כח גברא פוריות

המלצה אישית לפריון טבעי

אנו מני והילה שכטר הגענו אל "מרפא הבושם "בתקווה ובתפילה כי הקב"ה שלח אותנו אל המקום שיבין את מצוקתנו
ויתן לנו מענה .
ואכן בפגישתנו עם שמעון הרגשנו כי יש אוזן קשובה ולב מבין למצוקתנו ,שמעון הדריך וליווה אותנו בידע המקצועי והרחב שלו .
"מרפא הבושם" הייתם שליחים טובים של הקב"ה שזיכה אותנו בפרי הבטן ....
יהי רצון שהקב"ה יוסיף לכם ידע וכוח כך שתזכו להיות שליחים של רפואת הצמחים ותורת הרמב"ם .
נשמח לתת מענה לכל אלו שיש בעיה דומה 049883382

בעית כח גברא

בעייה בזרעו של הגבר מונעת או מקשה על התעברות האישה.
* בעיות פוריות אופייניות בהן נתקלים גברים כוללות
1.כמות תאי זרע קטנה או לא קיימת בנוזל הזרע.
2.בעיות במבנה תאי הזרע.
3.רמת תנועתיות נמוכה של תאי הזרע .

פגמים אלו הם כתוצאה מיצור לקוי של זרעונים בתוך האשך של הגבר, או ליקויים בנוזל הזרע. ליקויים אלו עלולים לנבוע מכמה סיבות:

בראש ובראשונה:
תזונה לקויה,חוסר ברזל-B12,חוסר אומגא 3,אנמיה,בעיות גב קשות,
מערכת חיסון ירודה -חוסר וויטמין C.שימוש מופרז בשתיה חריפה-אלכוהול וכד'.בעיות נפש למינהם וחוסר איזון נפשי,אי שקט חרדות וחשיבה שלילית.חוסר אימון בטבע וביקום!חסיפה לקרינה לרבות :סוללרי ,מחשב,אנטנות למינהם. חשיפה מרובה לכימקלים.
אלה מקצת הסיבות הכלליות לבעית כח גברא
ב''ה נרחיב בנושא זה .
כמו כן בעיות בריאות כגון דלקות אצל האדם:
*דלקת
נזק מולד כמו טמירות אשכים (מצב בו האשכים אינם יורדים אל שק האשכים סמוך או לאחר הלידה)
*סתימה בצינורית הזרע המעבירה את הזרע מן האשך אל פי השופכה.
*בעיות הורמונלית
*התרחבות כלי דם (דליות) בוורידי האשכים.
באמצעות טיפול רפואי מתאים ניתן בדרך כלל לפתור בעיות מסוג זה. בעיות אצל הגבר הן הגורם לכ-35% מכלל המקרים של בעיות פוריות.

טיפול בבעיות פוריות אצל הגבר ברמה הקונבנציונלי טיפולית:
הטיפול בבעיות פוריות אצל גברים מתרכז בהוצאה של זרע בצורה ישירה מן האשך, והפגשתו עם הביצית במסגרת הפרייה חוץ גופנית (הפריית מבחנה). בהפרייה מסוג זה, גם זרעונים עם רמת תנועתיות נמוכה, ובמספר יחסי קטן מסוגלים להפרות את הביצית. כיום ניתן אפילו להזריק זרעונים ישירות אל תוך הביצית, גם במצב בו הם אינם מצליחים לחדור לתוכה בכוחות עצמם.

שיטות מתקדמות אלו הביאו לכך כי רובן המוחלט של בעיות הפוריות אצל הגבר ניתנות לפתרון באמצעות התערבות רפואית.
***8אך למי שאינו מעונין לערב את המערכת הקונבנציונית ומאמין שביכולתו לתקן בעיקר מהסיבות שפרטנו לעיל.וודאי שכדאי לנסות
את החלק האלטרנטיבי כגון מודעות עצמית וצמחי מרפא ומזור .
יש לצין שהרמב''ם עליו השלום כתב ספר שלם בענין "כח הגברא"
ורב ציטוטינו בענין הינם מיתוכו.

פוריות כח גברא

להלן סקירה כללית על צמחי מרפא וטפלים בבעית כח גברא-ופוריות:

1.צמח מרפא- ההל
תיאור הצמח: הל הוא צמח עשבוני רב-שנתי שגובהו 3-1.5 מטרים, בעל קנה-שורש אופקי, גבעוליו גבוהים עטופים נדן, ועליו דמויי אזמל מוארך. מבסיס הגבעולים עולים עמודי תפרחת, הנושאים פרחים קטנים שצבעם לבן או ירוק בהיר ושפתם מעוטרת בקווים כחולים, צהובים או ארגמניים. הפרי הלקט דמוי-ביצה, בעל דפנות דקות הוא מכיל 20-15 זרעים קטנים – מזוותים שצבעם חום-שחור והם ריחניים מאוד.
מקורות ופולקלור: כבר בימים קדומים היה ההל תבלין "עובר לסוחר". בספרי רפואה הודים עתיקים, מציינים שההל יפה לריפוי מחלות דרכי השתן ולהורדה במשקל.
במאה הראשונה לספירה ייבאה רומא כמויות אדירות של הל מהודו, שם הוא גדל בר. באותה תקופה המליץ אפיקיוס על ההל כתרופה המסייעת לעיכול למי שהפריזו באכילה. בארצות ערב, ובעיקר בערב-הסעודית, הל מקובל כתבלין פופולרי ביותר. כיבוד האורחים בקפה שבישלו בו הל מעיד על יחס מיוחד של המארח כלפי האורח.
אסף הרופא מרבה בשבחו של ההל ואומר עליו: "הוא מחזיק הבטון, אם יטיח על המצח, ירככהו, ואם ייחבש על השחין הקשה ירככהו ויועיל לחולי העיניים ולחולי המעיים."
רפואה עממית: יהודי תימן משתמשים בהל כתבלין לקפה, כמרכיב חשוב בתבלין לבשר ולמרק, המכונה בערבית חוואיג' וכן כצמח מרפא חשוב לטיפול בחוסר-תיאבון, להסדרת פעולת המעיים, למניעת בחילה והקאות ונגד אבנים בכליות. זרעי הל משמשים תרופה לטיפול בשיעול, בהפרשות ליחה ולריפוי שחפת. יהודי בבל ממליצים לאדם הסובל מאבנים בכליות, להרבות בתיבול מאכליו בהל. לטענתם ההל יעיל לטיפול בגיהוק, בגזים המצטברים בחלל הבטן, לעצירת דימום מהרחם ולחיזוק כח הגברא.

שמן ג'ינג'ר
___________
שמן הזנגביל מופק מכל חלקי הצמח על בסיס השריה קדמוני. השמן מעודן ואף מתאים לטיבול. שמן הזנגביל נרקח מצמח המרפא זנגביל הגדל בא''י והינו כשר למאכל. לשימוש פנימי וחיצוני כאחד. בספרות חז"ל מוזכר הזנגביל כמאכל בעל ערך והיו משתמשים בו למשלוח מנות בפורים (מגילה ז', ע"ב). גם ברפואה השתמשו בו. בתרגום חופשי מארמית נאמר על הזנגביל: "כל מה שטוב למחלה אחת, קשה למחלה שנייה, חוץ מזנגביל טרי ופלפל ארוך" (פסחים מ"ב).
שמו הלטיני של הזנגביל בא מסנסקריט סינגברה, שפירושו בצורת קרן, על שום דמיון שורשיו לקרני איילים. דיוסקורידס הרופא היווני במן המאה הראשונה לספירה, מציין את יעילותו בחימום הקיבה, סממן העוזר לעיכול, ותרופה לטיפול בהרעלות קיבה קשות.
רפואה עממית: יהודי תימן היו משתמשים בזנגביל מעורב בקינמון כתרופה לחיזוק הראייה, ובתערובת עם דבש לטיפול בשיעול ובליחה ולחיזוק כוח הגברא. יהודי קוצ'ין נהגו לסחוט את השורש הטרי, לערבב את המיץ בקוניאק ובמלח ולשתות את המשקה לטיפול בשלשול. מיץ זנגביל שימש רטייה על המצח נגד כאבים, ומשרת זנגביל הועילה כנגד הקאה. יהודי פרס טוחנים זנגביל ודוחסים את החומר הכתוש לתוך שן כואבת, לשיכוך כאבים. ברפואה משתמשים בקנה-השורש להרחבת כלי הדם העליונים של העור ולהקלת הנשימה והעיכול. קנה-השורש עשיר בשמן אתרי, העוזר לסלק ליחה מדרכי הנשימה. השמן מתאים במיוחד כממריץ כללי וסגולותיו ידועות
כמעורר מינית, ממריץ, מחמם, מנקה את הגוף ומחסנו, פרקים, קנדידה.

צמח מרפא האתרוג"פרי עץ הדעת"
אתרוג
______________
אתרוג – Citrus medicaבערבית – תרונג' באנגלית – Citron
תיאור הצמח: אתרוג הוא עץ קטן בעל קוצים קצרים. עליו מוארכים ומשוננים כמשור. הפרחים ערוכים במכבדים וצבעם לבן. הפרי דמוי-ביצה או מוארך. בעל פטמה בקצהו, צבעו צהוב-לימון. הקליפה החיצונית חלקה או מחוספסת וכשהיא מבשילה היא מדיפה ריח נעים. ציפת הפרי חמוצה. הפרי נמנה על ארבעת המינים שמברכים עליהם בחג הסוכות.
מקורות ופולקלור: מוצאו בהודו-סין, משם עבר למצרים ולארץ-ישראל. בתנ"ך הוא נזכר כ"פרי עץ הדר" (ויקרא כ"ג, מ') והירושלמי מפרש: "עץ שפריו הדר ועצו הדר" (סוכה, ג', ה').בהודו נחשב האתרוג כפרי קדוש. תיאופרסטוס (370-285 לפנה"ס) מציין שכשמניחים את האתרוג בין הבגדים הוא מרחיק עש ופליניוס (79-23 לספירה) כותב שיין שהשרו בו פירות וזרעים של אתרוג מטהר את הפה ופועל נגד רעל.אבותינו האמינו כי האתרוג מרבה את הזרע ויפה לנשים מעוברות וכן סברו כי אשה הרה האוכלת את פיטם האתרוג יולדת בן זכר.
מקור שמן האתרוג בא''י. השמן מופק אך ורק במרפא הבושם בשיטה עתיקת יומין והוא מופק מעצי האתרוג הגדלים בא''י השמן כשר למאכל ומוגדר כאנטביוטיקה של הטבע, מרבה זרע, פריון נשי, בעיות עור, פיגמנטציה, מטהר את הפה והגוף, מחזק, נוגד רעלים, לחיזוק הגוף ,מטפל בחניכיים מדולקות ועוד..
רצ''ב קטע ממאמרו של ד''ר גבעון:
"ממחקר שנערך בשנים האחרונות מתברר כי יהודי אתיופיה נהגו לצחצח את שיניהם בענפים של עצי אתרוג, לאחר שחשפו את סיביהם הפנימיים. עצי האתרוג באתיופיה מכילים חומרים שונים, ביניהם פחמימן בשם Terpene, אשר יחד עם מגנזיום יוצר חומר משולב רב השפעה בשם MTC. הוכח כי לחלק מחומרים אלה פוטנציאל לעיכוב התרבות תאי סרטן, חיידקים ופטריות, שהשילוב ביניהם יוצר ככל הנראה אפקט משולב לפעילות אנטי דלקתית, ואפקט חיטוי יעיל ביותר, גם במינונים נמוכים.
מחלות החניכיים השונות, בשלביהן המתקדמים, גורמות לדימומים, כיבים, כאבים וזיהומים קשים, ובשלב מסוים אף נדרש ניתוח בו חושפים את החניכיים ומקציעים את השורשים ליצירת שטח מגע יעיל יותר בין רקמת החניכיים והשן.
הדלקת החריפה לא נגרמת בגין פעילות החיידקים באופן ישיר, אלא בעיקר בהשפעת פעילותו של אנזים מסוים המופרש על ידי הגוף, שמטרתו מלחמה בחיידקים.
ה MTC הנמצא בפרי האתרוג, בענפיו ובעליו, פועל ככל הנראה כחומר מחטא המעודד את יצירת נימיות הדם במקומות שנפגעו, ואף בונה מחדש את חומר השן שנהרס.
פרטים נוספים על ה"אתרוג" ראה באינדקס הצמחים ברפואת צמחים .
עוד על האתרוג על פי רפואת תימן:
האתרוג הוא פרי עץ הדר, יש לו טעם וריח, ודומה לצדיק וחכם שמריחין מעשיו וחכמתו ולומדים ממנו.

פרי האתרוג נלקח בחג הסוכות עם הלולב, ההדס והערבה.

סגולות פרי האתרוג

כתב בספר "נפלאים מעשיך" "האתרוג נחמד למראה וטוב למאכל, ובו סגולות רבות ונפלאות. קליפתו מסירה כל כאב פנימי ומחזקת את הגידים, כשעושים מזה מירתח כמו תה ושותים את זה, וממתיקים בסוכר או דבש, ויש בו מרירות, אך זה בריא לגוף. אכילת אתרוג טוב לכבד, ומרווה את הצמא, וגרעיני האתרוג, טובים לכל, והפרי כולו משמח הלב ומחזק את הגוף, והוא רפואה לכל מחלה". וכתב בספר "טעמי המנהגים" בשם ילקוט משה ת"ל "סגולת האתרוג מי שנתאלם וניטל ממנו הדיבור רח"ל יקחו קליפת אתרוג ושימו בפיו של החולה, ותראו פלאות, וקליפת האתרוג, מחזקת את הלב, יעשו מזה תה, וישתה מזה הסובל כמה ימים עד שייטב לו, או יאכל הקליפות, ובגלל מרירותן ישים קצת סוכר וימצוץ אותן ויתרפא". ועל חשיבות האתרוג, כתב רבינו הרמב"ם בפרקי משה ברפואה, "האתרוג הוא התפוח הרפואי החשוב ביותר, ויש בו הרבה רפואות לגוף, גם אם לא ימצא הפרי, לוקחים מהעץ או מהעלים, ומבשלים כמו תה, ושותים מזה כפי הצורך, והוא טוב לכל חולי ולכל מחלה, וירפא אותם בסגולתו". פרי האתרוג, טוב לאכילה לנשים שנמצאות בהריונן, וטעמו וריחו העדין של האתרוג מעדן הגוף של האם והתינוק. ופרי הדר זה נמצא בכל ימות השנה בעץ וקל להשיגו לאכילה, לבריאות ולרפואה. האתרוג, פריו ועצו ועליו כולם רפואיים, וטובים לרפא כל מחלה. ריחו מעדן הנשמה, וטעמו מבריא את הגוף ומחזקו. האתרוג נרמז לצדיק יסוד עולם, וטוב הוא לגדולים ולקטנים, ופרי זה גדל בארצנו בשפע טוב.
את שמן האתרוג ניתן להשיג אצלינו החל מ 10cc כשר ובמחיר נח.
בהמשך...

הקינמון,
הקמון.
הצלף הקוצני,
השקד,האגוז מלך,
האספרגוס,
השום,הבצל,החמניה,המקדמיה אגוז.
ועוד..

צמחי מרפא של א''י מרפאים את אנשי א''י

כדאי לנסות!
מרקחת דבש זלוע - כלך חרמוני
הכלך החרמוני הוא מין אנדמי הגדל על דרדרות אבנים בחרמון, בגובה 2500-2800 מ'. הוא צומח גם בצפון לבנון, וכן בדרום החרמון בשטח הישראלי והסורי. הוא פורח בחודשים מאי-אוגוסט. צבע הפרחים צהוב בהיר.
משמעות השם הערבי היא "שורש שעיר".
חלקי צמח בשימוש: שורש, שנקטף בקיץ.
רפואה מסורתית: נהגו לעשות חתכים בשורש ולאסוף את השרף שנשר. היום משתמשים במיצוי באלכוהול.
הצמח נחשב לסטימולנט, tonic, ובעיקר אפרודיזיאק לגברים ולנשים. רופאים ורוקחים לבנונים מדווחים על הצלחה של 100% בטיפול באין אונות של גברים.1 רועים לבנונים מדווחים על השפעה של הצמח על עדרי צאן: על הגברה של פעילות מינית ושל ילודה.
שימושים נוספים שנעשו בצמח הם ריפוי פצעים ופגעי עור שונים, טיפול בזיהומים אצל בעלי חיים והגברת תנובת החלב אצל פרות.

אופן השימוש: חצי כפית במהלך תקופה של לפחות 40 יום רצוי שעתיים לפני הפעילות.

המתכון המקובל עוד מקדמא דנא לפוריות:שמן אתרוג,מרקחת אתרוג!אתם מוזמנים להתנסות.

טיפול טבעי בכח גברא פוריות

הוראות למוצרים הקשורים לבעיות גברא ופוריות
כללי לנושא השמנים לבליעה
רצוי לדחות שתיה או אכילה במספר דקות מנטילת השמן.
במקרה ונוטלים מספר שמנים – יש להמתין לפחות מספר דקות בין שמן לשמן, רצוי לחלק את נטילת השמנים במהלך היום. המינון המדוייק בהתאם להוראות האישיות שניתנו.
רצוי לסגור את הבקבוקים בפקק הרגיל ואת הטפטפת להניח בכוס לאחר כל שימוש.
אין לשטוף את הטפטפת במים.

קומפלקס גברא: 3 טיפות עד חצי כפית מתחת ללשון במהלך היום.

קומפלקס מגביר: 3 טיפות עד חצי כפית מתחת ללשון במהלך היום.

קומפלקס אומגה 3, 6 ו-9: 3 טיפות עד חצי כפית מתחת ללשון במהלך היום.

שמן הזלוע: 3 טיפות עד חצי כפית מתחת ללשון חצי שעה לפני קיום היחסים.

קומפלקס מעורר: למריחה חיצונית על אבר המין לפני קיום יחסי המין.

סרום מוסק ענבר: הינו למריחה חיצונית על שני בני הזוג סמוך לקיום היחסים.

סרום זלזלת הקונקנות: הינו חיצוני למריחה בפי הטבעת.