אתרוג-צמח מרפא

צמח מרפא-האתרוג

תיאור הצמח: אתרוג הוא עץ קטן בעל קוצים קצרים. עליו מוארכים ומשוננים כמשור. הפרחים ערוכים במכבדים וצבעם לבן. הפרי דמוי-ביצה או מוארך. בעל פטמה בקצהו, צבעו צהוב-לימון. הקליפה החיצונית חלקה או מחוספסת וכשהיא מבשילה היא מדיפה ריח נעים. ציפת הפרי חמוצה. הפרי נמנה על ארבעת המינים שמברכים עליהם בחג הסוכות.
מקורות ופולקלור: מוצאו בהודו-סין, משם עבר למצרים ולארץ-ישראל. בתנ"ך הוא נזכר כ"פרי עץ הדר" (ויקרא כ"ג, מ') והירושלמי מפרש: "עץ שפריו הדר ועצו הדר" (סוכה, ג', ה').בהודו נחשב האתרוג כפרי קדוש. תיאופרסטוס (370-285 לפנה"ס) מציין שכשמניחים את האתרוג בין הבגדים הוא מרחיק עש ופליניוס (79-23 לספירה) כותב שיין שהשרו בו פירות וזרעים של אתרוג מטהר את הפה ופועל נגד רעל.אבותינו האמינו כי האתרוג מרבה את הזרע ויפה לנשים מעוברות וכן סברו כי אשה הרה האוכלת את פיטם האתרוג יולדת בן זכר.
רפואה עממית: אסף הרופא מציין שגרעיני האתרוג מועילים לכאבי כליות ושמן שהופק מהקליפה יפה לכאבי אוזניים.הרופא היהודי ממצרים יצחק בן שלמה (מת בשנת 932) כותב שמיץ אתרוגים משקיט את דלקת המרה, מחזק את הבטן ומעורר תיאבון.הרב צהלון (1693-1630) משבח קליפות אתרוג מסוכרות כמאכל המוסיף תיאבון, עוזר לעיכול ומוסיף כוח לבטן ולכבד.טוביה הרופא מציין שפריו יפה לכל חולי, משמח את הלב, מזין את הגוף ומרווה את הצמא למים.והרמב"ם ממליץ על האתרוג כתרופה לעקיצות ונשיכות של בעלי חיים ומוסיף שמשקה מעליו יועיל ויבריא החולה החלוש.
רצ''ב קטע ממאמרו של ד''ר גבעון:"ממחקר שנערך בשנים האחרונות מתברר כי יהודי אתיופיה נהגו לצחצח את שיניהם בענפים של עצי אתרוג, לאחר שחשפו את סיביהם הפנימיים. עצי האתרוג באתיופיה מכילים חומרים שונים, ביניהם פחמימן בשם Terpene, אשר יחד עם מגנזיום יוצר חומר משולב רב השפעה בשם MTC. הוכח כי לחלק מחומרים אלה פוטנציאל לעיכוב התרבות תאי סרטן, חיידקים ופטריות, שהשילוב ביניהם יוצר ככל הנראה אפקט משולב לפעילות אנטי דלקתית, ואפקט חיטוי יעיל ביותר, גם במינונים נמוכים.
מחלות החניכיים השונות, בשלביהן המתקדמים, גורמות לדימומים, כיבים, כאבים וזיהומים קשים, ובשלב מסוים אף נדרש ניתוח בו חושפים את החניכיים ומקציעים את השורשים ליצירת שטח מגע יעיל יותר בין רקמת החניכיים והשן.
הדלקת החריפה לא נגרמת בגין פעילות החיידקים באופן ישיר, אלא בעיקר בהשפעת פעילותו של אנזים מסוים המופרש על ידי הגוף, שמטרתו מלחמה בחיידקים.
ה MTC הנמצא בפרי האתרוג, בענפיו ובעליו, פועל ככל הנראה כחומר מחטא המעודד את יצירת נימיות הדם במקומות שנפגעו, ואף בונה מחדש את חומר השן שנהרס."

פריון-נקוי כבד-פגמנטציה-הבהרה-חיסון-אנטיביוטיקה

האתרוג על פי המסורת

הרב יואל פרידמן

טעמו של אתרוג
נאמר בפסוק (ויקרא כג מ):
ולקחתם לכם ביום הראשון: פרי עץ הדר, כפות תמרים וענף עץ עבות וערבי נחל, ושמחתם לפני ה' אלהיכם שבעת ימים.

קבלה היא בידנו שאותו "פרי עץ הדר" שהתורה מתכוונת אליו, זהו האתרוג (הקדמת הרמב"ם לפירוש המשנה). אעפ"כ הגמ' מציינת אותו בכמה וכמה תכונות ומחפשת להן אסמכתא בפסוק. אחת המרכזיות שבהן: "פרי עץ - שטעם עצו ופריו שוה" (סוכה לה ע"א, ויקרא רבה פ"ל פי' ח). ואמנם כיום אנחנו תמהים ושואלים איך מצאו הקדמונים טעם בעץ? והרי אין אנו מוצאים טעם אפילו בפרי! ואולי אין זה אלא מחמת ירידת הדורות! אך "בזמן המשנה והתלמוד אכלו - לאחר המתקה במלח או בחומץ - לא רק את הפרי, גם את התמרות או הלולבים - הנצרים הרכים קודם שהתפתחו לעלים. אלא טעמם אינו שונה בהרבה מטעם הפרי" (פרופ' פליקס, "עצי פרי למיניהם" עמ' 152).

בתחילת הבריאה חטאה הארץ. הקב"ה צוה עליה שתוציא "עץ פרי עושה פרי למינו". עץ פרי". וכתב רש"י (בראשית א יא עפ"י ב"ר ה, ט): "שיהא טעם העץ כטעם הפרי, "והיא לא עשתה כן אלא ותוצא הארץ וגו' ועץ עושה פרי - ולא עץ פרי".
תכונה זו - "טעם העץ כטעם הפרי" היא ביטוי של יצירה אידיאלית שלמה, וכפי שכותב הרב קוק זצ"ל (אורות התשובה פרק ו סעי' ז):

מתחילת הבריאה ראוי היה טעם העץ להיות גם הוא כטעם פריו, כל האמצעים (העץ) המחזיקים איזו מגמה רוחנית (הפרי) גבוהה כללית - ראויים היו להיות מוחשים בחוש נשמתי באותו הגובה והנועם שעצם המגמה מרגשת בו כשאנו מציירים אותה...

אף שהארץ חטאה והוציאה רק עצים עושי פרי - יצאו מכלל זה האתרוג שטעם עצו ופריו שוה. אך השלמות הזו שטעם העץ הוא כטעם הפרי או שהאמצעים הם ברמה הרוחנית של המגמות - היא גם הגורם לנפילה הגדולה, לחטאו של אדם הראשון. ר' אבא דעכו אמר שהאילן שממנו אכל אדם וחוה הוא האתרוג: הה"ד: "ותרא האשה כי טוב העץ" - אמרת צא וראה, איזהו אילן שעצו נאכל כפריו. ואין אתה מוצא אלא אתרוג (ב"ר ל פ' טו).

חטאו של אדם הראשון, כחטאה של הארץ - הם כמעט הכרח המציאות. במתכונת הנוכחית של העולם, אין הארץ ואין האדם מסוגלים לראות את האידיאל הרוחני באמצעים כמו במגמה.

בכל שנה, כאשר אנו נוטלים את ארבעת המינים - אנו מתקנים את חטאו של אדם הראשון, כפי שמבאר הרמב"ן (ויקרא שם) שמילת התואר "הדר" שוה למילה אתרוג בלשון ארמית, כמו שמצינו בתרגום אונקלוס על הפסוק "נחמד למראה" - "ד מ ר ג ג למיחזי". וכותב הרמב"ן (ויקרא שם):

ועל דרך האמת - הפרי שבו רוב התאוה ובו חטא אדם הראשון, שנא': "ותרא האשה כי טוב העץ למאכל וכי תאוה הוא לעיניים..." והנה החטא - בו לבדו, ואנחנו נרצה לפניו עם שאר המינין...

אך מדוע דוקא בסוכות נוטלים את ארבעת המינים?

נאמר בתורה: "בסוכות תשבו שבעת ימים... כי בסוכות הושבתי את בני ישראל בהוציאי אותם מארץ מצרים" (ויקרא כג, מב-מג). נחלקו ר"ע ור"א (סוכה יא ע"ב) מהי אותה סוכה בה ישבו ישראל בצאתם מארץ מצרים: ר"א אומר שישבו תחת ענני הכבוד ור"ע אומר שהם ישבו בסוכה ממש. במשך שבעה ימים מצווה האדם לשבת בסוכה, הוא יוצא מביתו הקבוע ודר בדירת ארעי, מתחת לסכך. שבעה ימים הוא יושב ב"צילא דמיהמנותא", ללא קירות חוצצים בינו לבין השמים. במשך שבעה ימים אלו, האדם יושב תחת סכך ממש, ומסגל לעצמו את ההשגה שהוא יושב תחת ענני הכבוד.

בתקופה זו של התחדשות ושל התרוממות, כאשר אנו יושבים בצילא דמהמנותא, אנו גם נוטלים את ארבעת המינים, כי אז אנו יכולים להשיג, לחדור ולראות לתוככי האתרוג, לראות שטעם עצו שוה לטעם פריו, ולהרגיש את אותה התרוממות באמצעים כמו במגמות.

בחוברת זו עוסקים אנו רבות באתרוג, בבחינת "דבר בעיתו מה טוב": חובת נתינת המעשר הראשון באתרוג, התייחסות למנהג להסתכל על האתרוג בזכוכית מגדלת, ברכת "שהחיינו" באתרוג המורכב, סקירה מדעית על מקור הפיטם באתרוג, ועוד ועוד.

חוברת זו היא גם השישית במנין חוברות "אמונת עתיך". מבחינה זו, אנו מסיימים מעגל שנתי של שש חוברות, ואנו תקוה שלא אירע ולא יארע דבר תקלה על ידינו, שלא נכשלנו ולא נכשל בדבר הלכה וששמחו וישמחו בנו חברנו (ברכות כח ע"ב).

במישור הציבורי, הימים הם קשים והרי גורל לעם ולמדינה. מה שבימים כתיקונם אנו מסגלים לעצמנו להיות בצילא דמיהמנותא בחג הסוכות, בימים טרופים אלו אנו מפנימים יום יום שאין לנו לסמוך אלא על אבינו שבשמים כדברי המשנה (קדושין פב ע"א) "והגמלין רובן כשרים" וברש"י: "שפורשין למדברות למקום גדודי חיות וליסטין ויראים לנפשם ומשברים לבם למקום".

אך מובטחנו ש"עת צרה היא ליעקב וממנה ייוושע" (ירמיה ל ז), ובודאי שנגיע גם לימים טובים יותר, כפי שהרב זצ"ל מסיים באותה פיסקא:

על כן מובטחים אנו בבירור, שיבואו ימים שתשוב הבריאה לקדמותה, וטעם העץ יהיה כטעם הפרי, כי תשוב הארץ מחטאה וארחות החיים המעשיים לא יהיו גורמים לחוץ בעד הנועם של האור האידיאלי, הנתמך בדרכו על ידי אמצעים הגונים המחזיקים אותו ומוציאים אותו מן הכח אל הפועל.

רפואות תימן - האתרוג

איך מגיעים אלינו?

אתרוג -בכתבי הקודש

דף יד, ב פרק ג הלכה ה גמרא כתיב (ויקרא כג) פרי עץ הדר. עץ שפריו הדר ועצו הדר אי זה זה זה אתרוג. אין תימר רימונא פריו הדר ואין עצו הדר אין תימר חרובה עצו הדר ואין פריו הדר אי זה זה זה אתרוג. הדר א"ר לוי שהוא דר באילנו משנה לחבירתה. אמר רבי תנחומא תירגם עקילס הדר הידור. אילן שהוא גדל על פני המים. תני רשב"י (ויקרא כג) ולקחתם לכם פרי עץ הדר עץ שפריו הדר ועצו הדר. טעם פריו כטעם עצו. טעם עצו כטעם פריו. פריו דומה לעצו עצו דומה לפריו ואי זה זה זה אתרוג.

הביטוי "אתרוג" מופיע 179 פעמים

פרק ד,ג: אתרוג שנחלק לשנים טהור ואינו חושש שמא חסר
סדר טהרה, מסכת אוהלות

אתרוג -פרי עץ הדר

ויקרא פרק כג
פסוק מ: וּלְקַחְתֶּם לָכֶם בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן, פְּרִי עֵץ הָדָר כַּפֹּת תְּמָרִים, וַעֲנַף עֵץ-עָבֹת, וְעַרְבֵי-נָחַל; וּשְׂמַחְתֶּם, לִפְנֵי יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם--שִׁבְעַת יָמִים.

מוצרי מרפא מאתרוג:שמן אתרוג,סירופ אתרוג,מרקחת דבש אתרוג,חליטת אתרוג.

ניתן להזמין את מוצרי האתרוג:
מח' הזמנות :04-9952122
המשלוח בדואר ישראל
*אפש'התשלום:כרטיס אשראי.

מוצרי טיפוח וקוסמטיקה טבעית מאתרוג:סבון אתרוג,פילנג רך אתרוג,שמן אתרוג,סירום אתרוג,קרם אתרוג.

ניתן להזמין את מוצרי האתרוג:
מח' הזמנות-04-9952122
המשלוח בדואר.