלגל חמה כי אור החמה מאור המדה וע"ז נאמר כי רגע באפו כי בכל רגע שחמה זורחת השם כועס ולעתיד בושה החמה ועובדיה כי מלך ה' בשם ע"ב והוא אור לכל כוכבי אור, ומשם באות הנשמות לעולם ובסוף הם צרורות בציור החיים, וממנה כח אור החמה והיא מרפאה, והיא עושר וחיים חן וכבוד והיא ריפא אברהם בעבור בריתי:

אות ז:

וציורה מטה אלהים בידו, כי כמשען היה בראש המטה בציור יד וע"ז וירם ידו במטהו ולא אמר מטה אלהים, וכאשר ידע ציור המטה לא ביקש במטה כענין כאשר ירים משה ידו כי ממלא מקומו כענין וזה לך האות כמו על המשקוף והיו לאות על ידך ועל הבתים כי בחוזק יד הוציא, ונשיאת כפים למד אהרן מן החזן המברך את הכלה כי ידו נגד ידו. ושם המדה כח כענין קול ה' בכח והאלהים יעננו בקול, ועל עמוד אחד העולם עומד ושמו צדיק יסוד עולם כי אות הוא בינו ובין הברית כשבת, ואמרו גדולה מילה שמגעת עד כסא הכבוד הנקרא שמים שנאמר השמים כסאי כי יש כסא וכסא לכסא כענין השמים ושמי השמים לא יכלכלוך, וכעצם השמים לטוהר ועטרת זהב בראשה וסביבה רבבה של מלאכים גבורי כח לשמוע בקול דברו. וכח גלגל חמה ומהלכיה ונתיבותיה ממנה כענין קול רעמך בגלגל וזהו היא ההברה של גלגל חמה:

אות ח:

היא כח שמיני והצורה עשר בכלל ח' והיא עשירי (נ"א והיא שלישי) מעלה ומטה כי הוא אשר לקחו לבוש הבדים (נ"א לחלק) ע"כ ושאל לו במשפט האורים ותומים כי המשפט לאלהים הוא ה' הוא האלהים כענין ויהי חתת אלהים, ושני כוחות הצורה העומדין בין מזרח ודרום ורגליו רגל ישרה ואמרו מאיר דרום זורח מזרח מאיר לבנה זורח חמה ובאו זה כנגד זה ועמדו על הר הזיתים כענין ועמדו רגליו ביום ההוא על הר הזיתים יחד למשפט ואז ושאל לו במשפט וכן ציון במשפט תפדה ושביה בצדקה ושניהם מחצב אחד, והציור הוא חתת אלהים צבאות על האדם ואז השמש לא יאיר לך והיה ה' לך לאור הגנוז. וכח מדת לבנה ממנה:

אות ט:

יסוד והציור מורה בשבת אחרון לשבת ולנוח כל בריה ויהיו שבתות לשבת אחת לפני בא יום ה' הגדול והנורא, כי אור ציורה אינה נמצא בשבתות ואחריו לא יהיה כן כי בסוף ישיג הכל לשבת העליון להיות הציור מדובק והמחצב אחד, כי שני ימים יהיה שינה ותרדמה וביום השלישי יקימנו כענין שנאמר בשלשה בני אדם שישנו ושנים מהם נרדמו בשינה (נ"א בעבור שחסרו בגופם אחד לז' לשלימות נפשם כי העמיקו) והעמיקו בשנתם עד שבאו בצורת הזיי"ן ולא קבלום עברו בצורת הוא"ו ולא עמדו עד שירדו לצורת הטי"ת ועמדו יחדיו שנאמר יחדיו למשפט נקרבה ונמצאו שלימים בדין אמת והשלישי בא עד שער השמים בצדק, ואלו השלשה שינות רומזת לשלשה פעמים של תחית המתים אחד בזמן מתן תורה ואחד שהזכיר הנביא ואחד לעתיד (נ"א אחד של מתן תורה ושנים לעתיד) כי ביום השלישי נאמר יקימנו ונחיה לפניו, והוא השלימות האחרון בדין שבאות ט', וזאת המדה כחה מצרפת הנפש ומשימה באוצר החיים הנצחיים אשר בו הצורה והנפש יושבים במקום הנצחי כי ישרים דרכי ה' ביושר הנצחי צדיקים ילכו בם כענין שדרשו רז"ל והתהלכתי בתוככם שעתיד הקב"ה לטייל עם הצדיקים בג"ע ופושעים יכשלו בם ויחזרו כענין דור הולך ודור בא כי אתה נותן יד לפושעים וישובו אל ה'. וצורת האות בית קיבול הברית לצדיקים וכורת ברית לצדיק ולרשע כי לא יחפוץ במות הרשע כי אם בשובו בגלגול עד ועושה חסד לנצח, וזה הכח מזקקת הכסף שבעתים. וגלגל שבתאי מכח מדה זו ומהלכיו ונתיבותיו ומובאיו:

אות י:

וממגד גרש ירחים כי היא עשירית ועליה נאמר והעשירי יהיה קודש לה' הגדול כי ביום ההוא יהיה ה' אחד ושמו אחד בלי שום כינוי ושיתוף, ושמה זאת והיא סימן הברית ועטרת של זהב בראש המלכים וציץ נזר הקדש על המצנפת כצניף הטהור על ראשו והצניף אחד מתכשיטי הכלה כענין באי כלה לקראת חתן והיא נקודה אמצעי של בית ה' דבוקה בציון הקדש קדוש ישראל ועיני השכל ואור הגנוז ונעלם בו התמונה ודמיון כענין ואל מי תדמיוני ואשוה יאמר קדוש. ומדתה באור הלבנה:

אלו הן עשר כוחות נוראות עליונות כולם לכח אחד ומהם השפע לכל שאר כוחות של מעלה וכולם הם צורות ומהם כח לספירות והמדות ולמלאכים קדושים נוראים משרתים עליונים צבאות אלהים חיים אל חי רם ונשא שוכן עד מרום וקדוש, כן גבהו דרכי מדרכיכם כי גבוה מעל גבוה בסוד יו"ד גלגלים וי"ב אחרים הם כוחות נוראות מזהירות ומאירות כל העליונים והם אור לכוכבים ולשרפי מעלה כי צורתם כצורת העליונים שבעה מלבד שלשה שאין כמותן וגם נותנים צורה לאחרים גם הם מן עליונים נלקחים ונשתנים בעבור פעולתם כי ירדו לקשור עליונים ותחתונים להיות אהל אחד ע"כ נשתנו בצורתם כי הא' יו"ד קטן והב' חי"ת קטן והג' עיר הקודש. ונותנין צורה עם חיבור עליון לדעת כי האהל אחד וחיבור אחד בלי פירוד, והנה כל מין מרבה את מינו כי הרב מרבה והסגן בכחו השלישי במינו וכולם בחיבור אחד לבד הקוף שאין לה מן עליונים חיבור. והי"ב כוחות יש להם כוחות לאלפים ולרבבות והם כ"ב כחות נוראות עליונות חיות טהורות והקדוש בתוכן כענין ה' בם סיני בקודש וירד בתוכן בשלש כחות במספר כ"ה הרי כשהכסא שלם השם שלם:

אות כ:

כח הצורה ראשית ....וגו'
להזמנת ס' התמונה
ראה קישור מצורף(בקוב הוצאה מיוחדת של "ילקוט לח''ן-הס' הנ''ל כלול בו)
תודה.

:כח האותיות השמות והצירוף .החלה הרשמה לקורס :אלפא-1

משמעות השם והקישור שלו בקבלה
הרב עזרא שיינברג
שאלה:
משמעות השם והקישור שלו בקבלה

תשובה:
שלום רב.

עקב ריבוי הפניות והשאלות בנושא מהות השמות ותפקידנו בעולם. לפניכם מאמר העוסק בנושא בתקווה לשפוך אור על עניין חשוב זה בחיינו.

מהות – שמותינו

שם האדם הוא מהותו – "ולכל איש יש שם שנתן לו אלוקים".שמו של האדם הוא התפקיד המעשי והרוחני שעתיד נושא השם לממש. חז"ל אומרים, כי לעתיד לבוא אחרי 120 שנותינו אנו נשאל:" האם קיימנו את מה שביקשו מאתנו", כלומר האם מילאנו את תפקידו כראוי?

ישנם מקרים לצערנו, שהאנשים אינם יודעים את התשובה. כלומר, שוכחים את שמם. והסיבה לכך היא שמה שעשו בעולם בזמן חיותם - לא מומש, ולכן אין קשר בין שמם , תפקידם, למה שנעשה באמת בחיי המעשה בעולם הזה.

שמותינו מורכבים - מאותיות וכל אות היא מהות בפני עצמה.
כל אות מכסה את האור שתחתיה, כך שככול שהאות קטנה יותר האור המכוסה תחתיה גדול יותר ומאיר יותר.וכך השפע הוא רב יותר.

לדוגמה: האות יוד – הנה הקטנה שבאותיות ולכן היא מכסה שטח קטן וממילא העוצמה הגלומה באות הזאת הנה הגדולה מכולם. והחזקה מכולם.
זו הינה הסיבה הרוחנית לדברי המקובלים, ששמו של בורא עולם מתחיל באות יוד (בשם הוי"ה ב"ה) שכן הוא מהות הטוב והשפע האין סופי.
חז"ל – אומרים:" שהדיו השחור מכסה את האש הלבנה עליו הוא נכתב". ואכן במשפט זה רמוזים מהותם הפנימית של תורת האותיות כאמור.

הרמח"ל - בהקדמה "לחכמת האמת", כותב: "דע כי סוד התפשטות האורות הוא סוד תורת האותיות". ישנם אותיות שהשחור מקיף את הלבן - כגון האותיות: מם סופית,וסמך. וישנם אותיות שהלבן מקיף את השחור, כגון: האותיות נון, יוד, וו, נון.
חלוקת האותיות לפי מהותם הרוחנית.
ישנם מספר חלוקות המופיעות בספרי רבותינו העוסקים בנושא – ע"י נוכל להיכנס מעט, כדי להבין את מהות – השפעת האותיות המרכיבות את שמותינו על חיי האדם ותפקידו.
כאן המקום להדגיש כי רבו הספרים וההוגים בנושא זה והפרסומים בתחום רבים, אך לא כולם תואמים את דעת חז"ל וישנם אך המנוגדים לרוח התורה. ועל כן :"שומר נפשו ירחק מהם".

חלוקת האותיות לפי שיטת האר"י הקדוש זיע"א,
לפניכם חלוקה אחת מיני ארבע חלוקות המופיעות בכתבי חז"ל . חלוקה זאת מופיעה בכתבי האר"י הקדוש "במאמרי רשב"י" – בשערי השמות פרק ו’.
(המעונינים להעמיק ידיעותיהם בנושא יכולים לעבור וללמוד על חומר נוסף ממקורותינו הקדושים העוסקים נושאים אלו ועליהם סמכו ידיהם גדולי ישראל במהלך כל הדורות.
לדוגמא ניתן לעיין בספרים:
א. שורשי השמות -של הרב זכות זיע"א.
ב. פירוש הרמ"ק – לזוהר חדש פרשת בראשית. וכן פירוש השמ"ש לזוהר חדש מגילת רות.
ג. ספר היצירה - (יצא במהדורות שונות ורבות).
ד. סוד האותיות – חובר ע"י הרב בן מכיר זיע"א). ועוד.

כאמור לפניכם חלוקה אחת המופיעה בכתבי האר"י הקדוש. בחלוקה מזכיר לו סוד חד"ר – חסד דין רחמים.
ישנם אותיות שהן מהות קו החסד וישנם קו הדין ויש קו הרחמים.
אותיות קו החסד - הם האותיות:- ב, ג, ד, ה, ו, ז,ח, (אגב הסדר חשוב – ונתייחס לכך בהמשך).
קו הדין - הם האותיות : י, פ, צ, ק,ר, ש, ת.
קו הרחמים – הם האותיות: ט , י, ח, ל, מ, נ, ס.
סדר האותיות חשוב. - כך שמתוך אותיות קו החסד האותיות: ב, ג, ד, הם חסד ממש. ואלו האותיות: ה, ו, ז, הנם חסד חלש יותר. (חסד ממותק – בלשון הזוהר).
הערה: האות י’ מופיע פעמים גם בדין וגם רחמים ואכן יש לה מספר תפקידים.
האות אלף מהותית מאוד והיא נותנת שפע רוחני חזק לכל קבוצה אליה היא מצטרפת , הן לדין
הן לחסד הן לרחמים.
לדוגמא: השם חיים – לרוב יטה עצמו לרחמים גדולים שכן כל מרכיבי שמו מקו הרחמים.
השם אברהם – מורכב מהאות :’ א, ב ,ה, - קו החסד.
האות ר’ מ קו הדין.
והאות מ’ – רחמים. והאלף מצטרפת לאותיות ב, ו ה, ויוצרת – שם שמהותו חסד גדול, ועל כן בדרך כלל כל האברהמ"ים – אוהבי ועושי חסד. (וכמובן שלכל כלל יש יוצא מהכלל).

חלוקה נוספת:
ישנם חלוקות נוספות (ואגע בהם בקצרה – מישום שלחלוקות אלו אין כאן המקום להאריך. ויש בהבנתם צורך בידיעות נוספות מעבר לידיעת הנושא בצורה לוגית פשוטה – ותן לחכם ויחכם עוד).
חלוקת ספר היצירה:
ישנם שלוש קבוצות, חלק א – האותיות א מ ש .(מסמלות את החוכמה ואין בהם דין כלל)
חלק ב – האותיות הכפולות ב ג ד כ פ ר ת (מסמלות את הדין והרחמים גמורים)
חלק ג – כל שאר האותיות. (אינן מסמלות כלום והן נטפלות לעיקר).
יוצא מחלוקה זאת, שהשם אברהם כולו חסד ורחמים.
והשם יצחק גבורה וקושי ללא חסד וללא רחמים.

(ישנם כאמור חלוקות נוספות והמעונינים יוכלו לעיין בספרות העוסקת בנושא).

איך לקבוע שם .
ראשית חשוב לדעת ששמות הם עניין חשוב, ואין לזלזל בכך,לכן יש לחשוב על העניין בישוב הדעת. .הרשב"א.( תלמידו של הרמב"ן) כותב בשו"ת הרשב"א (תשובה ו’) – כי ברגע שההורים עומדים לתת שם לבנם או ביתם, נזרקת בהם רוח הקודש. ועל ידי זה הם יכולים לכוון לאמת המהות הפנימית של הילד.

כמה הערות חשובות - לפני שקובעים שם של ילד או ילדה.
א. חשוב לא לקרוא על שמות של אנשים רשעים או טיפוסים מפוקפקים.
ב. מומלץ לקרוא על שמות צדיקים ואנשי מעשה.
השורש לכל השמות צריכים להימצא בתורה או בחז"ל – ושם שאינו מופיע בכתבים אלו, צריך להיזהר ממנו ולבדוק ולחקור שבע חקירות אם שם זה אינו פגום.

שמות נפטרים:
מומלץ שלא לקורא שמות – של נפטרים.
אלא אם כן ידוע שהנפטר היה צדיק גדול. (וגם על זה כותב הרב פתיה זצ"ל- בספרו מנחת יהודה -שיש לעשות ראשית תיקון לנפטר ורק אח"כ לקרוא לילד את שמו).
אם אין ברירה – בגלל כבוד לנפטר או למשפחה, יש לקרוא את שם הנפטר כשם שני – ושם אחר נוסף כשם ראשון.
הערה: א. ידוע מכתבי המקובלים כי מהות השם קשורה לשם האם הביולוגית. לכן יש להסתכל על מהות
השמות יחד.
ב. במידה ויש כינוי לשם יש לצרפו לשם האמיתי. ולפעול לפי הכלל הידוע שכל מה ממתרחש כאן
נקבע גם בשמים כך שמי שנקרא בברית אברהם וכולם קוראים לו אבי יש להסתכל על שמו
בצירוף הכינוי : אברהם אבי. וכן על זו הדרך.
אחטא לאמת אם לא אציין כי ראיתי ושמעתי (בע"ה) רבנים מקובלים, שרוח הקודש מלווה אותם... שרואים דברים דרך השמות מעבר לכל האמור כאן ומעבר לכל מה שנכתב ואולי גם ייכתב....!.

דוגמא לשמות שהם בעייתיים:
מזל. ויקטוריה. סולי. לילה.לילית.סימונה.
יש שהמליצו להחליף שמות אלא , אך כאמור יש לדון כל דבר לגופו לרוב בעלי שמות אלו מרגישים על עצמם כי הדברים לא מסתדרים (בלשון עדינה).
וכן ישנם שמות שלכאורה מורים על מהות מסוימת , אך כאמור אין בשמות אלו כל שיכות עקרונית למהות נושא השם. כגון: יפה , נועה. יפית . חכם.


מצאנו בספר "ערבי-נחל" -של הרב נחמן מברסלב זיע"א. רמז למציאות שיכול האדם
להעצים סוד שמו, ע"י העצמת האותיות היוצרות את שמו. כאשר האדם מתעלה מבחינה רוחנית, (תיקון המידות וקיום המצוות) אותיות המילוי הנלוות לאותיות היוצרות את שמו מתחילות להתחזק ולהאיר.
לדוגמא: השם "יצחק", מורכב מארבע אותיות, אבל כל אות בנויה בד"כ משלוש אותיות יסוד: י.ו.ד. צ.ד.י.ק. ח.י.ת. ק.ו.ף. וכאשר יצליח להגיע לרמות רוחניות גבוהות יותר, יכול להאיר גם אותיות הנחשבות למילוי של מילוי.. כנראה עד חמש רמות כנגד חמש הרמות הרוחניות "נפש, רוח, נשמה, חיה, יחידה." הרמות הללו הן בשורש הרוחני הנמצאות "למעלה".
כאשר האדם מרשיע מקלקל את מידותיו, מתחילות בהתחלה להחלש האותיות דמילוי ורק אח"כ אותיות היסוד של שמו וזה סוד: "ושם רשעים ירקב"



להלן רמזים לכוחות האצורים באותיות,
רמזים בלבד!
הרמזים לוקטו מספר "חכמת האות".
בתוספת דברים ע"י לפי העניין והצורך.


"א" –מה סודך?
אחדות ומקור החכמה
האות הנחשבת לאות הראשונה, מבטאת את העולם הרוחני עולם האידיאיות, עולם הערכים, עולם האין-סוף ! היא כוללת בתוכה את כל הכוחות של כל האותיות כקרן אור לבנה הכוללת בתוכה את כל הצבעים.
צורתה: ללא גבולות, אין לה גג מעליה ולא בסיס מתחתיה גם לא "קירות" חוסמים בצידה , מסמלת: אין-סוף
היא אות המייצגת אמת אבסלוטית, המחברת את כל מה שאפשר לחבר ואכן שמה :"אלף" המורכב מאותיות "א" "ל" ף" רומזות לכך
יש הרואים בצורתה כי היא מורכבת מ- 3 אותיות "י" ו" "י" שערכן: 26 כמספר שם הוי’:
האות "א" רומזת ל"חכמה".
האדם הנושא בשמו את האות "א" יש בו חכמה ודרכיו לא תמיד מובנות למי שנמצא לידו. יש בו מידה של קנאות ושל מי שמחמיר, ויש בו גם את מידת הרחמים.
הוא מסוגל לחדש חידושים בחבר או בעולם כי יש בו מוטיב של הראשיתיות.
יש בו תכונה מאלפת, המסייע לאנשים אחרים, מקנה למישהו הרגלים עד לדרגת אומנות, הופך להיות מעין אולפן לאחרים.
צורתה יכולה להסביר גם את עצמתה. היא מעין סולם המטפס ועולה מעלה, כשהוא נתמך ברגל אחת יציבה בצידו התחתון ומעליו "יוד" נוספת השואפת להגיע לשמים, נטיה לרוחניות או לחבר גשמיות עם רוחניות. שואף לעלות ולהשפיע על הסובבים אותו לעניינים רוחניים.
רוחניות פירושה התעלות מעל האגו ולהשפיע ולהעניק לאחרים.

כתוספת או כסכום חלקי לנ"ל:
האות "א" היא האות הראשונה, התנועה הראשונה, המייצגת את הראש.
תכונות:
החלטיות- מאמצים, כח רצון, תקיפות, תכלית, מטרה,
יזמה- פתיחות, שאר רוח, דחף אנרגיה.
אומץ- תעוזה, אי-רתיעה, עשייה ללא חת, בטחון עצמי.

כאשר ה"א" היא האות הראשונה, בשם, הדבר מציין עניין כללי רב בחיים וטבע עצמאי. "א" נוספת בשם, מעידה על יכולת שכלית רבה וכשרון לפתור בעיות סבוכות.
"א" שלילי- (אם מדכאים אותו) הוא טיפוס הנוהג לשלול את מאמצי זולתו ולזלזל בהם.

"ב" מה-סודך?
ברכה ובריאה, פילוג וריבוי
האות המבטאת את העולם הגשמי, האות בה התחיל ספור בריאת העולם הפיזי.
אות המבטאת את הגוף ביחס לנשמה המבוטאת באות "א"
האותיות "א" ו"ב" משלימות זו את זו. "ב" מהווה "כלי" משלים לאות "א".
"ב" רומזת לחלוקה לריבוי לשפע וברכה גשמית כפי שנאמר: "להניח ברכה אל ביתך.."
הנושא בשמו את האות "ב", הוא בעל עצמה, לראות את העולם הדואלי להתייחס אל מכלול הדברים לראות קצוות וגם לחבר אותם. נכון, הוא נמצא פעמים רבות בתוך דילמה, וענין הבחירה היא מנת חלקו, , לפעמים יתגלה כחלש כמתלבט ולעמים דוקא בזכות האופק הרחב שלו, והנתונים הרבים שהוא שולט בהם, יש לו יכולת ניתוח אנליטי ויכול להגיע למסקנות נבונות ביותר.
דבר והיפוכו, לבעל האות "ב", אינו מסמל ניגוד אלא השלמה והרמוניה הנוצרת ממיזוג שבין ההפכים. (זכרו את המושגים "אין ויאנג").התורה התחילה באות "ב" רומזת כי העולם שלנו הוא עולם דואלי. כל החכמה האזוטרית והמושגים היסודיים בתורת ישראל מתבססים על רעיון הזוגיות: התורה ניתנה לנו על שני לוחות הברית, אדם וחוה תורה שבכתב ותורה שבע"פ, מצוות שבין אדם למקום ומצוות שבין אדם לחבירו, העולמות גשמיות ורוחניות, העולם הזה, העולם הבא... יצר הטוב ויצר הרע, איברים בגופנו השלם מורכבים בזוגות..
אפשר לשתף איתו פעולה, נוח להתחבר אליו.
אות זו יוצרת 50% של המילה:"לב" כי הלב מסמל רגשות אשר מסומלות ע"י קצוות וקיצוניות. "אהבה, שנאה, קנאה, רחמים, רעות, הבנה, רכות, רגשנות, עליזות, שמחה, גבורה, פחד, אומץ, חום, רוע ועוד... המילה :"לב" נכתבת גם כמילה :"לבב" "ויין ישמח לבב אנוש.." אדם הפותח את ביתו
האות "ב" מבטאת גם רגש, ביחס לאות "א" אשר יכולה לסמל "שכל".
האות "ב" פתוחה מצד שמאל רומזת על אפשרות של פתוחה לקראת הבאות לקראת מה שצופן העתיד גם רומזת לפתיחת הדלת בפני אורחים ובפני הזולת, רומזת לאפשרות לקבל רעיונות חדשים, אנשים חדשים שכן אלה יגרמו להעשיר את חיינו.

כתוספת או כסכום חלקי לנ"ל
"ב" היא האות השניה, ומייצגת את הרגשות, אות הניתנת להשפעה.
תכונות:
ידידות- סימפטיה, רעות, אירוח
משפחתיות- אהבה למען המשפחה, שקט, שלוה, "ב" נקבה, תצטיין כאם אוהבת, בעוד ש"ב" זכר, יפגין אהבה רבה לטבע ולחיי כפר, לשניהם צורך לחיים משותפים עם בן-זוג, ורתיעה מחיי רווקות.
דעות קבועות- רגשות שאינם משתנים, אמונות מעוגנות,
"ב" שליליים (אם מדכאים את זרימתו) עלולים להיות מאד אנוכיים, שקועים בעצמם, רכושנים ורודפי-בצע, דעות חסרות גמישות
עודף רגישות- נרגשים עד למתיחות, יתר , ואף עצבנות גלויה.




"ג" מה סודך?
חסד והתעלות לשיא
"לגמול" פירושו "להעניק" "לתת".
האות רומזת לכח הנתינה. גמילות חסדים,
צורתה כאדם שיצא מביתו (מהאות "ב") וצועד לעבר ה"דל" כדי להעניק ולספק לו את צרכיו, להשלים את חסרונו..
הנושא בשמו את האות "ג" יהיה בעל מוטיבציה חזקה לתת להעניק לתרום לחברה, להשפיע, הרעיון של הנתינה חרוץ בנפשו של האדם אשר מעורר בעצמו מתוך פנימיותו את הערך של נתינה. הנתינה תגרור בעקבותיה הצלחה שפע ומזל לאדם הנותן, כי בפעולותיו האדם מניע את גלגלי השפע בעולם, ובזכות זה יקבל גם הוא מהשפע הזורם בעולם.
אדם זה מכיר בסגולות הנתינה, ויכולת פנימית להבין כי כל "ביזבוז" מצידו הוא רק השקעה אשר תביא בעקבותיה, הצלחה חוזרת. הביטוי: " הטיפש נותן והחכם לוקח" מוסבר על ידו כי הטיפש חושב שהוא נותן ומבזבז.. ואילו החכם מבין כי הוא גם מקבל, מקבל אישיות של נדבנות, מקבל את החיים הערכיים שיש בהם סיפוק.. ועוד..
עצמתה של האות "ג" יכולה לאחד את הניגודים , ליצור שלמות אחת משני ניגודים לחבר את הקיצוניות שבין "א" ל"ב", תפקידה לאחד את האיברים השונים והמנוגדים, ליצור מהם ישות אחת . להיות גשר ביניהם.
יכלתה של האות "ג" להביא לגמר הבשלה, כלומר להתפתח עד תום עד שניתן להינתק מהמקור, כמו תינוק היונק משדי אמו וכאשר הוא חדל הוא נגמל.
יש באות זאת גם ענין הקשור לתשלום עבור למי שעשה מעשה, להחזיר למישהו כגמולו.

כתוספת או כחלק מסכום לנ"ל:
האות "ג" מייצגת אנרגיה
תכונות:
מזג-נח- עליז,מלא חיים, חביב, בעל רצון טוב, אדיב חפשי מדאגה,
הפרזה- מתון, רחב-לב,
מומחה- מימן, בקיא, גמיש, חרוץ וזריז.
נואם- מליצי, גלוי-לב, מרצה, בקיא בשיחה.
מארגן- מתכנן, מקדם, מהנדס, ממציא, ספונטאני.
אות "ג" שלילית (אם ידכאו את זרימתו) יכול להיות חסר בושה, מוזנח, חסר הבנה,
לא מוסרי, חסר מצפון וחסר עקרונות.
הפרזה, בזבזן, אינו רואה את הנולד, פזרן,
אימפולסיבי- חסר סבלנות, פועל בדחף רגעי.


"ד" מה סודך?
ארבעה מימדים ודאגה לזולת
האות "ד" רומזת לכח הקבלה.
כח הקבלה הוא עצום ביותר. בלעדי כח זה לא יוכל הנותן להעניק לאיש..רק המקבל, מגלה את כוחו של הנותן ולכן חשיבותו רבה.
(חובה להבדיל בין המושגים "מקבל" ו"לוקח" הראשון חיובי והאחרון שלילי..)
כח המקבל הוא יכולת "ספיגה", לקבל גם את הזולת כפי שהוא, לקבל את העולם כפי שהוא, כמובן מתוך יכולת הבנה בין מה לקבל בגלל שאי-אפשר לשנות ובין מה שניתן לשנות ...
חשיבות רבה לנתינה, אדם המעניק מעצמו וממה שיש לו לאחרים, נחשב למי שקיבל גם הוא דבר מה, הנמדד ביסודות רוחניים. עצם הנתינה, נותנת לאדם תחושה טהורה שעשה מעשה נעלה ונכון. הוא עצמו מקבל מעצם המעשה שעשה הרבה מאד, אין לראותו מבחינת נותן בלבד, אלא גם בבחינת מקבל. אין דבר שישווה לתחושה הפנימית המלווה אדם שזכה לתת מעצמו לאחרים ולעזור לזולתו. הקבלה יש בה יסוד מוצק של נתינה, כי ללא קבלה אין מציאות של נתינה!
באות "ד" יכולת ריפוי..ריפוי אנרגטי הוא ריפוי של קבלת האדם כפי שהוא וממקום זה לעזור לו.. רופא אינו כועס על חולה שפתאום מקיא עליו.. הוא מקבל את המגבלות שלו..
צורת האות "ד" עומדת רק על רגל אחת לעומת שלושת האותיות הראשונות שיש לכל אחת מהן שתי רגליים או בסיס לעמוד עליו. כך גם האות "ר" (דל ורש)
אות הצניעות.
ג-ד: החיבור בין שתי אותיות אלה רומז למזל כי רק ע"י כח ההשפעה, כח הנתינה, והיכולת של הזולת לקבל, אפשר לזכות במזל טוב שפע והצלחה, נרמז באות שתבוא אחרי האות "ד". (באנגלית מכנים את הבורא: "גד")

כתוספת או כסכום חלקי לנ"ל:
האות "ד" מייצגת איזון.
תכונות:
כח רצון- תכלית, מטרה.
התמדה- סבלנות, יכולת עמידה, ריכוז, עשיה.
מארגן- מתכנן, בנאי, מעצב, מקדם
במקום שבעל האות "ד" ינצל את כוחותיו החיוביים יכול ליצור לעצמו תכונות של הפעלת סמכות, עצמה, מנהיגות, השפעה, הכרעה, פיקוד. החלטיות. תקיפות (לא תקפנות)
אות "ד" שלילי (אם ידכאו את זרימתו) יכול להיות עקשן, חסר תקנה, שאינו מוכן לפשרות.



"ה" – מה סודך?
הצלחה, שפע נועם הליכות וייחודיות
אות ההצלחה, השפע, הפריון והיכולת לשגשוג והשפעה כפי שאמר יוסף הצדיק השולט בעושר העולמי במצרים: "הא לכם זרע וזרעתם.."
המלה "הצלחה" והמילה :"השפעה" מתחילות באות "ה" ומסתימות באות "ה"
(אין הסיק מכאן שכל אות המתחילה ומסתיימת באות "ה " מבטאת שפע) "הא לכם זר" מבוטאת בצורה הקלה ביותר, היא אות בה נברא העולם הזה.
אולי יש מכאן רמז לאמונה העממית שהמספר "חמש" יש לו סגולה לשפע ועצירת כל מרעין בישין..עין הרע וכדומה. (ראה גם הסבר לאות "נ" הרחבה של האות "ה")
האות "ה" נכתבת כאות: "ד" ובתוכה האות "י" הרומזת לחכמה. גם צירוף האותיות:"י" ו"ד" יוצר את המלה:"יד" ומכאן ערך ההצלחה הקשור לאות הזאת המסמלת "יד" "במקום שאתה עוזר (גם לעצמך..) בשמיים יעזרו לך בהצלחה, כפי שנאמר:"וברכך ה’ א-לקיך בכל מעשי ידיך אשר תעשה" אם האדם עושה- מתברך ואם לא-לא.
האות "ה" מוצמדת לצורת הנקבה בלשון הקודש, רומז ל"אשה" ואכן אמרו חז"ל בלשון ארמית:"אוקירו נשייכו בדיל דתתעתרו: פירוש: "כבדו נשותיכם בשביל שתתעשרו" וכן נאמר :"ולאברהם הטיב בעבורה" ודרשו חז"ל בזכות :שרה. או בלשון אחרת :בעבור–ה בעבור האות "ה" שנמצאת אצלו, או אצל שרה אשתו.
האות "ה" אות קלילה להגיה וביטוי, רומזת ליכולות גבוהות ללא התאמצות, וכנראה עוד יותר אם ישקיע ...אין צורך בהתאמצות..
לאות "ה" תפקיד חשוב בשפה העברית, "ה" הידיעה. שכן היא אחראית ליידוע, מילים מקבלות את משמעותן הייחודי בזכות תוספת ה"ה" לפניהן. הבה ונזכור כי היא משמשת גם כאות השאלה. לרמוז על אפשרות התבוננות וחקירה שתוביל ל"ה" הידיעה.
אות זו מבטאת גם את חופש הבחירה של כן בן אנוש להיות חפשי ולהחליט בעצמו מה הכי מתאים לו בשבילו..יש לו אפשרות להשתמש בפרצות שנתנו לו ולעשות בחייו כראות עיניו,על האדם לבחור בדרך הנכונה מתוך רצון כן שלו ולא מתוך כפיה.
היא אות של חזרה אל המקוריות אל הרוחניות, , היכולת לחזור בתשובה.
כתוספת או כסיכום מתומצת:
אות חזקה במיוחד, מייצגת תקשורת בונה.תכונות:
בעל חושים לריפים- בעל חוש התמצאות, בעל ראיה מפוכחת.
אינטלקטואל- נבון, מלא מחשבה, ראות מעמיקה, מודע.
עצמאי- זקוק לחופש, מרחב תנועה, שונא מגבלות.
מיומן- גמיש, חרוץ, בקי.
בעל דמיון- אידיאליסט, יוצר,מקורי, מחדש.
משעשע- מבדר, מענין, מסיח דעת, משיב נפש.
במידה והאות "ה" נמצאת ראשונה בשם,- ההדגשה מציינת, שנושא השם, יזכה לחיים מרגשים מלאי אירועים.
אדם שבשמו יותר מ"ה" אחת, יתגלה כבעל מזג חם במיוחד, בפרט במקרים של "ה" פותחת ו"ה" מסיימת את אותו שם עצמו.
אם נושא אות זו בשמו, יעוכב בזרימתו בחייו, עלול האדם הזה, לסגל לעצמו תכונות שליליות, חוסר אחריות, חוסר מהימנות, חוסר יציבות,, אימפולסיבי (ר"ש או ט"ג), קל דעת.


"ו" – מה סודך?
שלימות וחיבור
האות "ו" נחשבת לאות החיים. משום היותה אות החיבור רומזת לחיבור בין הנשמה לגוף והרי כך נוצר ו החיים. גם נאמר: " וייצר ה’ א-לקים את האדם עפר מן האדמה ויפח באפיו נשמת חיים".
האות ו’ רומזת לכח החיבור של האדם. בעיקר כח חיבור במובן של העולם הגשמי. יוסף הצדיק שהוא המידה הששית , ספירת היסוד, שלט בעולם החומר.
האות: "ו" רומזת לעולם החומר אשר בנוי מששה כיוונים: קדימה אחורה, ימין שמאל, למעלה ולמטה.
מי שיש בשמו אות "ו" סביר להניח שיש לו יכולת להשכין שלום.
מחברת בין ימין חמין שמאל, בין ידידים לאויבים בין שונים לשוים, בצורתה היא זקופה ואיתנה, כולם יכולים להישען עליה.היא אינה מתכופפת כי אין לה סיבה להתבייש או להיכנע, אינה תופסת מקום לרוחב, היא מצמצמת את מימדיה, כדי שאפשר יהיה להתקרב אליה. היא אינה חוצצת בין המתקרבים, נהפוך הוא , היא משמשת כדבק ביניהם.
האות "ו" מציינת שלמות, דבר מושלם שאין בו מתום, מסמלת משיכה ישירה מלמעלה למטה, וחיבור ביניהם. לכן היא נחשבת לעמודו של עולם, מסמלת את ספירת התפארת, כפי שאפשר לראותה במרכז עץ החיים היא בין ספירות הדין לבין ספירות החסד, בין הספירות העליונות לבין התחתונות,היא היחידה המקשרת בין כל הספירות, היא מתעלה מעל מימד הזמן, מערבת עתיד עם עבר, מה שמביא להרמוניה מושלמת
האות "ו" מסמלת את הדרך האידיאלית את שביל הזהב.
לאות ,ו" יש תפקיד נוסף והוא "ו" ההיפוך. הנושא את האות "ו" בשמו יש בו גם את התכונה לראות את הצדדים השונים הקיימים במציאות וגם להתייחס אליהם.

כתוספת או כסיכום מתומצת:
אות ו" מייצגת את האהבה
תכונות:
מבוית- אוהב חיי בית, אבהי/ אימהית
ידידותי- סימפטי, חברי, מארח, נעים הליכות
מתכנן- מארגן, מקדם, מעצב, בנאי.
עוזר—אדיב, חם-לב, אוהב, אינו אנוכי
מנחם- חנון, אנושי, עדין ומתחשב
נאמן- אחראי, איש כבוד, מוסרי, מצפוני, נאמן להתחיבויותיו
אם תתעכב זרימת חייו של הנושא את האות "ו" עלול להיות מלנכולי, עגום, מדוכא ועלוב, יכול להיפך טיפוס מודאג מוטרד ומטריד, מאוד לא נעים, נודניק שקשה להיפטר ממנו.



"ז"- מה סודך?
רווח, מחיה ומאבק, נקודת המוקד.
האות "ז" רומזת לפרנסה, למזון, למלחמה, למלחמת הקיום, מלחמת היצר ועוד..
צורתה כצורת חרב, המבטאת התנצחות ונצחון.
מענין כי מצאנו שמות משותפים בלשון העברית הקשורים לאוכל מחיה ומלחמה, כגון:"לחם" "מלחמה" ,"שלחן" "שלח"= חרב, "מאכל" "מאכלת", סכין" "סכנה", "מזון" "כלי-זין" ועוד..
נושא אות זו בשמו, יש לו יכולת טובה להתפרנס בכבוד , לחיות בכבוד, תהיה לו הרגשת ביטחון והרגשה פנימית של הגנה עצמית. בעל יכולת הישרדות טובה במיוחד.
האות הזאת רומזת גם לקדושה בתוך הטבע, וגם נאמר "כל השביעין חביבין"
האות הזאת רומזת לאות שיש בה כשרון ויכולת לחולל ניסים. גם פרנסה נכלל בתוך הקטגוריה של ניסים. מפתח הפרנסה נמצא רק בידי בורא עולם (תשאלו את העצמאיים והם כבר יספרו לכם כמה זה נכון ומוחשי)
בשל האות "ז" הוא אדם מהרהר אודות הערכים והממטרות של חייו , השקפותיו וחזיונות ה"אני" שלו, לבין הסביבה שבה הוא חי, כל דבר המתרחש מסביבו נשפיע עליו. הוא שואל את עצמו ,עד כמה עליו להשקיע מאמצים, עד היכן יריק נדוד כדי להשתכר למחייתו? עם אילו אנשים עליו לבוא במגע? האם שכניו ותנאי חייו הולמים את ציפיותיו מעצמו? אילו דברים עליו ללמוד מסביבתו ומשכניו, ואלו השפעות עליו לדחות?.
האדם נמצא במרכזה של מערכת גורמים, כאילו עומד הוא במרכז ומסביבו ששת המימדים:- מזרח, מערב, צפון, דרום, מעלה ומטה. ששת הכיוונים הללו משפיעים ופועלים עליו באורח מתמיד.
היא אות מאוזנת , אות זקופה ויש לה שני קוים מאוזנים בראשה, לשני הצדדים, מסמלת גם את אישיותו של נושא בשמו אות זו.
יש בו כוחות מאוזנים, כמו השבת המסוגלת לאזן באדם את כוחותיו הפיסיים עם כוחותיו הרוחניים . כן נמצא כי השבת נמצאת ב"אמצע" השבוע. פירוש: שלושה ימים לפני השבת כביכול הכנה לקראת שבת , ושלושה ימים אחרי השבת אשר אנו חשים עדיין את השפעת המנוחה והקדושה מהשבת שחלפה.
ציטוט מהפיוט :"לכה דודי" : "לקראת שבת לכו ונלכה כי היא מקור הברכה.."

כתוספת או כסיכום מתומצת לנאמר לעיל

האות שביעית מייצגת את הנסתר והאמונה
תכונות:
תכליתי- החלטי, בעל רצון חזק עושה את דברו, תקיף
ממציא- בעל דמיון אידיאליסט, יוצר מקורי.
ייצרי- בעל חוש התמצאות, , בעל שאר רוח, בעל ראיה מפוכחת.
מסודר, - שיטתי, ממושמע ערוך ונכון, מצטיין בנקיון.
אם נדכה את בעלי האות "ז" או נעצור את מסלול זרימתם בחיים, ייהפו להיות בעלי תכונות שליליות: אימפולסיבים, מזלזלים בזולת, מתעבים עצות, יתרחקו מהזולת ויחששו מחדירה לתחום הפרטי שלהם. עלולים לרכוש תכונות של ספקנות עקשנים וקשים לשכנוע.


"ח"- מה סודך?
על-טבעי, חן-א-להי וחיים
האות ,ח" מסמלת את יכלתו של האדם לפרוץ את גבולות המציאות הגשמית, לכן האות הזאת יכולה לרמוז לדברים שהם מעל-לטבע. יכולת טובה לפתוח ולהתבונן דרך ה"עין-השלישית" ולגלות דברים נסתרים. אנשים בעלי אות "ח" יש להם תכונה להיות קשורים למיסטיקה.
מצאנו את המספר שמונה במקורות שלנו במושגים רוחניים נעלים ביותר, כגון התורה, שמחת תורה שנקרא גם שמיני עצרת, חג השבועוות חל בשבוע השמיני של ספירת העומר, ברית מילה, בגדי הכהן הגדול,, שמונה פתילים בציצית.. ועוד.
בעל האות "ח" יש לו את הסגולה המיוחדת להוציא תכניות מן המחשבה אל המעשה מן הכח אל הפועל , הוא כביכול מקבל מתנת חנם מ כוחות על-טבעיים והוא בעל חן חנון כמו נח שמצא חן וניצל הוא ובני ביתו מהמבול.. גם משה רבינו בקש להשיג את התכונה הזאת, "הודיעני את דרכיך למען אמצא חן בעיניך.." וגם אנו מבקשים זאת בברכת המזון .."ונמצא חן ושכל טוב בעיני א-להים ואדם..".
לכן היכולת של האות "ח" לקבל אורות מיוחדים והם אנשים מקובלים ותורמים בחן לחברה.. קרוב לודאי שנמצא אנשים שיש בהם אות ,ח" שפניהם מאירות במיוחד..

האות "ח" מסמלת "חיים" חן וחנינה. קשורה לחכמת חיים בעיקר התארגנות מחוכמת של החיים. היא נוצרה בכתיבה המקורית משתי אותיות "ז" כאשר יש חיבור ביניהן
מלמעלה.
משום שהאות "ח" יכולה להיחשב לאות רוחנית היא יכולה לגרום לחוסר התקרקעות ו ריחוף, כך היא גם יכולה לרמוז על פחד (חיתת, חת) ועל חטא שהם חלק בלתי נפרד מחיי האדם בעולם.


כסיכום או כתוספת לנזכר לעיל:
בעלי האות "ח" מייצגים יצירה ועצמה
תכונות:
איפוק- עצמאי, שלם,
אוהב טבע- משמר טבע, מתענין בחי ובצומח.
מנצח- זוכה בהצלחה, נושא רווחים מנצח שאינו מובס.
גורף כספים- פורע חשבון, אמיד, מושך כסף, אשף פיננסי, עשיר כקורח
אם החיים יחסמו את זרימתו של בעל האות "ח" עלול להיות גרגרן רודף בצע,, זאב בודד, רכושני, מעוגן בעצמו ואנכי.




"ט" – מה סודך?
טוב
האות "ט" רומזת למושג החשוב: "הטוב- המוחלט"
"הרואה "ט" בחלומו סימן יפה לו.
האות "ט" רומזת לחיים טובים לבריאות טובה לעסקים טובים לשנה טובה.. הצלחה גשמית.
סגולת האדם שבשמו האות "ט" לעבור מגשמיות עבה למציאות רוחנית ויכולת להפוך התחפרות והתבוססות להתקדמות אל עבר התוצאות הרצויות והטובות.

הנושא בשמו את האות "ט" יש בו את התכונה לראות בכל דבר את הטוב הצפון בכל דבר, כי בסופו של דבר על פי האמת כל מושגי העולם הם יחסיים. האדם הוא בן אנוש ומתייחס אל הטוב על פי ראות עיניו. הראיה היא מאד סוביקטיבית ותלויה יותר במה שצפון בלבנו . הכלל ידוע ,"אין מראין לו לאדם אלא מהרהורי לבו". מה שנראה לאדם חיובי, יכול להתפרש בעיני רעהו כדבר שלילי בתכלית לא כולנו מייחסים למושג "טוב" אותה משמעות. בעל האות ,ט" הוא אופטימי מטבעו ויכול להראות לאחרים את הטוב המסתתר בכל ענין.
כדאי לכם לזכור את הסיפור בידוע על רבי זושא..

לפעמים בעל האות "ט" אופטימי במיוחד וכמעט ללא גבולות אז יכול הוא לשקוע בתוך עולם של טיט וחומר גשמי עבה ביותר שאפשר להתבוסס בו ולא להתקדם לשום מקום.
מסקנה: לאדם כזה יש צורך להמשיך ולהיות אופטימי עם זהירות מסוימת..!

יש לו יכולת גם להוריד טוב אל העולם, דרך ברכות תפילות ואיחולים.. מומלץ מאד לעשות זאת, כי ע,י כ הוא גם זוכה בעצמו לטוב המגיע לעולם בזכותו.


כתוספת או כסיכום לעיל:
האות ,ט" מייצגת את החוק והמשפט.
תכונות:
חן- סגנון, טעם, רגישות, אמנותיות.
חם-לב- עוזר, חסוד, אוהב, דואג לזולת
עדין- חנון, אנושי, ענוג מתחשב, מתמצא, מלא השראה.
אם החיים יחסמו את זרימתו של בעל האות ,ט", תכונות שליליות יבלטו בו: עלול להיות עצבני, חסר בטחון עצמי, נפחד מהוסס, בעל מזג רע. נוח להתרגז ונפגע בנקל. עלול להיות גם אימפולסיבי וייצרי.




י" – מה סודך ?
יסוד ההוויה, בריאה ומטאפיסיקה
האות הקטנה ביותר ובעלת העצמה הגדולה ביותר! עצמה רוחנית המובילה ליצירה נפלאה של עולם מאורגן יפה ומסודר.
האות "י" נחשבת לאות הראשונה שבקעה בשרשרת האותיות אשר יצרו את העולם. אות זו נחשבת למקור כל הכוחות, להתחלה של כל ענין רציני וחשוב.
אמרו אנשי הסוד:"מאן דאיהו זעיר איהו רב" פירוש: מי שהוא קטן הוא באמת גדול ובעל עצמה. כפי שאומר המשל העממי :"דברים גדולים נארזים באריזות קטנות".
כמו שראינו, את האות "א" הרומזת לחכמה, האות "י" היא מקור החכמה.בפיוט "בר-יוחאי" נאמר "יו"ד חכמה קדומה.."
האות יו"ד רומזת גם לענוה . אכן הענווה האמיתית היא העצמה הגדולה. מי לנו כמשה עליו נאמר: "והאיש משה עניו מכל האדם על פני האדמה.." ענוותנותו הטהורה: "ונחנו מה.." "מי אנכי .." הובילה אותו שלא מבחירתו להיות איש הא-להים איש שזכה בחייו מה שלא זכה אדם עלי אדמות.
האות "י" מציינת בצורת כתיבתה המינימליסטית, כי דווקא הדברים הגדולים והנשגבים, ראוי להם כי תהיה בהם מידה של קטנות וצניעות. אמנם האות הזאת מסמלת את המיטפיסי העל-אנושי והעל טבעי, אך היא מורכבת משני רווים קצרים, כמעט "פסיקים" בלבד. דווקא בשל גדלה ועצמתה הגדולה היא מרמזת לכך, שכדי להגיע לדברים שהם מעבר לגשמיות ולארציות ומעבר למקום, לזמן ולחומר ולמרחב, אין צורך בשימוש בדברים ראוותניים. היא מציינת כי יש לנקוט דרך של צניעות וענווה.
עם ישראל נמשל לאות "י" ומכאן רמז לשם "יהודי",,בעל כח הישרדות מדהימה וכח ההתבוננות והחכמה.. מה המודד? צאו וחשבו..כמה בעלי פרס נובל בעולם שהם יהודים. ?

כתוספת או כסיכום לנאמר לעיל:
נאות "י" מייצגת גם שאפתנות
תכונות:
כן- הגון,ישר, נבון, ייחודי, מהימן, נאמן.
יצרני- מקורי, חדשן, בעל דמיון.
עוזר- חסוד, בעל תכונות טובות, טוב לב, חם לב
נבון- מבריק, משכיל, מחונן, מזהיר, פיקח.
אם בשם האדם נמצא את האות הראשונה אות ,י" תהיה אישיות מזהירה. במידה והיא מופיעה פעמיים, הרי זו הדגשה חיובית של מעלותיה. שלוש פעמים ומעלה, מעידים על קו הפרדה דק מאד בין השלילה והחיוב .
אם החיים יפריעו לזרימתו של בעל האות ,י, יתפתחו בו תכונות שלילות. עלול להיות עצלן, קהה חושים וחסר חיים- ייתכן כי יאבד גם את המטרה מוגדרת של חייו



"כ" – מה סודך?
הכתרה והגשמת מטרות

אות העשיה והגשמת המטרות.
אות "כ" רומזת למילה "כף" – כף יד המבצעת הפועלת ועובדת..
אות המגיעה אל דרגת המלכות. המלה :"מלך" יכולה להידרש "מל" מלשון דבור ("מי ימלל..) ו"ך" האות "כ" מלשון "עשיה". "ברוך אומר ועושה"
האות "כ" רומזת גם ל"כתר" המגיע למישהו הנמצא ברמה גדולה ביותר. מובן שהאות הזאת רומזת לעשיה , פרקטיקה המסמלת השגות גבוהות ואכן מגיע לאדם כזה- כתר על ראשו!
האות "כ" ערכה "עשרים" ו"עשרים" הם בגימ’ 620 בדיוק כמו המילה:"כתר".
האות "כ" יש בה כח הדמיון ההשוואה, הכשרון ליחס דברים זה לזה ולבדוק את ההבחנה ביניהם. נראה כי האות הזאת היא התפתחות של האות "ב" שהיא מייצגת את ה"בינה" להבין דבר מתוך דבר. כאילו האות הזאת מייצגת כפיפות לקראת ראיה עמוקה יותר לראות מקרוב את מה שאנו רוצים לראות כהלכה.
הנושא בשמו את האות "כ" יכול לבטא כי סגולתו לשלוט, כביכול כל הדברים נמצאים מתחת ידו. יש לו יכולות פוטנציאל, לשלוט בעצמו או לכוון ולהדריך אחרים, "הכל בשליטה"
לאות ,כ" בתור "כף" יש סמליות כפולה. מחד גיסא , מיצגת היא את כף היד המשמשת כבית קיבול, ומאידך גיסא, את נפחו של אותו בית קיבול. כף מסמלת גם פוריות והישגים המגיעים על-ידי מאמצים פיזיים או נפשיים, שלא כמו האות "י’=יד, המייצגת כוח, קנין, ואחיזה ברכוש.
נזכיר כי בברכת ההבדלה במוצאי-שבתות וחגים, מתייחסים למעבר מקודש לחול. כדי להצביע על ההבדל הזה, אנו נוהגים לפתוח ולסגור את כף היד אל מול הנר. היד מסמלת את מנוחת השבת היוצאת החופשית מעבודה, בעוד היד הסגורה מבטאת נכונות לפעולה ורכישה, נכונות לשוב אל עולם המעשה והעבודה.
נוכל להבין כי סגולת האות "כ" יכולה לתת תכונות מיוחדות של הבחנה בין העבודה והמנוחה, מתי להשקיע יותר ומתי להפסיק את ההשקעה.

תוספת או סיכום לנאמר לעיל:
האות "כ" מייצגת גם קיצוניות.
תכונות:
חיוני- חזק, כוחני, בעל-און, תאוותן, עצום
אינו נכנע-עמיד, מאריך ימים,אינו חדל, יציב.
גמיש- מגיב מהירות, בעל תחושה, נלהב.
יצרני- מקורי, בעל דמיון, ממציא, אידיאליסט.
סמכותי- מנהיגות, השפעה, פיקוד, שלטון.
אם ידכאו את בעל האות "כ" או יחסמו אותו בזרם חייו, עלול להגיע למצבים שלילים, ללקות בהתקפי פחד,, הססנות, בהלה ועצבנות או רפיון ידים כללי, עליבות רבה וחוסר סיפוק.
"ל" – מה סודך?
לימוד ומטרה
שמה של האות "ל" מבטא את תכונתה, תכונת הלימוד.
האות "ל" היא האות האמצעית , האות ה-12 בין 22 האותיות.היא מהווה לשון מאזניים של החיים, כי ללא לימוד אין חיים משמעותיים. היא האות היחידה הגבוהה מכל האותיות, כמגדלור המאיר או כצופה העומד על מגדל גבוה ורואה למרחקים. האות שלפניה היא האות ה"כפופה" ואחריה האות המתנשאת לגובה, והמבין יבין כי דוקא מתוך כפיפות תבוא הגדולה..
האות "ל" היא האות הגבוהה ביותר, מרמזת לכך שיכולת זו של לימוד היא הכישרון הנעלה ביותר של האדם, תפישתו השכלית היא מתנה נשגבה לו מאת יוצר האדם, באמצעותה הוא יכול להגיע להשגות גבוהות ביותר של קדושה והתחברות לבורא וכן להשרות רוחניות על הזולת.
האות "ל" רומזת למרכז - ללב, או כל דבר הקשור ברגש ובמחשבה. היא האות המשלימה את הרעיון של "כ" (במובן של כ’ הדמיון) גם האות "ל" מייצגת את הבינה :"לב-מבין" .
מצאנו את הביטוי "חכם-לב" בכל מעשה המשכן, הבא לבטא את השילוב האידיאלי בין "מח" ובין "לב" =רגש. כמו שהמשכן מטרתו היתה אמצעי לחבר עולם גשמי עם עולם רוחני, כך כל התורמים וכל העושים במלאכה היו צריכים להיות "חכמי-לב". מכאן גם סגולת הנושא בשמו את האות "ל" יכול לחבר עצמות גבוהות ורוחניות עם עולם חמרי וגשמי. אולי נבין יותר את צירוף האותיות "י" "כ" ו"ל" המצטרפות במשמעויות שלהן למילה :"יכול". יש הרואים בה הרחבה של האות "י"
האות "ל" סגולתה להיות כלי מעביר מצד לצד אחר, גם היא יכולה לחבר הפכים, או להיות כלי עזר להיות גשר בין דברים משני הקצוות.בנוסף לזה גם משפיעה על התכונה הבסיסית של האדם אשר יחוש בתוכו ויגלה בעצמו את היעוד והמטרה של חייו.
יש הרואים באות "למ"ד" ראשי תיבות המביעות את סגולותיה: "ל’ב מ’בין ד’עת"
הנושא בשמו את האות "ל" יש בו את הסגולה ללמד את עצמו,לימוד עצמי וגם ללמד אחרים. מבחינה צורנית אפשר לראות אותה כאות "כ" ועליה אות "ו"
(ראה רמזים של שתי האותיות הללו ערכן יחד 26 רומזים לשם "הוי’ה")

תוספת או סיכום לנאמר לעיל:
האות "ל" מייצגת גם פעילות
תכונות:
טוב-לב, נדיב, עושה צדקות, שופע.
ניהול- פיקוח (מגדל פיקוח) שליטה, מנהיגות, יכולת-ניהול.
נאמן, הגון, ישר, מדויק, ייחודי, בעל מוסר, מהימן.
מוכשר- פיקוח, מבריק, משכיל, נבון, אינטלקטואל.
מאוזן- אחיד, הרמוני, מתואם, אינו משוחד.
נסיעות- שינויי מקום תדירים,תנוע, טיולים.



"מ" – מה סודך?
נגלה ונסתר, משה ומשיח
האות "מ" קרובה ודומה ביותר למים.
המים מצמיחים , המים יוצרים המים הם החיים לעולם. לכן האות הזאת מבטאת יצירה. כל מקום שנזכר המספר 40 הוא מבטא יצירה. 40 יום ו-40 לילה. 40 שנה במדבר.. 40 יום יצירת הוולד במעי אמו.המילה: " מים" באה בלשון העברית בלשון רבים ולא ככל השפות הידועות שהיא באה בלשון יחיד. לשון זו באה לייצג את עצמתה של הפרדה וחיבור של כוחות נמוכים וכוחות עליונים, סגולתה, לחבר וליצור, הרי היא כקשת בענן ששתי רגליה על האדמה וראשה מגיע השמימה. כפי שהקשת היא חיבור בין אדי המים הגשמיים שבאויר עם קרני האור הרוחניים, כך האות הזאת מסמלת חיבור.
לא בכדי נמצאת האות הזאת באמצע המילה "אמת" המבטאת את משמעות המילה "אמת" חיבור של כל גווני הקשת יחד עם התחלת האותיות "א" וסוף האותיות "ת" היא כוללת הכל!
על משה רבינו נאמר :"כי מן המים משיתיהו.."
תכונת הנושא בשמו אות זו, לראות דברים נסתרים וסתומים וגם לפתוח אותם.
יש באדם זה תכונות של יצירתיות ברמה גבוהה ביותר, לא כל דבר שיעשה בעל האות "מ" יהיה מובן לכל אחד כמעט רק לו ולעצמו. (רמב"ם). משה רבינו מתחיל באת "מ" מייצג את ה"מ" הפתוחה את החלק הנגלה בתורה, משה החל לחשוף את חכמת התורה האינסופית בפני בני-אדם, ברמה שיוכלו לקבלה.את התורה קבלנו לאחר 40 יום ולמדנו אות ההסבר 40 שנה במדבר. אולם משה לא העביר את כל התורה לבני-ישראל, החלק הנסתר שבה ייתגלה ע"י המשיח, אשר גם זמן בואו- הקץ נסתר מבני אדם.
יש לשים לב כי גם ב"מם" הפתוחה יש אות "מ" סתומה- פירוש: גם בדברים הנראים לכאורה ברורים ומובנים עדיין יש בהם משהו מסתתר.
הנושא בשמו את האות "מ" יכול להיות נחן בתכונה מיוחדת של בעל רחמים.

תוספת או סיכום לנאמר לעיל:
האות "מ" מייצגת גם רוחניות.
תכונות :
חרוץ- עמלני, פעיל, אינו נלאה, שקדן, יעיל, אינו מותש.
אמיץ- לוחם, סוער, נועז, חוצפן חיובי, בוטח בעצמו.
סבלני- סובלני, אינו מתלונן, עמיד, מתנזר, בעל כח סבל.
מבוית- אוהב בית,צורך עז לבטחון אמהי.
כוחות נפש- רחב אפקים, בעל תפיסה, בעל ראיה המפוכחת.
אם ידכאו את זרימתו בחיים, עלול להגיע לתכונות שליליות, להיות פזיז ללא הבחנה, חסר סבלנות, נדחף ודוחק, רע מזג ונוח לכעוס.




"נ" – מה סודך?
נאמנות, נשמה וצמיחה.
האות "נ" רומזת לדג אשר נמצא במים (האות שלפניו)
דג מסמל פריה ורביה והמשכיות. היא נמצאת במילים : בן, נכד, נין ..
האות "נ" יש לה קביעות, מבטאת יציבות,זאת אפשר לראות כאשר האת "ן" נוספת למילה, היא מצביעה על ההבדל בין תופעה מקרית להרגל, על מקרה פרטי או על מצב קבוע.יש מתעצל ויש עצלן יש סולח ויש סלחן יש מתלוצץ ויש ליצן..
משום שיש בה תכונה של קביעות היא גם מבטאת נאמנות, אדם המקיים את דברו ושאפשר לבטוח בו.
היא אות הנשמה, היא מסמלת את הניצוץ הא-לוקי היא מעבר לגבולות השכל הרציונאלי. יש הרואים את הנשמה כאות "נ" כפופה הנמצאת "שבויה" בתוך הגוף,והיא מסוגלת להגיע אל "ן" שערי בינה, החזון הגדול ביותר הניתן להשגה.
בספר אותיות של רבי עקיבא נאמר: "כל נשמה ונשמה, פעמים שהיא רובצת כמו ה"נ" הרבוצה ופעמים שהיא זקופה כמו האות "ן" הזקופה- שעה שאדם רובץ, חסר תנועה ופעילות גם נשמתו רובצת. ובזמן שאדם מלא חיות ושאיפות, נשמתו מזדקפת לגובהה המלא.
האות "נ" מבטאת נצחיות- האדם יעסוק בדברים והשקעה רבת-טווח עד כדי יצירתיות הקשורה לנצח.



תוספת או סיכום לנאמר לעיל:

האות "נ" מייצגת גם דמיון
תכונות:
בטוח- ודאי, חיובי, לא ניתן לערעור, בטחון עצמי, דעות עצמאיות.
עוסק בכתיבה- מחבר, עורך יומן אישי, עיתונאי, עורך רשימות.
דובר- שליח, מוצי לאור, שגריר, מתווך.
בעל יכולת לדימוי- יצרני חדשן, בעל השראה, בעל תחושות.
הנאה- שביעות רצון, בריאות בגוף ובנפש.
אם יחסמו את מרוצת חייו, עלול להגיע לתכונות שליליות,כגון התמכרות לתענוגות, עלול להיות צר-עין, חמדן וקנאי,צריך להיזהר במיוחד ביחסים זוגיים.









"ס" מה סודך?
תמיכה הגנה וזכירה.

אות ,ס" מגלמת שלמות, הרמוניה בזמן ובחלל.
האות "ס" פותחת שתי מילים: שמדגישות את אופיה: "סביב ו-סגור"
"סביב" פירושו- מכל הצדדים, במלוא ההיקף, סחור סחור. אנו מוצאים כי משמעות המילה "סביב" מתאימה לקווי האופי של האות "ס". הדבר הבולט בה הוא האינסופיות, המעגל שאינו נגמר, המסגרת שסובבת ללא התחלה וללא סוף.גם המילה :"סגור" מתחילה באות "ס" ומתייחסת לדבר שאין לו פתחים, ולעיתים הכוונה ב"סגור" היא לדבר נעול כלומר סגור ומסוגר גם משמעות המילה הזאת היא מידה של רציפות, של היקף.
שם בעל האות "ס", הגנה כחומה, אדם המוגן וכן אדם שאפשר לסמוך עליו. נושא הבטחון האישי שלו וכן הבטחון של אלה הצמודים אליו הוא ברמה גבוהה.
נאמר בשיר השירים "הנה מטתו שלשלמה ששים גבורים סביב לה מגבורי ישראל כולם אחוזי חרב מלומדי מלחמה איש חרבו על ירכו מפחד בלילות". האות "ס" ערכה ששים=60 מכאן שהאות "ס" רומזת להגנה וחומה . יש המבינים כי המספר 60 הן 60 אותיות של ברכת כהנים שיש בשלושה פסוקים של ברכת כהנים בדיוק 60 אותיות.והן:
האות "ס" רומזת גם לשוויון. נאמר" לא היו ימים טובים לישראל כט"ו באב ו.." וחכמים דורשים שהרמז הוא על האות ה-15 ("ט"ו) של הא"ב והיא האות "ס" הסגורה כמעגל ומסמלת שוויון בין כולם.
אכן גם ב-4 הרמות של חכמת התורה הנקראות:" פרד"ס" האות האחרונה, היא האות "ס", הרומזת לחומה שאין האדם יכול להגיע עדיו, סודיות, סופית סמוי ועוד..
הנושא בשמו את האות "ס" יהיה בעל תכונה חיובית של משען ועזר לנופלים והזקוקים לעזרה. סומך- מך. גם נאמר :"סומך ה’ לכל הנופלים" אפשר לסמוך עליו.
עוסק תורת הנסתר והמיסטיקה.


תוספת או סיכום לנאמר לעיל:
האות "ס" מייצגת גם "סבלנות"
תכונות:
מלומדות- בוחן כליות ולב, חקרן, תולעת ספרים, שכלתן, מגלה בקיאות.
אינטלקטואל- מעודכן, בעל מודעות, נאור.
עילוי- חסיד, דתי, ירא א-לוקים, מוסרי
אם האות "ס" מופיעה בראש השם, היא מדגישה גילוי לב ויסודיות. אם היא מופיעה פעמיים בשם, הדגש הוא על תמימות רבה. יותר מפעמיים (כולל שם המשפחה) הציון הוא עקשנות, מונוטוניות,- דבור איטי טיפוס כבד ואיטי.
אם יחסמו את זרימת חייו של נושא האות "ס" יהיה אדם חסר שליטה ברגשותיו, יגזים לפעמים בשיחה אודות רגשותיו העמוקים "יענוד את לבו על צוארו" ועלול להגיע לקנאה הרסנית.





"ע" – מה סודך?
ראיה חיצונית ופנימית

האות "ע" רומזת לחכמת ההתבוננות בעולם הגשמי, מסמלת את ההבנה ואת היכולת לראות מעט יותר פנימה. העין חושפת הרבה יותר מאשר שאר החושים. גם אמרו חז"ל :"אינה דומה ראיה לשמיעה".
החושים, הבנויים בפניו של האדם, אשר אנו גם מתייחסים אליהם בשעת ההבדלה, הם: הטעם, הריח והראיה, הם נמצאים גם בפנים ביחס מלמטה למעלה:חוש הטעם כמו חוש המישוש יכלתו לקלוט רק אם מקרבים משהו קרוב ממש אליו , רק בצורה כזאת יכול לחוש את הטעם. חוש הריח , אנו מסוגלים לקלוט ריחות גם ללא מגע וקרבה פיזית, גם במרחק של מספר מטרים. חוש הראיה כמובן הולך עד מרחקים עצומים..נוכל אולי להעריך את עצמת המחשבה לאן היא מסוגלת להגיע... ואם עיני השכל לנו ..נצליח להגיע בתפישתינו לא רק למרחבים אלא גם לעומקים ופנימיות...
"החכם עיניו בראשו" יש בשמו את האות "ע" ובמיוחד בראש שמו.מבחינה צורנית לאות "ע" הן בדפוס והן בכתב, כעין משושים (אנטנות) המשמשים כקולטנים.
גם עשיר וגם עני מתחילים באות "ע" וההבדל הוא שונה לחלוטין
מי הוא ה"ע"-"ני"? הוא האדם המסתכל בעינו במה שיש לו אך אינו שמח בחלקו, הוא מילל הוא בוכה ("ני"= בכי) ! ומי הוא ה"ע"-"שיר"? הוא האדם המסתכל בעיניו במה שזכה להגיע ומאושר ושמח ושר "שיר".
האות ע" רומזת לראיה כוללת רחבת אופקים, שלמות אמיתית.ערכה 70 , כפי שנרמז 70 פנים לתורה, בסנהדרין שנקראו עיני העידה יש שם 70 חכמים, שכל אחד היה צריך לדבר 70 לשון ועוד המספר 70 יש לו ערכים רבים..לכן גם מנהיגי העם נקראים "עיני העידה", שיש להם עצמה של ראיה ודאגה לכל אחד בפרט, על הדור כולו באור דומה.נאמר גם בתלמוד:"כלה שעיניה יפות אין כל גופה צריך בדיקה. דהיינו משום שעיניה מביעות חום אנושי, רשאים אנו להניח שאופיה הכללי טוב.
אדם הנושא בשמו את האות "ע" מבטא גם טוב לב ועזרה לזולת, השתתפות והזדהות. עזרה הבאה מתוך הנפש פנימה. עזרתו תתבטא גם ברוחניות וגם במוסריות.
סגולת האות "ע" לשאוב גם עושר גשמי. היא יכולה לבטא כלי מושלם לקבל אור רוחני גבוה ביותר. בספר תורה ה-עור של הקלף אוצר בתוכו אור הקדושה של אותיות התורה. כן גם גוף האדם, כולו עטוף ב-עור אשר מתחבר לאור ההילה עוטפת ויוצרת את הגוף הפיזי.
תוספת או סיכום לנאמר לעיל:
האות,ע" מייצגת גם עצמה.
תכונות:
מחונן- מבריק נבון, פיקח, משכיל.
נאור- בעל ידע נרחב, מודעות רבה, מעודכן, אינטלקטואל.
חכם- מלא מחשבה, "ראשו על כתפיו", ריאליסט, עניני.
בעל כושר ביטוי- נמרץ, מובן, ישר לענין, הגיוני.
בעל השפעה- משליט, פוקד, עצום, מרשים
אם יחסמו את זרימת חייו עלול להיות סוער, פזיז חסר סבלנות, ממהר, דחוף ומבוהל. עלול להיות רכושן, מעוגן בעצמו ואנכי לחלוטין, לא יקדיש לזולת מזמנו או מאמצעיו


"פ" – מה סודך?
פתיחה דיבור ושתיקה

האות "פ" מסמלת פתיחה, התחלה, פריצה של דבר שהיה חסום עד עכשיו ומרגע זה הוא נפתח. בדיוק כמו ה"פה" של האדם אשר נמצא סגור ואין מכירים את טיבו, אבל לאחר שפותח הוא את פיו, מכירים הכל מי הוא , לטובה או לרעה ח"ו.
מקומה של ה"עין" הוא לפני ה"פה" רומז לרעיון כי כל דבר הנשמע כמעט ואין לו ערך, גם לא ערך משפטי, ולכן כל עדות של פתיחת פה ,או כל התייחסות לדבור של אחר , לא די שיספרו לנו אלא חייבים אנו לראות זאת בעינינו ורק אז לשפוט ולהגיב..
מבחינה צורנית יש הרואים את האות "פ" כאות "כ" ובתוכה האות "י". רומז לענין של שילוב גשמי עם הרוחני. אכן זה הדיבור של האדם משולב בכלים גשמיים מיתרי הקול האויר היוצא מהריאות ומחשבה רוחנית המסדרת את הדיבור להיות משמעותי.
בכתיבה המקורית, בקרבה של האות "פ" קיימת אות אחרת והיא האות "ב" (החלל הלבן של פנים ה"פ" צורתה "ב". כאשר האות "ב" מבטאת פנימיות ("מבית ומחוץ תצפנו..") והאות "פ" מבטאת חיצוניות המגלה את הפנימיות.
האדם הוא הפה! ידוע שישנם ארבע דרגות בבריאה: דומם, צומח, חי ומדבר. כל התקשורת של האדם היא דרך הפה. משם הוא שואב אויר, משם מקבל את מזונו,ודרך דבורו הוא ייוצר קשר עם בני אדם מסביבו.
באמצעות הדיבור, יכול האדם לבטא את הגיגי נפשו ולהעבירם לאחרים. כל מעשה ופעולה ויהיו בכל מישור שיהיו, במישור הרוחני, הגשמי או הרגשי לא יצאו מן הכח אל הפועל, אלא אם כן ימצאו ביטוי במילים.
הנושא בשמו את האות "פ" יש לו יכולת ריפוי. "פותח שערים" פותח את דלתי הכלא בו נמצא האדם החולה ומוציא אותו לחפשי. נמצאת בפתיחת המילים :"פדות" וגם "פקד פקדתי.."
משום שהמילים והפה הוא כל האדם, מומלץ לזכור: המילים יכולות להיות כמו הים, רוגעות או סוערות- מלים טובות הן יקרות ערך, כפנינים אשר על קרקע הים.

תוספת או סיכום לנאמר לעיל:
האות "פ" מייצגת גם מקוריות.
תכונות:
פיקוד- סמכות-, מנהיגות, השפעה שלטון.
תקיף- החלטי, חזק, עניני, מצטיין בכח רצון.
פיקח- משכיל, נבון, מבריק.
נואם- דובר, מרצה, דובר גלויות, מליצי.
להוט- מרוכז, נלהב, מסוגל למאמץ רב.
עלום- איש חידה, מעמיק, מסתורי, קשה לניתוח, אינו מוכר במלוא מהותו.
אם יחסמו את מרוצת חייו עלול להגיע לתכונות שליליות : אגרסיבי, עלול להיות משעמם באופן קיצוני. במידה והוא פטפטן, נושא שיחתו יהיה הוא והישגיו בלבד





"צ" – מה סודך?
צדקות וענווה

האות "צ" רומזת בשמה לערך: "צדק" או לערך "צדיק"
היא נמצאת ברשימה של האותיות "א"ב" במקום ה-18 המבטא את המילה: "חי" על פי מה שנאמר: "וצדיק באמונתו יחיה..".
יש הרואים בה צירוף של שתי אותיות:"נ" ו"י" כאשר הבסיס היא האות "נ" ומעליה האות "י" "האות "נ" רומזת לענווה והאות "י" רומזת לחכמה ענווה ורוחניות המשולבות זו בזו. נכון שקיימת שאלה נוקבת המנסרת בחלל העולם כבר דורות על גבי דורות "צדיק ורע לו..! רשע וטוב לו! באירוניה שכנראה יש בה מן האמת נוכל לענות בשאלה נגדית. ונתחיל ב"רשע" האם באמת אנו רוצים שיהיה לרשע –רע? ! לא די שהוא רשע , עוד נוסיף לו עונש כפול שגם יהיה לו רע? ולצדיק? נאמר לא די שזכה להיות "צדיק" עו נוסיף לו שכר כפול ומוכפל שיהיה לו טוב?!
לפי סוקרטס: עושה הצדק יוצא נשכר, כי אין נזק של ממש בעולם- אלא הנזק לנשמה. ואין אבדן- אלא אבדן של המידות..
נוכל בהחלט לדון ולשאול האם היינו ממליצים ללכת בכל צעד ושעל בחיינו לפי הצדק, לפי הדין..? אולי מומלץ לפעמים להשתמש בתכונה : "לפנים משורת הדין" !!!
"צדיק יסוד עולם"- בעל האותיות "צ" יש לו יכולת לפרנסה טובה, בזכות מעשיו הטובים יקבלו אנשי שלומו שפע והצלחה גשמית.
יש לו יכולת טובה לשאת תפילות ובקשות ליושב בשמים כדי להגן , לעזור לאנשים הנמצאים במצוקה, כדי שיצאו מאפילה לאורה. יש להם את הסגולה להוציא כוונה למעשה.
אנשים בעלי האות "צ" יש בהם אנשים מיוחדים המקרינים אור כלפי הסובבים אותם, ההילה שלהם מוגברת במיוחד, עקב מעשיהם הטובים. יש לו את הכח הפנימי הם בעלי יושר כנות, דרך האמת, נכונות, בעל מידות שעושה צדק,ישר ותמים. המילה צדיק" מופיעה בתנ"ך כמתארת גם את מידתו שדל הבורא וגם מידותיו של יציר אנוש ההולך בדרכיו..
אכן האידיאל הוא להגיע לדרגה של צדיק. כל אחד הוא בפוטנציאל להיות כזה. גם נאמר "ועמך כולם צדיקים".נראה כי האדם הזה עומד בנסיונות רבים בעולמו, ועליו להתגבר עליהן. כי דרך חייו זרועה במשוכות רבות, ויש לו כח פנימי לעבור את כולן!

תוספת או סיכום לנאמר לעיל:
האות "צ" מייצגת גם אפשרויות והזדמנויות.
תכונות
- חם לב- עוזר, חסו,אוהב, חושב על הזולת.
רחום- עדין, ענוג, מתחשב, אנושי.
סבלני- סובלן, בעל מזג יציב, רגוע, מאוזן, מיושב בדעותיו.
נלהב- תאב, פעיל, מלא חיים, מסור עמלני.
אם יחסמו את מרוצת חייו עלול להגיע לתכונות שליליות, עלול להיות טרחן, מרגיז. נוהג לאבד חפצים, או להניחם בפינה נשכחת. פועל בניגוד לכללים- או מפר חוק. נפגע להחריד, כשמונעים ממנו להפר חוק. מכביד בנוכחותו וקצר רוח.


"ק" - מה סודך?
קדושה ומעגלי צמיחה

האות "ק" רומזת לשני עקרונות כמעט הפוכים או לשני כוחות המנוגדים ובכל זאת יש קשר ביניהם.
מצד אחד האות "ק" רומזת לקדושה, לפנימיות, להעמקה של החכמה עד דרגת הקדושה, ומצד אחר היא האות המביעה את ההיקף, או את ה"קוף" המחקה את האדם כקוף בבני אדם.
נוכל לומר כי האות היכולה לבטא מטוטלת של כוחות מהמרכז החוצה ומההיקף פנימה, זאת הודות לחכמה האצורה. כי הרי האות "ק" היא הרחבה של האות "א" ושל האות "י" המביעות חכמה. "חכמה" היא כח אדיר, אבל כמו כל כח בעולם יכול להיות בעל משמעות חיובית או להיפך בעל משמעות שלילית.
יש הרואים בה רמז לקב"ה אשר משני צדדיו נמצאות האותיות "צ" או "ר", קרי:"צדיק או רשע" שניהם נמצאים בקרבתו של הקב"ה. אולי מובן יותר מאמרו של אחד מגדולי החסידות "הלואי ויכלתי לאהוב את הצדיק הגדול בישראל כמו שהקב"ה אוהב את הרשע הגדול ביותר בישראל".
יכולת האדם הנושא אות "ק" בשמו יש לו יכולת של שליטה עצמיתיכולת לשלוט על יצריו ועל תאוותיו, ולצמצם עד למינימום האפשרי, טהור ונעלה במוסריותו. משתדל מאד לעשות ומעל ומעבר למצופה ממנו, רצונו להתחבר בצורה כמעט מוחלטת אל המקור הרוחני.
הגימטריא של שמה המלא-"קוף", כמו זו של השם-"מקום" אחד משמותיו של ה’.(רמז: שם ההוויה בהרחבה) חלקה הנסתר וחלקה הנגלה של האות גם הם מרמזים, כל אחד בפני עצו, לשם משמות הקדושים את החלק הנגלה, יש סופרים הכותבים את האות "ק" ע"י חיבור שתי אותיות : "כ" ו-"ו" ביחד ערכן 26 הרומזות לשם הוי’ה, אשר רק בו קיימת השלמות האבסלוטית, הטוהר המוחלט. את החלק הנסתר-"וף" ערכו בגימטריא 86 כמו הגימטריא של השם :"א-להים"=86. גם בחיבור זה נראה חיבור של שני ניגודים של שם של רחמים,שם הוי’ה ושם של דין:השם:"א-להים" שהוא גם בגימ’ "הטבע".
מסמל את הקצוות ואת כשרון ההיקף מקצה לקצה, גם בעולמות הרוחניים וגם אפשרות של ירידה והתבוססות בחמריות הטבע.
האות "ק" היא הרחבה של האות "א" וגם של האות "י" הרומזות לחכמה, הרואה את הכל בשלמות אחת את ההיקף בשלמותו.
תוספת או סיכום לנאמר לעיל:
האות "ק" גם מייצגת התחלות
תכונות:
רגשות חזקים- להיטות, מסירות, ריכוז מאמצים ויכולת גדולה לשאת בהם.
משיכה- קסם, ברק, השפעה, שובה לב, התפעמות.
אהבה,- חום, נועם, תשוקה, התקשרות, מסירות.
כספים- עושר, אמצעים, הון, סולידי מבינה פיננסית.
ראשוניות- התחלות, דף חדש, פתיחות חונכות.
אם יחסמו את מרוצת חייו עלול להגיע לתכונות שליליות כגון אלימות, עלול גם לחוות מפלות וזעזועים רבים במהלך חייו, נוטה לפעול באימפולסיביות וללא מחשבה.

"ר"- מה סודך?
תנועה בחירה בין גדולה ושפלות
האות "ר" מביעה תנועה, היא המנוע, הגלגלים, המניעים את כל מה שזקוק להנעה.
היא הרחבה של "האות "ב" ושל האות "כ" המביעות יצירה, יצירת כפיים , פעילות, ואכן זו האות "ר" מביעה את הכח המניע.
האות "ר" מבטאת את המושג ראשית, " ראש", כמו שהראש פורץ קדימה בזמן הלידה כך האות הזאת מבטאת את הפריצה..כמובן מי שעובד רק עם הראש ואינו עושה משהו מעשי נחשב ל"רש" או "ראש" ללא "א", יהיה רש כי הבורא מצווה עלינו להמשיך ולעשות את מה שהשאיר לנו לעשות כפי שנאמר "..אשר ברא א-לקים לעשות"
ה "ר" נחשבת לפרוזדור, אשר סגולתה לחבר עולמות שמים וארץ.
אדם הנושא בשמו את האות "ר" יש בו סגולה להצית למריץ לעודד לעורר כל דבר ולדחוף קדימה רעיון, להוציאו מן הכח אל הפועל, ובזה הוא זוכה להיות ראש וראשון בכל מקום אשר השפעתו נמצאת שם.
בעל האות "ר" יכול להיכנס לתכונה חיובית של פתיחת ערוצים חדשים , או פריצת דלתות סגורות אפילו במנעול ובריח. יכול להתחבר , לחדור ללבבו אשר סגורים ואינם נפתחים בקלות לכל אדם. מצד אחר הסגולה הניתנת לו בכשרונו המיוחד לפתיחה, יכולה להיות "מסוכנת". כביכול עלול הוא ללא חשש לפתוח תיבות פנדורה, בלי להתייחס לתוצאות..
צורת האותיות "ד" ו"ר" כמעט זהות.ההבדל ביניהן הוא בפינה הימנית העליונה. שם מתעקלת ה"ר" כדי להתאים את עצמה לקו האנכי. בעוד ה"ד" מייצגת זוית חדה ובלתי מתפשרת. ה"ד" מסמלת קביעות ונאמנות ואילו ה"ר" יכולה לייצג הלך רוח וכח בלתי יציב.
אנשים בעלי עצמה פנימית יזכו לכח חזק בסגולת האות "ר" ואילו אנשים שעדיין לא מצאו את נתיבם, עלולה ה ה"ר" ה"רוח" הזאת להוביל אותם אל חוף מסולע ולא אל חוף מבטחים. כמעט כמו ההבדל במילים :"להפקיד" או "להפקיר" "א-ל אחד" "אל אחר"
יש הרואים באות הזאת גם רמז ל"רש-ע", אשר יש לו את תכונות ההתפרצות ללא גבולות והאות "עין" נמצאת רק בסופו, ולא כמו החכם שעיניו בראשו.


תוספת או סיכום לנאמר לעיל:
האות "ר" מייצגת גם צמיחה
תכונות:
פעולה- תנועה, פעילות,
סמכות- מנהיגות, שליטה, השפעה, פיקוד, שלטון.
יצירה- סגנון- עשייה מתייחס לצורות עיצוב, תכנון אפנה, ייצור.
התפתחות- צמיחה, בנייה גידול, התעצמות, התרחבות.
דתי- חסיד, רוחני, רציני, ייחודי, מוסרי.
אם יחסמו את זרימת חייו, עלול להיות בעל תכונות שליליות, שוטטות לשוא, חוסר מנוחה, חוסר שקט. עלול להיות רגשן מעבר למידה, מושפע בנקל מדעות . אנשים אלה מומלץ שילמדו ללמוד שליטה עצמית, הן במחשבה והן במעשה



"ש" – מה סודך?
כוח וכתב א-לוקי אך גם שחיתות

האות "ש" מבטאת את האנרגיה , את הדלק ואת האש הבוערת בתוך המנוע.
תלוי בגודל ה"מנוע" , ככל שנפח ה"מנוע" גדול יותר, נכנסת בו אנרגיה בהתאם.
החכמה במקום שיש עצמה היא לנווט אותה למקום הנכון , האיזון שבאנרגיה, באנרגיות היוצרות תופעות חיוביות והאנרגיות אלה אשר בצד השני כוחות ההרס, מאוזנות יוצרות את ה"שלום" , היא אות המסמלת את הקשת אשר רומזת לשילוב כל הכוחות כל הגוונים שבצבעי הקשת. האות הפנימית של המילה:"קשת" היא האות "ש".
האות בנויה משלושה קווים, ימין, שמאל ומרכז, מסמלת איזון וחיבור.ה"גרון" מסמל בכל החכמות חיבור. דרך הגרון אנו מתחברים אל העולם הזה דרך המזון האויר ודרך הדיבור אשר בוא בעצמו נוצר ע"י חיבור האויר, המח ומיתרי הקול הגשמיים. "גרו"ן" יכול להיות
"ג’וף ר’וח ונ’שמה", שלשתם מכלילות את שלימות האדם.
המתבוננים באות "ש" רואים בשלושת הקוים המאונכים היוצאים מבסיסה, כשלהבות אש העולות למעלה. יש הרואים בה שרשים של שן הקבועה בפה, הרומזת לתכונות שינון, חקירה, התבוננות חודרנית, כך גם השן לועסת ומפרקת ומבררת כתכונת האש.
יש המעמיקים לראות בה את ספינת השמים, את מרכבת האש אשר איתה עלה אליהו הנביא בסערה השמימה.
עלי פרח השושנה היפה,יש בו תכונה של פריחה והסתעפות כמו האות "ש".
סופר סת"ם אשר יוצר את האות "ש" כותב בתחילה שלוש פעמים את האות "י" ומחבר ביניהן,-רומז לחכמה מורכבת ומשולשת.
יש הכותבים את האות "ש" שלוש פעמים האות "ו" ומחברים ביניהן רומזות לערך המילה "חי", המבטא את אנרגית החיים. האש יוצרת ומניעה עולם מלא אך גם צד אחר לה, היא עלולה לכלות כל חלקה טובה, יש צורך בעצמה גדולה ביותר לכוון אותה לדרך החיובית והיוצרת. לכן במקרים קיצוניים היא יכולה לבטא שחיתות.
האות "ש" דומה לספינה השטה על פני מערכות ההוויה ובה שלושה מלחים, או שלושה משוטים, ומגלים בה סודות ורמזים על הליכות העולם, סיבובו, מסעיו ומטרותיו הסופיות. בגללה "שין" שב"שמה" קוראים לה ל"שין" ספינת השלום של אחרית הימים.
האות "ש" יכולה לרמוז לכח השינוי שסגולתו חשובה בחיי האדם, כדי להגיע אל ה"תכלית" הנרמזת באות הסמוכה לה, האות "ת" האחרונה.

תוספת או סיכום לנאמר לעיל:
האות "ש" מייצגת גם שמחה והתלהבות לחיי זוגיות.
תכונות:
תענוגות- נהנה מחייו , אוהב נוחיות.
חושני- רגיש לכל ענין בסביבתו, ומשתדל ליזום ולהשפיע.
הנושא את האות "ש" בשמו בגלל תכונותיו החיוביות והמעלות בעלות עצמה מיוחדת , כגודל עצמתו כך סכנת נפילתו.
אם יחסמו את מרוצת חייו עלול להגיע לתכונות שליליות רבות. שקרן, אינו כובש את יצרו, מתמכר, כועס, כעסן, הולל, מגדיש את הסאה, רודף ריגושים, עשוי להיות אישיות חסרת הבחנה, שאינה נאמנה להתחיבויותיה או למי שמוסר לו אהבה.


"ת" – מה סודך?
תכלית אמת ושלמות

האות "ת" מבטא :"תכלית" אמת שלמות,אמת וחיים.
סגולת האדם שיש בשמו את האות "ת" יש בו יכולת להתבוננות, לתפישה על חושית. מושגים של "אמת" "שלמות" ותכלית הם מושגים אשר מגיעים אליהם רק בסוף, כמו האות "ת" הנמצאת בסוף רשימת האותיות. אנו תמיד ב"דרך" כדי להגיע אל כל האידיאלים הנזכרים.האות "ת" היא אות החיים , כי במשך כל ימות חיינו אנו נמצאים בשלב של להגיע ולהשיג :"תכלית" "אמת". חיים שיש בהם משמעות !
אנו רואים את האותיות כמעגל אשר "תחילתו" האות "א" ו"סיומו" האות "ת".
מספר האותיות הוא 22 , הן קודים מיוחדים לנשמה, והן גם רמז למעגל השלם ,אשר את נוסחתו אנו משתמשים ע"י החלוקה של המספר 22 ב-7!
האמת היא שהאות "ת" לא נחשבת כסיום ממשי אלא היא חוזרת ומתחברת אל האות "א", היא שואפת לקבל את כוחה מהאות הסמוכה לה במעגל האותיות מהאות :"א", מהאות הרוחנית, כך היא מקבלת משמעות, ולא סיום וניתוק חלילה.
לכן מומלץ מאד לנושאי האות "ת" בעיקר בסוף שמותיהם להתחבר אל הרוחניות,אל החכמה, לעזרה לזולת, כדי להעצים את כוחם ! מענין שנמצאו רבים ששמותיהם מסתיימים באות "ת" מתחברים לרוחניות בצורה חזקה ובאופן טבעי, כי האות "ת" צמודה לאות "א". יש כאן רמז למילה "תא" הרומזת ליחידה בסיסית שמרכיבה אורגניזם שלם חי .
האותיות הצמודות לאות "ת-יו" הן אותיות "יוד" וגם "וו". "י" רומזת לחכמה "ו"רומזת לחיבור, כך שסוף האות "תי-ו" היא האות "ו" אות חיבור המתחברת אל האות הסמוכה האות "א".(שתי אותיות אלו:י’ ו’ הן אותיות משם ה’ אותיות של רחמים)
אות של תמימות, שלמות, התמימות נמדדת ומוערכת רק בסוף.היא מיוצגת ע"י יעקב אבינו, אחרון האבות לפני יצירת האומה היהודית משבטי י-ה. תכונתו היתה שלמות ומידת האמת.
אדם הנושא בשמו את האות "ת", לא ייראה כמשכנע או מבטיח או מושך. לא יתגלה במלוא עצמתו בהתחלה, אך לאחר חקירה ובירור, סופו יתגלה עצמתו ואיכותו.
ידעו כולם כמה אמת וצדק יש בו, וכמה איתנה ומוצקה דעתו.

תוספת או סיכום לנאמר לעיל:

האות "ת" מייצגת גם תקוה.
תכונות:
אמון- מהימנות, תקווה, ציפיות, אמונות.
מתינות- עדין, מבין, מתחשב, אנושי, ענוג.
שכל ישר- מוכשר, מהיר מחשבה, בעל יכולת, מעשי עניני.
דיפלומטי- מתווך, עושה שלום, דיסקרטי, חכם, מאוזן.
אם יחסמו את מרוצת חייו עלול להגיע לתכונות שליליות, עלול להיות חסר סבלנות במידה קיצונית, עקשן במידה לא רגילה, חייב ללמד את עצמו לחשוב בטרם יפעל.








לסיכום:
כל אות היא עולם בפני עצמו, עם יכולות מגוונות של כוחות ועצמה.
כל מה שנאמר לעיל הוא בסיס להבנת משמעות האותיות. עולם האותיות עולם קסום רוחש בתוכו את כל ההווי’ה וסודותיה.
מומלץ להבין גם את צירופי האותיות, כיצד הן מתחברות זו ליד זו ומה משמעות החיבור שביניהן. אם נתחבר שכלית ורגשית אל סוד האותיות נשיג השגות גדולות ויתגלה לפנינו עולם שלם נפלא וקסום. יהיו האותיות כיצורים של שליחי הא-ל, לנו לעזר לכל תכלית ומשימה.
מהאותיות הללו נבנות מלים, מהמילים, משפטים, אותם אנו מדברים במשך כל ימי חיינו. האם הצלחנו להבין כי המשפטים אשר אנו מוציאים מפינו יש להם כח לפעול,להחיות נשמות, לעודד את רוח האדם ועוד,
כוחו של האדם כיצור חי, אינו נמדד בכוחו הפיסי, כי הרבה יצורים חיים, יש להם יכולות גבוהות יותר. לא בריצה ולא בשחיה , אף לא בחוש ההתמצאות שלו (זכרו מה כוחן של הצפרים והדגים בקטע הזה) , אם-כן במה כוחו? הוי אומר: בשפתו! בדיבורו! (יש האומרים גם בחיוכו).
חכמים חלקו את כל ההוי’ה ל-4 דרגות זו מעל זו: בדומם, הצומח, החי והמדבר. כך העדיפו לכנות את האדם: "מדבר".
הבה ונעריך כוחן של אותיות , אבני היסוד של הדיבור.
יתעוררו האותיות ויכירו את מי שמכיר אותן וחיינו יחד באושר שלווה ובטחון.
מצאנו בספר "ערבי-נחל" רמז למציאות שיכול האדם
להעצים סוד שמו, את האותיות היוצרות את שמו. כאשר האדם מתעלה מבחינה רוחנית, (תיקון המידות וקיום המצוות) אותיות המילוי הנלוות לאותיות היוצרות את שמו מתחילות להתחזק ולהאיר. לדוגמא השם "יצחק" מורכב מארבע אותיות, אבל כל אות בנויה בד"כ משלוש אותיות יסוד: י.ו.ד. צ.ד.י.ק. ח.י.ת. ק.ו.ף. וכאשר יצליח להגיע לרמות רוחניות גבוהות יותר, יכול להאיר גם אותיות הנחשבות למילוי של מילוי.. כנראה עד חמש רמות כנגד חמש הרמות הרוחניות "נפש, רוח, נשמה, חיה, יחידה." הרמות הללו הן בשורש הרוחני הנמצאות "למעלה".
כאשר האדם מרשיע מקלקל את מידותיו, מתחילות בהתחלה להחלש האותיות דמילוי ורק אח"כ אותיות היסוד של שמו וזה סוד: "ושם רשעים ירקב"






עשו והצליחו.
ואולי גם המשך יבוא.

קורס אלפא -1 הפתיחה 7/3/03 הירשמו עכשיו.

טודרא - יהושע סובול / שלמה בר
אצלנו בכפר טודרא
שבלב הרי האטלס
היו לוקחים את הילד
שהגיע לגיל חמש
כתר פרחים עושים לו
אצלנו בכפר טודרא

כתר בראש מלבישים לו
שהגיע לגיל חמש
כל הילדים ברחוב
חגיגה גדולה עורכים לו
שהגיע לגיל חמש
אצלנו בכפר טודרא

ואז את חתן השמחה
שהגיע לגיל חמש
אצלנו בכפר טודרא
מכניסים לבית הכנסת
וכותבים על לוח מעץ
בדבש מאלף ועד תו

את כל האותיות בדבש
ואומרים לו חביבי לקק
והייתה תורה שבפה
מתוקה כמו הטעם של דבש
אצלנו בכפר טודרא
שבלב הרי האטלס

השיר מוגדש לכל תלמידינו ...!
אלפא-מחברים אתכם ליסודות בטבע..!
כח האותיות השמות והצירוף
ההרשמה לקורס אלפ-א 1 בעיצומה
הקדימו הרשמתכם :ניתן להשתתף ביום הפתוח - 27/2/07 ולקבל התרשמות כללית
על מערכי לימודינו.
מרפא הבושם קיבוץ כברי.

סדר האלפ"א בית"א על דרך הסוד -עפ''י האר''י ז''ל

סדר האלפ"א בית"א על דרך הסוד :
ספר ליקוטי הש"ס - סדר האלפ"א בית"א על דרך הסוד א( כתב בספר התמונה כי תמונתה י' למעל' י' למטה ו' באמצע העולה למספר כ"ו שם יהוה ופירושו א' לפי המספר ולפי התיבות כי הא' היא הראשונ' ולכן היא רומזת לשמו יתעל' וכמו כן בפסוק ואהבת את ה' וכו' המתחיל בו' ומסיים בך' הרי כ"ו והפסוק כי שם ה' אקרא וגו' מתחיל בהך' ומסיים בו' וכן ויגב"ה ה' צבאות במשפט וגו' גי' כ"ו. וגם רמוז עוד בה כי השם הוא המניע את הגלגלים כי הב' יודין רומזים על שני צידי הגלגל בצפון ובדרום והו' רומזת על קו' האמצעי ההולך באמצע של הצדדים ממזרח למערב וכמו שמספר כ"ו כך הם כ"ו שבועות שנוטה החמה מקו השורש אל הצד האחד וכן כ"ו שבועות נוטה החמה מקו השוה אל צד השני כמו שנודע בחכמת התכונ' ועוד רמוז בה שהקול מן הקב"ה היא מדבר עם משה מבין שני הכרובים כי השני יודין הם רומזי' אל שני הכרובים והו' רומזות אל הקול היוצא מביניהם. ומשם והלאה נגש למרע"ה והנה מספר כ"ו הוא כי כ"ו דורות מהאדם הא' עד מרע"ה שקיבל התורה עם צורות האלפ"א ביתו"ת וכן כ"ו פסוקים בקריא' אשר יש בהן כל הא"ב ומפני שהא' רומזת אל האחד יתעלה ב"ה שהוא ראשון לכל הנבראים ולכן ראויה היא האלף שתהי' היא ראשונה אל הא"ב: ב( כתב הרוקח כי תמונתה של ב' הוא ד' למעל' ו' למטה וצירופם ד"ו וכן הב' הוא שנים וגם ד"ו בלשון תלמוד הוא שנים כמו טב למיתב טן ד"ו. וכן רומז מספר ב' אל שנים לשני התורות תורה שבכתב ותור' שבע"פ ורומזת אל שני לוחות הברית שבהן עשרת הדברות כמנין ד"ו וגם רומזת לשני העולמות והכל מן הא' ולכן נסמך הב' מיד אחר הא' וכן בראשית הוא בגי' שכת"ב וע"ל פ"ה ובגי' שני עולמות כי היא רומזות שכל המקיים תורה שבכתב ושבעל פה שנכללו תוך עשרת הדברות שהם בשני לוחות הברית הוא זוכה בשני עולמות עוה"ז ועוה"ב: ג( כתוב בספר האותיות כי אל הגימל אין לה תמונה מאותיות שלימות רק מחוליות המצורפי' וראשה וגופה עם יריכה השמאלית היא צורת נ' ורגל הימיני העובר למט' שיהא עם צירוף ראשה ז וגוף של האות הוא ג ויהיה צירופי גנ"ז גי גימ"ל ר"ל גמול הטוב לעה"ב מן הא' ר"ל האחד ית' למקיימי הב' ר"ל תורה שבכתב ותורה שבע"פ ושיהא גניזת נשמתם של בני העלייה אל מקום כבוד אשר הנ' רומזת ובמקום הסוד בס"ד הא"ב שנסמך אב"ג והנה ההרכב' הוא בלתי גוף האות ז"ן רומז כי גם מן הא' בזכות קיום הב' גמולו להיות ניזון גם בעה"ז: ד( כתב בספר הבהיר שתמונתה ב' ווי"ן סגורים במקצוע קרן זויות ויהי' עקב הד' אל תמונת ראש ו' התחתונ' והעוקץ שהוא ראש שעל פני הד' תמונת ראש של ו' עליונה ויהי מעתה ב' ווין הפוכים שמניינם י"ב לרמוז על הפוכיים וכן על י"ב אלכסונים כפי המקובלים ועוד רומז אשר הש"י מנהיג את העולם באמצעיות השנים עשר מזלות. ועוד רומז אשר השם מנהיג את הי"ב שבטים ר"ל הוא בעצמו בלי אמצעות המזלות כ"א לפי מעשיהם ולכן נסמך הדלי"ת מיד אחר הגימל לומר כי עיקר הגמול הוא אל הי"ב שבטים וזרעם: ה( כתוב בספר התמונה כי תמונתה היא ד' ובתוכה י' הפוכה ויעלה מניינה י"ד כי בה' נברא העוה"ז וכל עיקר העוה"ז הוא בשביל ישראל וע"כ נסמך ה' אחר הד' כי ראש אבתינו הוא אאע"ה וראש משפחתינו הוא משפח' בית דוד עולה י"ד וכן בהתחלת גאולת ישראל סדרו בשירת הים י"ד שמות וגוף של ה' עול' חמש' לומר אימתי ישראל עיקר עוה"ז כשמקיימין את התורה בחמשה חומשי התורה והי' שהוא תוך הה' הוא הפוכה מפני שהעוה"ב נברא ביו"ד והיא הפוכה של ה' על זה הדרך: ו( כתב החסיד שאין לה תמונה מאותיות שלימות כ"א מחוליות מצורפים כי חוליות ראשה הוא י' ובתוס' צירוף רגלה תהפוך אל ו' והוא לשון חיבור ומניינה הוא ו' כי כל המחובר יש לו ו"ק וזה הוא כל העולם וע"כ נסמך הו' מיד אחר הה' וכן רומז אל ששת ימי בראשית וגם בצירוף הי' יהי' י"ו כי כן יש י"ו פנים לחיה אחת. וגם העולם התחתון נחלק אל י"ו כמו שנתבאר בס' האשכול ומא' רז"ל פה א' שהכל מחובר ונקשר קצתו אל קצתו: ז( כתוב בספר כתר שם טוב שיהי' ראשה מרובעת ופני' רואים לכאן ולכאן והנה הז' אין לה תמונה מורכבת כלל רק מניינה הוא הז' כי המקום הוא השביעי לששה קצוות ואין שייך בו לא תמונה ולא שום הרכבה בשום ענין בעולם ולכן נסמך הז' אחר הו' וכן הוא יום הז' אחר ששת ימי המעשה שהוא קודש לה' וע"כ ראש של הז' פנים לכאן ולכאן אחד לששה הקצוות ואחד לששת ימי המעשה וראשה מרובע ר"ל בשלשה דחוקים באורך ברוחב בגובה ועומד באויר של רגל אחד כמו שארז"ל העולם עומד על רגל אחד וצדיק שמו שנאמר וצדיק יסוד עולם: ח( הלכה מרווחת בישראל כמו ר"ת ז"ל שתמונתה ב' זיינין ויתכן שאפילו לרש"י ז"ל שתמונתה ב' זיינין דבוקים כזה ח ועל כן לא השגחנו על שום תמונה אחרת זולת זה וב' זיינין ביאורם ז' פעמים ז' הרומז לז' שבתות השנים שבע פעמים ומפני שהזי"ן רומזות לשבת בראשית והח' אל השמיטה והיובל ע"כ נסמך זו לזו והנה זפ"ז עולה מ"ט כי שביעית לעולם קודש הוא והנה גוף אות הח' עולה שמונה לומר לך כי באחרונה השמיני קודש היא שנת היובל כמש"ה וקדשתם את שנת החמשים שנה וגו' ר"ל שהוא יובל הגדול ועוד רומז בשני הזייני"ן לשבעה ימי חג הסוכות אשר הושיבם בשבעה ענני כבוד כמש"ה כי בסוכות הושבתי את בני ישראל וגו' וגוף אות הח' הוא רומז אל שמיני עצרת: ט( כתוב בספר התמונה שהיא מורכבת מן כ' וז' ה' אי"ש מלחמה ר"ת אלהים י"ה שד"י אל"ף למ"ד ה"א יו"ד מ"ם יו"ד ה"א שי"ן דל"ת יו"ד שעולים כ"ז אותיות ומפני כי השי"ת רומז אל טו"ב ר"ל שהוא הטוב גמור האמיתי תמיד הן בדין והן ברחמים הן במלחמה והן בכל דבר המקרים הנכללים בתשע מאמרים במנין הט' ואלו הן כמ"ה אי"ך אנ"ה מצטרף מת"י מצ"ב ל"ו מתפע"ל נפע"ל. ובס' רוח חן הם מפורשים ומפני שהשמינית הוא קודש לה' ומבורכת בטובה של השם יתעלה ב"ה וכמש"ה וצויתי את ברכתי בשנה השישי' ועשה את התבוא' לג' השני' וע"כ נסמך הט' אחר הח': י( העשירי יהיה קודש לה' כמו שפי' רש"י ז"ל וזה סוד המעשר כי בעשר' מאמרות נברא העולם והם אקריין ט' כדפי' והעשירי הוא מאמר העצם ואינו שייך כלפי מעלה רק מאמר העצם בלבד וע"כ הוא קדוש. ועוד שבבראשית הם רק ט' מאמרות מפורשים והעשי' לדקותו נרמז רק במלת בראשית ומפני שהתשעה מקריים נושאים בעצמן בעצם לכן נסמך היו"ד אחר הטי"ת ומפני שמעצם הקודש ברא שלש' עולמו' לכן אל היו"ד ג' עוקצין הירך של מטה הוא עב הוא כנגד עולם התחתון והעוקץ שבפנים הוא כנגד עולם האמצעי וגם הוא נוטה למטה מפני גשם והעוקץ אשר למעלה הוא כנגד עולם העליון: כ( לאחר שהזכרנו מאמר העצם אל היו"ד ראוי להמליכו. ולכן נסמך אותיות כ' ל' מ' שהם אותיות מל"ך והמה נהפכים מן סדרם באלפ"א בית"א מפני שמלכותו יתעל' ב"ה וב"ש הוא היפך מדת ב"ו כי המלכו' ב"ו תלוי בעבודתו ורכושו וחיילותיו וכשהם פורשים ממנו הם נשארים שלימים והוא ומלכותו בטילה אבל הקב"ה אינו כן כי כל העולם צריכים אליו והוא אינו צריך להם בשום דבר. והרוק"ח כתב שהתמונה של כ' הוא כמו שני ווי"ן עקומים שהם מחוברים כדמות מערה ונקרת הצור ולכן אמר ושכותי כפי עליך עד עברי וגו' כי הכ' הוא כדמות כף האיש שהיא עקומה וכפופה כדי לקבל מה שבא לתוכה. וגם מלת כ' שמי' מוכיח עליו שהוא לשון כף איש והיא רומזות לכף של מרע"ה שקיבל את הלוחות וזשארז"ל כ"ף כפופה כ"ף פשוטה כי מרע"ה קבלם מהפשוט יותר מכל פשוט והנה מנין של כ' הוא עשרים כי אאע"ה הי' דור עשרים מאדה"ר והוא הי' הראשון שקיבל עליו התורה כמו שדרשו רז"ל על פסוק עקב אשר שמע אברהם בקולי וגו' והנה גם תמונתה היא ב' רישין הדבוקים זה לזה אשר יעלה מספרם ד' מאות כנגד מה שאמר הקב"ה לאאע"ה ועבדום וענו אותם ארבע מאות שנה עד שהקב"ה שלח מרע"ה לגאלם: ל( כתב בספר התמונה איך שתמונתה היא כ"ו ויעלה מספרה כמספר שם יהו"ה יתעלה ב"ה שהוא גבוה מכל הגבוהים וראשה מעט כפוף לפניה והוא כמשארז"ל בכל מקום שאתה מוצא גדולתו של הקב"ה שם אתה מוצא ענותנותו. ועוד היא רומזות אל מה שנאמר כי רם ה' ושפל יראה ומספר עצם האות הוא שלשים רמוז שהמלכות נקנית בל' מעלות ומתי יודע מלכותו הוא כמש"ה ביום ההוא יהיה ה' אחד ושמו אחד והמקבלים מלכותו יתעלה הוא בל' כי ג' יודין הם בפסוק "יברכך "יאר "ישא הם עולין ל' ולכן כיוונו רבותינו ז"ל לתקוע הל' קולות במה שאנו מזכירים את מלכותו. ונ"ל עוד שמרומז ג"כ זה בבחי' כ"י שמספרו ל' ופירושו כי רם ה' ושפל יראה במלת כ"י שהוא גימ' ל' אהה ]אולי צ"ל אתה[ מבחין זה כ"י רם ה' ושפל יראה: מ( כתב בספר התמונה כי תמונתה היא כ"ו ויעלה מספר' כמנין שם המיוחד יהו"ה ומספר עצמ' הוא ארבעי' כמו מנין של ארבעי' יום שהיה מרע"ה בהר שקיבל את התורה וחתם בה שם המיוחד להודיע שהתורה היא מהש"י ב"ה ולא ממרע"ה כמש"ה תורת ה' תמימה וגו' וזה שארז"ל מ' פתוחה ם' סתומה מאמר פתוח מאמר סתום כי מאמרי התור' ר"ל מליצתה גלוי' אל מצות הנאמנים בה. ועוד יש עלי' פרושים נסתרים דרך משל וחידה לסודות סתומות ורמזים גדולים כאשר פרשתי הכל בס' האשכו"ל ועוד היא רומזת אות המ' אל ארבעים סאים שהוא שיעור של מקו"ה מ' סאים וכן מקוה גימ' מ' סאים וכן טהרת האשה אל בעל הצריכה למ' סאה כדי שיהא יצירת הולד שהוא למ' יום בטהרה כי ול"ד גימ' מ': נ( כתב בס' התמונה שהאות נ' מורכבת מן ז' ומן ו' ועולה מספרם כמנין אח"ד שהוא י"ג פי' חותמו של הקב"ה הוא אמ"ת ומודיע שהוא אחד כי מן הא' עד המ' הוא י"ג אותיו' כמנין אח"ד ומן המ' עד הת' הוא י"ג אותיות ג"כ כמנין אח"ד ולכן נסמך הנ' מיד אחר המ' כי חותם המלך הוא ראוי להיות באמצע ומנין החותם מאלף עד ת"ו הוא ב"פ י"ג כמנין ב"פ אח"ד הראשון מפני שהשם יתעל' ב"ה אחד שמדותיו הם י"ג. והשניות נגד ישראל גוי אחד בארץ ותורתו שבה הוא נבדלים ישראל מן העמים להיות נדרשת בי"ג מדות והנ' מדת נאמן אמת וישראל נאמן כפוף נאמן פשוט נ' כפופה נ' פשוטה ר"ל ן שהוא פשוט מכל פשוט ונאמן כפוף כנגד מרע"ה שקיבל התורה בי"ג מדותיו וכמש"ה והאיש משה ענו מאוד בכל ביתי נאמן הוא. גם גוף האות עולה חמישים נגד נ' שערי בינה שבמדת ה' ובתורתו: ס( כתב הרוקח כי תמונתה הוא כ"ו ויעל' מספר' כמנין שם המיוחד יהו"ה ומדובקים למעל' ולמט' להיות' סתום מכל צד כי סוד ה' ליריאיו נסתם כדפי' לעיל וע"כ נסמך הסמ"ך אחר הנו"ן מפני השם וחותמו כי סודות עצמות בידיעתו הם וגם מה שצורת' ס' הוא עגול כי כל דבר שהוא שוה עיגול בלתי כדורי אין לו לא סוף ולא ראש והוא רומז לסוד יהו"ה שהוא ראשון ואחרון בלי סוף ותכלית וז"ס של הבאת ביכורים להביא לו ראשית ביכורים כל פרי האדמה ולכן נתנו החכמים בו שיעור אחד מן ס' כמש"ה ושמת בטנ"א כי טנ"א גימ' ס' וגוף של ס' עול' ששים כנגד ששים רבוא ישראל המביאים את הביכורים להקב"ה: ע( היא רומזות אל התורה שהיא מאירה עינינו וכן נדרשת היא בע' פנים ונמסרה לדרוש לפי דעת ע' סנהדרין כמש"ה לא תסור מכל הדברים אשר יורוך והמה יראי ה' הנחמדים למעלה ולכן נסמך הע' אחר הס' ובזכותם העולם ניזון כמ"ש רז"ל אם אין תורה אין קמח וכ"ה אומר הנה עין ה' אל יראיו וגו' עד להחיותו ברעב וכן תמונת הע' אשר ישר בעינינו הוא מצורף מן חוליות וז"ן כי ראשה השמאלית תמונת ו' הוא ובצירוף גופה הנמשך לצד השמאל תהפך לן' וראשה הימנית בהמשך גופה עד מקום השמאל היא תמונת ז' ויהי' צירופי זו"ן כי עינינו אל ה' צופים שיזון אותנו ומספר צירופו ביחד ר"ל גימ' שלהם הוא גנ"י ר"ל ג"ן שלי כי הע' רומזות העדן ר"ל גן עדן שהוא ליראי ה' ולחושבי שמו וע"כ זכו אל התורה שבהם שגם היא נקרא ג"ן כי ג"ן פרשיות הם בתורה וע' רומזות לתורה: פ( כתב בס' התמונה שהתמונה היא כ"ו ויעלה מספר' כמנין יהו"ה שהוא שם המיוחד וזה שארז"ל פ' פשוטה פ' כפופה לרמוז על קבלת התורה שבאה מן הפה פשוט מכל פשוט לפה של מרע"ה וכמש"ה פה אל פה אדבר בו ולכן נסמך הפ"ה אחר עי"ן לומר שנית' למרע"ה מאת הקב"ה יתעלה ומתברך שמו. ולכן חתם הקב"ה שמו עלי' וכן תואר הפה ממש אל פה פתוח והוי"ו שבתוכה היא הפוכה כלפי מעל' לרמוז שיהי' דברי פינו רק מעניני מעלה כמו דברי אלהים חיים או בדברי תורה וכמש"ה ודברת בם ולא בדברים זרים וגוף מנין של הפ' הוא שמונים כי בן שמונים שנה הי' מרע"ה כשעמד לפני פרעה הרשע בשליחות של המקום ב"ה ויתעלה ואז אמר לו ואנכי אהי' עם פיך וגו': צ( כתב באלפא ביתא דר"ע ז"ל שתמונת' י"נ ויעלה מספר' ס' כי סוד מה שארז"ל צדיק כפוף צדיק פשוט ר"ל כי ניתנה התורה מן הצדיק פשוט מכל פשוט לצדיק כפוף ואל ס' רבוא ישראל ולכן נסמך הצדיק אחר הפ'. וגם מנין הרכבת ס' הוא כנגד ס' גבורים סביב לה מגבורי ישראל כי גבור ר"ל צדיק כמשארז"ל איזהו גבור הכובש את יצרו ומנין הצ' עם צירוף י"נ הוא עולה ק"ן רמוז אל מה שכתב הפסוק על ק"ן צפור והארכת ימים שארז"ל שהוא לעולם שכולו ארוך ר"ל כי העוה"ב רק אל הצדיקים וכמש"ה ועמך כולם צדיקים לעולם ירשו ארץ ר"ל ארץ החיים: ק( כתב בס' תמונ' כי תמונת' הוא כ"ן ויעל' מספר' ע' כי הק' רומזות אל קדושת קרבן היום כלומר אל ע' פרי החג אשר נקרבים אל הקב"ה לקיום העוה"ז ובזמן שהקרבנות בטלים הקיום של העולם הוא בק' ברכות וזש"ה ונשלמה פרים שפתינו וכן אמר הכתוב על כן אברכך בחיי וגו' ע"ל גימ' ק' וכה"א כי כן יבורך גבר כי כן בגימ' ק' וגם היא רומזות לאאע"ה כמש"ה לך לך שעולה ק' וגם נאמר עליו הלבן ק' שנה יולד והוא אב המון גוים ולכן נסמך הק' אחר הצ' מפני שהקדים ופי' קיום העוה"ב ולכן פי' אח"כ קיום העוה"ז ג"כ: ר( אמרו רז"ל ק' קדוש ר' רשע ולכן נסמך הר' אחר הק' להודיעך שהקב"ה קורא לרשע שישוב בתשובה והנ' תמונת הר' אשר ישר בעינינו הוא שהיא מצורפת מן חוליות כי רגל' במקצת גגה היא תמונת ו' וכשהיא מתארכת תתהפך אל ד' ויעל' מניי' ד"ו ובין הכל רד"ו שבגימ' הוא בב"ל מד"י יו"ן אדו"ם שהוא רד"ו ע"ה שהם הרשעי עולם אשר החריבו שני בתי עולמי' בתי מקדשינו והכבידו את עולם עלינו כי עני ורש יותר מן הרשע בעוה"ב כי הרי אין לו שום זכיות וכן מספר של ר' הוא מאתים כמשרז"ל מי שיש לו מאתים זוז לא יטול מן הצדקה ואסור בלקט שכחה ופאה אבל מי שיש לו זוז א' פחות שהוא כמנין של צדקה אז הוא עני גמור ומותר אז לקבל מן הצדקה: ש( כתב בספר תמונה שתמונת' הוא וי"ז ויהיה צירופם זי"ו כי ש' פירושה שכני' ועל כן נסמך הש' אחר הר' כי הרשע גורם סילוק זי"ו השכינ' מהעול' ומנין זיו הוא כ"ג וכן יש גם כן כ"ג תיבות מן יברכך עד ואני אברכם לומר לך שע"י ברכת כהנים יהיה גילוי זיו שכינה עלינו: ת( כתב בספר תמונה כי תמונתה ד"ו ויעלה מנין הת' אל הד' מאות שהוא כנגד ארץ ישראל שהיא ת' פרסה על ת' פרסה והיא מקודשת בעשר קדושת. אך הרוק"ח כת' שתמונתה הוא ב' דלתי"ן ואמנם גם לכוונה זו הוא רומז שארץ ישראל הוא ת' פרסה על ת' פרסה שהוא ד' על ד' ומפני שהש' רומזות אל זיו השכינה ולכן נסמך אחריה הת' כי עיקר גילוי השכינ' הוא בארץ ישראל וכבר אמרנו שתפסנו העיקר כי תמונתה היא שני דלתי"ן והדלי"ת התחתונה היא הפוכה ותמונתה נ' ויהי' צירופה עם ד' עליונ' שהוא ד"ן את העולם כמו שאמר הכתוב והתו"ת תי"ו על מצחות האנשים ואמרו רז"ל כתוב תי"ו של די"ו על מצחן של צדיקים ותי"ו של ד"ם על מצחן של רשעים ופריך בגמ' ומאי שנא ומשני ת' תחי' ת' תמות והרי הת' הוא ב' דלתין א' של די"ו והב' של ד"ם וכל אחד ואחד לפני דינו וכמו שאמר הכתוב כי ממנו תוצאות חיים וחילופו הוא לרשעים כמש"ה תחלואי תוצאות מות. וגם רמוז עוד הב' דלתי"ן אשר העליונה היא כדרכה והתחתונה הוא מהופכת כי דל"ת פירושה ד"ל כמו שפי' והדל"ת התחתונה היא הפוכה והרי יש ד"ל ונשאר ד"ל ונתהפך כי גלגל הוא חוזר בעולם וכמ"ש תחנונים ידבר רש ועשיר יענה עזות הפסוק הוא מתחיל בת' בתחלה דברו ישראל תחנונים כמ"ש ועבדיך מוכים ופרעה הרשע יענה עזות תב"ן אין ניתן להם וגו' אבל לבסוף נתהפך הדבר שישראל אמרו גם אתה תתן בידנו וגו' ופרעה אמר קומו צאו כדברכם וגו':

 צימרים צימר צימרים לפי שעה צימר קידום אתרים   וילה  חדרים לפי שעות  וילה ©  All rights reserved -צימרים
 

צימרים לפי שעה בתל אביב

צימר לפי שעה

חדרים לפי שעה

צימרים לפי שעות

חדרים לפי שעה במרכז

וילות