*קוסמטיקה טבעית-
קוסמטיקה ירוקה
natural cosmetics

*צמחי מרפא הבושם:
medicinal plants

*לימודים,קורסים
וסדנאות.
כתובת:
קיבוץ כברי
ד.נ אושרת
25120
המייל שלנו:
mrphbosem@gmail.com‏

טל: 049952122
טלפקס:049952152
נייד: 0505211607

חדש באתר
 

מודעות עצמית

שער האהבה-החיים נבראו לאהבה מהות החיים אהבה-ש.ש

פתגמים
מתוך "מבחר הפנינים" המיוחס לרבי שלמה אבן גבירול
מעובד על ידי יהודה איזנברג על פי מהדורת ברלין 1928


שער האהבה

שאל החכם: מה היא האהבה?
ואמר: נטות הלבבות והתחברם.

אין נקב המחט צר לשני אוהבים,
ואין רוחב העולם מכיל שני שונאים.

כשתאהב את חברך - אל תחניף לו, ואל תשאל עליו,
שמא תמצא אויב שיספר לך מה שאין בו, ויפריד בינך לבינו.

הזהר ממי שאהבתו כפי צורכו,
כי בשלמת הצורך תשלם אהבתו.

מי שיאמין אל הרכילים -
לא יישאר לו אוהב, אפילו אם יהיה חביב וקרוב.

אל תעזוב האוהב בעבור רכילות הרכיל.

כשתראה שני בני אדם מתחברים שלא לשם שמיים -
סופם להיפרד שלא לשם שמיים.

ואהבת את ה' אלוקיך בכל לבבך ובכל,,,כך ואהבת לרעך כמוך!!!

שער החמישי - שער האהבה

האהבה כוללת מעשים רבים יותר מכל המידות
ובעת שישים האדם אהבתו לרעה, אין מידה רעה בכל המידות כמוה; וכשישים האדם אהבתו לטובה, היא למעלה מכל המידות, כדכתיב: "ואהבת את ה' אלוהיך" (דברים ו, ה), ואין מעלה בעבודת הבורא יותר ממי שעובד מאהבה. ועתה שמע איך האהבה מקלקלת המעשים בעת שיגביר אהבתו על חכמתו, כי כמה מיני אהבתם זו משונה מזו:

האהבה האחת - האדם אוהב את בניו, ומרוב האהבה אינו מייסרם ומדריכם לדרך טובה, ומניחם ללכת בשרירות לבם הרע, ומזה יבוא היזק גדול.

האהבה השניה - אהבת ממון, ומרוב תשוקתו אל הממון לא יהיה משא-ומתן שלו באמונה, וחומד ועושק וגוזל כדי להרבות הון, ומרוב חמדת העושר יקפוץ ידם מן הצדקה ויהיה צר עין.

האהבה השלישית- אהבת נשים. ואם תהיה לו אשה רעה בעלת גאווה, היא תסיר מלבו כל המצוות והיא תמשכהו אחריה. ומרוב האהבה אינו מעז פניו נגדה ושומע לעצתה, והיא תביאהו לידי מעללים רעים. וגם מרוב אהבתו בנשים יסתכל בהן תדיר, וידבר נבלות, ויבוא לידי ניאוף.

האהבה הרביעית - היא אהבת קרוביו - אביו ואמו ואחיו ואחיותיו ושאר קרוביו - ורעיו וחבריו. ומתוך אהבתם יסיע להם במחלוקתם, ולא ידקדק אם הם פשעו בבעלי מחלקת, אך לעולם יעזר ומגן ומכסה עליהן, ואף אם פרצו פרצות רבות יגן עליהם. וגם שומע לעצתם, ואף אם העצה ההיא אינה טובה לא יסור מדבריהם. וגם ירצה להעלותם למעלות שאינן ראויות להן, כגון לעשותם מושלים ופרנסי הדור ולהיות רודים בעם, ואפילו אם הם רשעים לא יחוש בזה. והנה האהבה מעוורת עיניו ומחרשת אוזניו, ויש בזה קלקול גדול, כי הם יטעו את העולם להבליהם.

האהבה החמישית - היא אהבת ארך ימים, ומרוב שהוא אוהב את החיות לא יעמוד בניסיון.

האהבה השישית - היא אהבת הכבוד. והאוהב את הכבוד לא יהיו מעשיו לשם שמים, כי בכל המצוות שיעשה - או יתן צדקה או עוסק בתורה או בשאר מצוות - תהיה מחשבתו וכוונתו אחר השבח והכבוד, וחפץ שיתנו לו כבוד וגדולה. וזה הפסד גדול במעשה העבודה, אפילו מי שיש בו תורה ומעשים טובים הכבוד מוציאו מן העולם, כל-שכן מי שאין בו תורה ומעשים טובים ורודף אחר הכבוד, שכמה מעשיו מגונים.

ועוד יש אהבה שביעית, שהיא רעה על כל האהבות, והיא אהבת תענוגים ותפנוקים, כגון אכילה ושתייה ושאר הנאות, כגון זנות וטיולים, ואין צריך להאריך בזה העניין, כי האוהב יין ומשתכר, ואוכל תמיד מעדנים, והולך לבית המשתה תדיר - הוא ישכח בוראו, כדכתיב: "ואכלת ושבעת, השמרו לכם פן יפתה לבבכם וסרתם ועבדתם וגו'" (שם יא, טו-טז); וכתיב: "וישמן ישורון ויבעט" (שם לב, טו).

הרוצה להימלט מפח יקוש כל האהבות האלה, צריך חוכמה גדולה ואומץ רב פן ילכד בשחיתותם, כי כל האהבות האלה מקיפות את לב האדם, ואם ידחה אהבה אחת או שתים מקרבו - עדין האהבות הנשארות ירדפוהו מאור אל חשך. על-כן יש ללמדך, שתהיה זהיר וזריז להשתמש בכל האהבות האלה לדעת בהם דרכי השם ברוך הוא, כעניין שנאמר: "בכל דרכיך דעהו" (משלי ג, ו).

אהבת בניו תהיה על דרך זה: שיחשוב להדריך בניו בדרכי המשפט, וללמדם מעשה עבודת השם ברוך הוא, ולצוות אחריו לעבוד את השם ברוך הוא, כעניין שנאמר: "אב לבנים יודיע אל אמתך" (ישעיה לח, יט), וכתיב: "והודעתם לבניך ולבני בניע" (דברים ד, ט), וכמו שנאמר באברהם: "כי ידעתיו למען אשר יצוה את בניו ואת ביתו אחריו" (בראשית יח, יט).

ואהבת הממון תהיה על דרך זה: יאהב ממונו למען אשר לא יחמוד ממון אחרים, ולא יצטרך לגנב ולגזל, ולא יצטרך לקבל צדקה. אך משלו יפרנס אחרים, וילביש עניים ויאכילם, ויחזיק בממונו לומדי תורה יראי השם. וגם מחמת עושרם יפנה עצמו מעסקי העולם הזה, ויקבע עתים לתורה ולקיים המצוות, הואיל ויש ספק בידו. ולא יבטח ברוב חילם להתגאות, אך יקנה בממונו הכלה חיי העולם הבא, ועל זה הדרך יאהב ממונו.

ואהבת נשים תהיה על דרך זה: שיחשוב שהיא מצילתו מן החטא ומרקחתו מן הניאוף, ובה מקים פריה ורבייה, והיא מגדלת את בניו, והיא עובדת לו כל ימיה ומכינה לו מאכליו ושאר צרכי הבית, ומתוך כך יהיה פנוי ללמד תורה ולעסק במצוות, והיא עוזרת לו לעבודת הבורא יתברך שמו.

ואהבת אביו ואמו תהיה על דרך זה: שיחשוב שגידלוהו וטרחו בו ללמדו דרכי השם יתברך, והורוהו וחנכוהו לתורה ולמצוות, ובהם יקים מצוות הבורא יתברך, כדכתיב: "כבד את אביך ואת אמך" (שמות כ, יב). ואחיו ואחיותיו ושאר קרוביו יאהב על דרך זה: שהם עוסקים בו להביאו למעלות שהם לעבודת הבורא יתברך, והוא יעסוק בהם ללמדם ולהוכיחם, ולא ישא להם פנים, ובזה יש לו שכר רב, והיא מידה גדולה, כדכתיב: "וחרפה לא נשא על קרובו" (תהילים טו, ג). והרבה תועלת יש לו לאדם בקרוביו, כדרך שמצינו בלוט, שהצילו אברהם ונלחם עבורו, וגם בסדום נצל בזכות אברהם. ויאהב רעיו ושאר כל בני-ישראל אהבה שלמה, לקיים מה שנאמר: "ואהבת לרעך כמוך" (ויקרא יט, יח), וזהו כלל גדול בתורה: דעלך סני לחברך לא תעבד (שבת לא, א). גדולה מזו "כי בצלם אלוהים עשה את האדם" (בראשית ט, ו) (ירושלמי נדרים פ"ט ה"ו).


ויש תועלת גדולה למי שנוהג בחיבה וברעות עם בני-אדם.
תועלת אחת - בעולם הזה; כשמתנהג באהבה עם כל אדם, יעזרוהו הכל; אם ייפול, ירבו עוזריו וסומכיו; ואם יעמוד אדם נגדו לריב עמו, רבים ישתיקו את המדברים הרע ומכלימים אותם; ואם תבוא עליו צרה, הכל מצטערים עליו ונותנים לו יד; ואם יבוא לידי דחק ועני, רבים ירחמוהו בנתינת מתנותיהם.

תועלת עולם הבא - מחמת שהוא נאהב לכל אז דבריו נשמעים, ויהיה יכלת בידו להוכיח בני-אדם שייטיבו מעשיהם. וגם מתוך האהבה יעמוד בשלום עם הכל, ומתוך האהבה הוא שקט ושלו ופנוי ללמד ולעשות מעשים טובים. וגם מתוך האהבה יעזרוהו ויעשו מלאכתו ויגנו בעדו, וימצא הרווחה יתרה לעבוד הבורא יתברך עבודה שלמה. ומחמת האהבה הוא נושא חן בעיני כל רואיו, ומעשיו הטובים יהיו מקובלים לכל, וכל אחד יחמוד לעשות כמעשהו.

ובאיזה דרך יגיע האדם לאהבת כל אדם? אשכילך ואורך: הדרך הוא, שייעזר בנפשו ובממונו כפי יכולתו. העזר בנפשו הוא, שישרת לכל אדם, הן עני הן עשיר, ויטרח עבורם. העזר בממונו הוא, שילווה לעשיר בעת הצטרכו למעות, וכן לעני ילווה בשעת דחקו, וכן יפקדהו במתנה כפי כוחו, ולקצת עתים ישלח מנות ודורונות גם לעשירים. ויהא ותרן בשלו. אם יהיה לו עסק עם בני-אדם, יהיה כל משא ומתן שלו בנאמנות, ואל יקפיד בדבר מועט על חברו. לעולם יהיה חפץ שחברם ייהנה ממנו, ואל ישתדל הוא ליהנות מחברו, ויהיה דבריו בנחת עם בני-אדם. ביישהו - אל יביש, הטעהו אדם - אל יטעהו. יסבול עול צווארו על העולם, והוא אל יכביד עליהם. ולא יתקוטט עם בני-אדם, ויקבל כל אדם בשמחה ובסבר פנים יפות, כי הסברת פנים תחזק האהבה, וישא ויתן עם חברם בטובתו, וינחם כל אדם מעצבו ומדאגתו. אם גילה לו אדם סוד - אל יגלה, אף אם יכעיסהו. ולא ידבר על אדם רע, ולא ישמע שידברו רעות על אדם, ולעולם ישתדל למצוא זכות על בני-אדם במקום שאפשר להיות, וביותר יזהר בזה, ואז יהיה אהוב לכל. ויכבד כל אדם במעשיו ובדבריו. ולא יתגאה על שום אדם, אך ייכנע תחת כל אדם. ובכל יכוון לשם שמים.


וצריך מאוד להיזהר מחברת בני-אדם שאינם מהוגנים
כדי שלא ילמד ממעשיהם, ולהתרחק ממושב לצים. ואמר החכם לבנו: כי יעלה בלבבך להתחבר עם בני-אדם - התחבר עם חכם, כדכתיב: "הולך את חכמים יחכם" (משלי יג, כ), ונאמר: "תן לחכם ויחכם עוד" (שם ט, ט), שאם תחכם - יפארך ולא יחלק על חכמתך, ואז תדע שתוכל לסמך על חכמתך. אם יכבדוהו - יכבדך, ויהדרוהו - יהדרך. אם תצטרך לעזרתו - יעזרך, ומה שתאמר - יצדיקך. אם תכעס - יסבלך. ותלמד ממעשיו הטובים. והתחבר עם כל אדם שתלמד ממנו דברים אשר יביאוך לעבודת הבורא יתברך. ואמרו חכמים: כשתרצה לחבר עם איזה אדם - הכעיסהו, ואם יודה לך האמת בשעת כעסו - התחבר לו; ואם לאו - עזב אותו, אלא תבחר לחבר מי שיכיר ערך עצמו, ומי שאינו מכיר את עצמו - אין טוב בחברתו. קנה לך חבר המוכיח אותך בעשותך שלא כהוגן, והמלמדך לעשות הטוב, והעוזר אותך בנפשו ובממונו, וזהו חברך הנאמן. אבל חבר המחניף והמיישר לך טעותך ושגבתך, והמנחם אותך על מעשיך הרעים - הסתלק מעליו. וכן חבר שייקח ממך צרכו, ויזיקך היזק גדול עבור הנאה מועטת - מהר וסור מעליו.

ואל תתחבר למסכימים על העולה, שנאמר: "לא תאמרון קשר לכל אשר יאמר העם הזה קשר" (ישעיה ח, יב). אסור להתחבר עם רשע בעסקי העולם, שנאמר "בהתחברך עם אחזיהו פרץ ה' את מעשיך" (דברי-הימים-ב כ, לז); ואפילו לדבר מצווה אסור להתחבר לרשע, שנאמר: "אל תקנא באיש חמס, ואל תבחר בכל דרכיו" (משלי ג, לא). ואמרו חכמים באבות דרבי נתן (פרק ט מד): אל תהי חבר לרשע אפילו לדבר מצווה. ורבו דרכי המות הנמצאים בחברת הרשעים.

ואם ידקדק אדם על עצמו, ויהיו דבריו בנחת עם הבריות ודעתו מעורבת עימהם, נעלב ואינו עולב, מכבד להם ואף למקלין בו, ונושא ונותן באמונה, ולא ירבה בארוחת עם-הארץ וישיבתו, ולא יהא נראה תמיד אלא עוסק בתורה ועטוף בציצית ומוכתר בתפילין ועושה לפנים משורת הדין, והוא שלא יתרחק הרבה ולא ישתומם, עד שימצא הכל מקלסים אותו ואוהבים אותו ומתאווים למעשיו - הרי הוא שקדש את השם, ועליו הכתוב אומר: "ויאמר לי עבדי אתה, ישראל אשר בך אתפאר" (ישעיה מט, ג).


ואהבת אורך ימים תהיה על דרך זה:
שיאהב ימי חייו לא עבור שיאכל וישתה ויהנה בימי הבלו, אך יחשוב: מלאכת התורה והמצוות מרובה, ואם הייתי חי כפלים וכפלי-כפלים לא הייתי יכול להשלים חוק התורה ולהשיג מעלות התורה אשר בהם יתרצה עבד אל אדוניו. ועל דרך זה יאהב ימי חייו, כי בהם יקנה עבודת הבורא ברוך הוא ויראתו הטהורה ואהבתו, ויקנה צידה בעולם הזה אשר יביא אותו לעולם הבא, ויקנה בעולם ובימים הכלים עולם הקים, תענוג אשר לא יפסק לעולם ולעולמי עולמים. ותמיד יירא מן המות, כי שמא עדין לא הגיע לתכלית השלמות אשר בכוחו להגיע, ובכל יום ויום יוסיף אהבה ויראה למקום. אבל חיים שאין בהם יראת-השם, אין זה נקרא חיים, ויקוץ וימאס בחיים שהם נגד הבורא יתברך, כעניין שנאמר ברבקה: "קצתי בחיי מפני בנות חת, אם לקח יעקב אשה מבנות חת כאלה מבנות הארץ, למה לי חיים" (בראשית כז, מו). ולכך במקום שיש חילול השם לא יחוש על חייו, ותמיד יהא לבו נכון למסר עצמו על קדוש השם בכל המצוות, הן בקלות והן בחמורות.

ואהבת הכבוד היא רעה מאוד, לכן יתרחק מן הכבוד בכל יכולתו. ואם אדם מתרחק משני דברים, והם: כבוד והנאת אחרים, אז הוא קרוב לכל המעלות הטובות. כי הכבוד מקלקל כל המעשים, כי בכל המעשים שיעשה יחשוב להתכבד. ואפילו לא יחוש על הכבוד, אם הוא רודף ליהנות מאחרים, אז כל מעשיו מקולקלים, כי תמיד יטנו לבו אחר הבצע. לכן יתן אל לבו להתרחק מן הכבוד וגם מליהנות מאחרים. ולפעמים יש מצווה ברדיפת כבוד, כמו אם הוא איש צדיק וחכם, והעולם מזלזלים בו ומצחקים עליו עבור מעשיו הטובים, ומתוך כך דבריו בזויים ואינם נשמעים, ואם היה בו כח לכף בני-אדם שיכבדוהו וישמעו תוכחותיו ודבריו - בזה יש לרדוף אחר הכבוד כדי להוכיח בני-אדם, כגון אם בזוהו ברבים, אין לו למחול עד שיפייסוהו. אבל רוב פעמים יסתלק מן הכבוד ויברח ממנו. הלוא אמרו חכמים: הקנאה ותאווה והכבוד מוציאים את האדם מן העולם (אבות פ"ד מכ"א). ולא ילמד ולא יעשה שום מעשה טוב כדי שיתכבד, אך יעשה מעשה הטוב לשם הבורא יתברך, וסוף הכבוד לבוא.


אהבת תענוגים, כגון אכילה ושתייה ושינה.
דע שצריך האדם שיכון מעשיו כולם כדי לידע את השם ברוך הוא, ויהיה שבתו וקומו ודבורו הכל לעומת זה הדבר. כשיישא ויתן או יעשה שום מעשה או מלאכה, לא יהיה בלבו זיכרון ממון לבד, אלא יעשה דברים אלו כדי שימצא דברים שהגוף צריך בהם, מאכילה ושתייה וישיבת בית ונשיאת אשה. וכשיאכל וישתה ויבעל, לא ישים אל לבו דברים הללו כדי ליהנות, עד שנמצא שאינו אוכל ושותה אלא המתוק לחך ויבעל כדי ליהנות, אלא שישים אל לבו שיאכל כדי להברות גופו ואיבריו, לפיכך לא יאכל כל שהחך מתאווה, כמו הכלב והחמור, אלא יאכל דברים המועילים לגוף, אם מרים אם מתוקים, ולא יאכל דברים הרעים לגוף אף-על-פי שהם מתוקים לחך. בזה המנהג ינהיג עצמו, וישים אל לבו שיהיה שלם וחזק כדי שתהא נפשו ישרה לדעת את השם יתברך, כי אם אפשר שיבין ויתחכם בתורה ובמצוות והוא חולה או אחד מאיבריו כואב לו, לפיכך אין טוב להתענות תמיד, פן ייחלש כוחו ויתמעט שכלו. לכן צריך לתקן כל ענייניו לעבודת הבורא יתברך: אם ימלא כרסו, אז יכבד בגופו; ואם ימעט מזונו, אז ייחלש.

וזה טוב לך, אשר תמעיט במיני הלפתן, ותסמוך על לפתן אחד בעוד שתוכל, ויהיה די לך ממנו מעט כפי מה שתוכל. והתכוון בו להגיע הלחם אל בטנך, ולא להתענג. והרגל נפשך קצת העתים מבלי לפתן כדי להנהיג טבעך, עד שיקל עליך בעת הימנעו. ואם תוכל, תעזוב הלפתן אשר יש בו יגיעה וטרח. ושים אכילתך ביום קלה מאכילתך בלילה. ותתנהג לאכול פעמים ביום, כדי שתהא תנועת איבריך קלה ביום, ומתוך כך יקלו עליך עניני תורתך. ותתנהג לשתות מים, אלא-אם-כן תהיה כוונתך בשתיית היין לתועלת גופך או להעביר הדאגה. והיזהר מאוד מהרבות ממנו, כי הוא משכר ומרחיק לתורה.

וזה הכלל יהיה לעולם בידך: אל ימלא אדם כל תאוותו מאכילה ושתייה אך יאכל וישתה להעמיד גופו על בוריו, וימשך ידיו מן המותר. ואל יאהב האדם את העולם כדי שיאכל וישתה וייהנה ממנו.

וכן אמר אחד מן החכמים: אכל למען אחיה.
ואמר הכסיל: אחיה למען אוכל.
ועל זה נאמר: "צדיק אכל לשבע נפשו, ובטן רשעים תחסר" (משלי יג, כה).

וכן הנושא אשה, יחשוב לשם שמים, שיקים פריה ורבייה ויהיה לו זרע עובדי השם יתברך ויראי-שמים. או יחשוב, שימלא תאוותו ויכלה יצרו באשתו, כדי שלא יתאווה לנשים אחרות. או כדי לפקוד את אשתו כשהוא יודע שהיא מתאווה לו, כדי שלא תתאווה לאנשים אחרים. או יכוון להברות גופו, שיציאת הזרע ממנו היא בריאות הגוף. אבל המרבה לשמש יותר מדי, יבואו עליו חולאים רבים. והמהלך בדרך זה, כל ימיו כולו הוא עובד השם ברוך הוא, ואפילו בשעה שנושא ונותן, ואפילו בשעה שבועל, מפני שמחשבתו בכל - כדי שימצא צרכיו בלבד, עד שיהא גופו שלם לעבוד את השם ברוך הוא. ואפילו בשעה שישן, אם ישן בשביל שתנוח נפשו עליו וינוח גופו שלא יחלה, כי לא יוכל לעבוד את השם ברוך הוא והוא חולה, ונמצא שנה שלו עבודה למקום ברוך הוא.
ועל עניין זה צוו חכמים ואמרו: כל מעשיך יהיו לשם שמים (אבות פ"ב מי"ב). והוא שאמר שלמה בחכמתו: "בכל דרכיך דעהו, והוא יישר ארחתיך" (משלי ג, ו).


יעזוב אדם כל האהבות וידבק באהבת הבורא ברוך הוא.
ואהבת השם ברוך הוא היא תכלית כל התבוננות וסוף כל המעלות, והיא מדרגות כל עניני העבודה, והיא נדבות הנפשות מאנשי החסד והנביאים והפרושים, אשר אין למעלה הימנה. והרבה פעמים מקדים הספר יראת האלוהים על אהבת ה', שנאמר: "ועתה ישראל מה ה' אלוהיך שאל מעמך, כי אם ליראה ולאהבה אתו" (דברים י, יב). ומפני שהאהבה היא תכלית הפרישות וסופה, וקרובה שבמדרגות אל מדרגות האלוהים, ואי אפשר שיגיע ופחדו מהאלוהים, ועל-כן היראה קודמת לאהבה.


ומה היא האהבה?
היא אהבת הנפש ונטותה מעצמה אל הבורא יתברך כדי שתדבק באורו העליון. הנפש הזאת היא מקור הדעת, והיא טהורה וזכה, והבורא קושרה בגוף אשר חשקם רב לנסות אם היא תלך בדרכי השם. ומפני שהאדם מלובש בגוף, הנברא ברוח בהמות, אין כח בנשמה הנבראת מאלוהים לחשב אחר בוראה, כי מעורבת היא בתאוות הגוף, וכל ימי קטנות האדם אינו מבקש ואינו שואל אלא תאוותיו ותענוגיו, כי מרוב תאוות הגוף - אכילה ושתייה ועדוני העולם הזה, שהוא עולם שווא ושקר, וחושב לאסף הון רב - אין כח בהנשמה לחשב אחר הבורא יתברך, כי היא מלובשת בהבלי שווא. ואחרי שתרגיש הנפש במה שיש לה תועלת לעצמה בלתי שתוף הגוף, אז היא תתאווה לבקש מנוחה ממידות הגוף, כאשר יתאווה החולה לרופא; וכשתתרפא הנפש מתחלואיה, אז יהיה לה אור בעצמה וכוח בנפשע.


וכיצד היא האהבה?
שיאהב את השם אהבה גדולה ויתרה רבה מאוד, עד שתהא נפשו קשורה באהבת השם יתברך. והנפש הלוא מלאה אהבה, ואותה אהבה קשורה בשמחה, ואותה שמחה מברחת מעל לבבו נעימות הגוף ותענוג הנפש, ואותה שמחה עזה ומתגברת על לבבו, וכל הנאות שבעולם הם כאין כנגד שעשוע הלב האוהב השם ברוך הוא בכל לבבו, ובכל הרהוריו יהגה איך לעשות רצון הבורא ולזכות הרבים ולעשות קדוש השם ולמסר עצמו באהבת השם ברוך הוא. וזהו אהבת השם ברוך הוא יתברך (במדבר כה), ואברהם אבינו שאמר: "הרמתי ידי אל ה' אל עליון קנה שמים וארץ, אם מחוט ועד שרוך נעל" (בראשית יד, כב-כג), ואלישע שלא רצה לקחת מנעמן (מלכים-ב ה, טו-טז). ואל יבטל מדברי-תורה בשביל תענוגי ושעשועי ילדיו, וחבת ראיה ודבור, וגם לעזוב טיולם, וינעים זמירות כדי למלאת לבבו שמחה באהבת השם ברוך הוא.

העובד מאהבה, עוסק בתורה ומצוות, והולך בנתיבות החוכמה המראים איך יעשה כל המצוות מאהבה ואיך יאהב את השם יתברך אהבה גדולה, לא מפני דבר שבעולם, לא מפני יראת הרעה ולא כדי לקבל הטובה, אלא עושה האמת מפני שהוא אמת, וסוף הטובה לבוא. ומעלה זו מעלה גדולה עד מאוד, ואין כל אדם זוכה לה, והיא מעלת אברהם אבינו שקראו הקדוש-ברוך-הוא "אהבי" (ישעיה מא, ח), לפי שלא עבד אלא מאהבה. והוא שצווה הקדוש-ברוך-הוא על-ידי משה רבנו עליו השלום, שנאמר: "ואהבת את ה' אלוהיך בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מאודך" (דברים ו, ה); ובזמן שיאהב את השם ברוך הוא אהבה הראויה, מיד יעשה כל המצוות מאהבה. דבר ידוע וברור, שאין אהבת הקדוש-ברוך-הוא נקשרת בלבו של אדם עד שישגה בה תמיד, כאלו הוא חולה חולי אהבה, שאין דעתו פנויה מאהבת אותה אשה והוא שוגה בה תמיד, בין בשבתו בין בקומו בין בשעה שהוא אוכל ושותה, יותר מזה תהיה אהבת השם ברוך הוא בלב אוהביו. הוא ששלמה אמר על דרך משל: "כי חולת אהבה אני" (שיר-השירים ב, ה), וכל שיר-השירים משל הוא לזה העניין. לפיכך צריך האדם להבין ולהשכיל בחוכמה ובתבונה המודיעות לו את קונו. וכפי כח שיש באדם להבין ולהשיג האל הנכבד והנורא, מצווה לאהבה אותו וליראה ממנו, שנאמר: "ואהבת את ה' אלוהיך" (דברים ו, ה), ונאמר: "את ה' אלוהיך תירא" (שם ו, יג).


וזה הדרך להשיג בו אהבת השם ברוך הוא:
בשעה שיתבונן האדם במעשיו ובברואיו הנפלאים הגדולים, ויראה מהם חכמתו שאין לה ערך ולא קץ, מיד הוא אוהב את המקום ברוך הוא, ומשבח ומפאר, ומתאווה תאווה גדולה לידע את השם הגדול, כמו שאמר דו: "צמאה נפשי לאלוהים לאל חי" (תהילים מב, ג), וכשמחשב בדברים האלה שאמר דוד מיד הוא נרתע לאחוריו ויירא ויפחד, וידע שהוא בריה קטנה שפלה ואפלה, עומדת בדעת קלה מעוטה לפני תמים דעות, כמו שאמר דוד: "כי אראה שמיך מעשה אצבעתיך" (שם ח, ד), וסמיך לה: "מה אנוש כי תזכרנו" (שם פסוק ה).

ובזמן שאדם מתבונן בדברים הגדולים, ומכיר גדלותו ממלאך וגלגל, ויראה חכמתו של הקדוש-ברוך-הוא בכל היצורים ובכל הברואים, מוסיף אהבה למקום ברוך הוא, ויצמא נפשו ויכמה בשרו לאהוב את המקום ברוך הוא, ויירא ויפחד משפלותו ודלותו וקלותו, כשיערך עצמו לאחד מהגופים הקדושים אשר ברא השם ברוך הוא. ובמקום אחר נאמר: "וירא אלוקים" (איוב א,א), ובארו, שמתיירא מדין עונש שמים ומגיהנם ומעונשי עולם הזה (סוטה כז, ב; וע"ש לא, א). וזאת המידה רחוקה מן האהבה מאוד מאוד. אבל יירא מהשם יתברך כמו אדם שאוהב את אשתו והיא אוהבתו, והוא ירא לעשות דבר כנגדה פן יאבד אהבתה - כן הדבר הזה חוצב רשפי אש אהבת הבורא יתעלה, ויירא לעבר על מצוותיו פן יפסיד אהבת הבורא יתברך. וזהו "עבדו את ה' ביראה" (תהילים ב, יא) - היא יראת האהבה; "וגילו ברעדה" - מרוב פחד הבורא תגילו לעשות חפצו.

וזאת היראה היא יראת האהבה, ועליה נאמר: "יראת ה' היא אוצרו" (ישעיה לג, ו). ואין האהבה הזאת מתקיימת אלא במי שנותן דעתו לקיים כל המצוות כהלכתן, כי מי שאינו יודע המצוות אשר צווהו יוצר הכל, אין זה נקרא אוהב גמור, לכן יאהב כל אשר יביאהו לאהבת הבורא ברוך הוא וברוך שמו. והעושה זה, טוב לו בעולם הזה ולעולם הבא.

מודעות עצמית

מודעות עצמית תהליך ההתעוררות להשגת דרגות תודעה גבוהות יותר
א.ניקיון מתחיל מאמונה.
ב.רווח ותועלת אישיים הם החטאים הגדולים ביותר. עבודה הנעשית מתוך מהות תביא החזר.
ג.להפסיק לחפש את העבר.
ד.להשתחרר מהרגלים וסתירות המרחיקים אותנו ממהותנו. להשתחרר מקוטביות ושיפוטיות (להתייחס אל הכל כאל טעמים שונים).
ה.לפתוח את החוש השישי שלו (העין השלישית) – מודעות קוסמית/ידע אלוהי/פקודות שמימיות. לכל אחד אות של קליטה ושידור הפותחים את החוש השישי. תפקיד החוש השישי לכוון את האדם לערוץ אלפא. כל יישות אשר עובדת עם החוש השישי הינה מדיום. חיזוק העין השלישית ירים את תדרנו.
ו.ראויות להערכה מושגת על ידי צופן המהות – העין – המילה = בגרות.
ז.לדעת את עצמו (ואת גלגוליו) ולהחזיר את עצמו לעצמו – להסיר צעיפים ולחשוף את אור מהותנו – צופן המהות (חופש רצון, בחירה ואחריות). אדם היודע את עצמו מוצא את נתיב האמת = תודעה אלוהית. אדם שאינו יודע את עצמו, לא יכול לדעת אחרים.
ח.לפי "משואות האור", הדרך היחידה הביתה נמצאת בתוכנו.
ט.הגשר בין שמים לארץ היא אהבה. עלינו לשחרר ציפיות בנוגע לאופן הגעת המידע. עלינו לבקש שהמידע יהיה לטובתנו הגבוהה.
י.האדם הוא יקום בזעיר אנפין. אלוהים הביא את האדם לידי קיום והאדם מביא את אלוהים לידי קיום. כל החוקים הפועלים בעולם כולו, פועלים בתוך האדם. לכן, בלמדנו את האדם, אנחנו יכולים ללמוד את כל העולם. נטישת האל היא נטישת עצמיותו של האדם. האדם ראוי למשהו רק אם יש לו את עצמו.
יא.לחיות בשלום עם עצמו, להאמין ולהתחבר אל הייחודי שבו. כאשר האדם יעז להחזיר את עצמו לעצמו, כאשר הוא ישיג את הזכות לבטא את המילים האותנטיות, צלילים יבואו אליו מכל ממד. הוא ידע את אדוני.
יב.לגלות את תיבת הפוטנציאל הסודית שלו ואת אוצר הידע הענק השוכן במוחו (לכל תא יש תודעה אוניברסלית).
יג.להיות מחובר לאמת, למצפון (מצפן, מרכז מגנטי) שהוא הייעוד. עלינו לגלות את האמת ללא הספק (נתיב הלב). עלינו לחיות מתוך כנות.
יד.להבין את צופן המילה – "מוות ביד הלשון", הדבר עליו חושב האדם (לטוב/לרע) מתממש. מחשבות/מעשים שאינם בהלימה עם ייעוד האדם, מעייפים ומרחיקים. אסור להתעסק במילים ובמעשים לשווא. לכל מחשבה/מילה יש הטבעה אנרגטית (מקבלים מה שמבטאים לטוב ו/או לרע).
טו.להבין את צופן העין – בכי, צחוק ואהבה כמטהרים. העין רואה ואוהבת, העין רואה וחפצה, העין רואה ובוכה. אם למהותנו יש עין, אנו רואים הכל הגיונית וללא סתירות.
טז.להפוך עוצמות/רגשות שליליים לחיוביים (לעשות טוב, לחשוב טוב, לאהוב).
יז.לפי הקבלה, אחד התיקונים המשמעותיים שעל האדם לעשות הוא להתמיר את כלי הרצון לקבל שנמצא בכל מהות, לכלי הרצון לקבל על מנת להשפיע.
יח.לנקות את "הזבל"; לטפל בשכל השתלטן, להתגבר על פחדים, להיפטר מהספק, מהזדהות, מהשוואתיות, לצמצם את האגו הבעייתי והרכושני (להפסיק להיות משרתו של האגו), להיפטר מתשוקות, להיפטר מהתניה אפילו דתית.
יט.לחיות מתוך איזון: לקבל מינרלים, להתרחץ במעיינות מינרליים, ברזל, נחושת, אשלגן, אבץ, לאכול בעיקר ירקות ירוקים וטריים, לאכול יוגורטים, להתעמל, להתקרקע (נשימות, טבילות, מין), ולעשות מדיטציות (שיטה להתלכדות אנרגיות המוח לנקודת מוקד אחת. קשב פנימה במקום החוצה). במדיטציה לפעול מהפנים החוצה. חוסר איזון גורם למחלות, כאבים, פחדים, תסכולים וכד'.
כ.להשתחרר מהתקשרות רגשית לאכול. יש לאכול מתוך מודעות.
כא.הצ'קרות הן האמצעי דרכו אנו רוכשים מודעות. זוהי הדרך בה אנו חווים את החיים, תופשים את המציאות, מתייחסים אל עצמנו, לאחרים ולעולם. מערכת הצ'קרות הינה החיים עצמם. הצ'קרות מאחדות את עוצמת הכוח הנקרא קונדליני, אנרגייה דמוית נחש אשר שוכנת בבסיס עמוד השדרה שלנו. הכרה בכוח זה וזימונו לחיינו, יכול לסייע בידנו להתחבר אל גוף האור שלנו. העוצמה באה לידי ביטוי החל מגיל 40 ואילך. אנרגיית הקונדליני, כאשר היא עובדת עם מערכת הצ'אקרות, היא יכולה לחבר אותנו לשפע של ידע מופלא האצור ב- 12 סלילי הדנ"א שלנו (חלק מהמסתורין העתיק והאבוד). המפתח לעבודה היא אהבה. עלינו לאהוב את עצמנו, את גופנו, את הסובב אותנו, כולל הטבע. הקונדליני מצית את הצופנים, מפעיל את החיישנים מקודדי האור ומוציא אותם אל האור. סיבים זעירים אלה מלאים במידע שהיה, הווה ויהיה. יש לנו הזדמנות לרכוש בעלות על הזיכרונות שלנו.

הדרך לשינוי

הדרך לשינוי § 6 שלבי מבחן עד שאדם משיג מהות של יצור אנוש:
1. להיות בשלום בתוך עצמו
2. להפוך למוכלל עם עצמו
3. להתעלות מעל עצמו
4. לחבק את היקומים
5. לדעת מה שלא יודעים
6. להעביר את מה שיודעים לאלה שאינם יודעים

ממחשבה למעשה

ממחשבה למעשה גלי בקרה הם גלים של אבולוציה והספים שהם גורמים לנו לעבור הם:
1. סף היהירות – הגאווה – ההקרבה
2. סף הרכושנות – החומר - הרכוש
3. סף אהבה – החיבה – החברות
4. סף הסבלנות – סף האנושיות – ההקרבה העצמית
5. סף מחיקת העצמיות (האגו)
6. סף האיחוד
7. סף מודעות אוניברסלית - סף איחוד עם תודעה אוניברסלית
8. סף מודעות קוסמית – סף תודעה קוסמית - סף ההתחברות לאנרגיות קוסמיות (באופן ישיר/לא ישיר/בשינה)
9. מודעות התקנה האוניברסלית
10. סף המשימות המיוחדות (השליחות בכדור הארץ)
11. סף התגברות על פחדים
12. סף משימה מיוחדת אמיתית
13. תודעה מלאה לגבי המשימה האמיתית
14. הגיון-חכמה-אחריות לגבי המשימה
15. כוח רצון לגבי המשימה
16. נאמנות למשימה
17. כוליות המושגת דרך המשימה
18. תכונות אנושיות המושגות במשך המשימה
19. שער אומגה שלא ניתן להיכנס אליו בקלות

** ששת הראשונים נושאים אנרגיות גלי אלפא (7 – 13). סעיפים 7-11 נושאים אנרגיות ביתא
(13-30). סעיפים 12-17 נושאים אנרגיות גמא (40 הרץ).
** עד 1999 האדם הגיע לממד 9. החל מ- 1999 הוא יכול להגיע לממד 17/18/19.
** אלה שהשיגו תודעה אוניברסלית, צעיף מודעותם הוסר.

הרצאת מבוא :מודעות עצמית...."להתבונן,לחוש,להרגיש ולהתחיל מחדש

הרצאת מבוא :מודעות עצמית...."להתבונן,לחוש,להרגיש ולהתחיל מחדש הינכם מוזמנים !!
להרצאת מבוא מרתק .
חברים יקרים !!
ניתנן לנו ההזדמנות ...להתחיל מחדש!!
מועד:ביום ה'
בשעה:16:00 אחה''צ
מקום:מרכז העשרה ולימוד "מרכז מרפא הבושם"
תוכן:
הינם מוזמנים להרצאת מבוא בנושא :מודעות העצמית.בה תוכלו לחוות רגע של התבוננות רגשית,שתעורר את חושכם להתחיל מחדש!!

הרשמה ותיאום מראש!
ק.כברי-מרכז מבקרים
מרפא הבושם.
טל: 04-9952122

אהבה = א. רצון לקבל ולהתקרב; ב. רצון לתת ולהיטיב

אהבה = א. רצון לקבל ולהתקרב; ב. רצון לתת ולהיטיב
מאת: אראל סגל,

כמה מצוות בתורה קשורות לאהבה: "ואהבת את ה' אלהיך", "ואהבת לרעך כמוך", "ואהבתם את הגר", "ואהבת לו [לגר] כמוך". כדי להבין את משמעותן המדוייקת של מצוות אלו, יש לענות על השאלה "מהי אהבה?".

בלשון ימינו, המילה "אהבה" מתארת שני מושגים שונים לגמרי:

אהבה של קבלה - רצון להתקרב לזולת וליהנות ממנו, כאהבת דייג לדגים שהוא אוכל.
אהבה של נתינה - רצון לעזור לזולת ולהיטיב עמו, כאהבת רופא לחולים שהוא מטפל בהם.
גם בלשון המקרא, המילה "אהבה" משמשת לתיאור אותם שני מושגים שונים. כבר חז"ל שמו לב לכך והבדילו בין:

"אהבה התלויה בדבר" - אהבה של קבלה - כאהבת אמנון לתמר: הוא רצה להתקרב אליה למרות שזה לא היטיב עמה.
"אהבה שאינה תלויה בדבר" - אהבה של נתינה - כאהבת יהונתן לדוד: הוא רצה להיטיב לדוד למרות שכתוצאה מכך דוד נאלץ להתרחק ממנו.
בהמשך נפרט פסוקים נוספים שמתארים אהבה של נתינה ואהבה של קבלה.



אהבה במצוות
עכשיו נחזור למצוות שקשורות לאהבה:

* המצוה המתייחסת לאהבת רֵע ( = מכר ) מנוסחת בצורה מיוחדת: לא נאמר "ואהבת את רעך כמוך" כמו בכל שאר הפסוקים אלא (ויקרא יט) " ואהבת לרעך כמוך ". לפי מה שלמדנו עד עכשיו, ייתכן שהאות ל באה להדגיש שמדובר כאן באחד משני הסוגים של אהבה - אהבה של נתינה (רוב הפעלים של נתינה נקשרים לאות ל, כמו "נתן ל...", "מסר ל...", "עזר ל..."). האדם לא יכול להרגיש רגשי אהבה כלפי כל מכריו או לרצות בקרבתם, וגם אין בכך שום צורך; העיקר שירצה לתת להם ולעזור להם. מה שאתה אוהב לעצמך - אהוב גם לרעך. הלל הזקן ניסח כלל זה בצורה שלילית: "מה ששנוא עליך - אל תעשה לחברך".

* המצוה המתייחסת לאהבת ה' מנוסחת בצורה פשוטה: (דברים ו) " ואהבת את ה' אלהיך בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מאודך ". ייתכן שבמצוה זו הכוונה לאהבה מהסוג השני - אהבה של קבלה . ה', כמובן, לא צריך שהאדם ייתן לו שום דבר; הוא רק רוצה שהאדם יקבל הכל ממנו, ולא ינסה לקבל דברים מכוחות אחרים.

* המצוות המתייחסות לאהבת גֵר ( = מהגר ) מנוסחות בשתי הדרכים: (ויקרא יט) " ואהבת לו כמוך ", (דברים י) " ואהבתם את הגר ". ייתכן שבמקרה זה צריך להשתמש בשני סוגי האהבות: גם לרצות בטובתו של הגר, לעזור לו ולהיטיב עמו; וגם לרצות בקרבתו, כדי שירגיש רצוי, ושיהיה לו קל להשתלב בחברה.


ראו גם: אהבת חכמה.
פירושים למצוות "ואהבת את ה' אלהיך":
הרמב"ם, הלכות יסודי התורה פרק ב הלכה א : " והיאך היא הדרך לאהבתו, ויראתו: בשעה שיתבונן האדם במעשיו וברואיו הנפלאים הגדולים, ויראה מהם חכמתו שאין לה ערך ולא קץ--מיד הוא אוהב ומשבח ומפאר ומתאווה תאווה גדולה לידע השם הגדול, כמו שאמר דויד "צמאה נפשי, לאלוהים--לאל חי ", כלומר - אהבת ה' היא תאוה להתקרבות ודבקות, אהבה של קבלה, כפי שפירשנו.
הרמב"ם, הלכות תשובה פרק י : " אל יאמר אדם הריני עושה מצוות התורה ועוסק בחכמתה, כדי שאקבל הברכות הכתובות בתורה או כדי שאזכה לחיי העולם הבא; ואפרוש מן העבירות שהזהירה תורה מהן, כדי שאינצל מן הקללות הכתובות בתורה או כדי שלא איכרת מחיי העולם הבא. אין ראוי לעבוד את ה', על דרך זו: שהעובד על דרך זו, הוא עובד מיראה; ואינה מעלת הנביאים, ולא מעלת החכמים. ואין עובד את ה' על דרך זו, אלא עמי הארץ והנשים והקטנים, שמחנכין אותן לעבוד מיראה, עד שתרבה דעתן ויעבדו מאהבה. העובד מאהבה, עוסק בתורה ובמצוות והולך בנתיבות החכמה--לא מפני דבר בעולם, לא מפני יראת הרעה, ולא כדי לירש הטובה: אלא עושה האמת, מפני שהוא אמת; וסוף הטובה לבוא בכלל. ומעלה זו היא מעלה גדולה עד מאוד, ואין כל חכם זוכה לה. והיא מעלת אברהם אבינו, שקראו הקדוש ברוך הוא אוהבו לפי שלא עבד אלא מאהבה. והיא המעלה שציוונו בה הקדוש ברוך הוא על ידי משה רבנו, שנאמר "ואהבת, את ה' אלוהיך, בכל לבבך ובכל נפשך, ובכל מאודך" (דברים ו,ה; דברים יא,א). ובזמן שיאהוב את ה' אהבה הראויה, מיד יעשה כל המצוות מאהבה. וכיצד היא האהבה הראויה: הוא שיאהוב את ה' אהבה גדולה יתרה רבה, עזה עד מאוד, עד שתהא נפשו קשורה באהבת ה', ונמצא שוגה בה תמיד--כאלו חולי האהבה, שאין דעתם פנויה מאהבת אותה אישה שהוא שוגה בה תמיד, בין בשוכבו בין בקומו, בין בשעה שהוא אוכל ושותה. יתר מזה תהיה אהבת ה' בלב אוהביו, ושוגים בה תמיד, כמו שציוונו, "בכל לבבך ובכל נפשך" (דברים ו,ה; דברים י,יב; דברים ל,ו). והוא ששלמה אומר דרך משל, "כי חולת אהבה, אני" (שיר השירים ב,ה); וכל שיר השירים משל הוא לעניין זה.... דבר ידוע וברור שאין אהבת הקדוש ברוך הוא נקשרת בליבו של אדם, עד שישגה בה תמיד כראוי ויעזוב כל שבעולם חוץ ממנה כמו שציווה ואמר "בכל לבבך ובכל נפשך" (דברים ו,ה; דברים י,יב; דברים ל,ו): אלא בדעה שיידעהו. ועל פי הדעה--על פי האהבה--אם מעט מעט, ואם הרבה הרבה. לפיכך צריך האדם לייחד עצמו להבין ולהשכיל בחכמות ותבונות המודיעין לו את קונו כפי כוח שיש באדם להבין ולהשיג, כמו שביארנו בהלכות יסודי התורה ". כלומר, אהבת ה' משמעה עזיבת כל האהבות האחרות.
הרמב"ן, פירוש על דברים ו5 : " בכל לבבך - על דעת המדרש (ספרי ואתחנן ו) הלב הנזכר כאן הוא הכח המתאוה, כענין תאות לבו נתת לו (תהלים כא ג), אל תחמוד יפיה בלבבך (משלי ו' כה), אם כן בכל נפשך הנפש המשכלת, וכן והיתה נפש אדוני צרורה בצרור החיים (ש"א כה כט). וכדברי רבותינו שדורשין בגמרא (ברכות נד א) מכאן יהרג ואל יעבור, יהיה {בכל נפשך} תוספת, מפני שאמר בכל לבבך ובכל מאדך אמר גם כן בכל נפשך. וטעם שתאהבנו כנפשך, שתתן אותה באהבה. או שנקראו היסורין או האברים חצי הנפש, ובהריגה יאמר בכל נפשך: ור"א אמר כי {נפשך} המתאוה. כמו כנפשך שבעך (להלן כג כה), נפש שבעה תבוס נופת (משלי כז ז), אל תתנני בנפש צרי (תהלים כז יב). {ובכל לבבך} הוא הדעת, והוא כנוי לרוח המשכלת, כי היא המרכבה הראשונה לו, וכמוהו חכם לב יקח מצות (משלי י ח). ודברו קרוב בפירוש {בכל לבבך}, ממה שאמר והיו הדברים האלה וגו' על לבבך: וטעם ובכל מאדך - כלומר מאד מאד, והטעם רב רב אהוב אותו. ועל דעת רבותינו (ברכות נד א) בכל ממונך. ויקרא הממון {מאד} כי יכנה אותו ברבוי, כמו שקורא לו {המון}, טוב מעט לצדיק מהמון רשעים רבים (תהלים לז טז), והנם ככל המון ישראל (מ"ב ז יג). ויקרא {חיל}, ישאו על כתף עירים חיליהם (ישעיה ל ו), חילך כל אוצרותיך (ירמיה יז ג) את החיל הזה (להלן ח יז). יאמר בכל רבוי ממונך, וכמוהו אשר שב אל ה' בכל לבבו ובכל נפשו ובכל מאדו (מ"ב כג כה), מפני התנדבו בענין ביעור ע"ז ועשיית הפסח: וענין האהבה בארו אותו רבותינו. והמפורש שבדבריהם מה שאמרו בספרי (עקב) שמא תאמר הריני לומד תורה בשביל שאקרא חכם, בשביל שאשב בישיבה, בשביל שאאריך ימים, בשביל שאזכה לעולם הבא, ת"ל לאהבה וגו'. ואשר אמר להם משה תמיד, למען ייטב לך, ולמען תאריך ימים (לעיל ד מ) ולמען תחיו ובאתם וירשתם את הארץ (לעיל ד א), יזהירם ביראה על דרך התוכחות, לומר שאם יחטאו לא יירשו את הארץ או לא יאריכו ימים עליה. או שהחסיד צריך להיות אוהב וירא, כמו שאמרו (ירושלמי ברכות פ"ט ה"ה) עשה מאהבה ועשה מיראה, עשה מאהבה שאין אוהב שונא, ועשה מיראה שאם באת לבעוט אל תבעוט, וכבר נתבאר זה בדברי החכמים ".
רש"ר הירש, פירוש דברים ו5: הפירוש לא נמצא לפניי, אולם גם הוא הסביר, שמשמעות המצוה היא, להפנות את כל כוחות הנפש למטרת ההתקרבות אל ה', ופירש בהתאם את מאמרי חז"ל בנושא זה.





פירושים למצוות "ואהבת לרעך כמוך" ולמצוות אהבת הגר:
הרמב"ם, הלכות דעות פרק ו הלכה ד : " מצוה על כל אדם לאהוב את כל אחד ואחד מישראל כגופו, שנאמר "ואהבת לריעך כמוך" ( ויקרא יט,יח ). לפיכך צריך שיספר בשבחו ולחוס על ממונו, כמו שהוא חס על ממון עצמו ורוצה בכבוד עצמו; והמתכבד בקלון חברו, אין לו חלק לעולם הבא ": הכוונה לאהבה של נתינה, כמו שפירשנו.

הרמב"ם, הלכות דעות פרק ו הלכה ה: " אהבת הגר שבא ונכנס תחת כנפי השכינה, שתי מצוות עשה: אחת מפני שהוא בכלל ריעים, ואחת מפני שהוא גר והתורה אמרה "ואהבתם, את הגר" ( דברים י,יט ). ציווה על אהבת הגר כמו שציווה על אהבת שמו, שנאמר "ואהבת, את ה' אלוהיך" ( דברים ו,ה ; דברים יא,א ); הקדוש ברוך הוא עצמו אוהב גרים, שנאמר "ואוהב גר" ( דברים י,יח ). "

הרמב"ן, פירוש ויקרא יט17 : " לא תשנא את אחיך בלבבך - בעבור שדרך השונאים לכסות את שנאתם בלבם כמו שאמר (משלי כו כד) בשפתיו ינכר שונא, הזכיר הכתוב בהווה: ואמר הוכח תוכיח את עמיתך - מצוה אחרת, ללמדו תוכחת מוסר, {ולא תשא עליו חטא} שיהיה עליך אשם כאשר יחטא ולא הוכחת אותו. ולזה יטה לשון אונקלוס שאמר, ולא תקבל על דיליה חובא, שלא תקבל אתה עונש בחטא שלו. ואחרי כן צוה שתאהוב אותו. והנה השונא את רעהו עובר בלאו, והאוהב לו מקיים עשה: והנכון בעיני, כי {הוכח תוכיח}, כמו והוכיח אברהם את אבימלך (בראשית כא כה). ויאמר הכתוב, אל תשנא את אחיך בלבבך בעשותו לך שלא כרצונך, אבל תוכיחנו מדוע ככה עשית עמדי, ולא תשא עליו חטא לכסות שנאתו בלבך ולא תגיד לו, כי בהוכיחך אותו יתנצל לך, או ישוב ויתודה על חטאו ותכפר לו. ואחרי כן יזהיר שלא תנקום ממנו ולא תטור בלבבך מה שעשה לך, כי יתכן שלא ישנא אותו אבל יזכור החטא בלבו, ולפיכך יזהירנו שימחה פשע אחיו וחטאתו מלבו. ואחרי כן יצוה שיאהב לו כמוהו: וטעם ואהבת לרעך כמוך - הפלגה, כי לא יקבל לב האדם שיאהוב את חבירו כאהבתו את נפשו, ועוד שכבר בא רבי עקיבא ולמד חייך קודמין לחיי חבירך (ב"מ סב א): אלא מצות התורה שיאהב חבירו בכל ענין כאשר יאהב את נפשו בכל הטוב. ויתכן בעבור שלא אמר {ואהבת את רעך כמוך}, והשוה אותם במלת {לרעך}, וכן ואהבת לו כמוך (פסוק לד) דגר, שיהיה פירושו להשוות אהבת שניהם בדעתו, כי פעמים שיאהב אדם את רעהו בדברים ידועים להטיבו בעושר ולא בחכמה וכיוצא בזה, ואם יהיה אוהבו בכל יחפוץ שיזכה רעהו האהוב לו בעושר ובנכסים וכבוד ובדעת ובחכמה, ולא שישוה אליו אבל יהיה חפץ בלבו לעולם שיהיה הוא יותר ממנו בכל טובה, ויצוה הכתוב שלא תהיה פחיתות הקנאה הזאת בלבו, אבל יאהב ברבות הטובה לחבירו כאשר אדם עושה לנפשו ולא יתן שיעורין באהבה. ועל כן אמר ביהונתן (ש"א כ יז) כי אהבת נפשו אהבו, בעבור שהסיר מדת הקנאה מלבו ואמר (שם כג יז) ואתה תמלוך על ישראל וגו': "



פסוקים נוספים
אהבה של קבלה
בראשית כז4-14 : " ועשה לי מטעמים כאשר אהבתי והביאה לי ואכלה בעבור תברכך נפשי בטרם אמות... לך נא אל הצאן וקח לי משם שני גדיי עזים טבים ואעשה אתם מטעמים לאביך כאשר אהב ... וילך ויקח ויבא לאמו ותעש אמו מטעמים כאשר אהב אביו ", משלי כא17 : " איש מחסור אהב שמחה אהב יין ושמן לא יעשיר " - אהבת אדם למאכלים היא בוודאי אהבה של קבלה.
ישעיהו א23 : " שריך סוררים וחברי גנבים כלו אהב שחד ורדף שלמנים יתום לא ישפטו וריב אלמנה לא יבוא אליהם ", קהלת ה9 : " אהב כסף לא ישבע כסף ומי אהב בהמון לא תבואה גם זה הבל " : אהבת אדם לכסף היא בוודאי אהבה של קבלה.
בראשית לד3 : " ותדבק נפשו בדינה בת יעקב ויאהב את הנערה וידבר על לב הנערה ", שמואל ב יג : " ויהי אחרי כן ולאבשלום בן דוד אחות יפה ושמה תמר ויאהבה אמנון בן דוד... ויאמר לו אמנון את תמר אחות אבשלם אחי אני אהב ... וישנאה אמנון שנאה גדולה מאד כי גדולה השנאה אשר שנאה מאהבה אשר אהבה ויאמר לה אמנון קומי לכי " - "אהבת" האנס לאנוסתו היא בוודאי אהבה של קבלה בלבד, כמו אהבה של אדם למאכלים שהוא אוכל, או לחפצים שהוא רוצה.
שמואל א טז21 : " ויבא דוד אל שאול ויעמד לפניו ויאהבהו מאד ויהי לו נשא כלים ": שאול אהב את דוד כי הוא נהנה מנגינתו.
שמואל א יח16 : " וכל ישראל ויהודה אהב את דוד כי הוא יוצא ובא לפניהם ": בני ישראל אהבו את דוד כי הם נהנו מהמלחמות שנלחם עבורם.


אהבה של נתינה
שמואל א א5 : " ולחנה יתן מנה אחת אפים כי את חנה אהב וידוד סגר רחמה "
שמואל א יח1-3 : " ויהי ככלתו לדבר אל שאול ונפש יהונתן נקשרה בנפש דוד ויאהבו יהונתן כנפשו... ויכרת יהונתן ודוד ברית באהבתו אתו כנפשו. ויתפשׁט יהונתן את-המעיל אשׁר עליו ויתנהו לדוד ומדיו ועד-חרבו ועד-קשׁתו ועד-חגרו "; שמואל א כ17 : " ויוסף יהונתן להשביע את דוד באהבתו אתו כי אהבת נפשו אהבו "


אהבה שהאדם אוהב את ה'
שמות כ5 , דברים ה9 : " ועשה חסד לאלפים לאהבי ולשמרי מצותי ", דברים ז9 : " שמר הברית והחסד לאהביו ולשמרי מצותו לאלף דור "
דברים ו5 : " ואהבת את ידוד אלהיך בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מאדך ",
דברים י12 : " ועתה ישראל מה ידוד אלהיך שאל מעמך כי אם ליראה את ידוד אלהיך ללכת בכל דרכיו ולאהבה אתו ולעבד את ידוד אלהיך בכל לבבך ובכל נפשך "
דברים יא1 : " ואהבת את ידוד אלהיך ושמרת משמרתו וחקתיו ומשפטיו ומצותיו כל הימים "
דברים יא13 : " והיה אם שמע תשמעו אל מצותי אשר אנכי מצוה אתכם היום לאהבה את ידוד אלהיכם ולעבדו בכל לבבכם ובכל נפשכם "
דברים יא22 : " כי אם שמר תשמרון את כל המצוה הזאת אשר אנכי מצוה אתכם לעשתה לאהבה את ידוד אלהיכם ללכת בכל דרכיו ולדבקה בו "
דברים יג4 : " לא תשמע אל דברי הנביא ההוא או אל חולם החלום ההוא כי מנסה ידוד אלהיכם אתכם לדעת הישכם אהבים את ידוד אלהיכם בכל לבבכם ובכל נפשכם "
דברים יט9 : " כי תשמר את כל המצוה הזאת לעשתה אשר אנכי מצוך היום לאהבה את ידוד אלהיך וללכת בדרכיו כל הימים ויספת לך עוד שלש ערים על השלש האלה "
דברים ל6 : " ומל ידוד אלהיך את לבבך ואת לבב זרעך לאהבה את ידוד אלהיך בכל לבבך ובכל נפשך למען חייך "
דברים ל16 : " אשר אנכי מצוך היום לאהבה את ידוד אלהיך ללכת בדרכיו ולשמר מצותיו וחקתיו ומשפטיו וחיית ורבית וברכך ידוד אלהיך בארץ אשר אתה בא שמה לרשתה "
דברים ל20 : " לאהבה את ידוד אלהיך לשמע בקלו ולדבקה בו כי הוא חייך וארך ימיך לשבת על האדמה אשר נשבע ידוד לאבתיך לאברהם ליצחק וליעקב לתת להם "
יהושע כב5 : " רק שמרו מאד לעשות את המצוה ואת התורה אשר צוה אתכם משה עבד ידוד לאהבה את ידוד אלהיכם וללכת בכל דרכיו ולשמר מצותיו ולדבקה בו ולעבדו בכל לבבכם ובכל נפשכם "
יהושע כג11 : " ונשמרתם מאד לנפשתיכם לאהבה את ידוד אלהיכם "
שופטים ה31 : " כן יאבדו כל אויביך ידוד ואהביו כצאת השמש בגברתו... "
מלכים א ג3 : " ויאהב שלמה את ידוד ללכת בחקות דוד אביו רק בבמות הוא מזבח ומקטיר "
ישעיהו מא8 : " ואתה ישראל עבדי יעקב אשר בחרתיך זרע אברהם אהבי "
ישעיהו נו6 : " ובני הנכר הנלוים על ידוד לשרתו ולאהבה את שם ידוד להיות לו לעבדים כל שמר שבת מחללו ומחזיקים בבריתי "
תהילים קמה20 : " שומר ידוד את כל אהביו ואת כל הרשעים ישמיד "
דניאל ט4 : " ואתפללה לידוד אלהי ואתודה ואמרה אנא אדני האל הגדול והנורא שמר הברית והחסד לאהביו ולשמרי מצותיו "
נחמיה א5 : " ואמר אנא ידוד אלהי השמים האל הגדול והנורא שמר הברית וחסד לאהביו ולשמרי מצותיו "
דברי הימים ב כ7 : " הלא אתה אלהינו הורשת את ישבי הארץ הזאת מלפני עמך ישראל ותתנה לזרע אברהם אהבך לעולם "
תהילים לא24 : " אהבו את ידוד כל חסידיו אמונים נצר ידוד ומשלם על יתר עשה גאוה "
תהילים צז10 : " אהב י ידוד שנאו רע שמר נפשות חסידיו מיד רשעים יצילם "


אהבה שה' אוהב אדם היא תמיד אהבה של נתינה
דברים ד37 : " ותחת כי אהב את אבתיך ויבחר בזרעו אחריו ויוצאך בפניו בכחו הגדל ממצרים "
דברים ז8 : " כי מ אהב ת ידוד אתכם ומשמרו את השבעה אשר נשבע לאבתיכם הוציא ידוד אתכם ביד חזקה ויפדך מבית עבדים מיד פרעה מלך מצרים "
דברים ז13 : " ו אהב ך וברכך והרבך וברך פרי בטנך ופרי אדמתך דגנך ותירשך ויצהרך שגר אלפיך ועשתרת צאנך על האדמה אשר נשבע לאבתיך לתת לך "
דברים י15 : " רק באבתיך חשק ידוד ל אהב ה אותם ויבחר בזרעם אחריהם בכם מכל העמים כיום הזה "
דברים י18 : " עשה משפט יתום ואלמנה ו אהב גר לתת לו לחם ושמלה "
דברים כג6 : " ולא אבה ידוד אלהיך לשמע אל בלעם ויהפך ידוד אלהיך לך את הקללה לברכה כי אהב ך ידוד אלהיך "
שמואל ב יב24 : " וינחם דוד את בת שבע אשתו ויבא אליה וישכב עמה ותלד בן ויקרא את שמו שלמה וידוד אהבו "
מלכים א י9 וגם דברי הימים ב ט8 : " יהי ידוד אלהיך ברוך אשר חפץ בך לתתך על כסא ישראל באהבת ידוד את ישראל לעלם וישימך למלך לעשות משפט וצדקה "; דברי הימים ב ב10 : " ויאמר חורם מלך צר בכתב וישלח אל שלמה באהבת ידוד את עמו נתנך עליהם מלך "
ישעיהו מג4 : " מאשר יקרת בעיני נכבדת ואני אהבתיך ואתן אדם תחתיך ולאמים תחת נפשך "
ישעיהו מח14 : " הקבצו כלכם ושמעו מי בהם הגיד את אלה ידוד אהבו יעשה חפצו בבבל וזרעו כשדים "
ישעיהו סג9 : " בכל צרתם לא צר ומלאך פניו הושיעם באהבתו ובחמלתו הוא גאלם וינטלם וינשאם כל ימי עולם "
ירמיהו ב2 : " הלך וקראת באזני ירושלם לאמר כה אמר ידוד זכרתי לך חסד נעוריך אהבת כלולתיך לכתך אחרי במדבר בארץ לא זרועה "
ירמיהו לא2 : " מרחוק ידוד נראה לי ואהבת עולם אהבתיך על כן משכתיך חסד "
הושע ט15 : " כל רעתם בגלגל כי שם שנאתים על רע מעלליהם מביתי אגרשם לא אוסף אהבתם כל שריהם סררים "
הושע יא1 : " כי נער ישראל ואהבהו וממצרים קראתי לבני "
הושע יא4 : " בחבלי אדם אמשכם בעבתות אהבה ואהיה להם כמרימי על על לחיהם ואט אליו אוכיל "
הושע יד5 : " ארפא משובתם אהבם נדבה כי שב אפי ממנו "
צפניה ג17 : " ידוד אלהיך בקרבך גבור יושיע ישיש עליך בשמחה יחריש באהב תו יגיל עליך ברנה "
מלאכי א2 : " אהבתי אתכם אמר ידוד ואמרתם במה אהבתנו הלוא אח עשו ליעקב נאם ידוד ואהב את יעקב "
תהילים קמו8 : " ידוד פקח עורים ידוד זקף כפופים ידוד אהב צדיקים "
משלי ג12 : " כי את אשר יאהב ידוד יוכיח וכאב את בן ירצה "
משלי טו9 : " תועבת ידוד דרך רשע ומרדף צדקה יאהב "


אהבת פעולות - כשאוהבים לעשות פעולה מסויימת
ישעיהו נו10 : " צפו עורים כלם לא ידעו כלם כלבים אלמים לא יוכלו לנבח הזים שכבים אהבי לנום "
ישעיהו סא8 : " כי אני ידוד אהב משפט שנא גזל בעולה ונתתי פעלתם באמת וברית עולם אכרות להם "
ירמיהו ה31 : " הנביאים נבאו בשקר והכהנים ירדו על ידיהם ועמי אהבו כן ומה תעשו לאחריתה "
ירמיהו יד10 : " כה אמר ידוד לעם הזה כן אהבו לנוע רגליהם לא חשכו וידוד לא רצם עתה יזכר עונם ויפקד חטאתם "
הושע י11 : " ואפרים עגלה מלמדה אהבתי לדוש ואני עברתי על טוב צוארה ארכיב אפרים יחרוש יהודה ישדד לו יעקב "
הושע יב8 : " כנען בידו מאזני מרמה לעשק אהב "
עמוס ד5 : " וקטר מחמץ תודה וקראו נדבות השמיעו כי כן אהבתם בני ישראל נאם אדני ידוד "
עמוס ה15 : " שנאו רע ואהבו טוב והציגו בשער משפט אולי יחנן ידוד אלהי צבאות שארית יוסף "
מיכה ג2 : " שנאי טוב ואהבי רעה גזלי עורם מעליהם ושארם מעל עצמותם "
מיכה ו8 : " הגיד לך אדם מה טוב ומה ידוד דורש ממך כי אם עשות משפט ואהבת חסד והצנע לכת עם אלהיך "
זכריה ח17-19 : " ואיש את רעת רעהו אל תחשבו בלבבכם ושבעת שקר אל תאהבו כי את כל אלה אשר שנאתי נאם ידוד... כה אמר ידוד צבאות צום הרביעי וצום החמישי וצום השביעי וצום העשירי יהיה לבית יהודה לששון ולשמחה ולמעדים טובים והאמת והשלום אהבו "
תהילים לג5 : " אהב צדקה ומשפט חסד ידוד מלאה הארץ "
תהילים לד13 : " מי האיש החפץ חיים אהב ימים לראות טוב "
תהילים לז28 : " כי ידוד אהב משפט ולא יעזב את חסידיו לעולם נשמרו וזרע רשעים נכרת "
תהילים מה8 : " אהבת צדק ותשנא רשע על כן משחך אלהים אלהיך שמן ששון מחבריך "
תהילים נב5-6 : " אהבת רע מטוב שקר מדבר צדק סלה. אהבת כל דברי בלע לשון מרמה "
משלי א22 : " עד מתי פתים תאהבו פתי ולצים לצון חמדו להם וכסילים ישנאו דעת "



אוהבים ומאהבים
ירמיהו כ4-6 : " כי כה אמר ידוד הנני נתנך למגור לך ולכל אהביך ונפלו בחרב איביהם ועיניך ראות ואת כל יהודה אתן ביד מלך בבל והגלם בבלה והכם בחרב... ואתה פשחור וכל ישבי ביתך תלכו בשבי ובבל תבוא ושם תמות ושם תקבר אתה וכל אהביך אשר נבאת להם בשקר "
ירמיהו כב20-22 : " עלי הלבנון וצעקי ובבשן תני קולך וצעקי מעברים כי נשברו כל מאהביך ... כל רעיך תרעה רוח ומאהביך בשבי ילכו כי אז תבשי ונכלמת מכל רעתך "
ירמיהו ל14 : " כל מאהביך שכחוך אותך לא ידרשו כי מכת אויב הכיתיך מוסר אכזרי על רב עונך עצמו חטאתיך "
יחזקאל טז33-37 : " לכל זנות יתנו נדה ואת נתת את נדניך לכל מאהביך ותשחדי אותם לבוא אליך מסביב בתזנותיך... כה אמר אדני ידוד יען השפך נחשתך ותגלה ערותך בתזנותיך על מאהביך ועל כל גלולי תועבותיך וכדמי בניך אשר נתת להם. לכן הנני מקבץ את כל מאהביך אשר ערבת עליהם ואת כל אשר אהב ת על כל אשר שנאת וקבצתי אתם עליך מסביב וגליתי ערותך אלהם וראו את כל ערותך "
יחזקאל כג5- : " ותזן אהלה תחתי ותעגב על מאהביה אל אשור קרובים... לכן נתתיה ביד מאהביה ביד בני אשור אשר עגבה עליהם... לכן אהליבה כה אמר אדני ידוד הנני מעיר את מאהביך עליך את אשר נקעה נפשך מהם והבאתים עליך מסביב "
הושע ב7- : " כי זנתה אמם הבישה הורתם כי אמרה אלכה אחרי מאהבי נתני לחמי ומימי צמרי ופשתי שמני ושקויי... ורדפה את מאהביה ולא תשיג אתם ובקשתם ולא תמצא ואמרה אלכה ואשובה אל אישי הראשון כי טוב לי אז מעתה... ועתה אגלה את נבלתה לעיני מאהביה ואיש לא יצילנה מידי... והשמתי גפנה ותאנתה אשר אמרה אתנה המה לי אשר נתנו לי מאהבי ושמתים ליער ואכלתם חית השדה... ופקדתי עליה את ימי הבעלים אשר תקטיר להם ותעד נזמה וחליתה ותלך אחרי מאהביה ואתי שכחה נאם ידוד "
זכריה יג6 : " ואמר אליו מה המכות האלה בין ידיך ואמר אשר הכיתי בית מאהבי "
תהילים פח19 : " הרחקת ממני אהב ורע מידעי מחשך "
איכה א2 : " בכו תבכה בלילה ודמעתה על לחיה אין לה מנחם מכל אהביה כל רעיה בגדו בה היו לה לאיבים "
איכה א19 : " קראתי למאהבי המה רמוני כהני וזקני בעיר גועו כי בקשו אכל למו וישיבו את נפשם "
אסתר ה10- : " ויתאפק המן ויבוא אל ביתו וישלח ויבא את אהביו ואת זרש אשתו... ", אסתר ו13 : " ויספר המן לזרש אשתו ולכל אהביו את כל אשר קרהו ויאמרו לו חכמיו וזרש אשתו אם מזרע היהודים מרדכי אשר החלות לנפל לפניו לא תוכל לו כי נפול תפול לפניו "


עוד אהבות
בראשית כב2 : " ויאמר קח נא את בנך את יחידך אשר אהבת את יצחק ולך לך אל ארץ המריה והעלהו שם לעלה על אחד ההרים אשר אמר אליך ".
בראשית כד67 : " ויבאה יצחק האהלה שרה אמו ויקח את רבקה ותהי לו לאשה ויאהבה וינחם יצחק אחרי אמו " - אהבת יצחק לרבקה מקבילה לאהבת יצחק לשרה אמו.
בראשית כה28 : " ויאהב יצחק את עשו כי ציד בפיו ורבקה אהבת את יעקב "
בראשית כט18-20 : " ויאהב יעקב את רחל ויאמר אעבדך שבע שנים ברחל בתך הקטנה... ויעבד יעקב ברחל שבע שנים ויהיו בעיניו כימים אחדים באהבתו אתה ".
בראשית כט30 : " ויבא גם אל רחל ויאהב גם את רחל מלאה ויעבד עמו עוד שבע שנים אחרות ".
בראשית כט32 : " ותהר לאה ותלד בן ותקרא שמו ראובן כי אמרה כי ראה ידוד בעניי כי עתה יאהבני אישי "
בראשית לז3 : " וישראל אהב את יוסף מכל בניו כי בן זקנים הוא לו ועשה לו כתנת פסים. ויראו אחיו כי אתו אהב אביהם מכל אחיו וישנאו אתו ולא יכלו דברו לשלם ", בראשית מד20 : " ונאמר אל אדני יש לנו אב זקן וילד זקנים קטן ואחיו מת ויותר הוא לבדו לאמו ואביו אהבו "
שמות כא5 : " ואם אמר יאמר העבד אהבתי את אדני את אשתי ואת בני לא אצא חפשי "
ויקרא יט18 : " לא תקם ולא תטר את בני עמך ואהבת לרעך כמוך אני ידוד "
ויקרא יט34 : " כאזרח מכם יהיה לכם הגר הגר אתכם ואהבת לו כמוך כי גרים הייתם בארץ מצרים אני ידוד אלהיכם "
דברים י19 : " ואהבתם את הגר כי גרים הייתם בארץ מצרים "
דברים טו16 : " והיה כי יאמר אליך לא אצא מעמך כי אהבך ואת ביתך כי טוב לו עמך "
שופטים יד16 : " ותבך אשת שמשון עליו ותאמר רק שנאתני ולא אהבתני החידה חדת לבני עמי ולי לא הגדתה ויאמר לה הנה לאבי ולאמי לא הגדתי ולך אגיד "
שופטים טז4 : " ויהי אחרי כן ויאהב אשה בנחל שרק ושמה דלילה "
שופטים טז15 : " ותאמר אליו איך תאמר אהבתיך ולבך אין אתי זה שלש פעמים התלת בי ולא הגדת לי במה כחך גדול "
שמואל א יח20 : " ותאהב מיכל בת שאול את דוד ויגדו לשאול וישר הדבר בעיניו "
שמואל א יח22 : " ויצו שאול את עבדו דברו אל דוד בלט לאמר הנה חפץ בך המלך וכל עבדיו אהב וך ועתה התחתן במלך "
שמואל א יח28 : " וירא שאול וידע כי ידוד עם דוד ומיכל בת שאול אהבתהו "
שמואל ב א23 : " שאול ויהונתן הנאהבים והנעימם בחייהם ובמותם לא נפרדו מנשרים קלו מאריות גברו "
שמואל ב א26 : " צר לי עליך אחי יהונתן נעמת לי מאד נפלאתה אהבתך לי מאהבת נשים "
שמואל ב יט7 : " לאהבה את שנאיך ולשנא את אהביך כי הגדת היום כי אין לך שרים ועבדים כי ידעתי היום כי לא אבשלום חי וכלנו היום מתים כי אז ישר בעיניך "
מלכים א ה15 : " וישלח חירם מלך צור את עבדיו אל שלמה כי שמע כי אתו משחו למלך תחת אביהו כי אהב היה חירם לדוד כל הימים "
מלכים א יא1-2 : " והמלך שלמה אהב נשים נכריות רבות ואת בת פרעה מואביות עמניות אדמית צדנית חתית. מן הגוים אשר אמר ידוד אל בני ישראל לא תבאו בהם והם לא יבאו בכם אכן יטו את לבבכם אחרי אלהיהם בהם דבק שלמה לאהבה "
ישעיהו נז8 : " ואחר הדלת והמזוזה שמת זכרונך כי מאתי גלית ותעלי הרחבת משכבך ותכרת לך מהם אהבת משכבם יד חזית "
ישעיהו סו10 : " שמחו את ירושלם וגילו בה כל אהביה שישו אתה משוש כל המתאבלים עליה "
ירמיהו ב25 : " מנעי רגלך מיחף וגורנך מצמאה ותאמרי נואש לוא כי אהבתי זרים ואחריהם אלך "
ירמיהו ב33 : " מה תיטבי דרכך לבקש אהבה לכן גם את הרעות למדתי את דרכיך "
ירמיהו ח2 : " ושטחום לשמש ולירח ולכל צבא השמים אשר אהבום ואשר עבדום ואשר הלכו אחריהם ואשר דרשום ואשר השתחוו להם לא יאספו ולא יקברו לדמן על פני האדמה יהיו "
הושע ג1 : " ויאמר ידוד אלי עוד לך אהב אשה אהבת רע ומנאפת כאהבת ידוד את בני ישראל והם פנים אל אלהים אחרים ואהבי אשישי ענבים "
הושע ד18 : " סר סבאם הזנה הזנו אהבו הבו קלון מגניה "
הושע ח9 : " כי המה עלו אשור פרא בודד לו אפרים התנו אהבים "
הושע ט1 : " אל תשמח ישראל אל גיל כעמים כי זנית מעל אלהיך אהבת אתנן על כל גרנות דגן "
הושע ט10 : " כענבים במדבר מצאתי ישראל כבכורה בתאנה בראשיתה ראיתי אבותיכם המה באו בעל פעור וינזרו לבשת ויהיו שקוצים כאהבם "
מלאכי ב11 : " בגדה יהודה ותועבה נעשתה בישראל ובירושלם כי חלל יהודה קדש ידוד אשר אהב ובעל בת אל נכר "
דברי הימים ב יא21 : " ויאהב רחבעם את מעכה בת אבשלום מכל נשיו ופילגשיו כי נשים שמונה עשרה נשא ופילגשים ששים ויולד עשרים ושמונה בנים וששים בנות "
דברי הימים ב יט2 : " ויצא אל פניו יהוא בן חנני החזה ויאמר אל המלך יהושפט הלרשע לעזר ולשנאי ידוד תאהב ובזאת עליך קצף מלפני ידוד "
דברי הימים ב כו10 : " ויבן מגדלים במדבר ויחצב ברות רבים כי מקנה רב היה לו ובשפלה ובמישור אכרים וכרמים בהרים ובכרמל כי אהב אדמה היה "
תהילים ד3 : " בני איש עד מה כבודי לכלמה תאהבון ריק תבקשו כזב סלה "
תהילים ה12 : " וישמחו כל חוסי בך לעולם ירננו ותסך עלימו ויעלצו בך אהב י שמך "
תהילים יא5 : " ידוד צדיק יבחן ורשע ואהב חמס שנאה נפשו "
תהילים יא7 : " כי צדיק ידוד צדקות אהב ישר יחזו פנימו "
תהילים כו8 : " ידוד אהבתי מעון ביתך ומקום משכן כבודך "
תהילים לח12 : " אהבי ורעי מנגד נגעי יעמדו וקרובי מרחק עמדו "
תהילים מ17 : " ישישו וישמחו בך כל מבקשיך יאמרו תמיד יגדל ידוד אהבי תשועתך "
תהילים מז5 : " יבחר לנו את נחלתנו את גאון יעקב אשר אהב סלה "
תהילים סט37 : " וזרע עבדיו ינחלוה ואהבי שמו ישכנו בה "
תהילים ע5 : " ישישו וישמחו בך כל מבקשיך ויאמרו תמיד יגדל אלהים אהבי ישועתך "
תהילים עח68 : " ויבחר את שבט יהודה את הר ציון אשר אהב "
תהילים פז2 : " אהב ידוד שערי ציון מכל משכנות יעקב "
תהילים צט4 : " ועז מלך משפט אהב אתה כוננת מישרים משפט וצדקה ביעקב אתה עשית "
תהילים קט4 : " תחת אהב תי ישטנוני ואני תפלה "
תהילים קט5 : " וישימו עלי רעה תחת טובה ושנאה תחת אהב תי "
תהילים קט17 : " וי אהב קללה ותבואהו ולא חפץ בברכה ותרחק ממנו "
תהילים קטז1 : " אהב תי כי ישמע ידוד את קולי תחנוני "
תהילים קיט47- : " ואשתעשע במצותיך אשר אהבתי ... ואשא כפי אל מצותיך אשר אהבתי ואשיחה בחקיך... מה אהבתי תורתך כל היום היא שיחתי... סעפים שנאתי ותורתך אהבתי ... סגים השבת כל רשעי ארץ לכן אהבתי עדתיך... על כן אהבתי מצותיך מזהב ומפז... פנה אלי וחנני כמשפט לאהבי שמך... צרופה אמרתך מאד ועבדך אהבה ... ראה כי פקודיך אהבתי ידוד כחסדך חיני... שקר שנאתי ואתעבה תורתך אהבתי ... שלום רב לאהבי תורתך ואין למו מכשול... שמרה נפשי עדתיך ואהבם מאד ".
תהילים קכב6 : " שאלו שלום ירושלם ישליו אהביך "
איוב יט19 : " תעבוני כל מתי סודי וזה אהבתי נהפכו בי "
משלי ה19 : " אילת אהבים ויעלת חן דדיה ירוך בכל עת באהבתה תשגה תמיד "
משלי ז18 : " לכה נרוה דדים עד הבקר נתעלסה באהבים "
משלי ח36 : " וחטאי חמס נפשו כל משנאי אהבו מות "
משלי ט8 : " אל תוכח לץ פן ישנאך הוכח לחכם ויאהבך "
משלי י12 : " שנאה תעורר מדנים ועל כל פשעים תכסה אהבה "
משלי יג24 : " חושך שבטו שונא בנו ואהבו שחרו מוסר "
משלי יד20 : " גם לרעהו ישנא רש ואהבי עשיר רבים "
משלי טו12 : " לא יאהב לץ הוכח לו אל חכמים לא ילך "
משלי טו17 : " טוב ארחת ירק ואהבה שם משור אבוס ושנאה בו "
משלי טז13 : " רצון מלכים שפתי צדק ודבר ישרים יאהב "
משלי יז9 : " מכסה פשע מבקש אהבה ושנה בדבר מפריד אלוף "
משלי יז17 : " בכל עת אהב הרע ואח לצרה יולד "
משלי יז19 : " אהב פשע אהב מצה מגביה פתחו מבקש שבר "
משלי יח21 : " מות וחיים ביד לשון ואהביה יאכל פריה "
משלי יח24 : " איש רעים להתרעע ויש אהב דבק מאח "
משלי יט8 : " קנה לב אהב נפשו שמר תבונה למצא טוב "
משלי כ13 : " אל תאהב שנה פן תורש פקח עיניך שבע לחם "
משלי כב11 : " אהב טהור לב חן שפתיו רעהו מלך "
משלי כז5 : " טובה תוכחת מגלה מאהבה מסתרת "
רות ד15 : " והיה לך למשיב נפש ולכלכל את שיבתך כי כלתך אשר אהב תך ילדתו אשר היא טובה לך משבעה בנים "
שיר השירים א3-4 : " לריח שמניך טובים שמן תורק שמך על כן עלמות אהבוך . משכני אחריך נרוצה הביאני המלך חדריו נגילה ונשמחה בך נזכירה דדיך מיין מישרים אהבוך "
שיר השירים א7 : " הגידה לי שאהבה נפשי איכה תרעה איכה תרביץ בצהרים שלמה אהיה כעטיה על עדרי חבריך "
שיר השירים ב4 : " הביאני אל בית היין ודגלו עלי אהבה "
שיר השירים ב5 : " סמכוני באשישות רפדוני בתפוחים כי חולת אהבה אני "
שיר השירים ב7 : " השבעתי אתכם בנות ירושלם בצבאות או באילות השדה אם תעירו ואם תעוררו את האהבה עד שתחפץ "
שיר השירים ג1-5 : " על משכבי בלילות בקשתי את שאהבה נפשי בקשתיו ולא מצאתיו... עד שמצאתי את שאהבה נפשי אחזתיו ולא ארפנו עד שהביאתיו אל בית אמי ואל חדר הורתי. השבעתי אתכם בנות ירושלם בצבאות או באילות השדה אם תעירו ואם תעוררו את האהבה עד שתחפץ "
שיר השירים ג10 : " עמודיו עשה כסף רפידתו זהב מרכבו ארגמן תוכו רצוף אהבה מבנות ירושלם "
שיר השירים ה8 : " השבעתי אתכם בנות ירושלם אם תמצאו את דודי מה תגידו לו שחולת אהבה אני "
שיר השירים ז7 : " מה יפית ומה נעמת אהבה בתענוגים "
שיר השירים ח4 : " השבעתי אתכם בנות ירושלם מה תעירו ומה תעררו את האהבה עד שתחפץ "
שיר השירים ח6 : " שימני כחותם על לבך כחותם על זרועך כי עזה כמות אהבה קשה כשאול קנאה רשפיה רשפי אש שלהבתיה "
שיר השירים ח7 : " מים רבים לא יוכלו לכבות את האהבה ונהרות לא ישטפוה אם יתן איש את כל הון ביתו באהבה בוז יבוזו לו "
קהלת ג8 : " עת לאהב ועת לשנא עת מלחמה ועת שלום "
קהלת ט1 : " כי את כל זה נתתי אל לבי ולבור את כל זה אשר הצדיקים והחכמים ועבדיהם ביד האלהים גם אהבה גם שנאה אין יודע האדם הכל לפניהם "
קהלת ט6 : " גם אהבתם גם שנאתם גם קנאתם כבר אבדה וחלק אין להם עוד לעולם בכל אשר נעשה תחת השמש "
קהלת ט9 : " ראה חיים עם אשה אשר אהבת כל ימי חיי הבלך אשר נתן לך תחת השמש כל ימי הבלך כי הוא חלקך בחיים ובעמלך אשר אתה עמל תחת השמש "
אסתר ב17 : " ויאהב המלך את אסתר מכל הנשים ותשא חן וחסד לפניו מכל הבתולות וישם כתר מלכות בראשה וימליכה תחת ושתי "

 צימרים צימר צימרים לפי שעה צימר קידום אתרים   וילה  חדרים לפי שעות  וילה ©  All rights reserved -צימרים
 

צימרים לפי שעה בתל אביב

צימר לפי שעה

חדרים לפי שעה

צימרים לפי שעות

חדרים לפי שעה במרכז

וילות