שיעור הדגמה

צמחי מרפא -שיעור הדגמה מס'1

לפני שניגע ונעמוד על טיבם של הצמחים, ייחודם, ומטרתם.נעמוד קודם על מדריך שדה מקוצר שיעזור לנו בתחומים כלליים שנצטרך אותם אחר-כך. כמו: איסוף צמחי מרפא ושימורם. גיאוגרפיה, בחירת הצמחים, עיתוי הקטיף, הקטיף, קטיף שורשים ושלוחות, איסוף קליפות, קטיף פרחים, ייבוש צמחים, דרכי ייבוש, הוצאת שורשים וייבושם, ייבוש פרחים, אחסון, דרכי שימוש בצמחי רפואה ועוד...
ייתכן וזה יקח אפילו 2 שיעורים. אך דבר זה מומלץ ורצוי לדעת לפני שאנו נוגעים בצמחי מרפא. עלינו לדעת מה ומי. נתחיל איפה מאיסוף צמחי מרפא ושימורם.
אומנות ליקוט העשבים היתה מפותחת מאד בחברת האדם בעת הקדומה. והיא בוצעה בדרך כלל, על ידי נשים חכמות ורופאי עשבים. מאוחר יותר, הפכה למקצוע של ממש.בכל המקומות ובכל הזמנים קשור היה ה"ליקוט"
תקופת האביב, היא העונה המתאימה ביותר לליקוט הצמחים. בעונה זו הצמחים נמצאים במלוא אונם . חשוב מאד לקטוף אותם בשלב השיא של הפריחה: לא בתחילה - כשהפרחים סגורים, ולא בסופה - כשהם עומדים ליבול.בחירת הצמחים - הרי לפניכם מס' כללים שיעזרו לכם בבחירת הצמחים.
א. תמיד תעדיף צמח בר על צמח תרבות. הטבע המופלא הציב את צמח הבר בבית הגידול המתאים לו ביותר.
ב. תמיד תרפא את חוליי גופך בצמחים הגדלים בסביבה טבעית שאתה חי בה. ארץ ישראל, כוללת אזורים שונים ומגוונים כמו שפלה, הר, מדבר ובקעה. נטיב לעשות אם נתרפא בצמחי ארצנו. צמחים שנקטפו באנגליה, או בגרמניה יתאימו לתושבים החיים בארצות אלו. ארצנו נתברכה בשפע של צמחים, ואין לנו צורך לקנות בארצות זרות.
ג. יש לבחור את הצמחים הריחניים והטעימים ביותר, במידה שיש בהם תכונות אלו. יש לבחור את הצמחים שצבע פריחתם הוא החזק יותר.
ד. עדיף לברור צמחים המרוחקים זה מזה. צמחים שגדלים במרחק אחד מהשני גדולים ומפותחים יותר. בין צמחים סמוכים, מתפתחת תחרות טבעית על מזון ועל בית גידול, גורם שפוגע בתכונות הטובות שלהם.
ה. אסור לאסוף צמחים שלא מפותחים. שעליהם פגומים או צהובים. תכונות הצמחים הלא מפותחים חלשים מאד ואי אפשר לשמר אותם לתקופה ארוכה.
ו. אם אתה לא מזהה את הצמח בוודאות, אל תעשה בו שימוש כלל! בטבע גדלים גם צמחי רעל, השימוש בהם יכול לגרום נזק, ולפעמים גם מוות!!!
ז. אסור לקטוף צמחים מצידי דרכים וכבישים. הצמחים האלה, מכוסים בפיח של המכוניות, וספוגים בדלק ובשמן. אין לקטוף צמחים באפיקי זרימה של מי שופכין - מטעם ידוע כמובן. ולא בשולי שדות מעובדים - כי אז הם זוכים למנה טובה והגונה של ריסוס רעילים מהאוויר ומהקרקע.עיתוי הקטיף - העיתוי המתאים ביותר לקטיף הוא יום שמש חמים ויבש. לא בשעות הבוקר, ולא בשעות בין הערביים והלילה. בשעות אלו, חלקי הצמח ספוגים בטל ורטיבות. הרטיבות עלולה לפגוע בעתיד בצמחים המיובשים, לגרום להם לאיבוד חלק מתכונותיהם.הקטיף - להקפיד שהקטיף יהיה מבוקר ולא משחית! לא להיטפל לצמח אחד בודד, ולרוקן אותו עד גמירה. או חלילה, לתלוש אותו על שורשיו. הפעולה הזו אינה מותירה לצמח סיכוי לחיים בעתיד, צריך לקטוף מספר ענפים מכמה צמחים. את הענפים יש לחתוך כ-10 ס"מ מעל הקרקע, כדי לאפשר להם לצמוח ולהתחפתח מחדש. הקטיף ייעשה בעזרת כלי חד, מזמרה, מספריים או סכין. קטיף ידני מועך ופוצע את הצמח, ועלול לעקור אותו על שורשיו. קטיף ידני פוגע גם בצבע, בטעם ובצורה של צמח המרפא המשומר. את הצמחים שקוטפים יש להכניס לסל קש או פלסטיק מאווררים, ולא בשקית ניילון.קטיף שורשים ושלוחות - יש לייחס כלל ברזל - אל תשחית! אם הצמח הדרוש שולט על שטח נרחב, יש להקפיד לא להגביל את הוצאת השורשים לנקודה אחת, יש לאסוף אותם בכמה נקודות באזור התפוצה.איסוף קליפות - בכמה מרשמים, תראו זאת בהמשך, אנו ממליצים להשתמש גם בקליפות של שורשים, של גזעים או ענפים. קורה שדווקא הקליפה מכילה את הריכוז הגבוה ביותר של חומרים פעילים שנדרשים לנו. עלינו להקפיד שלא לקרוע את הקליפה קריעת קליפה המקיפה את הגזע או את הענף, יכולה להביא עליו אסון. לכן, עלינו להשתמש בסכין חדה מאד, ולחתוך רצועות אורך דקות מאד מקבוצה של צמחים ולא מצמח אחד. רוחב הרצועה לא יעלה על 1 ס"מ. והאורך לא יעלה על 10 ס"מ.קטיף פרחים - נקטוף את הפרחים כשהם מצויים רק בשיא פריחתם ועליי הכותרת שלהם פתוחים. הפרח, על כל חלקיו, רגיש ועדין. על מנת שלא לפגום בשלימותו, יש לקטוף אותו באמצעות מזמרה או מספריים, קרוב מאד למקום החיבור שלו אל הגבעול.ייבוש צמחים - צמחים רבים מסיימים את מחזור החים שלהם תוך שנה אחת, ונקראים "חד-שנתיים". לרובם פריחה עונתית, וכולם עושים פירות בחודשים שונים לאורך השנה. לכן, תורת ליקוט העשבים לא חלה על כל הצמחים בכל עונות השנה, ולכן יש את "ייבוש הצמחים" שהיא עוזרת לנו לנצל את ערכם הרפואי של הצמחים וחלקיהם - גם לא בעונתם. ברור לכולם שמעט מהתכונות הטובות שבצמחים נפגם בייבוש ובשימור, ועל פגם זה אנו מתגברים בהגדלת המינון.כדי שנוכל לנצל את ערכם הרפואי של הצמחים עד תום, ולצפות מהם שיגיבו בשעת היטיפול, עלינו להקפיד על ייבוש נכון ולתת את הדעת על הכללים הבאים:(א) יש להתחיל את תהליך הייבוש סמוך מאוד לסיום הקטיף. השארת הצמחים בסל או בשק, עלולה לגרום לרקבון ולפגום בייבוש. (ב) יש לייבש את הצמחים במקום יבש ומוצל, שקיימת בו זרימת אוויר מתמדת. חום השמש הורס את השמנים האתריים, בעיקר של צמחים ריחניים. אור בוהק וישיר פוגע בצבע הצמחים, שממילא נפגם מעט עם הקטיף.(ג) אסור, בתכלית האיסור! לרחוץ את הצמחים לפני הייבוש. אם הקפדנו לא לאסוף צמחים בצדי כבישים, בשולי שדות ועל מי שפכים, מקומות בהם יש חשש לזיהום מפיח, מאבק, מריסוס ומלכלוך, אין לנו כל צורך לרחוץ את הצמחים. הרחצה פוגמת באיכותם ובתהליך ייבושם.(ד) יש לפזר את הצמחים בשכבה אחת - לעולם אל תניח צמח על צמח. כי הדבר עלול לגרום להתפתחות עובש וריקבון.(ה) בימים הראשונים של הייבוש יש להפוך את הצמחים מצד אל צד, עדי שהייבוש יהא יסודי ושווה.(ו) רק בתום הייבוש שוברים את העלים, הגבעולים ועוקצי הפרחים לחתיכות קטנות, כשהן מוכנות לאחסון ולשימוש.(ז) כדי לבדוק את מידת התייבשותם של צמחים, לוקחים גבעול או עלה ומכופפים אותם. אם הם מתכופפים, סימן שלא התייבשו מספיק. אם הם נשברים, סימן שהצמחים יבשים ומוכנים לאיחסון. ואם הם מתפוררים לאבקה, סימן שהייבוש היה ארוך מדי, והאיכות של הצמחים נפגמה ואין טעם לאחסן אותם.דרכי ייבוש - הדרך הכי טובה והכי קלה היא לפזר את הצמחים על רשת ניילון שמתוחה על מסגרת עץ. את המסגרת עם הצמחים יש להניח במקום מוצל ויבש, שיש בו זרימת אוויר מעל למסגרת ומתחתיה. מומלץ לכסות את המסגרת בבד אוורירי, או בכילה נגד יתושים, כדי לשמור עליהם בעת הייבוש מפני אבק ומזיקים. בכל יום יש להפוך את הצמחים, כדי להבטח שיתייבשו בצורה שווה.אגודות תלויות - יש לאגד את הצמחים המיועדים לייבוש לאגודות לא גדולות מדי. את האגודות קושרים בבסיס ותולים אותם (על וו או נעץ), כשבסיס הגבעולים כלפי מעלה והראש כלפי מטה. הייבוש יכול להתבצע בתוך הבית, כך שחללו יתמלא בריחם הטוב, אך יש להקפיד שלא לייבש בחדרים שיש בהם לחות. בכל יום נפתח את קשרי האגודה ונשנה את מצב הגבעולים בתוכה, כדי שיתייבשו נכון ושווה כל הצמחים.הוצאת שורשים וייבושם - המועד המתאים להוצאה של שורשים מהקרקע הוא הסתיו. בתקופה זו מתייבשים חלקים העל קרקעיים של הצמח, והשורש הבשל נמצא במלוא אונו. את השורשים מוציאים בעזרת מזלג גננים, כדי להימנע מלפגוע בהם. מנערים אותם מהאדמה, רוחצים אותם טוב במים, וגוזרים את הקצוות של השורשים הנימיים הדקים שמתלווים אליהם בדרך כלל. חושפים אותם שעות מספר לשמש, אחר כך חותכים אותם לחתיכות קטנות, ומפזרים לייבוש ממושך על מדפי עץ שמונחים זה על גבי זה, במקום מוצל ויבש. אנו יודעים שהשורש מוכן כשחתיכת שורש נשברת ומשמיעה רעש בשבירה שלו. שורש שאינו יבש מספיק יהיה גמיש ויתכופף בקלות. ייבוש פרחים - את הפרחים שוטחים לייבוש על רשתות ניילון צפופות ומתוחות, שקוטר החורים בהן לא יעלה על 3 מ"מ. יש להימנע מהפיכת הצמחים בעת הייבוש.אחסון - לפני שניגש לאיחסון, יש להבטיח שהפרחים, עלים, הגבעולים והשורשים יבשים לגמרי. שמץ של לחות עלול להביא לתגובת שרשרת של עובש, שתקלקל את כל מרקחת העשבים. הדרך הכי בדוקה והבטוחה לאחסון צמחי מרפא היא בצנצנות זכוכית אטימות לאור ולאוויר. אם אין כאלו, אפשר לאחסנם גם בקופסאות פח, בכלי חימר או בשקיות נייר. לצנצנת זכוכית פשוט יש יתרון , ניתן בקלות לבדוק את תכולתה. כשמילנו את הצנצנת, מדביקים עליה מדבקה, ורושמים את שם הצמח ואת מועד קטיפתו. אסור בתכלית האיסור לאחסן צמחים בשקיות ניילון! הזמן המרבי לאחסנה - מקובל שצמחים מיובשים מאוחס נים מאבדים כמחציצת מהחיוניות שלהם כבר אחרי 3 חודשים. הזמן המרבי לאחסון צמחים הוא שנה. אם נותר לך צמחים בצנצנת מעבר לתקופה זו, מוטב שתפזר אותו בגינת ביתך כזבל אורגני לצמחים, ותחדש את האוסף בצמחים טריים. זאת אומרת, התחל הכל מן ההתחלה.דרכי שימוש בצמחי רפואה - דרכי השימוש תלויות בתכונות הצמח ובתוצאה שאתה מבקש להשיג. יש להימנע מהרתחה של צמחים ריחניים המכילים שמנים אתריים. השמנים האלה מתנדפים עוד לפני שהמים הגיעו לנקודת הרתיחה. לעומתם, מומלץ להרתיח חלקי צמח קשים, כמו שורשים, שלוחות וגבעולים. בדרך זו ממצים את מירב החומרים היעילים הטמונים בהם. לרוב אין להרתיח פרחים. (יש יוצאים מן הכלל)! ואלו השיטות השונות ודרכי השימוש.מרתחהוא תמצית שמוצתה על ידי הרתחה. בדרך זו מרתיחים חלקי צמח קשים כמו, קליפות גזע, שורשים, שלוחות וגבעולים. מכניסים את הכמות הרצויה לסיר אמאיל או פלדה (לא באלומיניום), מוסיפים מים בכמות דרושה, מכסים את הסיר ומביאים לרתיחה. מיד עם הרתיחה מקטינים את האש, כדי שהרתיחה תהיה אטית. מורידים את הסיר מהאש, משהים כ-5 עד 10 דקות, מסננים את המרתח, מצננים אותו ומשתמשים בו לפי ההוראות.משרההיא נוזל שהושרו בו חלקי צמח שונים. הנוזלים המקובלים הם: מים, שמן, יין, חומץ ואלכוהול. משרים כמות דרושה של צמח בתוך כמות נתונה של נוזל, לפרק זמן ממספר שעות ועד מספר שבועות. מסננים את המשרה בבד נקי, ומשתדלים לסחוט את כל הנוזל מחלקי הצמח שהושרו. צריך לציין, כי היום לא משתמשים במים כנוזל להשריית צמחים, כי אז יש חשש לתסיסה, להחמצה ולקלקול המשרה.הכנת תהמכניסים כמות נדרשת של הצמח, לח או יבש, לתוך כוס או קומקום, ויוצקים עליו מים רותחים. משהים דקה או שתיים ושותים. את התה מכינים עם מים רכים. מי ברז, או מים שתכולת הסידן בהם גבוהה, לא טובים כי הם מקשים את הצמח ומונעים ממנו לשחרר באופן מלא את המרכיבים הפעילים. לאלה המעדיפים לשתולת את התה כשהוא ממותק נמליץ על דבש כממתיק, כי הוא עצמו עשוי צמחים, ומגביר את טעמם ואת השפעתם.מיצוי כוהליהכנת תמצית כוהלית, יש להשרות 100 גר' של חומר צמחי יבש או טרי בליטר כוהל רפואי במשך שבועיים. אחר כך מסננים את המשרה דרך מסננת דקה או בד סינון. מעבירים לתוך בקבוק ופוקקים טוב. משרה כוהלית זו יכולה להשתמר זמן ממושך, והשימוש בה נעשה בהתאם להוראות.מיצוי שמנימכניסים חופן גדוש של חומר צמחי יבש או טרי, לצנצנת זכוכית שמכילה חצי ליטר שמן זית. סוגרים היטב את הצנצנת במכסה מתברג, ומניחים אותה בשמש לשבועיים-שלושה. בסוף התקופה מסננים דרך בד עדין, מוזגים לבקבוק ופוקקים. שמנים צמחיים נוספים שאפשר להשתמש בהם הם: שקדים, חמניות ושמן שומשום.מיצוי בייןמכניסים חופן גדוש, יבש או טרי, לליטר יין - אדום או לבן - במשך שבועיים. אחרי פרק זמן זה מסננים את התמצית דרך מסננת דקה, בד או נייר סינון. מוזגים לבקבוק ופוקקים. לשימוש מיידי חולטים חומר צמחי ביין חם, משהים 3-4 שעות ושותים בהתאם להוראות.האם אפשר לערבב חלקי צמחים שונים, ולבשלם יחד?????????יש בעייה!!!לא ניתן לערבב חלקי צמחים שונים ולבשלם יחד. מן הראוי לבשל קודם את השורשים, כי הם קשים מטבעם, אחר כך להוסיף עליהם ענפים, אחר כך עלים ולבסוף פרחים.ורצוי כל צמח בניפרד! מומלץ להוסיף - דבש, סוכר ומיני אבקות רק בסוף הבישול, על מנת שלא יאבדו מחיוניותם.

שיעור מס'2

ט י פ ו ל י ם - - - ר פ ו א י י ם - - -
אמבט רפואי
- צמחי המרפא המהולים באמבט, לא רק שמפיצים ריח נפלא, הם גם מרגיעים ומביאים תועלת. הוכח כי הדרך היעילה ביותר לטיפול במחלות עור ובכאבי שיגרון ופרקים היא באמצעות שהייה באמבט רפואי. מומלץ להכניס את החומר הצמחי לתוך שקית מלמלה ולטבול את השקית במי האמבט. טמפרטורת המים באמבט צריכה להגיע ל-40 מעלות כדי שהיא תזרז את חדירת החומרים הפעילים לגוף מבלי לגרום לכוויות. השהייה באמבט לא תעלה על מחצית השעה. שהות יתירה פוגמת בהנאה שבטיפול, וגורמת להרגשת עייפות.
תחבושת
- כאן נעדיף את הצמחים הירוקים מעוכים או אבקת צמחים. אם בחרנו בעלים ירוקים וטריים כחומר בסיס לתחבושת, עלינו לרסקם, להשרות במים, להניח אותם על האברים הפגועים ולחבוש בתחבושת. אם מדובר באבקת צמחים יש לערבב את האבקה במים ולהוסיף עלייה קמח תירס או קמח רגיל כדי ליצור עיסה סמיכה. על העיסה שמים פד, צמר גפן מניחים על המקום וחובשים בתחבושת.
משחה
החומר הבסיסי הפשוט והנוח להכנת משחה הוא שמן זית. את השמן מוסיפים לאבקת הצמחים, לרסק צמחים ירוקים, לרסק צמחים מבושלים, או לתמצית צמחים. פשוט, משחה המבוססת על שמן זית, משתמרת תקופה ארוכה יותר.

הנה מתכון נוסף להכנת בסיס למשחות עשבים: 8 כפות שעווה שמופקת מחלת דבורים, 6 כפות שמן שקדים. מכניסים הכל לתוך כלי זכוכית שאינו ניזוק בחום. טובלים אותו במים רותחים וממיסים את מרכיבי המשחה. על כל 2 כפות משחה מוסיפים כף חומר צמחי. מערבבים ומושחים את האזור הנגוע. יש לאחסן את המשחה במקרר, שכן היא נוטה להתקלקל אחרי תקופה ארוכה. לכן מומלץ לא לערבב את כל החומר הצמחי עם בסיס המשחה, אלא רק כמה שתזדקק לבסיס. הכן לך כמת קטנה של משחה סמוך לשימוש. כדי שהמשחה תחדור פנימה דרך העור, יש לעסות את האזור הנגוע בכריות האצבעות, בתנועות סיבוביות.
סירופ
הדרך הפשוטה ביותר להכנת סירופ רפואי היא להמיס דבש טהור בחצי ליטר מים רותחים, לבשל את התמיסה על האש עד שתהיה סמיכה, להוסיף לה את החומר הצמחי כשהוא חתוך, מרוסק, נוזל או אבקה. לקראת תום הבישול מוסיפים לתמיסה דבש בכמות הנדרשת, מערבבים טוב, מורידים את הכלי מהאש ומסננים את התמיסה דרך בד גס כפול, ויוצקים אותה לתוך בקבוקים.גרגורפירושו לשטוף את הגרון בנוזלים בלי לבלוע אותם. לצורך זה, משתמשים בדרך כלל במרתח המופק מצמחים, ממלאים בו את חלל ה]ה, מגרגרים במשך 10-15 שניות ופולטים מבלי לבלוע.גרגור במרתח ובתמציות צמחים מקובל וידוע ביעילותו במקרים של כאבי גרון, צרידות, שפעת, כאבי שיניים ודלקות חניכיים.יש להוסיף מעט מלח ים טבעי(מהים)מודים לכם על שהייתם איתנו אז,
כבר נתחיל לגעת בצמחים השונים למטרת הריפוי.