שפעת-צמחי מרפא

האתרוג ומוצריו מחסלים שפעת!

שפעת היא מחלה הנגרמת על ידי נגיף ממשפחת ה-Orthomyxoviridae.

מקור השם הוא באמונה עתיקה שלפיה חוסר העדפה אסטרולוגי הוא שמשפיע על בריאות הגוף והוא מקור המחלה. מכאן מקור שמה בלעז: Influenza מלשון Influence (אשר מתרגם לעברית כ"השפעה"). מקור אחר של השם הוא הרפואה הערבית, בה נקראת המחלה "אמף אל ענזה" - בעברית "אף העז", בשל הדמיון בין מראה הנוזלים באפו של החולה לנוזלים באף העז.

מדי שנה חולים במחלה 10-20 אחוזים מהאוכלוסייה הכללית, כאחד מכל 10 מבוגרים ואחד מכל שלושה ילדים. עקב חולשת מערכת החיסון עלולה השפעת להיות קטלנית לחלשים, לקשישים ולחולים כרוניים. 20 אחוזים מהחולים במחלה מפתחים בעקבותיה סיבוכים. בין הנפוצים שבהם: ברונכיטיס, דלקת ריאות וסינוסיטיס. מדי שנה מתים בארצות הברית לבדה כמאה אלף בני אדם מסיבוכים של מחלת השפעת. בישראל, על פי נתוני משרד הבריאות, בחורף של שנת 2005 מתו כשלושת אלפים בני אדם (מספר גבוה מאוד לכל הדעות).

מגפות עולמיות של שפעת פורצות מדי 10-15 שנים. בהתפרצויות קטנות יותר בשנת 1957 ובשנת 1968 מתו למעלה ממיליון איש. מגפת השפעת הקטלנית ביותר בעת החדשה הייתה ב-1918, במחלה המכונה "השפעת הספרדית" מתו למעלה מ-40 מיליון איש ברחבי העולם. למרות שמה של המגפה, מקורה זו לא היה בספרד. המגפה נקראה כך משום שספרד הייתה נייטרלית במלחמת העולם הראשונה, ובניגוד למדינות הלוחמות בספרד לא חלו חוקי הצנזורה על פרסום עובדת התפרצות מחלות ומגיפות. לכן הייתה ספרד הראשונה שפירסמה את קיומה של מגפת שפעת קטלנית

השפעת לסוגיה

סוגים של שפעת
ישנם שלושה סוגים של נגיף השפעת: B, A ו-C. נגיף שפעת מסוג A הוא הסביר ביותר לפגוע באופן חמור בבני אדם בשל יכולתו לעשות שימוש של נשאים בעופות, ציפורי מים בדרך כלל ובחזירים. בשל תכונתו לעבור מוטציה הוא מתעתע במערכת החיסון האנושית וחודר לתוך התאים האנושיים. בני אדם יכולים לפתח עמידות רבה יותר כנגד נגיפי שפעת מסוג B ו-C משום שהמוטציה שנגיפים אלה עוברים היא קלה. כיום ידועים למעלה מ-200 סוגים של נגיפי השפעת. המקור למרבית נגיפי השפעת במזרח הרחוק, שם סמוכים בני האדם לחיות המשק שלהם, אווזים, ברווזים וחזירים. משום כך מכונות התפרצויות שפעת שנתיות בשמות "שפעת הונג קונג", "שפעת בייג'ין" וכו'.

הידבקות
המחלה נקשרת לקור וחורף, אולם אין לה קשר ישיר לקור. קיימות מספר תאוריות באשר לתפוצתה הרבה של המחלה בעונת החורף. הסבר אפשרי אחד לתפוצתה הרבה בחורף נובע מהטעם הפשוט של חוסר אוורור במקומות הומי אדם. הסבר אחר הוא שטמפרטורות נמוכות גורמות לאוויר יבש יותר שמקשה על הגוף להיפטר מריכוזי הנגיף. ייתכן שגם ריבוי טיולים וביקורי קרובים בעונת החורף (במדינות המערב) מעודד את ההתפשטות. הסבר נוסף הוא שקור מחליש את מערכת החיסון של הגוף.

הנגיף גם מתקיים בקור לאורך זמן רב יותר על משטחים חשופים.

ההידבקות במחלה נעשית באמצעות נגיפי המחלה המועברים בקלות רבה מאוד באמצעות האוויר, מה שהופך את המחלה למדבקת ביותר. ההידבקות בשפעת מתבצעת על ידי מעבר הנגיף אל דרכי הנשימה. שם הוא מזוהה על ידי תאי האפיתל שבדפנות דרכי הנשימה, כדבר מה בלתי מזיק ואולי אף רצוי לכאורה, עד שמתאפשר לו לחדור לתוכם. בתוך כל תא מחבר הנגיף את החומר הגנטי שלו עם החומר הגנטי של התא, כך שיתאפשר לו לעשות שימוש בחלבונים של התא, לשכפל עצמו בקצב מהיר ביותר ולהתרבות בתוך שעות פי מאות אלפים ואפילו פי מיליונים. לאחר זמן מה נהרס התא, הנגיפים החדשים מתפזרים וחודרים לתאים סמוכים, מתרבים גם בהם, הורסים גם אותם וחוזר חלילה. כך נהרסים יותר ויותר תאים, המחלה מתקדמת, עד שמערכת החיסון מדבירה את הנגיף. במקרים נדירים כאמור, פחות מ- 0.3% מסך כל החולים, כושלת מערכת החיסון והאדם מוצא את מותו.

תסמינים
תסמיני המחלה הם:

חום מעל 38 מעלות צלזיוס.
כאבי גרון.
כאבי שרירים, עצמות ומפרקים.
כאבי ראש.
חולשה כללית.
נזלת, התעטשויות ושיעול.
מקור כל תסמיני המחלה אינם בנגיף, כי אם במערכת החיסון עצמה. חום הגוף עולה מפני שבלוטת ההיפותלמוס שבמוח גורמת לעלייתו בכדי להאט את התפתחות הנגיף. כאבי גרון מופיעים עקב פעילות תאי הרג (NK) של מערכת החיסון, שיעול ונזלת מתפתחים בכדי לסלק את הפסולת (נגיפים וחלקי תאים מתים) שנבלעה בדרך כלל על ידי מאקרופאג'ים, תאים בלעניים של מערכת החיסון. כאבי שרירים, עצמות ומפרקים, קשורים גם הם כולם למערכת החיסון.

המחלה נמשכת בדרך כלל כשבוע אצל בני אדם בעלי מערכת חיסון תקינה. בקרב בני אדם חלשים מבחינת מערכת החיסון עשויה לחול רגיעה הדרגתית שיכולה להימשך אף כמה שבועות.

תרופה לשפעת
אין תרופה למחלת השפעת, גם לא תמי פלו תרופה ותיקה באופן יחסי שהתפרסמה עם התפרצות שפעת העופות, ולו רק משום שיש צורך לקחת את התרופה בתוך 48 שעות לאחר ההידבקות, בעוד שתסמיני המחלה מתחילים בדרך כלל להופיע רק לאחר זמן זה, מה שמותיר את התרופה חסרת יעילות לחלוטין לטיפול במחלה לאחר התפרצותה. עם זאת, מדינות רבות בעולם ובתוכן מדינת ישראל השקיעו מיליוני דולרים רבים ורכשו את התרופה, בעיקר כטיפול מונע עבור צוותים שעשויים להתעסק עם עופות החולים בשפעת העופות או עם בני אדם החולים בשפעת זו.

בבילוגרפיה:
ויקיפודיה

אנטיביוטיקה הטבעית

אתרוג:שמן אתרוג
______________
אתרוג – Citrus medicaבערבית – תרונג' באנגלית – Citron
תיאור הצמח: אתרוג הוא עץ קטן בעל קוצים קצרים. עליו מוארכים ומשוננים כמשור. הפרחים ערוכים במכבדים וצבעם לבן. הפרי דמוי-ביצה או מוארך. בעל פטמה בקצהו, צבעו צהוב-לימון. הקליפה החיצונית חלקה או מחוספסת וכשהיא מבשילה היא מדיפה ריח נעים. ציפת הפרי חמוצה. הפרי נמנה על ארבעת המינים שמברכים עליהם בחג הסוכות.
מקורות ופולקלור: מוצאו בהודו-סין, משם עבר למצרים ולארץ-ישראל. בתנ"ך הוא נזכר כ"פרי עץ הדר" (ויקרא כ"ג, מ') והירושלמי מפרש: "עץ שפריו הדר ועצו הדר" (סוכה, ג', ה').בהודו נחשב האתרוג כפרי קדוש. תיאופרסטוס (370-285 לפנה"ס) מציין שכשמניחים את האתרוג בין הבגדים הוא מרחיק עש ופליניוס (79-23 לספירה) כותב שיין שהשרו בו פירות וזרעים של אתרוג מטהר את הפה ופועל נגד רעל.אבותינו האמינו כי האתרוג מרבה את הזרע ויפה לנשים מעוברות וכן סברו כי אשה הרה האוכלת את פיטם האתרוג יולדת בן זכר.
מקור שמן האתרוג בא''י. השמן מופק אך ורק במרפא הבושם בשיטה עתיקת יומין והוא מופק מעצי האתרוג הגדלים בא''י השמן כשר למאכל ומוגדר כאנטביוטיקה של הטבע, מרבה זרע, פריון נשי, בעיות עור, פיגמנטציה, מטהר את הפה והגוף, מחזק, נוגד רעלים, לחיזוק הגוף ,מטפל בחניכיים מדולקות ועוד..
רצ''ב קטע ממאמרו של ד''ר גבעון:
"ממחקר שנערך בשנים האחרונות מתברר כי יהודי אתיופיה נהגו לצחצח את שיניהם בענפים של עצי אתרוג, לאחר שחשפו את סיביהם הפנימיים. עצי האתרוג באתיופיה מכילים חומרים שונים, ביניהם פחמימן בשם Terpene, אשר יחד עם מגנזיום יוצר חומר משולב רב השפעה בשם MTC. הוכח כי לחלק מחומרים אלה פוטנציאל לעיכוב התרבות תאי סרטן, חיידקים ופטריות, שהשילוב ביניהם יוצר ככל הנראה אפקט משולב לפעילות אנטי דלקתית, ואפקט חיטוי יעיל ביותר, גם במינונים נמוכים.
מחלות החניכיים השונות, בשלביהן המתקדמים, גורמות לדימומים, כיבים, כאבים וזיהומים קשים, ובשלב מסוים אף נדרש ניתוח בו חושפים את החניכיים ומקציעים את השורשים ליצירת שטח מגע יעיל יותר בין רקמת החניכיים והשן.
הדלקת החריפה לא נגרמת בגין פעילות החיידקים באופן ישיר, אלא בעיקר בהשפעת פעילותו של אנזים מסוים המופרש על ידי הגוף, שמטרתו מלחמה בחיידקים.
ה MTC הנמצא בפרי האתרוג, בענפיו ובעליו, פועל ככל הנראה כחומר מחטא המעודד את יצירת נימיות הדם במקומות שנפגעו, ואף בונה מחדש את חומר השן שנהרס.
פרטים נוספים על ה"אתרוג" ראה באינדקס הצמחים ברפואת צמחים .
עוד על האתרוג על פי רפואת תימן:
האתרוג הוא פרי עץ הדר, יש לו טעם וריח, ודומה לצדיק וחכם שמריחין מעשיו וחכמתו ולומדים ממנו.

פרי האתרוג נלקח בחג הסוכות עם הלולב, ההדס והערבה.

סגולות פרי האתרוג

כתב בספר "נפלאים מעשיך" "האתרוג נחמד למראה וטוב למאכל, ובו סגולות רבות ונפלאות. קליפתו מסירה כל כאב פנימי ומחזקת את הגידים, כשעושים מזה מירתח כמו תה ושותים את זה, וממתיקים בסוכר או דבש, ויש בו מרירות, אך זה בריא לגוף. אכילת אתרוג טוב לכבד, ומרווה את הצמא, וגרעיני האתרוג, טובים לכל, והפרי כולו משמח הלב ומחזק את הגוף, והוא רפואה לכל מחלה". וכתב בספר "טעמי המנהגים" בשם ילקוט משה ת"ל "סגולת האתרוג מי שנתאלם וניטל ממנו הדיבור רח"ל יקחו קליפת אתרוג ושימו בפיו של החולה, ותראו פלאות, וקליפת האתרוג, מחזקת את הלב, יעשו מזה תה, וישתה מזה הסובל כמה ימים עד שייטב לו, או יאכל הקליפות, ובגלל מרירותן ישים קצת סוכר וימצוץ אותן ויתרפא". ועל חשיבות האתרוג, כתב רבינו הרמב"ם בפרקי משה ברפואה, "האתרוג הוא התפוח הרפואי החשוב ביותר, ויש בו הרבה רפואות לגוף, גם אם לא ימצא הפרי, לוקחים מהעץ או מהעלים, ומבשלים כמו תה, ושותים מזה כפי הצורך, והוא טוב לכל חולי ולכל מחלה, וירפא אותם בסגולתו". פרי האתרוג, טוב לאכילה לנשים שנמצאות בהריונן, וטעמו וריחו העדין של האתרוג מעדן הגוף של האם והתינוק. ופרי הדר זה נמצא בכל ימות השנה בעץ וקל להשיגו לאכילה, לבריאות ולרפואה. האתרוג, פריו ועצו ועליו כולם רפואיים, וטובים לרפא כל מחלה. ריחו מעדן הנשמה, וטעמו מבריא את הגוף ומחזקו. האתרוג נרמז לצדיק יסוד עולם, וטוב הוא לגדולים ולקטנים, ופרי זה גדל בארצנו בשפע טוב.
את שמן האתרוג ניתן להשיג אצלינו החל מ 10cc כשר ובמחיר נח.

שפעת-צמחי מרפא

האתרוג ומוצריו מחסלים שפעת!

השפעת לסוגיה

אנטיביוטיקה הטבעית

צמחי המרפא המטפלים בשפעת:אתרוג,חבצלת החוף,אורגנו,פיגם,אזוב,סירפד ועוד..

מוצרי מרפא הבושם לטיפול בשפעת:סירופ אתרוג,פרופוליס,שמן אתרוג,שמן מליסה,שמן אורגנו,שמן אזוב-זעתר,שמן סירפד ועוד..