*קוסמטיקה טבעית-
קוסמטיקה ירוקה
natural cosmetics

*צמחי מרפא הבושם:
medicinal plants

*לימודים,קורסים
וסדנאות.
כתובת:
קיבוץ כברי
ד.נ אושרת
25120
המייל שלנו:
mrphbosem@gmail.com‏

טל: 049952122
טלפקס:049952152
נייד: 0505211607

חדש באתר
 

חג האור במרפא הבושם-פעילות לחג חנוכה

סדנאות ויצירה -.."כי האדם עץ השדה.."

סדנאות ויצירה -.."כי האדם עץ השדה.." סדנות יצירה מגוונות-לכל הגיליים.
---------------------------------------
חברת מרפא הבושם" יוצאת עם מגוון סדנאות לכלל הציבור :
סדנאות להפקת שמנים ,חילטות מרפא ,יצירת מרקחות דבש יחודיות בושמנות ועוד..
הסדנאות כוללות הרצאות בנושא סמלים ביהדות באור ה"קבלה" ופנימיות התורה ,"שירת העשבים" ...כי האדם עץ השדה.."ועוד סגולות צמחי מרפא,סוגי שמנים ועוד .
יצירה ועשיה מגוונת המתאימה לכל הגיליים.חוייה לכל המשפחה.!
עלות הסדנאות לאדם :החל מ-45 שח'
נא לתאם מראש

פעילות לחג האור תשע"א

פעילות לחג האור תשע"א ימי החנוכה
עממי
מילים: אברהם אברונין
לחן: עממי

ימי החנוכה, חנוכת מקדשנו,
בגיל ובשמחה ממלאים את ליבנו
לילה ויום סביבונינו יסוב
סופגניות נאכל בם לרוב.

האירו, הדליקו
נרות חנוכה רבים -
על הניסים ועל הנפלאות
אשר חוללו המכבים.

ניצחון המכבים נספר, נזמרה,
על האויבים אז ידם כי גברה
ירושלים שבה לתחיה
עם ישראל עשה תושיה.

האירו, הדליקו...

ירושלים לנו הבירה
לב ישראל שירו לה שירה..

סדנאות ויצירה לחג חנוכה

סדנאות ויצירה לחג חנוכה כי האדם עץ השדה
מאת: שלום חנוך
כי האדם עץ השדה
כמו האדם גם העץ צומח
כמו העץ האדם נגדע
ואני לא יודע
איפה הייתי ואיפה אהיה
כמו עץ השדה

:כי האדם עץ השדה
כמו העץ הוא שואף למעלה
כמו האדם הוא נשרף באש
ואני לא יודע
איפה הייתי ואיפה אהיה
כמו עץ השדה

:כי האדם עץ השדה
כמו העץ הוא צמא למים
כמו האדם הוא נשאר צמא
ואני לא יודע
איפה הייתי ואיפה אהיה
כמו עץ השדה

אהבתי וגם שנאתי
טעמתי מזה ומזה
קברו אותי בחלקה של עפר
ומר ל מר לי בפה
כמו עץ השדה
כמו עץ השדה.
מגוון סדנאות יצירה לחג האור הקרוב עלינו לטובה:
הכל על צמחי רפואה ועשבי מרפא הלכה למעשה:הכנת שמנים ,הכנת קרמים,משחות,מרקחות,בשמים טבעיים ועוד.. .
ניתן לשלב סדנאות יצירה בטבע.
המחיר לאדם-45 שח'
לקבוצות עד 20 איש תינתן הנחה.

...הנרות הללו

...הנרות הללו התפתחות הנר

ההיסטוריה של הנר.

לאחר שגילה האדם הקדמון את האש, הוא למד "לכלוא" אותה בכלי וכך להשתלט עליה, להעבירה ממקום למקום ולהשתמש בה לצרכיו: חימום, תאורה ובישול.

הנרות הראשונים היו עשויים מאבן או מצדף שלתוכם יצקו שומן של בעלי חיים או שמן והכניסו פתיל. מאוחר יותר השתמשו בחומר חרסיתי ליצירת כלים שונים וביניהם קעריות להדלקת שמן. את הקעריות יצרו מחומר רך, שאינו דליק, והיו שורפים אותן באש כדי שיהפכו לכלי חרס קשיחים. הקעריות הראשונות כללו מעין בקע להנחת הפתיל. בהמשך החלו מייצרים כלים סגורים שלהם ידית נשיאה ושני פתחים: האחד, עין הנר, ליציקת השמן, והשני, פי הנר, להנחת הפתיל.

את הכלים היו ממלאים בחומר בעירה, מניחים בהם פתיל ומדליקים. כלים אלו נקראו נר, נר שמן או נר חרס. צורת הנרות התפתחה והשתנתה עם השנים הן כתוצאה מאופנה והן כתוצאה מצרכים.

במאה הראשונה לפנה"ס, לאחר הכיבוש הרומי, החלו מייצרים נרות על פי תבנית, ולא באופן ידני, דבר שהפך אותם פופולריים וזולים. התבנית הייתה עשויה משני חלקים נפרדים: עליון ותחתון. החלק העליון כלל שני פתחים – ליציקת השמן ולהנחת הפתיל. החלק התחתון שימש כמְכָל לשמן. את שני החלקים היו מייבשים בנפרד ואחר כך מחברים אותם לתבנית בעזרת חומר רך ומייבשים שנית.

היהודים נהגו לעטר את נרותיהם בסמלי יודאיקה כמו: מנורה, שופר, לולב, אתרוג, שבעת המינים וכו', וכן בציורים של כלים חקלאיים.

מנוזל למוצק

הנר המוצק החליף את מקומו של הנר הנוזלי החל במאה החמישית לפנה"ס. בתחילה היו טובלים כפיסי עץ בשומן כבשים. מאוחר יותר הוחלפו כפיסי העץ בסוּף ובפתילים.

הנרות הראשונים העשויים דונג דבורים נוצרו בתקופה הרומית, במאה הראשונה לספירה. אולם נרות אלה היו יקרים מאוד, ומסיבה זו המשיכו לשמש מנורות השמן.

במאה השמונה-עשרה החלו מייצרים נרות מחומר לבן ושמנוני המצוי בגולגלות של לווייתנים.

ב-1854 הצליח מדען אנגלי לזקק נפט גולמי ולהפיק את הפרפין. הפרפין משמש כחומר עיקרי לייצור נרות עד עצם היום הזה.

הנרות בימינו שונים זה מזה בצורתם, בגודלם, בצבעם ובשימושיהם. יש נרות העשויים שמן ופתיל, ואחרים מפרפין ושעווה שבמרכזם עובר פתיל.
ועוד על... נרות

בפתגמים ובצירופי לשון משמש הנר כדימוי לדבר קטן שלו משקל גדול:
חיפש בנרות – השקיע מאמצים רבים בחיפוש אחר מישהו או משהו; השתדל מאוד למצוא את הדבר.
נר ישראל – ‏תואר כבוד מליצי לגדול בתורה.
נר לאחד נר למאה – ‏אמירה שפירושה: נר אחד מאיר לא רק למי שהדליקוֹ אלא גם לאחרים; דבר המביא תועלת והנאה לאדם אחד יכול להביא תועלת והנאה לרבים בלא שייגרע ממנו דבר.
נר לרגליו – ‏עיקרון, רעיון, עניין וכו' המנחה את האדם תמיד ושממנו לא יסור.
נרו יאיר – ‏יאריך ימים; ביטוי של כבוד לאדם חי, הנאמר או נכתב לאחר הזכרת שמו.
דעך נרו – באה עליו צרה, גסס, מת.
לקוח מתקליטור "כל שנה מחדש - מאגר חגי ישראל" - האגף לתכנון ולפיתוח תכניות לימודים

חנוכיה

חנוכיה חנוכייה
מה הקשר בין המנורה לחנוכייה? | הבדלים בין המנורה לחנוכייה | שבעה הבדלים נוספים בין מנורה לחנוכייה | מי המציא את המילה חנוכייה | גלגולה של חנוכייה | חומרים וטכניקות | סגנונות ועיטורים | הקישוטים המעטרים חנוכיות סמלים ומוטיבים | עיצוב החנוכייה ועיטורים

החנוכייה נמנית עם חפצי היודאיקה הפופולריים שנתקבלו כתשמיש מצווה. מאז שנה לאחר היום שבו טוהר בית המקדש בשנת 164 לפני הספירה ועד ימינו אנו, שנה אחר שנה בחג החנוכה, מדליקים נרות במנורת חנוכה כסמל וכזכר לחנוכת המזבח בבית המקדש.

החנוכייה הדולקת שמונה ימים, ואורה הולך ורב, מבטאת את התקווה שמה שאירע לאבותינו בימים ההם ישוב ויארע לנו. עיצוב חנוכייה בעלת שמונה נרות קירב את סמל המנורה לבית היהודי כסמל למקדש שחרב ולזה שעתיד לקום.

מה הקשר בין המנורה לחנוכייה?

מאז ומתמיד נאסר ליצור חפצים דמויי תשמישי הקודש שבבית המקדש. היהודים נהגו לשנות את מראה מנורותיהם כדי שלא תדמינה למנורת שבעת הקנים: "לא יעשה אדם מנורה כנגד מנורה אבל הוא עושה של חמישה, של שישה ושל שמונה, ושל שבעה לא יעשה" (תלמוד בבלי, ראש השנה כד ע"ב).

בין המנורה לחנוכייה הבדלים אחדים:
למנורה שבעה קנים ואילו לחנוכייה שמונה קנים, זכר לשמונת ימי חנוכת המזבח.
במנורת המקדש שדלקה בלילה הנר המערבי לא כבה. הכוהן היה מיטיב את הנרות בבוקר (שמות ל ז), ומדליק אותם בערב, בשעת בין הערביים (שם, ח), והנרות דלקו מערב עד בוקר (ויקרא כד ג), ואילו את החנוכייה מדליקים בערב מן השקיעה ועד שתכלה רגל מן השוק.


שבעה הבדלים נוספים בין מנורה לחנוכייה מונה שמעון אביגל בספרו פרפראות בשבעה שערים:
הבדל ראשון: החיוב
חנוכייה: לדורות
מנורה: בימי המקדש והמשכן

הבדל שני: מי מדליק
חנוכייה: כל אדם
מנורה: הכהן הגדול

הבדל שלישי: מועד ההדלקה
חנוכייה: כ"ה כסלו
מנורה: נר תמיד

הבדל רביעי : הסיבה
חנוכייה: זכר לנס
מנורה: פולחן במקדש

הבדל חמישי: החומר להדלקה
חנוכייה: כל השמנים
מנורה: שמן זית זך

הבדל שישי: מקור החיוב
חנוכייה: מדרבנן
מנורה: מדאורייתא

הבדל שביעי: המקור ההלכתי
חנוכייה: תלמוד בבלי - שבת כא ע"א-ע"ב
מנורה: תורה: שמות - תצווה במדבר - בהעלותך



מי המציא את המילה חנוכייה?
את המילה חנוכייה הגתה כנראה חמדה בן יהודה, והיא פורסמה בשנת 1897 בעיתון "הצבי" שכתב אליעזר בן יהודה, קודם לכן נקראה מנורת חנוכה. המילה לא מופיעה במילונו של בן יהודה (לשוננו לעם כד, עמ' 98).

גלגולה של חנוכייה

משערים שהחנוכיות הראשונות היו בנויות מנרות בודדים שניצבו בשורה זה לצד זה. בחפירות ארכיאולוגיות נמצא כלי חרס נמוך ובו בית קיבול לשמן ושמונה פיות המיועדים לפתילות. מאוחר יותר התפתחה חנוכייה המזכירה בצורתה את צורת המנורה; חנוכייה בעלת בסיס וציר מרכזי שממנו יוצאים שמונה קנים: ארבעה מצדו הימני וארבעה מצדו השמאלי.

כבר בתלמוד הוזכר שבשעת סכנה מכניסים את החנוכיות לתוך הבית, בדרך כלל כשהן תלויות על הקיר, וכתוצאה מכך התפתחה חנוכייה בעלת דופן אחורית. לרוב עוצבה הדופן כמשולש המזכיר בצורתו שער או קיר של בית כנסת. את החנוכייה ניתן היה להניח על מצע אנכי ואף לתלות על הקיר.

על פי דיני חנוכייה כשרה על הנרות לעמוד בשורה ישרה. כמו כן בין נר לנר חייב להישמר מרווח שימנע מן השלהבות להתחבר זו לזו לכדי שלהבת אחד גדולה. אם החנוכייה מיועדת לנרות שעווה, בין נר לנר חייב להישמר מרווח שימנע מן השלהבות להמֵס את הנרות.

את החנוכייה מדליקים בעזרת השמש. כדי להבחין את השמש מן הנרות האחרים, יש שקנהו גבוה יותר מן הקנים האחרים, ויש שקנהו נבדל בצורתו.

ישנן חנוכיות שלהן שני קנים נוספים, ובסך הכול עשרה קנים.בחנוכה משמש רק אחד מהם כשמש, ואילו במהלך השנה מדליקים בשני הקנים נרות שבת.



חומרים וטכניקות

בחירת החומרים לבניית החנוכייה התבססה על שני גורמים:
1. הגורם ההלכתי:
"אם מדליק בנר של חרס, כיוון שהדליק בו לילה אחד נעשה ישן ואין מדליקין בו בלילה שני משום דמאיס (מיאוס) ועל כן יהיה לו מנורה נאה של מיני מתכות. ומי שידו משגת יקנה מנורה של כסף להידור מצווה" (מתוך קיצור שולחן ערוך, סימן קל"ט, סעיף ב).

בימי הביניים,כתוצאה מן האיסור להשתמש בנרות חומר ישנים לחנוכה (מסכת סופרים כ' ג), התפתחו באשכנז חנוכיות מתכת שלהן שמונה פתילים, ובספרד התפתחו חנוכיות חרסינה מזוגגות (על פי טור אורח חיים סעיף תרע"ג).

2. זמינות החומרים בארצות השונות:

במזרח אירופה השתמשו בחרסינה מצוירת.
בצפון אפריקה השתמשו בחרס מזוגג ולעתים אף צבוע.
יהודי תימן חצבו חנוכיות באבן.
בהולנד ובצפון אפריקה השתמשו בפליז שגונו הממורק נראה כזהב.
בירושלים, שסבלה מצוקה כלכלית, השתמשו בחומרים זולים כמו רצועות פח.
ביישוב היהודי הישן בארץ ישראל נהגו לעשות מנורות מאבן, מפליז ומעץ זית.
בעירק נהגו לשלב מתכת וזכוכית; קעריות השמן היו עשויות זכוכית.
בספרד התפתחה תעשיית חנוכיות העשויות ריקועים וקידוחים במתכת. מספרד עברה המסורת למרוקו, לסיציליה ולמזרח אירופה.


סגנונות ועיטורים
האמנים יוצרי החנוכיות השקיעו את מיטב דמיונם וכישרונם ביצירת החנוכיות. היו אמנים שהושפעו מן האמנות והאדריכלות בסביבתם; לעתים הועתקו במדויק המוטיבים הקישוטיים, ולעתים הם שונו והותאמו ושולבו בחנוכיות.

בין הקישוטים המעטרים חנוכיות סמלים ומוטיבים מגוונים:
סמלים יהודיים: מנורת שבעת הקנים , מגן דוד, עצי החיים, אריות, ארון הקודש, פרוכת, הכותל, לוחות הברית, כלי נגינה כנבל, כינור, וחצוצרה.
מוטיבים אדריכליים: עמודי יכין ובועז , חלונות, חזיתות, שערים, גמלון (קיר משולש התומך גג משופע), רוזטות (רוזה - ורד באיטלקית; מוטיב אורנמנטלי עגול).
מוטיבים מעולם הצומח: גפן, תמר, רימון, דגנים, שושן, ברוש, אגרטל פרחים.
מוטיבים מעולם החי: אריה, נשר, דג, לווייתן, תרנגול, טווס, יונה, שֹליו, חוגלה.
מוטיבים שאינם יהודיים: חמסה, נשר, חסידה, קונכייה, סהר, כוכב בעל חמש זוויות.
דמויות של אנשים אינן מופיעות בדרך כלל על החנוכיות, וזאת כנראה בשל הציווי: "לא תעשה לך פסל וכל תמונה" (שמות כ 4). בין הדמויות שנמצאו על חנוכיות זוהו יהודית האוחזת בראשו של הולפרנס, יצחק (לידת יצחק) ותמונת אורפיאוס הפורט על נבלו באוזני החיות.

מוטיב זה של עיטור בדיוקנאות היה נפוץ בעיקר בגרמניה ובאיטליה במאה השבע-עשרה בהשפעת הסביבה הנוצרית וציירי הברוק. במאה האמורה הייתה ההתנגדות לעיטור בדיוקנאות מעטה, וכמו כן לא אחת יצרו את החנוכיות אמנים שלא היו יהודים ולא הכירו את האיסור המופיע בעשרת הדיברות.

עיצוב החנוכייה ועיטוריה מעידים על ארץ מוצאה ועל זמן ייצורה:
בחנוכיות שמוצאן ארצות האיסלאם נשמרה הדופן המשולשת וסביבה נוספו דפנות שלהן מסגרת מפותלת ועשירה בקישוטים כמקלעות ומוטיבים מעולם הצומח. הקישוטים שולבו במוטיבים ארכיטקטוניים איסלאמיים: כיפות דמויות בצל, צריחים, קשתות פרסה וקשתות מחודדות.
בחנוכיות שמוצאן ארצות הנצרות שולבו צריחים ומגדלים.
חנוכיות שעוצבו בתקופת הרנסנס הושפעו מן הארכיטקטורה האיטלקית ושולבו בהן דפנות מקושתות כקמרון חבית (קמרון בצורת קשת בעל עומק המזכיר חצי חבית).


לקוח מתקליטור "כל שנה מחדש - מאגר חגי ישראל" - האגף לתכנון ולפיתוח תכניות לימודים

ודש כסלו במיסטיקה היהודית

חודש כסלו במיסטיקה היהודית

כסלו הוא החודש השליש בחודשי החורף (המתחילים בתשרי), המקביל לחודש סיון - השלישי בחודשי הקיץ (המתחילים בניסן).

המספר שלוש מסמל במיסטיקה היהודית, חיבור שני הפכים כשמים וארץ, רוחני וגשמי ועוד. לכן סיון הוא החודש בו ניתנה התורה, וכסלו החודש בו ניתנה פנימיות התורה הקשורה עם פנימיות הנשמה. היות שבכח התורה בהיתה למעלה ממוגבלויות העולם, לשאת הפכים.

לפיכך,חודש כסלו משופע בימים מאירים, ימי סגולה וגאולה הקשורים עם אור חזק ויכולת להגיע להארה פנימית, ולחיבור הארות רוחניות עם מהלכים גשמיים.

בין הימים המיוחדים שבחודש:

ראש חודש כסלו: הראש של החודש, הכולל בתוכו את כל ההמשכות והכוחות.

י"ט כסלו: יום ההילולא של המגיד ממזריטש – תלמידו וממשיך דרכו של הבעל שם טוב, ויום הגאולה של תלמיד המגיד -האדמו"ר הזקן - רבי שניאור זלמן, מחבר ספר התניא הקדוש.

כ' כסלו: יום בו נדפס לראשונה ספר התניא, המקשר את פנימיות הפרד"ס עם פנימיות הנשמה.

כ"ה כסלו: היום הראשון של חנוכה, התנוצצות נס פח השמן.

מזל החודש הוא מזל קשת , מפני שבכסלו הסתיים המבול (בשנת 1656 לבריאה), ונקבעה הקשת בענן לאות ברית.

כידוע, בכל חודש מתחדשת אנרגיה וחיות אלוקית חדשה השופעת בכל הבריאה כולה. המשכת חיות זו באה באופן מרוכז בראש החודש ומגיעה לשיא של גילוי וכח באמצע החודש, כאשר בלהנה מתמלאת.

חיות החודש קשורה עם הצירוף של שם הוי"ה המאיר בכל חודש (ישנם 12 צירופים שונים של האותיות ההשם הקדוש). הצירוף המאיר בחודש כסלו הוא ויה"ה, המשקף יכולת איזון וחיבור של הקצוות. האותיות הזכריות ו'-י' צמודות, וכן האותיות הנקביות ה'-ה'.

לפי ספר הקבלה הקדמון, ספר יצירה, האות הקשורה לחודש היא האות ס, המסמלת כח עליון וטמיר, סתום וחובק כל, זו ההארה הגדולה המאירה בחודש כסלו ומאפשרת את חיבור ההפכים.

האבר בגוף הקשור עם החודש היא הקיבה. בקיבה מתרחש עיקר תהליך העיכול – בירור המאכלים, המאפשרים תזונת הגוף והמשך חיותו באופן של חיבור נשמה וגוף.

החוש הקשור עם החודש הוא חוש השינה והחלום. לכן בפרשיות התורה שקוראים בחודש כסלו מדובר על חלומות: חלום יעקב, חלומות יוסף וחלומות פרעה. יוסף היה פותר חלומות. פותר אותיות 'תופר', היות שהיה תופר ומחבר את הרעיון הרוחני שהתגלה בחלום עם המציאות.

חנוכה:

לאור הנכתב לעיל, אנו מבינים את שורש הניסים של חנוכה. נס פירושו הגבהה והתרוממות - הארה שמעל העולם החודרת בעניני העולם ופועלת בהם התרוממות ושינוי. נס כד השמן, הוא נס הנשמה המסמל את התגברות האור, עד כדי סילוקו המוחלט של החושך. כביטוי הידוע : "מעט אור דוחה הרבה מן החושך". לכן, את החנוכיה נהוג להציב על פתח הדלת כדי שהאור הפנימי יאיר גם את החוץ, באופן שתתבטלנה המחיצות וכל העולם יאיר באור פנימי של יופי, טוהר, שלימות וגאולה.

לסיכום : בחודש כסלו, נמשכת הארה עליונה המאפשרת לנו,לגלות את הכוחות העמוקים והטמירים ביותר הנמצאים בעומק הנשמה,ובאמצעותם להתרומם מעל מגבלותינו,להגשים חלומות,להאיר את החושך,לבטא את ההשראות הגבוהות שלנו, ולראות ניסים ....

חודש כסלו במיסטיקה היהודית

חודש כסלו במיסטיקה היהודית

כסלו הוא החודש השליש בחודשי החורף (המתחילים בתשרי), המקביל לחודש סיון - השלישי בחודשי הקיץ (המתחילים בניסן).

המספר שלוש מסמל במיסטיקה היהודית, חיבור שני הפכים כשמים וארץ, רוחני וגשמי ועוד. לכן סיון הוא החודש בו ניתנה התורה, וכסלו החודש בו ניתנה פנימיות התורה הקשורה עם פנימיות הנשמה. היות שבכח התורה בהיתה למעלה ממוגבלויות העולם, לשאת הפכים.

לפיכך,חודש כסלו משופע בימים מאירים, ימי סגולה וגאולה הקשורים עם אור חזק ויכולת להגיע להארה פנימית, ולחיבור הארות רוחניות עם מהלכים גשמיים.

בין הימים המיוחדים שבחודש:

ראש חודש כסלו: הראש של החודש, הכולל בתוכו את כל ההמשכות והכוחות.

י"ט כסלו: יום ההילולא של המגיד ממזריטש – תלמידו וממשיך דרכו של הבעל שם טוב, ויום הגאולה של תלמיד המגיד -האדמו"ר הזקן - רבי שניאור זלמן, מחבר ספר התניא הקדוש.

כ' כסלו: יום בו נדפס לראשונה ספר התניא, המקשר את פנימיות הפרד"ס עם פנימיות הנשמה.

כ"ה כסלו: היום הראשון של חנוכה, התנוצצות נס פח השמן.

מזל החודש הוא מזל קשת , מפני שבכסלו הסתיים המבול (בשנת 1656 לבריאה), ונקבעה הקשת בענן לאות ברית.

כידוע, בכל חודש מתחדשת אנרגיה וחיות אלוקית חדשה השופעת בכל הבריאה כולה. המשכת חיות זו באה באופן מרוכז בראש החודש ומגיעה לשיא של גילוי וכח באמצע החודש, כאשר בלהנה מתמלאת.

חיות החודש קשורה עם הצירוף של שם הוי"ה המאיר בכל חודש (ישנם 12 צירופים שונים של האותיות ההשם הקדוש). הצירוף המאיר בחודש כסלו הוא ויה"ה, המשקף יכולת איזון וחיבור של הקצוות. האותיות הזכריות ו'-י' צמודות, וכן האותיות הנקביות ה'-ה'.

לפי ספר הקבלה הקדמון, ספר יצירה, האות הקשורה לחודש היא האות ס, המסמלת כח עליון וטמיר, סתום וחובק כל, זו ההארה הגדולה המאירה בחודש כסלו ומאפשרת את חיבור ההפכים.

האבר בגוף הקשור עם החודש היא הקיבה. בקיבה מתרחש עיקר תהליך העיכול – בירור המאכלים, המאפשרים תזונת הגוף והמשך חיותו באופן של חיבור נשמה וגוף.

החוש הקשור עם החודש הוא חוש השינה והחלום. לכן בפרשיות התורה שקוראים בחודש כסלו מדובר על חלומות: חלום יעקב, חלומות יוסף וחלומות פרעה. יוסף היה פותר חלומות. פותר אותיות 'תופר', היות שהיה תופר ומחבר את הרעיון הרוחני שהתגלה בחלום עם המציאות.

חנוכה:

לאור הנכתב לעיל, אנו מבינים את שורש הניסים של חנוכה. נס פירושו הגבהה והתרוממות - הארה שמעל העולם החודרת בעניני העולם ופועלת בהם התרוממות ושינוי. נס כד השמן, הוא נס הנשמה המסמל את התגברות האור, עד כדי סילוקו המוחלט של החושך. כביטוי הידוע : "מעט אור דוחה הרבה מן החושך". לכן, את החנוכיה נהוג להציב על פתח הדלת כדי שהאור הפנימי יאיר גם את החוץ, באופן שתתבטלנה המחיצות וכל העולם יאיר באור פנימי של יופי, טוהר, שלימות וגאולה.

לסיכום : בחודש כסלו, נמשכת הארה עליונה המאפשרת לנו,לגלות את הכוחות העמוקים והטמירים ביותר הנמצאים בעומק הנשמה,ובאמצעותם להתרומם מעל מגבלותינו,להגשים חלומות,להאיר את החושך,לבטא את ההשראות הגבוהות שלנו, ולראות ניסים ....

 צימרים צימר צימרים לפי שעה צימר קידום אתרים   וילה  חדרים לפי שעות  וילה ©  All rights reserved -צימרים
 

צימרים לפי שעה בתל אביב

צימר לפי שעה

חדרים לפי שעה

צימרים לפי שעות

חדרים לפי שעה במרכז

וילות