סירה קוצנית-צמח מרפא

סירה קוצנית

תיאור –
הסירה הקוצנית היא בן-שיח קוצני, דחוס בצורת חצי כדור, המגיע לגובה של 40-10 ס"מ.
הסירה גדלה על קרקעות כורכר, טרה-רוסה וחול-חמרה, ונחשבת כמרכיב הראשי של הבתות
הים-תיכוניות ובתות-הספר של הארץ. היא מאכלסת גם משטחי סלע וערוצי נחלים בהר הנגב
ובמדבר יהודה.
הסירה הקוצנית אינה יכולה לדור בכפיפה אחת עם החורש הים- תיכוני. צל העצים גורם לה
להתנוונות ואור השמש - להתפתחות מואצת. לפיכך, היא זוחלת במהירות לשטחים מוברים
ומשתלטת עליהם, ומאידך, נסוגה במהירות משטחים הנטועים בעצים.
ענפיה סבוכים וקוצניים. בראשית החורף מלבלבים ענפים ירוקים מניצנים היושבים מתחת
לקוצים החומים. ענפים אלה מסתעפים פעם ופעמיים, וקצותיהם מתחדדים לכעין קוצים
שיתקשו עם בוא הקיץ.
הפריחה בחודשים פברואר-אפריל. הפרחים ערוכים בתפרחות דמויות-שבולת וצבעם
לבן-ירקרק. הפרי הוא בית גלעין כדורי קטן שצבעו ירוק עד אדום, ולעת ההבשלה הופך לחום.
בראשית הקיץ מתיבשים עלי החורף הרכים, ומתוך כל עלה מתפתח ענף מקוצר. בעיצומו של
הקיץ משתנה צבעה של הסירה והיא מתיבשת ומאפירה.
פירותיה הספוגיים ניתקים מן הצמח ומתגלגלים ברוח.
בירושלים היה נהוג מנהג מענין : מוכי שחין שאבריהם מדולדלים מחמת המחלה התביישו לבוא
לבית קרוביהם כדי לעשות שם את הפסח, לכן היו פונים לרופא על מנת שיסיר את אבריהם
המדולדלים. כידוע, אבר המדלדל באדם, דהיינו, תלוי עליו, אינו מטמא, אבל ברגע שהוא נתלש
ממנו - הוא מטמא. רופאים חששו לקטוע את האבר כדי שהם לא ייטמאו. מה עשו כדי לפתור את
הבעיה? הפתרון מתואר ב"כריתות" ג', ח' : "הולך לו (חולה השחין) ערב פסח אצל הרופא
וחותכו (את האבר המדולדל) עד שמניח בו כשערה ותוחבו בסירא ונמשך ממנו והלה עושה פסחו
והרופא עושה פסחו". הרופא היה חותך את האבר המדולדל ומשאירו תלוי על הגוף במרווח של
שערה, ואז הוא היה דוחף את האבר לתוך שיח של סירה קוצני. כשחולה השחין היה מושך עצמו
מהסירה המחוברת לקרקע, היה האבר המדולדל נאחז בקוצי הסירה ונתלש. ואז, הרופא לא היה
מטמא וגם החולה היה עושה את הפסח.
דיוסקורידס ממליץ על שיקוי שהוכן מעלי הסירה נגד דיזנטריה ומחלות אזניים.
במפגשי עם המרפאים בעשבים (הערביים) נוכחתי בעובדה, כי כולם. ללא יוצא מן הכלל. העידו
על השימוש היום-יומי הנעשה בשורשי הסירה ובפירותיה כתרופה לחולי סוכרת. אך לפני
שאמשיך, מוטב להבהיר לקוראים מה היא סוכרת :
בדמו של כל אדם מצוי הסוכר גלוקוז המהווה מקור אנרגיה חשוב לגוף. שריפת הסוכר בגוף
מספקת את האנרגיה הדרושה לפעולתו הסדירה של האדם. כל עיכוב בשריפת הסוכר גורם לעליה
ברמת הסוכר בדם, משמע - לסוכרת.
רמת הגלוקוז בדמו של אדם בריא היא 100 מ"ג ב100- מ"ל של דם, ולכן רמה גבוהה מ –120 מ"ג
מסמנת את האפשרות לנטיה לסוכרת. הכבד מסוגל לאסום עודפי סוכר בדם בצורת גליקוגן,
ובעזרת הורמונים מסוימים כמו האינסולין המופרש מבלוטת הלבלב לפרק את הגליקוגן חזרה
לגלוקוז.
פגם או ניוון של הלבלב גורם לכך, שהגוף אינו יכול לפרק את יתרת הגלוקוז שבדם,
והגוף אינו מצליח לקבל את האנרגיה הדרושה לפעילותו הסדירה. האדם מתעיף בקלות ובגופו
מצטברים תוצרי פירוק הגורמים לנזקים גדולים. ב -1921 המציאו שני רופאים קנדיים תכשיר
לריפוי סוכרת וקראו לו בשם אינסולין. תכשיר זה מופק מלבלבים של בעלי חיים. כדי לסבר את
האוזן נאמר, שאדם חולה-סוכרת הזריק לעצמו מידי שנה כ35- בקבוקונים של אינסולין. בכדי לייצר בקבוקון אינסולין אחד נדרש לבלב של ראש בקר אחד. אדם שלקה בסוכרת בגיל 15 ומת
בגיל 70 נזקק איפוא במשך כל שנות מחלתו ל-1925 בקבוקונים, דהיינו ; 1925 לבלבים של
ראשי בקר. כיום מיוצר האינסולין בשיטות של הנדסה גנטית במיקרואורגנזמים בכמויות
גדולות.לפני שניתנה בידי הרופאים תרופת האינסולין, היתה הסוכרת אחת המחלות האיומות של
האנושות שהפילה קורבנות רבים.
כל חולה סוכרת חייב להזריק לעצמו מידי יום את כמות האינסולין שהרופא קובע לו. אולם
האינסולין המוזרק אינו מווסת את כמות הסוכר הדרושה לגוף האדם, כשם שעושה זאת הלבלב
באדם בריא. לפיכך, חייב חולה הסוכרת לעשות את הויסות על ידי ויסות כמויות האוכל - גורם
שאינו נוח ביותר. טיפול זה קשה ובלתי נעים, ולכן החוקרים העוסקים במחקר הסוכרת מחפשים
תרופות שתהיה להן אותה תכונה כמו לאינסולין המוזרק ואשר אפשר יהיה לקבלן על-ידי
בליעה ולא בזריקה.
משלחת חוקרים גרמנית-סורית בראשותו של ד"ר איימן כוזברי, אשר חשפה צמחי רפואה
חדשים בהרי סוריה (ב1926-), מוסרת לראשונה על השפעותיה של הסירה הקוצנית על רמת
הסוכר בדם. הדו"ח מוסיף, כי בדווים, שאובחנה אצלם סוכרת קלינית, השתמשו בסירה. הם נהגו
לרחוץ את שורשי הצמח, לכתוש אותם במכתש ולהרתיחם במשך כחצי שעה, ולאחר מכן
להשאירם על אש קטנה למשך 20-10 שעות. הבדווים שתו את התמצית מספר פעמים ביום,
ולאחר שתיה יומיומית של המרתח במשך מספר חודשים, הוקל לחולים בצורה משמעותית,
ובמקרים אחדים אף חלפו סימני המחלה. וזאת, למרות שהחולים לא הקפידו על דיאטה כלשהי.
בעקבות מסעה של משלחת החוקרים הגרמנית-סורית החליטו לבדוק את השפעת המרתח על
ארנבות בריאות בצום. רמת הגלוקוז בדם הארנבות החלה לרדת בהדרגה מהשעה השניה לאחר
מתן התמצית.
בשנות השישים החלה המחלקה לרוקחות של האוניברסיטה העברית בירושלים, בראשותו של
פרופסור זולמן, לחקור את השפעתה של הסירה על רמת הסוכר בדם. הם גילו תופעה מענינת
במיוחד : החומר הפעיל אינו נמצא בסירה הקוצנית במשך כל השנה אלא רק בחודשים
מאי-אוגוסט. החוקרים בדקו גם את מיקומו של החומר הפעיל בצמח. לשם כך נבדקו קליפות
השורש, השורש השלם, ליבת השורש, צואר השורש, הקוצים, הענפים והפירות. כל הבדיקות נעשו
על ידי האכלת חולדות, אשר דיכאו בהם את האיים המייצרים אינסולין בלבלב (1). ניסויים אלה
הראו, שהתמציות הורידו את רמת הסוכר בחולדות רק כאשר נעשו מקליפות השורשים (2). ראוי
לציין, שחברת הילדים "שומריה" מקבוץ משמר העמק נרתמה לעזור לצוות המחקר הישראלי.
בחודשים מאי-יוני יצאו כתות ז' עם המורים לטבע אל "יער השומר הצעיר" הקרוב למשקם,
כשהם מצוידים בקלשונים ושקיות נילון. אחרי עמל רב עלה בידי החניכים לאסוף 2 ק"ג של
קליפות שורשים, ללמדכם עד כמה קשה מלאכת עקירת הסירה.

תמצית צמח מרפא סירה קוצנית

מהרפואה הבדואית למעבדה
המרכז האוניברסיטאי אריאל,‏ יום ראשון, 19 ביולי 2009

חוקרים מן המרכז האוניברסיטאי אריאל מצאו כי שורשי הסירה הקוצנית מפחיתים את תסמיני מחלת הסוכרת
סירה קוצנית. מתוך ויקיפדיה
שורשי הסירה הקוצנית נמצאו כבעלי השפעה חיובית למניעת תסמיני מחלת הסוכרת, אלו ממצאי מחקר הנערך במעבדות המחלקה לביולוגיה מולקולרית במרכז האוניברסיטאי אריאל בשומרון, בראשות בראשות ד"ר טובית רוזנצויג.

קבוצת החוקרים בדקה את השפעת התמצית המופקת משורשי צמח הסירה הקוצנית על תסמיני מחלת הסוכרת. מחלת הסוכרת היא מחלה מטבולית כרונית בה ישנו חסר מוחלט או יחסי בהורמון האינסולין, המביא לעלייה ברמת הגלוקוז בדם. שיעור התחלואה במחלת הסוכרת עלה דרמטית בעשורים האחרונים. כיום המחלה נחשבת לאפידמיה. בעקבות החולי מתפתחים סיבוכים שונים בקרב הלוקים בה כמו עיוורון, מחלות לב וכלי דם, מחלות כליות, ועוד. הרפואה הטבעית מציעה מספר צמחי מרפא מסורתיים לטיפול במחלת הסוכרת. רוב המידע לא אומת עד כה בכלים מדעיים.

אחד מן הצמחים הבולטים המוצעים ברפואה הבדואית לטיפול בסוכרת הוא ה-Sarcopoterium spinosum, הסירה הקוצנית, צמח שכיח וטיפוסי בשטחים הפתוחים של הרי החבל הים־תיכוני.

בשלב ראשון, בעבודה בתרבית תאים של רקמות כמו שריר, שומן וכבד, המעורבות במטבוליזם של גלוקוז, שנפגע במחלת הסוכרת, נמצא כי לתמצית הצמחית של שורשי הסירה הקוצנית השפעה על רקמות אלו, המקבילה לאינסולין. בשלב שני, תמצית שורשי הסירה הקוצנית ניתנה לעכברים המפתחים סוכרת (מסוג 2), עקב מוטציה גנטית. שתיית התמצית מנעה אצלם את התפתחות המחלה, זאת בהשוואה לעכברי ביקורת.

התגלית נרשמה לאחרונה כפטנט, וכיום מחפשים החוקרים את החומרים הפעילים בתמצית, כאשר תקוותם היא למצוא טיפול תרופתי על בסיס טבעי למחלת הסוכרת.

להזמנת צמח מרפא סירה קוצנית מרפא הבושם-04-9952122

סירה קוצנית-צמח מרפא

סירה קוצנית

תמצית צמח מרפא סירה קוצנית

medicinal plants