*קוסמטיקה טבעית-
קוסמטיקה ירוקה
natural cosmetics

*צמחי מרפא הבושם:
medicinal plants

*לימודים,קורסים
וסדנאות.
כתובת:
קיבוץ כברי
ד.נ אושרת
25120
המייל שלנו:
mrphbosem@gmail.com‏

טל: 049952122
טלפקס:049952152
נייד: 0505211607

חדש באתר
 

צמחים משככי כאבים

צמחים משככי כאב

מינה פראן
צמחים משככי כאב
_______________________
הכאב הוא מנגנון של אזהרה והתראה. הוא מתחיל בקולטני כאב המפוזרים בגופנו, עובר כגירוי בסיבי עצב דקים, סיבי C ו-דלתא A, מגיע אל מוח השדרה וממנו אל המוח, שבו קיים (כנראה בתלאמוס), אזור האחראי לקליטת תחושת הכאב ולתגובה עליו.

הכאב מתריע על פגיעה אקוטית, או על תהליך של הרס רקמות הגורם לכאב כרוני.

על אף הצד החיובי והמועיל שבכאב, זוהי תחושה קשה, ובני אדם חפשו מאז שחר ההיסטוריה צמחים המסייעים לשיכוך הכאב. ובכל התרבויות יש מסורת לשימוש בצמחים כאלה שעוברת בכתב ובעל פה.
כשבודקים את הצמחים משככי הכאב המומלצים בתרבויות השונות, ניתן לחלק אותם לפי אופן פעילותם:
פעילות על קולטנים לאופיאטים במערכת העצבים המרכזית, שמביאה לדיכוי הרגישות של המרכז לכאב לקליטת גירויים של כאב, ולהפחתת התגובה עליהם. מורפין הוא אב הטיפוס לפעילות לפי מנגנון זה, והוא נחשב למשכך הכאב היעיל ביותר. לקבוצה זו משתייכים צמחים המכילים אופיאטים ואופיואידים. אופיאטים הם מרכיבים הדומים במבנה הכימי שלהם ובפעילותם למורפין. האופיואידים דומים למורפין בפעילותם אך שונים במבנה הכימי שלהם.

מורפין פרג האופיום Papaver somniferum


האופיאטים והאופיואידים מתקשרים לקולטנים אנדוגניים לאנדורפינים.

חסימת מעבר הגירוי לכאב בעצב תחושתי מונעת את הגעתו למוח. החומרים הפועלים לפי מנגנון זה נקראים מאלחשים, והם גורמים לאיבוד של תחושה. החומר המאלחש עובר דיפוזיה לתוך העצב, וחוסם את תעלות הנתרן האחראיות לתהליך העברת הגירויים. משתמשים בחומרים מאלחשים להרדמה מקומית בזמן ניתוח. צמחים המכילים מרכיבים מאלחשים שימשו בעבר לשיכוך כאבים קשים.

דוגמאות לצמחים מאלחשים: Erythroxylum coca, Atropa belladonna, Hyoscyamus niger Bromelain

עיכוב ייצור של פרוסטגלנדינים הגורמים בין השאר לכאבים עוויתיים.

צמחים הפועלים לפי מנגנון זה מכילים מרכיבים המעכבים את האנזים cyclo-oxygenase האחראי לייצור של פרוסטגלנדינים מהחומצה הארכידונית. פרוסטגלנדינים נוצרים במקום של פגיעה בממברנה, והם משתתפים בהופעת האודם, הנפיחות, החום והכאב במקום הפגיעה.
האנזים cyclo-oxygenase אחראי גם לייצור של תרומבוקסאן מהחומצה הארכידונית. תרומבוקסאן מעודד צימות של טסיות דם. הצמחים המעכבים אנזים זה מונעים קרישיות יתר. היעילים ביותר פועלים כמדללי דם.
המרכיבים העיקריים המעכבים אנזים זה הם: סליצילאטים, פלבנואידים, טאנינים, פנולים.

הצמחים המעכבים cyclo-oxygenase הם, בנוסף, נוגדי דלקת ונוגדי עוויתות. הם גורמים להרפייה של שרירים מכווצים ובכך מסייעים לשיכוך כאבים. ניתן להשוות פעילות זו לפתיחת חסימות שאותן רואה הרפואה הסינית כמקור לכל כאב.

צמחים משככי כאב

קוהוש שחור
שורש
Cimicifuga racemosa

פרג קליפורניה
נוף הצמח
Eschscholtzia californica

פלפלת חריפה
פירות
Capsicum annuum

צפורן
שמן נדיף
Syzygium aromaticum

בן חרצית ריחנית
נוף הצמח
Tanacetum parthenium


שורש, עלים
Petasites hybridus

צפצפה
ניצנים, קליפת גזע
Populus spp.

ערבה לבנה, שחורה
קליפת הגזע
Salix alba/nigra

ספיראה
נוף הצמח
Filipedula ulmaria


פקעת
Corydalis yanhusuo

מורן
קליפת הגזע
Viburnum opulus


קליפת הגזע
Piscidia piscipula

פרע מחורר
ענפים פורחים
Hypericum perforatum

קאוה
שורש
Piper methysticum

לובליה
נוף הצמח, זרעים
Lobelia inflata

פיגם ריחני
נוף הצמח
Ruta graveolens

שדר לבן
עלים, קליפת גזע
Betula alba

Wintergreen
שמן נדיף
Gaultheria procumbens

הרפגו
קנה שורש
Harpagophytum procumbens

דיוסקוראה
שורש
Dioscorea villosa

קיסוסית
שורש
Smilax sarsapa

נפרט כמה מהצמחים היעילים כמשככי כאב. נבחר באלה שהם פחות מוכרים, אך כדאי להכיר אותם וללמוד להשתמש בהם.

hybridus Petasites

שם אנגלי: Butterbur

משפחה: מורכבים Compositae

חלקי צמח בשימוש: שורש, קנה שורש.

תאור בוטני: צמח עשבוני רב שנתי, הגדל באירופה ובחלקים של אסיה וצפון אמריקה. הוא גדל במקומות לחים, ביצתיים, ביערות לחים ועל גדות נחלים ונהרות. גובהו של הצמח כ-1 מ'.

מקור השם Petasites בשם היווני petasos, שהוא כינוי לכובע של רועים. הוא מתייחס לעלים הגדולים של הצמח. מקורו של השם האנגלי בשימוש שנעשה בעלים הגדולים לכיסוי חמאה בימים חמים.
רפואה מסורתית: בימי הביניים השתמשו בצמח לטיפול בדבר ובחום גבוה. כמו כן, השתמשו בשורש לטיפול בשיעול, אסתמה ופגעי עור שונים. הוא היה ידוע כמשכך כאב, והשתמשו בו לשיכוך כאבי ראש וכאבים בכליות ובדרכי השתן.
מרכיבים: sesquiterpenes: petasin, isopetasin
שמן נדיף, פלבנואידים, טאנינים, אלקלואידים פירוזילידינים.
פעילות: ספסמוליטי, petasin אחראי לפעילות הספסמוליטית של הצמח, על ידי הרפיית שרירים חלקים ודפנות של כלי דם. ה- petasin מעכב ייצור של לויקוטריאנים, ויש לו פעילות נוגדת דלקת.
לצמח יש אפיניות מיוחדת לכלי הדם של המוח.

התוויות: להקלה על כאבי מחזור, כאבים הקשורים להפרעות בדרכי השתן, מיגרנה, אבנים בכליות, כאבים הקשורים לחסימות בזרימת מיצי המרה, אסתמה, כאבי בטן עוויתיים.

שני מחקרים שנעשו לאחרונה הוכיחו את יעילות הצמח כטיפול מונע למיגרנות. הניסויים נעשו בשיטת הסמיות הכפולה (1,2). המטופלים קבלו 50 מ"ג של מיצוי מכויל של הצמח פעמיים ביום, במשך 12 שבועות. המחקרים הראו ירידה משמעותית בתדירות ההתקפים אצל 60% מהנבדקים. בנוסף הראו, הקלה בעוצמת ההתקפים, קיצור זמן כל התקף וירידה בסימפטומים השונים המלווים מיגרנות.

מחקרים שבדקו את השפעת הצמח על חולי אסתמה וברונכיט כרוני (3), הראו הגדלה משמעותית של נפח האויר בנשיפה שעתיים עד שלוש שעות לאחר שהמטופלים קבלו 600 מ"ג של מיצוי מהצמח.


התוויות נגד: הריון והנקה.

תופעות לוואי: בלתי ידועות.

אינטראקציות עם תרופות אחרות: בלתי ידועות.

הכנות ומינון: המרכיבים הפעילים הם ליפופיליים. ניתן למצות אותם עם ריכוז גבוה של אלכוהול או ממיסים ליפופיליים אחרים.

משתמשים במינון המקביל ל-4.5-7 ג' של הצמח.

משך הטיפול: לא יותר מ- 4-6 שבועות בשנה.

חלקי צמח בשימוש: עלים.




השימוש בעלים ידוע ברפואה המסורתית כבר מאות שנים. נהגו להשתמש בצמח השלם, כולל השורש, או בשורש ובעלים באופן נפרד. הידע בא רובו מהרפואה המסורתית.

שימוש רפואי: לטיפול בכאבים עוויתיים, במיוחד כאלה הקשורים בכאבים עצביים, להקלה על כאבי ראש, למחלות של דרכי הנשימה, הצטננות, הפרעות הקשורות לכבד, כיס המרה והלבלב, לחיזוק העצבים, להגברת התיאבון, להפרעות בשינה ולמצבים של חוסר שקט.

אזהרה: העלים מכילים אלקלואידים פירוזילידינים.

הכאב הוא מנגנון של אזהרה והתראה. הוא מתחיל בקולטני כאב המפוזרים בגופנו, עובר כגירוי בסיבי עצב דקים, סיבי C ו-דלתא A, מגיע אל מוח השדרה וממנו אל המוח, שבו קיים (כנראה בתלאמוס), אזור האחראי לקליטת תחושת הכאב ולתגובה עליו.

הכאב מתריע על פגיעה אקוטית, או על תהליך של הרס רקמות הגורם לכאב כרוני.

על אף הצד החיובי והמועיל שבכאב, זוהי תחושה קשה, ובני אדם חפשו מאז שחר ההיסטוריה צמחים המסייעים לשיכוך הכאב. ובכל התרבויות יש מסורת לשימוש בצמחים כאלה שעוברת בכתב ובעל פה.

כשבודקים את הצמחים משככי הכאב המומלצים בתרבויות השונות, ניתן לחלק אותם לפי אופן פעילותם:
פעילות על קולטנים לאופיאטים במערכת העצבים המרכזית, שמביאה לדיכוי הרגישות של המרכז לכאב לקליטת גירויים של כאב, ולהפחתת התגובה עליהם. מורפין הוא אב הטיפוס לפעילות לפי מנגנון זה, והוא נחשב למשכך הכאב היעיל ביותר. לקבוצה זו משתייכים צמחים המכילים אופיאטים ואופיואידים. אופיאטים הם מרכיבים הדומים במבנה הכימי שלהם ובפעילותם למורפין. האופיואידים דומים למורפין בפעילותם אך שונים במבנה הכימי שלהם.
מורפין פרג האופיום Papaver somniferum

האופיאטים והאופיואידים מתקשרים לקולטנים אנדוגניים לאנדורפינים.

חסימת מעבר הגירוי לכאב בעצב תחושתי מונעת את הגעתו למוח. החומרים הפועלים לפי מנגנון זה נקראים מאלחשים, והם גורמים לאיבוד של תחושה. החומר המאלחש עובר דיפוזיה לתוך העצב, וחוסם את תעלות הנתרן האחראיות לתהליך העברת הגירויים. משתמשים בחומרים מאלחשים להרדמה מקומית בזמן ניתוח. צמחים המכילים מרכיבים מאלחשים שימשו בעבר לשיכוך כאבים קשים.

דוגמאות לצמחים מאלחשים: Erythroxylum coca, Atropa belladonna, Hyoscyamus niger Bromelain

עיכוב ייצור של פרוסטגלנדינים הגורמים בין השאר לכאבים עוויתיים.

צמחים הפועלים לפי מנגנון זה מכילים מרכיבים המעכבים את האנזים cyclo-oxygenase האחראי לייצור של פרוסטגלנדינים מהחומצה הארכידונית. פרוסטגלנדינים נוצרים במקום של פגיעה בממברנה, והם משתתפים בהופעת האודם, הנפיחות, החום והכאב במקום הפגיעה.
האנזים cyclo-oxygenase אחראי גם לייצור של תרומבוקסאן מהחומצה הארכידונית. תרומבוקסאן מעודד צימות של טסיות דם. הצמחים המעכבים אנזים זה מונעים קרישיות יתר. היעילים ביותר פועלים כמדללי דם.
המרכיבים העיקריים המעכבים אנזים זה הם: סליצילאטים, פלבנואידים, טאנינים, פנולים.
הצמחים המעכבים cyclo-oxygenase הם, בנוסף, נוגדי דלקת ונוגדי עוויתות. הם גורמים להרפייה של שרירים מכווצים ובכך מסייעים לשיכוך כאבים. ניתן להשוות פעילות זו לפתיחת חסימות שאותן רואה הרפואה הסינית כמקור לכל כאב.

צמחים משככי כאב

קוהוש שחור
שורש
Cimicifuga racemosa

פרג קליפורניה
נוף הצמח
Eschscholtzia californica

פלפלת חריפה
פירות
Capsicum annuum

צפורן
שמן נדיף
Syzygium aromaticum

בן חרצית ריחנית
נוף הצמח
Tanacetum parthenium


שורש, עלים
Petasites hybridus

צפצפה
ניצנים, קליפת גזע
Populus spp.

ערבה לבנה, שחורה
קליפת הגזע
Salix alba/nigra

ספיראה
נוף הצמח
Filipedula ulmaria


פקעת
Corydalis yanhusuo

מורן
קליפת הגזע
Viburnum opulus


קליפת הגזע
Piscidia piscipula

פרע מחורר
ענפים פורחים
Hypericum perforatum

קאוה
שורש
Piper methysticum

לובליה
נוף הצמח, זרעים
Lobelia inflata

פיגם ריחני
נוף הצמח
Ruta graveolens

שדר לבן
עלים, קליפת גזע
Betula alba

Wintergreen
שמן נדיף
Gaultheria procumbens

הרפגו
קנה שורש
Harpagophytum procumbens

דיוסקוראה
שורש
Dioscorea villosa

קיסוסית
שורש
Smilax sarsaparilla

נפרט כמה מהצמחים היעילים כמשככי כאב. נבחר באלה שהם פחות מוכרים, אך כדאי להכיר אותם וללמוד להשתמש בהם.

שם אנגלי: Butterbur

משפחה: מורכבים Compositae

חלקי צמח בשימוש: שורש, קנה שורש.

תאור בוטני: צמח עשבוני רב שנתי, הגדל באירופה ובחלקים של אסיה וצפון אמריקה. הוא גדל במקומות לחים, ביצתיים, ביערות לחים ועל גדות נחלים ונהרות. גובהו של הצמח כ-1 מ'.

מקור השם Petasites בשם היווני petasos, שהוא כינוי לכובע של רועים. הוא מתייחס לעלים הגדולים של הצמח. מקורו של השם האנגלי בשימוש שנעשה בעלים הגדולים לכיסוי חמאה בימים חמים.
רפואה מסורתית: בימי הביניים השתמשו בצמח לטיפול בדבר ובחום גבוה. כמו כן, השתמשו בשורש לטיפול בשיעול, אסתמה ופגעי עור שונים. הוא היה ידוע כמשכך כאב, והשתמשו בו לשיכוך כאבי ראש וכאבים בכליות ובדרכי השתן.
מרכיבים: sesquiterpenes: petasin, isopetasin
שמן נדיף, פלבנואידים, טאנינים, אלקלואידים פירוזילידינים.

פעילות: ספסמוליטי, petasin אחראי לפעילות הספסמוליטית של הצמח, על ידי הרפיית שרירים חלקים ודפנות של כלי דם. ה- petasin מעכב ייצור של לויקוטריאנים, ויש לו פעילות נוגדת דלקת.
לצמח יש אפיניות מיוחדת לכלי הדם של המוח.
התוויות: להקלה על כאבי מחזור, כאבים הקשורים להפרעות בדרכי השתן, מיגרנה, אבנים בכליות, כאבים הקשורים לחסימות בזרימת מיצי המרה, אסתמה, כאבי בטן עוויתיים.
שני מחקרים שנעשו לאחרונה הוכיחו את יעילות הצמח כטיפול מונע למיגרנות. הניסויים נעשו בשיטת הסמיות הכפולה (1,2). המטופלים קבלו 50 מ"ג של מיצוי מכויל של הצמח פעמיים ביום, במשך 12 שבועות. המחקרים הראו ירידה משמעותית בתדירות ההתקפים אצל 60% מהנבדקים. בנוסף הראו, הקלה בעוצמת ההתקפים, קיצור זמן כל התקף וירידה בסימפטומים השונים המלווים מיגרנות.
מחקרים שבדקו את השפעת הצמח על חולי אסתמה וברונכיט כרוני (3), הראו הגדלה משמעותית של נפח האויר בנשיפה שעתיים עד שלוש שעות לאחר שהמטופלים קבלו 600 מ"ג של מיצוי מהצמח.
התוויות נגד: הריון והנקה.

תופעות לוואי: בלתי ידועות.

אינטראקציות עם תרופות אחרות: בלתי ידועות.

הכנות ומינון: המרכיבים הפעילים הם ליפופיליים. ניתן למצות אותם עם ריכוז גבוה של אלכוהול או ממיסים ליפופיליים אחרים.

משתמשים במינון המקביל ל-4.5-7 ג' של הצמח.

משך הטיפול: לא יותר מ- 4-6 שבועות בשנה.
חלקי צמח בשימוש: עלים.
השימוש בעלים ידוע ברפואה המסורתית כבר מאות שנים. נהגו להשתמש בצמח השלם, כולל השורש, או בשורש ובעלים באופן נפרד. הידע בא רובו מהרפואה המסורתית.
שימוש רפואי: לטיפול בכאבים עוויתיים, במיוחד כאלה הקשורים בכאבים עצביים, להקלה על כאבי ראש, למחלות של דרכי הנשימה, הצטננות, הפרעות הקשורות לכבד, כיס המרה והלבלב, לחיזוק העצבים, להגברת התיאבון, להפרעות בשינה ולמצבים של חוסר שקט.
אזהרה: העלים מכילים אלקלואידים פירוזילידינים.
מחבר:מינה פראן

medicinal plants


 צימרים צימר צימרים לפי שעה צימר קידום אתרים   וילה  חדרים לפי שעות  וילה ©  All rights reserved -צימרים
 

צימרים לפי שעה בתל אביב

צימר לפי שעה

חדרים לפי שעה

צימרים לפי שעות

חדרים לפי שעה במרכז

וילות