רפואה טבעית

כוחה של התפילה ברפואה הטבעית הרפואה היהודית

כוחה של תפילה.

מוהרא"ש נ"י אמר " שאדם צריך תמיד לזכר אשר רפואתו תלויה רק בידו יתברך, אשר הוא בורא רפואות, ולכן צריכים תמיד לבקש מהקדוש ברוך הוא ביום בלילה, שיהיה בריא ושלם, ורק זה יעזור לו, כי מה שתפילה פועלת שום דבר בעולם אינו פועל " ( אמרי מוהרא"ש חלק ב סימן תתעח).

בעברית המילה תפילה נגזרת מהשורש פ.ל.ל שמשמעותו לקוות ולייחל. על פי האמונה הדתית בכוחה של תפילה לשנות את מצבו וגורלו של האדם לטובה. כפי שנאמר בתפילה בראש השנה " תשובה, תפילה וצדקה מעבירים את רוע הגזרה" .

מחקרים רבים שנערכו ע"י חוקרים ידועי שם כגון : ד"ר לארי דוסי מדלאס ארה"ב, ד"ר אליזבט טארג מקליפורניה, ד"ר וולאס סמפסון מאוניברסיטת סטנפורד, ד"ר הרברט בנסון בי"ס לרפואה באוניברסיטת הרואד, ד"ר קרל יונג. גילו בידאות שאותם חולים שנהגו להתפלל או התפללו בעבורם החלימו מהר יותר ונזקקו לפחות טיפול רפואי.
מחקר שהתפרסם בבטאון האמריקאי במאי-יוני 1990 : 393 חולים שהגיעו ליחידת הלב בבית חולים הכללי של סן פרנסיסקו חולקו לשתי קבוצות. הקבוצה הראשונה הייתה קבוצה שלא התפללו עבורה כלל. והקבוצה השניה הייתה קבוצה שהתפללו לשלום חבריה. המחקר נערך לפי קריטריונים הנוקשים ביתור במחקר הרפואי, כלומר ההפניה הייתה שרירותית ושום גורם כולל החולים, האחיות או הרופאים לא ידעו לאיזה קבוצה הופנה כל חולה. ד"ר בירד שערך את המחקר גייס אנשים שיתפללו עבור החולים בקבוצה השניה, בור כל חולה היו בין 5-7 אנשים שהתפללו עבורו.
התוצאות היו מדהימות : החולים שהתפללו עבורם נזקקו להרבה פחות אנטיביוטיקה ( 6 לעומת 16 ), נזקקו פחות להכנסת צינור אויר ( 0 לעומת 12 ) ופחות אנשים בקבוצה זו מתו.

מחקרים אפידמיולוגיים של מחלות כרוניות כגון : סרטן, יתר לחץ דם. נמצא ששיעור התחלואה נמוך יותר בקרב אנשים אדוקים בדתם המרבים לבקר בבתי תפילה. נמצא שיש קשר בין ביקור שבועי בבית תפילה ומחויבות דתית לבין שיעורים נמוכים יותר של מחלות לב, שחמת, לחץ דם נמוך.

במלחמת המפרץ (ינואר 1991 ) שרר בישראל פחד מאיומיו של סאדם חוסיין שישלח טילים לעבר ישראל . הרבנים בארץ קראו לעם ישראל להתפלל . נערכו בארץ במקומות רבים תפילות מיוחדות וקריאת תהילים ( הסטיקר המפורסם " תהילים נגד טילים "). חמרות שנפגעו בישראל 10,992 דירות היה הרוג אחד בלבד. למרות שהתושבים שהו בבתיהם ולא במקלטים.
לפי האמונה היהודית ישנה השגחה פרטית וישנו חשבון השגחה מדוקדק, כל מעשי הקב"ה מחושבים בדיוק מוחלט. אדם עלול לחשוב שהוא חולה כי "מגיע "לו, ששום דבר לא יעזור וזהו רצון הקב"ה. נשאלת השאלה מה מועילה התפילה?
אמרו חכמינו הקדושים ( ברכות י) " בשעה שבא ישעיהו הנביא אל חזקיה המלך ואמר לו צו אל ביתך כי מות תמות. והשיב לו כלך וצא כי אפילו חרב חדה מונחת על צווארו של אדם אל יתייאש עצמו מן הרחמים, וכן היה , שהפך פניו אל הקיר ובכה לפניו יתברך והוסיף לו הקב"ה הרבה שנים. "
ע"י תפילה ורחמים ותחנונים יכולים להפוך הכל לטובה.

כוחה של התפילה מתוך מאמרי רבי נחמן מברסלב על:
מתוך הספר "עלי מרפא".
מכתב רמ"ב -
" הקב"ה מבקש את תפילתנו ולכן קורים כל הדברים האלה. הכל בא כדי להזכיר לנו להתפלל לפניו ואז תוך כדי תפילה על עניין אחד נתפלל למען צרכינו – שלנו גם כן ובעיקר תקרב אל הקב"ה. זהו יסוד הכל – ומה שקורה לאדם אינו אלא רמז להזכיר לו את הדבר. הקב"ה ישועתנו ותקוותנו שהכל יבוא בקרוב על תיקונו; שהכל יהיה לטובה, בעזרתו".
מכתב רל"ט -
" האדם חייב להרגיל את עצמו לומר : כל דעביד רחמנא לטב עביד ( כל מה שהקב"ה עושה – הכל לטובה). עלינו להקפיד במיוחד על כל הכתוב בכתביו הקדושים של הרבי ש" חייב האדם לדעת שכל הקורה לו לטובתו הוא" מי שמתרגל גישה כזו טועם טעם של העולם הבא ( ליקוטי מוהר"ן חא,ד) אדם החושב מחשבות אלה יכול לגייס את כוחותיו הפנימיים ולהתפלל על הכל. יש לומר לפני הקב"ה " ריבון העולמים ! אני מקבל ללא הרהור שכוונתך טובה ומלאת רחמים. אולם לנו חסר הכוח לקבל רחמים מעין אלה ! אנו צריכים שתעביר את רחמיך אלינו ( זאת אומרת שתתן לנו רק את מה שביכולתנו להבין כרחמים ).
מכתב צ"ט -
" הודה על שעבר, שהרי הקב"ה העניק לך חסד כה רב, ובקש על העתיד, שיעניק לך כל חסד. בקש ממנו להושיעך מכל סבל – פיזי, רוחני,וכספי – ושתזכה להכיר בחסדים ובנפלאות שהוא עושה למעננו בכל יום ויום."
מכתב פ"ח -
"האמת היא שאין דבר בעולם הזה שהוא מעבר לתקווה. אפילו – חס וחלילה – נגזרה גזירה כבדה נגד אדם, בכל זאת, בעזרת תפילות רבות ומעשים טובים והסירוב להיכנע, יכול הוא לעורר את רחמי הקב"ה כדי לבצע תפנית מושלמת במצבו "

ספר העיקרים מסביר : " שתועיל התפילה או כשרון המעשה אל שיוכן המתפלל לקבל שפע הטוב, או לבטל ממנו הרע הנגזר עליו להיותו משתנה ממדרגת הרוע שהיה בה.... ואין להקשות ולומר איך ישתנה רצון הקב"ה יתברך ע"י התפילה, שכך היה רצון הקב"ה יתברך מתחלה שתקיים הגזרה בהיותו באותה מדרגה, ואותה הכנה. ואם תשתנה ההכנה תשתנה הגזרה ".
כלומר תפקיד התפילה לשנות את האדם ולא את רצון הקב"ה. וכשהאדם השתנה ממילא ראויות לו וכדאיות עבורו גזרות אחרות ושינוי זה מתרחש ע"י התפילה.
מטרת התפילה היא לשנות את הרגשת המבקש, ולהגדיל את דרגת הביטחון בקב"ה. שינוי כזה מתקן את הנפש בלי צורך ביסורים שנגזרו עליו אלא ע"י תפילה.
התפילה משלימה את חשבון ההשגחה - הקב"ה נעתר לה כי האדם השתנה לטובה.
התפילה אינה מיועדת רק לקב"ה מטרתה לשנות את הכרת האדם בבורא ובכך מתחזקת הכרתו בבוראו והאדם מתעלה למצב בו מגיעה לו הרבה יותר סיעתא דשמיא.
עיקר התפילה היא לגרום לאדם הכרה שהוא תלוי ברצון הקב"ה. התפילה באה להשפיע על המתפלל ולחזק את הכרתו בגדלות הבורא ובתלותנו בו.
לפעמים סיבת הגזרה היא שאדם יתפלל ולא התפילה עצמה כדי לצאת מהצרה. " מפני מה היו אבותינו עקורים? מפני שהקב"ה מתאוה לתפילתן של צדיקים " ( יבמות סד).
כל מילה בתפילה פועלת השפעות גדולות בכל העולמות . בתפילה האדם נהיה כביכול שותף לקב"ה ביצירת העולמות. כפי שנאמר " נתתי דברי פיך לנטוע שמים וליסוד ארץ " ( ירמיהו נא, טז ).

חשיבות ומעלת השמחה ברפואה הטבעית יהודית

שמחה ואמונה.

רבי נחמן מברסלב ( נולד בשנת 1772 במזיבוז שבאוקראינה. נכד של רבי ישראל הבעל שם טוב)
מיסד חסידות ברסלב מספר בכתביו על מחלת הייאוש שורשיה ורפואתה. הוא מדבר על תקווה ונחמה לכל איש יהיה מי שיהיה, עבר מה שעבר , אם רק יתחזק ברצון אמיתי אל הטוב והקדוש.
מעלה חשובה בחסידות זו היא השמחה – להיות בשמחה תמיד. למה ? מה החשיבות של מידת השמחה ?
בספר "אוצר הרפואות " נותן רבי נחמן הסבר לחולי וכיצד להתחזק ולהבריא - ע"י שמחה ואמונה.
רוב החולים והמחלות הם מצד הדאגות והמרירות, ריבוי העצבות והדיכאון ( מרה שחורה ).
כי הדאגה והמרירות יכולים להפיל למשכב.
" כי אז נשבר גופו ובנקל לו להיות חולה" .
כל מה שהאדם סובל בגשמיות בגופו זה בא מרוב האכזבות שעוברות בחייו. הוא דואג וחרד ומפחד מכל דבר עד שנופל לייאוש וזה הורס את בריאות הגוף.
ולכן כדי לצאת מהחולי עליך לעשות כל מיני פעולות שבעולם כדי להיות בשמחה, לשמח ולבדר את עצמך. לחזק,לעודד, לשמח, להכניס תקווה ( ולא להתייאש מהרחמים ), לרפא את הרוח ואז הגוף יתחזק.
עיקר רפואת האדם הוא השמחה והאמונה. ככל שאדם שמח יותר הוא בריא יותר.
רפואת החולה תלויה גם במידת הביטחון ובמידת האמונה שיש בחולה שיתרפא כי דרך החולה ליפול לקטנות מוחין ונדמה לו שהוא חולה המחלה שאין לה רפואה אבל אמרו חכמים (מגלה יג) – " אין הקדוש ברוך הוא מכה את ישראל אלא אם כן בורא להם רפואה תחילה ".
טבע האדם להימשך אחר עצבות ומרירות ודיכאון . מי ששמח תמיד מרגיש צעיר ורענן כי השמחה מחזיקה אותו עם כל כוחותיו ומכניסה בטחון עצמי ואמונה ואז הגוף חזק ובריא . וכאשר הגוף חזק יש לנשמה כלי ומשכן היכן לשרות. ויש לו נשמה בריאה וחזקה.
כשאדם שרוי בשמחה מראה שחלקו בקדושה. כי הטומאה היא העצבות והמרירות והקדשה היא השמחה והחדווה. ובמה שאדם מתעסק – שם אוחז. אם אדם עצוב תמיד, שבור סימן שהוא נמצא עדין בתוך הטומאה ושורים בו קליפות הסטרא אחרא . וזה הורס את בריאות . כשאדם שש ושמח, מחייך תמיד לכולם, תמיד שר שירי שמחה, משמח עצמו ואחרים סימן שהוא בקדושה ובונה את גופו. ואם בנה את גופו אז בנה את נשמתו.

גם תפקידו של הרופא הוא לחזק ולשמח , לתת תקווה לחולה ולהחדיר בו אמונה.
מוהרא"ש אמר ( אמרי מוהרא"ש חלק ב סימן תתפג ) – " רופא צריך תמיד לדעת כי הוא רק שליח מהקדוש ברוך הוא , ועל ידי זה יצליח במשימתו הקדושה לרפא חולים, ואף אסור לו לייאש חולה, כי נתנו לו רשות לרפא אבל לא לייאש, כי החיים של האדם תלויים רק בידי הקדוש ברוך הוא ".
בספר "אוצר הרפואות" רבי נחמן פונה לרופא "... ולכן רופא יקר ! אם אתה רוצה לקנות את עולמך בחייך, ראה למסור את עצמך בשביל החולה המטפל אצלך, ותחזקו ותאמצו ותעודדו ותשמחו, ותכניס בו בטחון עצמי, וכן תדבר על לב המשפחה דברי ניחומים והתחזקות. והעקר – לתת להם תקווה , שהכל יסתדר על הצד הטוב ביותר. ואם היית יודע מה הדבורים הקטנים והקלים הללו עושים לבני המשפחה ובפרט לחולה המטפל אצלך, היית מרבה בדבורים, ולא היית חוסך במילים,אדרבה, היית רק עוזר ומסיע להם, והיה זה שכרך לימים הבאים".

כשהחולה נמצא בשמחה, מעודד ע"י הרופא הוא מגביה את רוחו ועוזר לו באמת להתרפא . כי השמחה והתקווה זה כבר חצי רפואה.

תזונה על פי הרמב"ם.-רפואה טבעית

תזונה על פי הרמב"ם.

אחד מענקי הרוח ועם זאת הרופא החכם והמפורסם ביותר בקרב היהודים בכל הדורות ובכל הארצות הינו - הרמב"ם .
את לימודי הרפואה למד הרמב"ם במרוקו מגדולי הדור וביניהם בנוי ותלמידיו של אבו מרוואן אבן זוהר.
הוא למד רפואה כשאיפה להשכלה גבוהה ולא לשם פרנסה.
גם לאחר שפתח בפרקטיקה רפואית הוא עשה זאת מתוך רצון לעזור לסובלים ולא לשם מחייה ופרנסה.
רק בעקבות אסונות משפחתיים ( מות אביו, טביעת אחיו הסוחר העשיר שאליו הרמב"ם היה קשור, הרדיפות שרדפו אותו וכדומה ) הוא נעשה רופא לשם פרנסה.
הרמב"ם עבר למצרים ושם התפרסם ועלה לגדולה. הוא נתמנה לרופא החצר של מלכי מצרים. ונעשה לרופאו של אחד מגדולי מלכי מצרים – סלח א אדדין ,שהקים בית חולים גדול בקהיר.
הרמב"ם היה גם רופאם של פשוטי העם , וטיפל ביהודים ולא יהודים.
לרפואה בתקופת הרמב"ם היה צביון משלה. היא הייתה חסרה בידיעות אנטומיות ומאקרוסקופיות , לא הייתה קיימת התמצאות אנטומית-פיסיולוגית. אלא אמונה במזלות טובים או רעים , באמונות תפלות ובאסטרולוגיה .
הרמב"ם העביר ביקורת רבה כלפי האמונה באמונות טפלות והאיצטגנינות. הוא כינה אותם – שטות ורעות רוח. הוא תיעב שימוש וטיפול בקמיעות וניחושים.
הרופאים בזמנו של הרמב"ם לא נעזרו בעזרים כגון : זכוכית מגדלת, מיקרוסקופ , קרני רנטגן וכדומה. אלא פשוט התבוננו במחלה ובחולה ובהשפעת המחלה על החולה. ומתוך התצפיות הגופניות והנפשיות ותגובות החולים , הם הסיקו כללים מסוימים על סיבות המחלה, על התהליכים שלה ועל דרכים לריפויה.
הרמב"ם ראה ברפואה מלאכת מחשבת מהמדרגה העליונה,. עצם עבודת הרפואה היא מצווה והרופא מחויב מן התורה לטפל בחולים.

הרמב"ם חילק את הדאגה לבריאות האדם לשלשה שלבים :
1. הדאגה לאיש הבריא - כיום מושג זה נקרא רפואה מונעת והוא כולל בתוכו היגיינה אינדיבידואלית וציבורית.
2. הטיפול בחולה. העיקרון שאותו מדגיש הרמב"ם הוא החשיבות והצורך בגישה אינדיבידואלית לכל מקרה ולכל חולה - " אף חולה אחד אינו דומה במחלתו למשנהו " ( מתוך פירושו לפרקי אבוקרט ).
3. שיקום - הטיפול בקמים מן החולי , ביולדות, אנשים אחרי ניתוחים ומחלות כרוניות, בנכים ובזקנים.
הרמב"ם האמין בכוח הרפואי של הטבע. כוח שיש לתמוך בו ולפתח אותו. ועל הרופא לחזק את כוחו של החולה ולעזור לטבע בפעולתו.
על פי הרמב"ם רוב המחלות נובעות ממערכת העיכול.מאכילה מרובה או מאכילה של מזונות מזיקים.
הוא מייחס למזון ודרך עיכולו את הסיבה העיקרית לבריאות או תחלואה. עד כדי כך שכתב שאכילה של מזון או מזון גרוע היא כמו סם מוות לגופו של האדם.
הרמב"ם מייחס חשיבות עליונה לתזונה נכונה וטוען כי מספיק שאנשים זקנים וכאלה המועדים לחלות כתוצאה מחולשה ישנו את דפוסי האכילה שלהם ואורח החיים הם ירגישו בשינוי מהותי ומשמעותי בחוסן וחיזוק של המערכת החיסונית .
העיקרון המנחה את הרמב"ם הוא לא לפנק את הגוף ולנהוג בצניעות בכל התחומים.
"טוב לאכול פחות משתתמלא כרס". חשוב להפסיק לאכול בטרם חשים את תחושת המלאות והכבדות. אפילו אם קיימת תחושת תיאבון או תאווה לאוכל.
( ואכן.תחושת השובע מגיעה לא באופן מיידי עם סיום הארוחה. יש להפסיק לאכול ולחכות 20 דקות כדי להרגיש שבע).

הנהגות הרמב"ם.
פעילות גופנית - יענה גופו וייגע כל יום בבוקר עד שיתחיל גופו לחום. ( ירוץ קצת, יצעד מעט,ישחה ויתעמל). וישקוט מעט עד שתתיישב נפשו ואוכל. אדם המתעמל יום יום ואינו אוכל לשובע ומקפיד על מעיים רפויים הרי הוא מחוסן ממחלות וכוחו מתחזק, ואפילו אם יאכל מאכלים בלתי בריאים לא יזיקו לו.
היגיינה - חייב אדם לשטוף את עצמו במים חמים ואחר כך במים פושרים, ואחר כך במים קרים. חוץ מהראש ויתעמל במשך 5 דקות. וכל זאת בבוקר לפני האכילה.
לא יאכל עד שיבדוק עצמו יפה יפה שמא יהיה צריך לנקביו. הנצרך לנקביו ויושב לסעודה דומה לאדם המסיק תנור ולא גרף הימנו את האפר הצבור שם, אפר זה מכבה ומפריע להסקה והבעירה החדשה. (הפרשות הגוף קודמות לאכילה).
יקפיד אדם שיהיו מעיו בכל עת רפויים, ויאכל דברים המשלשלים כדי שיגיע למצב זה תמיד. ( כל זמן שהצואה יוצאת בקושי ובלחץ מן הגוף חלאים רבים יבואו עליו. צואה בלתי נוחה ומסודרת היא אות אזעקה של הגוף למצבים בלתי בריאים ).
לאחר אכילתו יצחצח את שיניו.
שינה - לא יישן סמוך לאכילה אלא ימתין אחר אכילה כמו שלוש או ארבע שעות. ולא יישן ביום.
( כלומר הארוחה האחרונה תהיה שלוש-ארבע שעות לפני השינה.)
השינה חשובה מאוד לאדם, הן לבריאות הגוף והן לבריאות הנפש. השינה מרגיעה את כל כוחות הנפש ואת העצבים והמתחים. בשעת השינה אוספים כל האיברים כוחות מחודשים.השעה הטובה ביותר לשינה היא מתחילת הערב עד חצות, ולאחר חצות אין משמעות ותועלת מרובה מהשינה משום שזה נקרא כבר בוקר, ואדם הישן אחר חצות הלילה נקרא כישן ביום ואינו שבע משנתו, ושינה זו נעשית לו כמנוחה גריידא.
אכילה - אל יאכל אדם בשעה שיש לו תאבון, אלא דווקא כאשר הוא רעב. הרעב הוא סימן לקיבה ריקה
" לא יאכל אדם אלא כשהוא רעב ולא ישתה אלא כשהוא צמא. לא יאכל אדם עד שתתמלא כרסו, אלא יפחית כמו רביעי משבעתו ".
לא יאכל אדם לשבעה אלא יותיר מעט פחות משביעה, כאשר הקיבה מלאה אין היא יכולה לעכל את המזון ולטוחנו היטב ולפיכך היה שיעור מאכלו בינוני,לא מעט ולא כל שובעו.
לעולם ירגיל אדם לאכל לחם מלא לפני צאתו מביתו. והכוונה אינה לסעודה שלמה אלא לטעימה קלה. שמונה עשרה מעלות מנו חכמים לפת שחרית ביניהם : מצלת מין החום ומין הקור מן הרוחות החזקות ומן הזיעה.
אכילה נכונה ע"פ הרמב"ם.
באופן כללי הרמב"ם ממליץ לאנשים בריאים לאכול סעודה דשנה פעם ביום. אנשים בעלי לב חלש או קיבה חלשה הוא ממליץ לאכול פעמיים ביום, ארוחות קטנות.
לאנשים בעלי מבנה גוף צר ושדוף צריכת האוכל גדולה יותר ( ככל שאדם רזה יותר גופו חלש יותר והוא צריך לאכול מספר רב של ארוחות, בכמויות קטנות של אוכל בכל ארוחה) מאלו בעלי מבנה גוף רחב ומלא.
בימי הקיץ מומלץ לאכול מספר רב של פעמים, כמויות קטנות של מזון.
בימי הסתיו מומלץ לאכול מספר מועט של פעמים, כמויות בינוניות של מזון.
בשתי עונות אלו מומלץ לצרוך פחות מזון מוצק וכבד.
בחורף מומלץ לאכול מזונות כבדים, מתובלים ומחממים. החריפות מחממת את הגוף ומעלה את הטמפרטורה של הגוף. בנוסף מומלץ לצרוך מזונות הסופגים את הליחה אשר בגוף.
הרמב"ם ממליץ לאכול כאשר הגוף נטוי שמאלה. ( הקיבה נמצאת בצד השמאלי בחלל הבטן והנטייה שמאלה מקלה על המזון להגיע מהקנה אל הקיבה ).
האכילה.
הרמב"ם ממליץ שלא לערב מאכלים חמוצים ומתוקים ושלא לערבב מיני מאכלים ותבשילים.
"שכל אחד עובר עיכולו בדרך אחרת ".
סדר אכילת המאכלים - צריך שיהיה כסדר מהירות בישולם מפני שגם בקיבה יהיה אותו הסדר. מאכלים המתבשלים מהר יתעכלו בקלות ובמהירות יותר ממאכלים שמשך בישולם ארוך.
עדיף להכניס אל הקיבה תחילה את המאכלים קלי העיכול כדי לפנות מקום למאכלים אשר משך עיכולם ארוך יותר.
יש להקפיד לאכול מאכלים שלא מכבידים על הקיבה, קלי עיכול, שלא גורמים לצימאון רב ושלא יוצרים גזים. ( הרמב"ם נותן סימן מי הם הצמחים קלי העיכול – צמחים אשר בישולם וריכוכם הוא מהיר)
מזונות אשר יוצאים כפסולת בנוקשות בינונית עד רכה נחשבים מזונות שמתאימים לטבע האדם ואותם מומלץ לצרוך.
מומלץ להרכיב את הארוחה ממספר מצומצם של תבשילים. הסיבות לכך : כדי שלא תתפתח תאווה והשתוקקות לטעום מהכול ויהיה ניתן לעצור את האכילה לפני תחושת מלאות מופרזת. בנוסף מיעוט סוגי המזון מקל על תהליך העיכול ומאחר ולכל סוג מזון יש תהליך עיכול שונה.
מיעוט סוגי המזון מוביל לפירוק מקסימלי של המזונות, לספיגה יעילה יותר, וניצול מירבי של אבות המזון הנמצאים בו.
פעולת הלעיסה חשובה לא פחות – יש להיזהר מאוד לטחון היטב את המאכל בשיניו. תחילת הבישול ומחצית העיכול נעשית ע"י חום הפה, ומיצי הרוק, ואזי כשיורד המאכל לקיבה נוחה וקלה התעכלותו אבל הבולע מאכלו מבלי שיטחנו וילעסו כראוי, תכבד מאוד מלאכת העיכול, וברבות הימים יגיע לידי חולי.
הרמב"ם ממליץ על תפריט קבוע ובלתי משתנה " מה טוב היה לו היה אדם קובע לו תפריט קבוע ובלתי משתנה למזונו. חייו היו ארוכים ובריאים, כי שינוי המאכלים הגם שהוא ערב מאוד, הוא מזיק לבריאות. חוקרים קובעים כי הבהמות והחיות מחוסנים ממחלות משום שתפריט מאכלם הוא אחיד כל ימיהם ".

סדר אכילת המזונות.
תמיד יקדים לאכול דברים רכים ומשלשלים כגון : ענבים, תאנים, תותים, אגסים, אבטיחים, קישואים, מלפפונים. כי הם מתעכלים במהרה. ולא יאכל דברים אלו בסוף הסעודה. כי אזי יצוף כל האוכל בקיבתו ויולדו מזה גזים ושאריות מזון בלתי מעוכלות.
גם באכילת בשר ממליץ הרמב"ם להקדים לאכול מזונות קלים " אוכל בתחילה בשר עוף ואחר כך בשר בהמה".
לא יאכל בבת אחת חמוצים ומתוקים , וכן לא קרים וחמים.
אכילת חבושים צלויים או אפויים אחר המזון הוא טוב מאוד לרעננות ולשמחה.
דגים מלוחים ישנים וכן גבינה מלוחה ישנה , לא יתן אדם לפיו שכן הם גורמים לאבנים בכליות ופוגעים בכבד, אכן מעט בסוף הסעודה הוא טוב.
בימות החמה ימעט באכילת כרוב, בצל, שום, חרדל, צנון, אך כל סוגי הדלועים למיניהם ראויים לאכילה בימות הגשמים ובימות החמה.
לא ירבה באכילת תמרים, פן יזיקו לתפקוד הכבד והטחול. סולת מנופה היטב ללא הקליפה אינה בריאה למאכל.וגם פול, עדשים,סברס,ומלח.
לא ישתה אדם באמצע האכילה, וגם לא קודם האכילה ½ שעה. כי אם דוקא אחר האכילה והזמן הרצוי ביותר הוא כשעה עד שעתיים אחר האכילה. דעת הרופאים כי מעט מים טוב לשתות גם באמצע האכילה,וגם יין או חלב.
לא לאכול פירות חמוצים עם פירות מתוקים באותה ארוחה.
פירות חמוצים הם : תפוזים, קלמנטינות, אשכוליות, תפוחי עץ, אגסים שקליפתם ירוקה, שזיפים צהובים, אדומים או ירוקים, אפרסקים, משמשים,אננס,דובדבנים, תותים ורימונים, שסק, גויאבה, תות שדה.
פירות מתוקים הם : בננות, ענבים, תמרים, תאנים, דבלים, אגסים שקליפתם צהובה, שזיפים שחורים, צמוקי ענבים, צמוקי שזיפים שחורים ותאנים, אפרסמון, אנונה, מנגו, מלון קטן, בחורף גם לפתן, צמוקי ענבים,תאנים, אפרסקים.

סוגי מזונות לדוגמה ותכונותיהם על פי הרמב"ם.
מאפים.
מאפים העשויים מחיטה לא מלאה או שלא החמיצו בטרם נאפו נחשבים כמאכלים "רעים" לדוגמה : קמח לבן ( שאיבד את הלחות שלו ואת הסיבים שבו ), סולת ( תוצר של חיטה ללא קליפה וסיבים ), מצה ( הבצק לא הספיק להחמיץ ומחמיץ בקיבה ), אטריות, כופתאות קמח, דברי מתיקה המבוססים על קמח לבן ושרויים בשמן או בדבש. צריכה מועטת בסיבים גורמת לעצלות המעיים, המזון נשאר זמן רב בהם והנזק יכול להוביל למחלות כגון : עצירות וסרטן המעי הגס והחלחולת.
מאפים העשירים בסיבים כגון לחם מחיטה מלאה , מעוררת את פעולת העיכול במעיים. ככל שהלחם עשיר בגרעינים גסים ונילוש זמן רב יותר כך הוא בריא יותר.
בשרים.
באופן כללי מומלץ לאכול בשר עופות על פני בשר בהמות ומאחר והוא קל יותר לעיכול.
במידה ורוצים לאכול באותה ארוחה בשר עוף ובשר בהמה יש לאכול ראשית את בשר העוף מאחר והוא מהיר וקל לעיכול.
בשר בהמות המומלץ לאכילה : בשר גדי, בשר טלה.
החלקים המומלצים : החלקים הקדמיים, כל חלקי הבשר המחוברים לעצם, שוקיים וירכיים.
החלקים שאינם מומלצים : השומן ( מפריע לעיכול מאכלים, מסיר תיאבון, מגדיל כמות ליחה ), כל האיברים הפנימיים שבבטן החיה, המוח.

מוצרי חלב.
חלב הוא חומר המתעכל מהר בקיבה. בקיבה קרה החלה הופך לגבינה ( כמות החומצה גבוהה). בקיבה חמה מידי החלב תוסס וגורם לגזים.
חלב מומלץ רק לאנשים שאינם סובלים מגזים, מדלקת בקיבה ודלקת במעי הגס.
סוגי החלב הטובים ביותר הם חלב עיזים וחלב נאקה.
שתיית חלב מזיקה לבעלי כאב ראש, לקודחים מחום, למי שבטנו נפוחה ועולה רעש של קרקור , למי שמשלשל בפרט שלשול עם דם.
שתיית חלב מועילה לחולי שחפת כשחומם אינו גבוה, לבעלי מחלות כרוניות ארוכות ולאנשים חולים שרזונם מסוכן לבריאותם ומעכב החלמתם.
דבש.
הדבש הוא מאכל המעורר חום בגוף.
הדבש מומלץ לאנשים מבוגרים . פחות מומלץ לאנשים צעירים ובמיוחד לא לאנשים שנוטים לכעוס מהר.
דגים.
ככלל הרמב"ם לא ממליץ לאכול דגים במיוחד לזקנים ולאנשים תשושים, איטיים ולא אכפתיים.
אבל אם בכל זאת רוצים לאכול דגים מומלץ להימנע מדגים גדולי גוף בעלי שומן מאחר והם מייצרים ליחה ולחות רבה בגוף. מומלץ לצרוך דגים בכמות מועטה, דגים קטני גוף בעלי בשר לבן, דגים שמקורם מהים או ממקוואות מים מתוקים.
שומשום.
הרמב"ם מונה רשימת תכונות שליליות לגבי אכילת שומשום : מלחלח את המוח ואת חוט השדרה, מבאיש את הפה, מסריח את הזיעה, מעקר נשים, גורם לכאבים ברחם ובבטן, לעיתים גורם לשלשול ומשתן.
חומץ.
לפי הרמב"ם לחומץ תכונות מועילות ברפואה המונעת וברפואה הטיפולית , הוא מחטא טבעי למניעת זיהומים ולריפויים, ולכן הוא משמש בסיס לרקיחת תרופות וסמי מרפא רבים.
לחומץ סגולות קירור ומומלץ בימי הקיץ לצרוך חומץ כאמצעי לקירור האיברים ולשמירה על חום גוף תקין.
יין.
הרמב"ם מייחס ליין סגולות ריפוי רבות וממליץ על שתייתו תוך הגבלות מסוימות. הגבלות הקשורות לכמות, לאדם ולמועד השתייה.
יין אינו מיועד לצעירים מתחת לגיל 21 מפני שהוא משפיע לרעה על גופם ועל נפשם. היין מועיל יותר ויותר ככל שגיל האדם עולה.
היין מיטיב עם העיכול והוא גם משפיע על מצב התודעה. שתיית יין מהול לא תזיק ושאריותיו יצאו עם השתן. את היין יש לשתות אחרי צאת האוכל מהקיבה.
מלח.
צריכת עודף מלח מזיקה לבריאות. במיוחד לאלה הסובלים מיתר לחץ דם.
ממתקים.
דברי מתיקה אחרי ארוחה מגביר את הכוח של הקיבה להחזיק את המזון ולעכלו.
שתייה.
מומלץ לשתות כמות גדולה של נוזלים מאחר והם מסייעים בניקיון המעיים ומרחיקים כל מיני מחלות מהם. מים שהורתחו וקוררו קלים יותר לעיכול.
הרמב"ם ממליץ לשתות מים מהולים ביין במהלך הארוחה ( יין מטיב עם העיכול ומהילה שלו לא תשפיע על שינוי מצב התודעה ושאריותיו יצאו עם השתן ).
הרמב"ם ממליץ לא לשתות אחרי האוכל מאחר וזה משפיע לתהליך העיכול ולא לשתות מים קרים לפני האוכל מאחר וזה מזיק לאוכל שנכנס לגוף ולכבד. המועד הרצוי לשתות נוזלים הוא בעת בה מתחיל האוכל להתעכל במעיים.

כפי שכבר הזכרתי לעיל למיעוט סוגי המזון חשיבות רבה , המקלה על תהליך העיכול.
עיכול קל יותר צורך פחות אנרגיה . לחולי סרטן האנרגיה מאוד חשובה ונצרכת . עליהם לשמור על מאגרי האנרגיה ולווסת אותה נכונה. יש לנצל את האנרגיה לריפוי ולחיזוק, למלחמה ולהתמודדות, למנוחה והתחדשות לאחר הטיפולים , ולא "לבזבז" אנרגיה זו במקומות לא נצרכים , כגון תהליך העיכול.
בנוסף יש להקל על הגוף בכל דרך אפשרית ולא להכביד ולהעמיס עליו. הפרזה באכילה או אכילה לעיתים קרובות מדי יוצרת מצב של חום בגוף ומטילה עומס על איברי העיכול. הדם נעשה לא נקי ומתרחשות מחלות מכל המינים. היא יוצרת גם עודף של חומצה וגורמת לכך שהקרומית הרירית של הקיבה נעשית גדושה. עודף חומצה היא תופעה שכיחה כאשר המעיים כבר מלאים. המנה השנייה נאלצת להישאר בקיבה יותר מדי זמן ולהחמיץ. אכילה מופרזת מכבידה על עבודת הקיבה, הכבד,הכליות והמעיים. כאשר האוכל מרקיב נספגים הרעלים חזרה לתוך הדם וכתוצאה מכך כל הגוף מורעל.
בנוסף ספיגת אבות המזון, ויטמינים , מינרלים וכדומה המצויים במזון ולהן זקוקים חולי סרטן במיוחד הוא יעיל יותר. מקסימום של אבות מזון נספגים בגוף.
העדיפות היא - שאבות המזון , הויטמינים, המינרלים וכדומה , שלהם חולי סרטן זקוקים יגיעו מהמזון אותו הם צורכים ולא מלקיחת טבליות, קפסולות וכדומה. המטרה היא להקל על החולה ולא להעמיס עליו בנטילת עוד כדורים / קפסולות וכדומה.

רפואה טבעית

הכל על רפואה טבעית!
הרפואה הטבעית מקובלת מאז שחר קיום האנושות ‏אך כמובן בתכונתה המודרנית היא שונה מזו שהייתה מקובלת על האדם הקדמון.

הרפואה הטבעית המקובלת כיום היא התגבשות של גישות ריפוי שהשלימו את הרפואה הקונבנציונאלית ‏ כבר היפוקרטס, "אבי הרפואה", ‏ראה ברפואה הטבעית השלמה לרפואה שהייתה מקובלת בימיו . בסיס הנטורופטיה (כך מכונה הרפואה הטבעית בלועזית) היא לאפשר לגוף לרפא את עצמו מתוך הנחה שהגוף מסוגל להילחם במחלה תוך שימוש מנגנונים של שיקום עצמי.

ברפואה הטבעית מנסים לרדת לשורש הבעיה של המחלה לצורך טיפול בגוף באופן אינדיוידואלי. תוך לקיחה בחשבון של פרמטרים אינדיבידואליים של החולה. רק אז נותנים לו את הטיפול הספציפי.

בין אבות הרפואה הטבעית בישראל נחשבים הד"ר משה נצח והד"ר שמואל שטרנברג.
הרפואה הטבעית, כמו גם אורח החיים הטבעי, נובעת בראש ובראשונה מדרך חשיבה - פילוסופיה הוליסטית. פילוסופיה זו רואה את האדם כחלק מן היקום, ובעצם כמיקרוקוסמוס (מעין יקום קטן). ככזה כל הכוחות הקיימים ביקום פועלים גם עליו ודרכו. כשם שחוסר איזון בין הכוחות השונים הפועלים בטבע יביא לחוסר הרמוניה בעולם, ובמקרים קשים אף לאסונות טבע, כך ישפיע חוסר האיזון גם על האדם, ולאורך זמן הוא עלול לגרום חלילה למחלה. באותה מידה אנו בני האדם משפיעים על היקום, ומכאן נגזרת האחריות שלנו כתושביו - לשמור על מקורותיו, על ניקיון האוויר וטוהר המים ולדאוג להמשכיות קיומו - קיומנו באמצעות עשייה וחשיבה חיובית.

רפואה אלטרנטיבית

רפואה אלטרנטיבית (או רפואה משלימה, ראו להלן) הינו מונח המתייחס לכל טיפול שמטרתו למנוע או לרפא מחלה, לטפל בגוף או בנפש, באמצעות שיטות שלא נחקרו באמצעות המדע התקני (טיפולים רפואיים שהושגו עדויות משכנעות ליעילותם הם חלק מהרפואה הקונבנציונלית). מקור רוב הרפואות האלטרנטיביות הן במזרח אסיה, ובכללן הרפואה ההודית (איורוודה) והרפואה הסינית. ישנן גם שיטות שמקורן באירופה, כגון הומיאופתיה.

כיום רבים מעדיפים להשתמש בשם רפואה משלימה במקום השם רפואה אלטרנטיבית. זאת כיוון שהשם "רפואה משלימה" מבטא את התפיסה שהטיפולים המוצעים אינם באים להוות אלטרנטיבה לרפואה הקונבציונלית, אלא להוסיף לה ולהשלים אותה. רוב קופות החולים מאפשרות היום קבלת טיפולים אלטרנטיביים במקרה שהחולה מעדיף זאת. על פי סקר שנערך במרכז הרפואי רבין, שהשתתפו בו כ-130 רופאי משפחה מרחבי הארץ, עולה כי כשליש מהאוכלוסייה נעזרת בשירותי רפואה משלימה, לאחר כישלון הטיפול הרגיל או בעקבות הנחת הרופא שבעיית החולה היא בעיקרה נפשית. רוב רופאי המשפחה אינם רואים בתחום זה ריפוי אלא תחום סיעודי.

זרם מרכזי ברפואה האלטרנטיבית נקרא רפואה הוליסטית. זרם זה מאופיין בתפיסתו הרואה באדם מכלול של גוף ונפש ושמה דגש על טיפול "שלם" הן בנפש והן בגוף.

רופאים רבים מבקרים את הרפואה האלטרנטיבית בכך שהיא אינה נותנת טיפול ממשי, והשיפור במצב המטופל נובע מהשפעת פלסבו. עם זאת, ישנם רופאים אחדים המפנים את מטופליהם לטיפולים משלימים, ואחדים מהם אף עוסקים ברפואה משלימה בעצמם.

הרפואה האלטרנטיבית כוללת בתוכה מגוון רחב של שיטות טיפול - החל משיטות שזכו להכרה מדעית ונכנסו אל תוך הרפואה הקונבציונלית וכלה בשיטות שנחשבות מסוכנות. עם זאת, רוב רובן של השיטות האלטרנטיביות אינן יכולות להזיק, למעט הנזק שיכול להיגרם לחולה כתוצאה מכך שישקיע את כספו בטיפול שלא יועיל לו, במקום להשקיעו בקניית תרופות שיכולות לשפר את מצבו.

הדוגלים ברפואה האלטרנטיבית משתמשים במגוון שיטות מרפא, ללא הזדקקות לתרופות העשויות חומרים כימיים, וכן ללא שימוש במיכשור רפואי קונבנציונלי. בבסיס התפיסה של מרבית הגישות ברפואה האלטרנטיבית עומדת האמונה, שלא בוססה מעולם במחקר, שהגוף והנפש, במצבם האופטימלי, שומרים על איזון, וכאשר האיזון מופר, הדבר מתבטא במחלות. יש גישות שמדגישות גם צריכה מאוזנת של רכיבי מזון כחלבונים, שומנים,ויטמינים ומינרלים.

כיום צוברת הרפואה האלטרנטיבית תאוצה ומודעות רבה בשנים האחרונות, ויש הרואים בכך תופעה שהיא חלק בלתי נפרד מן "העידן החדש", מונח המבטא את ההתעניינות ההולכת וגוברת של ציבורים רחבים בחזרה לטבע, רוחניות ובעל טבעי. הדבר מתבטא, בין היתר, בהיצע נרחב של טיפולים, סדנאות וספרים.

רפואה משלימה

ענפים ברפואה האלטרנטיבית -הרפואה המשלימה
פאלם תרפי. שיאצו .טוינה .רייקי .הילינג .רפלקסולוגיה כירופרקטיקה .כירולוגיה .דיקור סיני (אקופונקטורה)
דימיון מודרך. מסאג' תאילנדי. שיטת גרינברג .פרחי באך.
איור ודה .ארומתרפיה .שיטת פאולה. פלדנקרייז. שיטת אלכסנדר נטורופתיה. הומיאופתיה. צ'י גונג ריברסינג .אירידיולוגיה. יוגה .מדיטציה.
פיטותרפיה-ריפוי בצמחי מרפא.
צמחי מרפא :הכולל צמחי רפואה ,עשבי מרפא,שמנים צמחיים
מוח אחד .עוצמת הרכות .טכניקת .EMF היוריסטיקה. ביופידבק.
שיטת EMDR .רולפינג ועוד

רפואה טבעית

כוחה של התפילה ברפואה הטבעית הרפואה היהודית

חשיבות ומעלת השמחה ברפואה הטבעית יהודית

תזונה על פי הרמב"ם.-רפואה טבעית

רפואה טבעית

רפואה אלטרנטיבית

רפואה משלימה

medicinal plants